• קונפליקטים מעולם השידוכים עם הרב נוטיק

    הגדלה

    מציאת הזיווג הוא אתגר לא פשוט לא בכדי הושווה לקריעת ים סוף. רוחל'ה הרמתי נטלה כמה מן הדילמות המאיימות להטביע את מחפשי השידוך וסוללת יבשה בלב ים בראיון נוקב עם הרב זלמן נוטיק שיחי' • לקריאה

    לא להתגמש ברוחניות
    או לזרום עם הרוח

    בת כמה את? אין בשאלה תמימה זו כדי להלחיץ או לבלבל, אך רותי נבוכה בכל פעם כשהיא מתבקשת לענות עליה. פעם זה בהתוועדות ופעם בפעילות 'מבצעים' כזו או אחרת. היא רוצה להרגיש צעירה ומשוחררת מכל דאגה אך איך אפשר? השעון לא עוצר מלכת ושידוך ראוי טרם נמצא! קריעת ים סוף – זו לא מילה! הפגישה האחרונה עם יוסי רוזנפלד הייתה מצוינת, השיחה קלחה בנעימות, ובעניין רב. אלא שלתדהמתה, בסוף הפגישה הוציא הלה מכיסו מכשיר 'סמרטפון' משוכלל ובמו עיניה ראתה כיצד הוא מעודכן בכל חידוש טכנולוגי אפשרי, 'הלזה יקרא 'בחור חסידי" חשבה במרירות, ואולי היא הבעייתית? אולי אין כיום בנמצא בחורים יראי שמים, חסידיים, העומדים איתנים כנגד הזרם הזר לה כל–כך? במו אוזניה שמעה כיצד כינו אותה "בררנית" ו"לא מציאותית"… ואולי עליה לעשות כמו אסתר–חנה חברתה, שסיפרה לה ברגע של גילוי לב שלא הייתה לה ברירה והיא נאלצה לוותר במקצת על רמת הצניעות שלה כדי שילך לה בפגישות… "הבחורים של היום אינם חסידיים כמו פעם" כך היא טענה, "ולנו אין ברירה אלא להתאים את עצמינו ולהתגמש!". בכל אופן, היא אינה רוצה לוותר על עקרונות ולא יודעת מה לעשות?

    האם בשידוכים (כמו בנישואים) נכון הכלל 'היה חכם ואל תהי צודק', האם עניינים של יראת שמים הם בכלל הדברים שניתן להתגמש בהם? ומה לעשות שכיום המציאות היא כזו שרמת היראת שמים של הבחורות גבוהה יותר, באופן כללי, מזו של הבחורים?

    הרב נוטיק: בוודאי שלא צריך להתגמש, צריך לגרום לגבר שיתעלה לרמה הרוחנית של האישה. להיפך, צריך לראות את המציאות הנוכחית לא כמציאות שלילית אלא כטעימה מימות המשיח שלעתיד–לבוא  "נקבה תסובב גבר" ו"אשת חיל עטרת בעלה". שדווקא מציאות כזו, בה רמתה הרוחנית של האישה יותר גבוהה, היא מציאות מתוקנת לזמן של ימות המשיח, ובכוח האישה לרומם את הגבר לדרגתה. להשפיע על הבעל לקבוע עתים לתורה ולהתנתק מסוגי בילויים לא מתאימים.

    כלומר אפשר להינשא לבחור בעל רמה רוחנית פחותה ולקחת אותו כפרויקט?

    לכתחילה, בחורה צריכה לחפש משהוא שמתאים לרמה הרוחנית שלה ולדרגתה. מוסד הנישואין אינו מוסד חינוך. לא מתחתנים כדי לחנך. אך במקרה שכבר התחתנו וחיים ביחד ומתגלה שהרמה הרוחנית שלה יותר גבוהה, חשוב מאד לעבוד על זה, אך הדבר צריך להיעשות מתוך כבוד והערכה ולא כמחנכת. כמו–כן, היא צריכה להתייעץ עם המשפיעה שלה איך להשפיע מבלי שהמציאות תוריד אותה, אך כמובן לא הולכים עם זה לגט. צריך להשפיע על הבעל בדרכי נועם ובדרכי שלום. מצד אחד לרומם אותו ומאידך לא לפגוע בשלום בית.

    כלומר, בפגישות אין כל אפשרות להתגמש על מכשירים סלולריים, ורמת צניעות?

    לגבי שידוכים, יכול להיות בחור שיש לו מכשירים אסורים ומתקדמים אך בדברים אחרים הוא בחור מאד חסידי. אין על–כך תשובה חד משמעית אך אין ספק שמכשירים אלו מסכנים במידה מסוימת את מוסד הנישואין וגורמים להמון בלבול וחוסר קשר משפחתי טוב. יש ודאי צורך לעמוד על–כך ואדרבה, אם הרבה בחורים ידעו שבנות יכולות להחליט לא ללכת לפגישות בגלל כאלו מכשירים זה יכול לגרום להרבה בחורים לא להשתמש בכאלו מכשירים ביודעם שהדבר עלול לפגוע בשידוך ולגרום לכך שפגישות לא תצאנה לפועל. להחליט האם ללכת לשידוך מסוים בגלל מכשיר כזה או אחר זה – כדאי להתייעץ עם משפיעה.

    למדנות ומידות

    יעקב שוורץ רץ, מתנשף ומיוזע לעבר התחנה במטרה להספיק את האוטובוס הניצב שם, לצערו הוא פספס בשנייה ולא נותרה לו ברירה אלא להמתין בתחנה כמחצית השעה עד לאוטובוס הבא. לא בחור כיעקב ייפול ברוחו ולא בחור כמוהו יבזבז את זמנו. הוא החל תר בעיניו אחר עוברי אורח מזדמנים שיהוו עבורו לקוחות פוטנציאלים ל"מבצע תפילין". למזלו הטוב התחנה הייתה עמוסה, אוטובוסים באו ונסעו, אנשים עלו וירדו. לתפילין כמעט ולא סירבו… יעקב היה מרוצה עד מאד. הנה מגיע אוטובוס, ואולי זה שלו? לא!  כשהגיע האוטובוס לתחנה הוא אסף אליו את כל מי שהמתין שם ויעקב נותר לבדו. הוא הפנה מבטו כה וכה והנה לפתע הבחין בתיק שחור על ספסל התחנה. לבו החל לפעום בחוזקה, חפץ חשוד. אלא מה? בשבוע שעבר היו מס' פיגועים, אולי… רגע, יעקב עצר את דמיונו הפרוע והחל לחשוב בהגיון, כשהגעתי לתחנה התיק לא היה מונח כאן, בזאת אני בטוח. ולא נתקלתי באף נוסע בעל חזות ערבית, כלומר שכנראה מישהו שכח כאן תיק וזה הכול!

    הכרזת 'יחי' ליוותה את צעדיו המהוססים, הוא ניגש לתיק ופתחו בזהירות והנה לנגד עיניו המשתוממות התגלה מחזה מפעים! התיק היה מלא באגודות אגודות של שטרות כסף (ירוקים) רבים ביותר. מי הוא זה ואיזה הוא שההין לשכוח סכום כסף כה רב? חשב בהתפעלות וממחשבה למעשה, הוא הוציא מכיסו פתק ורשם עליו 'השבת אבדה' והצמידו לדופן התחנה. כעבור מספר דקות הגיע האוטובוס, אליו עלה כשהתיק השחור באמתחתו ובלבו תפלה שיזכה לקיים כראוי, מצוות 'השבת אבדה'.

    כשהגיע לביתו סיפר לאמו בפשטות על התיק וביקשה להיות ערנית לצלצולי הטלפון שמא יתקשר בעל התיק. כשיצא יעקב ל'מנחה מעריב' בביהכנ"ס נאנחה אמו וחשבה: 'בחור נפלא הוא יעקב, כבר שנה מאז שחזר משליחות במטרה להינשא ושידוך טרם נמצא. מי כמוה יודעת באילו מדות נפלאות ניחן בנה ומגיעה לו בחורה יראה ושלמה, אך מה לעשות שהבחורות הטובות מחפשות גם ראש מבריק ולמדנות גדולה ולא רק פשטות ויראת שמים טהורה'… הטלפון צלצל לפתע, גב' שוורץ מיהרה לנגב ידיה ולענות, קול לא מוכר, רועד קמעה, נשמע מבעד לאפרכסת: "האתם מצאתם תיק?" – "אכן כן", גב' שוורץ מסרה את כתובתם וכעבור שעה קלה הופיע יהודי חסידי נרגש כולו, מסר סימנים וקיבל לידיו את התיק ופיו אינו פוסק מלהודות ליעקב ואמו: "לפני כמה שעות חזרתי בטיסה מאנגליה שם עמלתי להתרים לטובת הישיבה שלנו, כנראה שמרוב עייפות שכחתי את התיק עם כל התרומות בתחנה, אך הכול היה שווה כדי שאזכה לפגוש בחור עם יראת שמים כה נדירה ומדות טובות ונאצלות שכאלה".

    נראה שהברכה שמברכים כולם שיהיה 'חסיד', 'ירא שמים' ורק אח"כ 'למדן' לא תמיד עומדת במבחן המציאות כאשר באים לברר על שידוכים, אצל רבים וטובים הלמדנות ב'ראש' מעייניהם בדומה לגישה הליטאית… איזו חשיבות יש לייחס ללמדנות אצל בחור חסידי ואיזה משקל יש לתת למדות טובות ול'מענטשקייט'?

    נראה לי שהשאלה לא לקוחה מעולם המציאות, אני לא רואה כל–כך הרבה למדנים מופלגים סביבי…  לגופו של עניין, חסיד – מדות חסידיות, מדות טובות, הליכה בדרכי החסידות, קיום תקנות הרבי שליט"א, רמב"ם וכל מנהגי החסידות. ירא שמים – קיום ההלכות שנוגעות ליראת שמים. למדן – המשמעות, אהבה לתורה, ניצול כל רגע פנוי ללימודה. למדן זה לא ידע אלא היחס ללימוד התורה. לא להסתפק בפעם בשבוע שיעור תורה…

    זהו חי"ל.

    עד כמה חשוב לשים דגש בבחינת מידות הבחור?

    ההנחיה הכללית של הרבי זה לשים דגש על שלושה דברים: מדות טובות, יראת שמים ומשיכת הלב זאת אומרת שמדות טובות הן המרכז, לב העניינים. כלומר אם יש לב טוב לבחור וגם לבחורה, אפשר למצוא גשר להרבה דברים שלא תואמים. אך אם חסרות מידות טובות ויש יותר נוקשות וחוסר רצון לותר, כל ויכוח קטן יכול לצמוח לסלע ענק…

    "דור ישרים מבורך"

    "מה? עוד לא עשית 'דור ישרים'?" שאלה רבקה את חברתה נחמה דינה בתדהמה, "לא עשיתי וגם איני מתכונת לעשות." השיבה נחמה דינה בטון רציני בעל חשיבות. "אצלנו במשפחה אף אחד לא עושה והסיבה ברורה, אנו מסתמכים על הרבי שיכריע בשידוך וזאת כפי שנהגו אבותינו ואבות אבותינו מדורי דורות…" רבקה לא ענתה אך בלבה תהתה האם יהיה מי שיסכים להיפגש עם חברתה, הרי כיום המציאות היא שכולם עושים בדיקת 'דור ישרים' – זה מעין כרטיס כניסה לפגישות ובלעדי זה איך אפשר? כעבור שבוע נפגשו שוב החברות. עיניה של נחמה דינה נצצו ורבקה הריחה שמשהו מתבשל, על אף סקרנותה הרבה היא שתקה ובמתח רב חיכתה לבשורות הטובות שאכן הגיעו כעבור שבועיים ימים. "מזל טוב! נחמה דינה כלה!".

    בחגיגת ה'ווארט' שיתפה נחמה דינה את חברותיה בסיפור שידוכה: "השליחה אצלה הדרכתי בקיץ האחרון ראתה בכותל המערבי מי שהיא שנראתה לה בדיוק כמוני, דומה לי להפליא! לידה פסע בחור אותו הכירה מ'מבצעים' אצלם. כשהביטה בהם מרחוק היא הייתה בטוחה שאני צועדת אתו. אך כאשר הם התקרבו היא נוכחה לראות שזו כלל לא אני אלא משהי שמאד דומה לי. הבחור, הנהן לשלום לשליחה והכיר בינה לבין זו שפסעה לצדו, אחותו. השליחה הנבוכה מהרה להסביר את פשר מבטה ההמום ואמרה לו שישנה בחורה חסידית שמאד דומה לאחותו ואולי, אולי כדאי שהוא ייפגש אתה, הוא קיבל את ההצעה וזו התוצאה". והיא הצביעה על עצמה מחויכת. וואוו! איזה נס. נו, כנראה מי שהולכת לכתחילה מעל הטבע פועלת נס בעצמה.

    האם בדיקת 'דור ישרים' – אליה מיחסים כיום חשיבות רבה – היא אכן כה חשובה והכרחית או שניתן להסתפק בברכה מהרבי (כיום באמצעות 'אגרות קודש')? כמו–כן מה קורה כשהזוג כבר רוצה לסגור שידוך, כותבים לרבי ואין שמץ של ברכה?

    היחס ל'דור ישרים' צריך להיות חשוב מאד, לדעת הרופאים הבדיקה יכולה למנוע הרבה מחלות קשות שעלולות להתפתח בהמשך החיים. אין סיבה לכתוב לרבי לפני שעושים בדיקת 'דור ישרים', כמו שלא כותבים לפני שרואים מידות טובות, יראת שמים ומשיכת הלב.

    כשלא רואים תשובה ב'אגרות קודש' פונים למשפיע של הבחור ולמשפיעה של הבחורה, לפעמים בעין של המשפיע כן תמצא התשובה, לא ניתן להכריע בשאלה זו מעל גבי העיתון.

    דומה או שונה?

    הוא אשכנזי, אין סיכוי שהוא יסכים! הוא לא סתם דתי מהבית, הוא ממש מבית חסידי. גילי התהפכה מצד לצד על מיטתה החורקת שבפנימיית המדרשה, השינה ממנה והלאה! המשפיעה אמרה לה "חשוב טוב יהיה טוב, אנחנו נציע ונקווה שהוא יענה, לפחות שיסכים לפגישה"… אחותו הצעירה הייתה שליחה במדרשה ומאד התלהבה מגילי בעלת התשובה, היא סיפרה לה על אחיה וטענה שממש מרגיש לה שהם מתאימים – שניהם כל–כך טובים וחכמים ומוצלחים…  מחשבותיה של גילי נדדו בין ייאוש לתקווה  וכך היא נרדמה. בחלומה היא רואה את עצמה מחזיקה ילד ג'ינג'י עם נמשים, עיני תכלת, היא מנסה להגיש לו קובנה אך הוא דוחף את הצלחת ממנו והלאה… היא התעוררה בפתאומיות ושכבה כך במיטה ללא נוע. היה זה רק חלום, אבל בעצם, צריך לחשוב על זה, זה לא כה פשוט, הרקע שלנו כה שונה, גם העדה שונה. יתכן שנמצא שפה משותפת, אולי גם חזון משותף אבל אולי לא? אולי יהיה קל יותר עם מישהוא דומה יותר ושונה פחות?

    במקרים בהם בחורה נמשכת לשידוך שונה ממנה, האם חשוב להעיר את תשומת לבה לכך שזה קשה יותר? אולי מלכתחילה לא לתת הזדמנות לפגוש את השונה, אלא רק את הדומה? האם דמיון נמדד בנתונים חיצוניים כמו רקע ועדה או אולי באישיות ואופי פנימיים יותר?

    אחת הבעיות בשידוכים שהורים מחפשים לבחור\ה שידוך שלהורים מתאים ואילו לבחור או לבחורה זה כלל לא מתאים. מתוך נפשם הם נמשכים למציאות אחרת לגמרי ממה שההורים חושבים שטוב. יש להקשיב לרחשי הלב של הבחור או הבחורה. ההורים יכולים להמליץ אך לא לקבוע יותר מדי. צריך לתת יותר חירות להחלטת הבחור או הבחורה בשידוכים. לכוון כן, להכתיב לא! הבחור צריך להתחתן עם מי שמתאימה לו והיא עם מי שמתאים לה, ולא להיות מוכתבים רגשית על–ידי ההורים.

    להתחתן עם השונה זו מעלה או חסרון?

    אין דבר כזה מעלה או חסרון! לזוג אחד זו מעלה ולזוג אחר זהו חסרון. בני זוג שונים התחתנו כי הייתה להם משיכת הלב. הם ראו את השוני כאתגר. המשותף להם זה עצם חיפוש האתגר. באופן כללי כדאי שיהיה רקע דומה ותחומי עניין משותפים, אך לפעמים המשודכים נמשכים דווקא לרקע שונה ולתחומי התעניינות שונים.

    2446

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    תגובה אחת

    1. חיהלה
      ל׳ באב ה׳תשע״ה (15/08/2015) בשעה 23:42

      ישר כח…נותן הרבה כלים..

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה