• חלוקת תעודות, ומה שמעבר • לקריאה

    הגדלה

    ערב לפני חלוקת התעודות. המורה עוברת שוב בפעם האחרונה על הציונים וההערות. התעודה של גילה מעולה. הציונים נעים בים 90 ל95. בוודאי תהיה מאוד מרוצה. התעודה שלידה שייכת לחנה, גם לא רעה אך פה ושם הערות לשיפור... היא בטח תתאכזב לראותה • לקריאה

    ערב לפני חלוקת התעודות.

    המורה עוברת שוב בפעם האחרונה על הציונים וההערות.

    התעודה של גילה מעולה. הציונים נעים בים 90 ל95. בוודאי תהיה מאוד מרוצה.

    התעודה שלידה שייכת לחנה, גם לא רעה אך פה ושם הערות לשיפור… היא בטח תתאכזב לראותה.

    ביום למחרת קרה דבר מוזר. כשקיבלה גילה את התעודה נפלו פניה אך כשחנה הציצה בציונים אורו עיניה.

    גילה חשבה על אמה. היא בטח תגיד שהתעודה יפה אבל באותה נשימה גם תתפלא על ה93 בנביא וה95 בהיסטוריה ותעיר לה שחבל שהיא לא תוציא 100 כשהיא מסוגלת.

    כשהגיעה חנה לביתה נופפה בתעודה שבידה. אמה התיישבה והחלה בקריאה " אני רואה שגם המורה שלך מבינה שסדר זה דבר חשוב מאוד. היא כותבת שצריך להקפיד יותר על כך. סימן שהיא מאמינה בך שאת יכולה. נכון חמודה?

    ובואי נראה איך הציונים: אנגלית נשאר בערך כמו קודם. אולי כדאי שנתאמן קצת בחופש… ואני לא מאמינה 83 בגאוגרפיה. נהדר ובטבע גם השתפרת! יש לך תעודה ממש נהדרת!!!" אמא של חנה נישקה אותה והעניקה לה חיוך חם ומלא באהבה.

     

    בימים אלו ישובו ילדייך עם התעודה. לפני שאת מגיבה – נסי לחשוב מה את מרגישה? למה את מצפה?

    מה אומרים הציונים של ילדייך עליך? האם כשילדך מצליח ממלאת אותך תחושת סיפוק וגאווה או הפוך כשנכשל אכזבה ואשמה?

    דעי! דווקא עכשיו הילד זקוק לך יותר מכל. הוא צריך את התמיכה, החיבוק וההבנה.

    אך יש מישהי שמעוניינת להפריע ולקלקל.

    הנפש הבהמית מנסה למנוע ממך לעודד ולהגיד את המילה הטובה.

    היא יודעת שרק בדרך זו הילד יוכל להתקדם ולעלות.

    ועל כן היא מגיעה אליך בסיפורים ובהצהרות: " הוא לא מנסה, הוא מתעצל"

    "תראי את הבת של השכנים, כל היום עם הספרים ולומדת למבחנים" היא גם תגיד:" איזו אמא את! מדוע את לא משקיעה? היית צריכה לשבת איתם ובטח היו מצליחים פי כמה"

    והיא תמשיך להגיד ולהאשים ופה ושם אפילו תגזים.

    אך את זכרי! הערך שלך לא משתנה כשהילד שלך מצליח או נכשל. וכן הערך של הילד נשאר בעינו.

    הילד שלך מצפה לאהבה שאינה תלויה בציונים או הישגים. הוא רוצה שתקבלי אותו וללא תנאים.

    וגם אם נכשל בוודאי היו סיבות ואם תצליחי להתייחס לכך בצורה עניינית ניתן יהיה לעזור לו בעתיד.

    הביעי נכונות לסייע לו בעיצה , שיחה ותמיכה.

    ואל תשכחי– כולנו נדרשים לעמוד למבחן על דברים אילו או אחרים בחיים. כיצד אנו היינו רוצים שיתייחסו אלינו?

    באותו רוך, חמלה ואהבה נקבל את ילדינו ונזכור: כל ילד הוא חלק אלוק ממעל ממש!

    כולו טוב!!! וכשנתייחס אליו כך הוא רק יצמח ויפרח!

     

    הכותבת שפרה אופנר – הינה מנחת הורים בעלת תעודה מאגף שפ"י ובוגרת מכון אי"תן.

    לסדנאות, הרצאות וייעוץ אישי – 0502377072

    שימי לב!! נותרו מס' מקומות אחרונים לסדנת העצמה אישית בהורות בכפר חב"ד

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. יחי המלך!
      ט״ו בתמוז ה׳תשע״ה (02/07/2015) בשעה 22:10

      מהמם נכון ואמתי כל כך!!

    2. orel
      ט״ו בתמוז ה׳תשע״ה (02/07/2015) בשעה 21:10

      מהמם! יש הרבה מה ללמוד מכך

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.