• הרכבת הילדותית • לא לשכוח על הנשיא

    הגדלה

    אבל העובדות הוכיחו את עצמן, ממשיך אותו יהודי, שכל אותם "משתטים" שישבו על ה"רכבת" הילדותית ו"נסעו לרבי שליט"א" - קיבלו תוך זמן קצר את היתר היציאה הנכסף, והם אכן נסעו וזכו לראות את הרבי כחסידים. ואילו אנחנו, השפויים והמציאותיים, נשארנו שם • דקה של התקשרות

    אנו נמצאות בימים הסמוכים ליום הבהיר י"א בניסן, יום הולדתו של אבינו מלכינו, כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. בימים אלו עסוקים עסוקים חסידי חב"ד בהכנות הרוחניות לקראת היום הגדול. אולי זה קצת רחוק מאתנו ברגעים אלו כאשר הנקיונות, הילדים, החופשה, העיסוקים והקניות עומדים בראש מעייננו, אך בכל זאת – בואו נעצור לדקה אחת קטנה, נתכונן ונתחבר למלך המשיח ואולי גם נצליח לגרום לו קצת נחת רוח:

    מסופר על מספר תמימים שיצאו לעשות פעילות מבצעים באחד מהיישובים בשומרון עם קבוצת יהודים שעלו בזמן האחרון מרוסיה. אותם היו כמעט ללא ידיעה מינימלית ביהדות. התמימים הניחו עמם תפילין, דיברו איתם על משיח והגאולה הקרובה וכו'. לפתע ניגש אליהם אחד מאותם עולים, יהודי מבוגר: אהה, אתם מליובאוויטש? יש לי מה לספר לכם: בילדותי הייתי גם אני מגיע לכל ההתכנסויות של חסידי ליובאוויטש במקום הולדתי ברוסיה. השתתפתי בתפילות, בשיעורים וגם בתוועדויות שהתקיימו במחתרת. פעם אחת הנני זוכר כמו היום את אותה התוועדות נלהבת, כאשר חסידים  "לקחו משקה" ללא הגבלות ודיברו על רצונם העז להתראות עם הרבי שליט"א.
    והתחילו לנגן את הניגון 'טיירע ברידער' בהתלהבות וגעגועים בלתי ניתנים למימוש בדרך הטבע.
     באמצע ההתוועדות, קמו כמה מהנוכחים, וכשהם מלאי התלהבות הכריזו: למה אנחנו רק מדברים ולא עושים מאומה. הגיע הזמן לעשות מעשה. צריך לנסוע לרבי בפשטות ממש!

    האחרים הסתכלו עליהם בתימהון: מה זאת אומרת לנסוע לרבי בפשטות? – שכחתם איפה אתם נמצאים?!

    אבל אותם חסידים לא היו מוגבלים בהגבלות הטבע ולא רצו להתחשב בשום דבר: מה זאת אומרת אי אפשר? אם רוצים באמת אפשר! ואנחנו רוצים לנסוע לרבי בפשטות!

    ומדיבור למעשה. הם הפכו כמה כסאות, סידרו אותם זה אחר זה, התיישבו עליהם, כמו שעושים הילדים הקטנים המשחקים בגן הילדים "רכבת", ועשו את עצמם כנוסעים  לרבי!

    האחרים, ואני ביניהם, מספר אותו יהודי, עמדו מסביב, ונדו להם: מה אתם משתטים, איזו מן שטות היא זו "לשחק בכאילו" בדברים שאינם ניתנים כלל למימוש.

    אבל העובדות הוכיחו את עצמן, ממשיך אותו יהודי, שכל אותם "משתטים" שישבו על ה"רכבת" הילדותית ו"נסעו לרבי שליט"א" – קיבלו תוך זמן קצר את היתר היציאה הנכסף, והם אכן נסעו וזכו לראות את הרבי כחסידים.

    ואילו אנחנו, השפויים והמציאותיים, נשארנו שם. וכפי שאתם רואים אותי עכשיו, לא עמד לנו הכח לעמוד בנסיונות הקשים על שמירת תומו"צ. רק עכשיו, אחרי שנפל מסך הברזל, הגענו לכאן, כאשר את מצבי ביהדות את רואים בעצמכם.

    __

    יש לך מה להוסיף? סיפור? טור? אימרה או כתבה שתוכל להועיל לגולשות ולהוסיף בהתקשרות לרגל לי"א ניסן?

    שלחי אלינו,

    [email protected]

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.