• מיוחד: ערב לביבות

    הגדלה

    רוח קרירה מנשבת בחוץ, החמה שוקעת, וכולנו מתכנסים פנימה אל הבית, להדליק את הנרות ולהקשיב לסיפורן העתיק והעכשווי • בחנוכה, חג משפחתי וחמים, ארבע משפחות ניאותו לשתף אותנו בערבי לביבות שלהן, משפחתיות ולבביות בביתן וברעיונות למשחקים והפעלות משפחתיות– ששווה לאמץ • על פתח ביתו מבפנים • מתוך מגזין דרך המלך

    ערב לבבות

     

    א. גבאי (מתוך מגזין דרך המלך)

     

    "הנהוג אצל הצמח צדק, כי באחד מלילי חנוכה היו עושים כעין פארברנייגען עם בני הבית והיו באים גם כלותיו, ונקרא "לאטקעסאווענט" (ערב לביבות). וכן היה אצל רבינו הזקן ואדמו"ר האמצעי. בין הסיפורים שהיו הרביים מספרים בסעודה זו, היו סיפורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר דיברו מזה בשנה שעברה…" (היום יום, כ"ח כסלו).

     

    כשעלתה ההצעה שאכתוב על 'לאטקס אווענט' לקראת חג החנוכה המתקרב, עלו בי רגשות מעורבים.מחד- חנוכה הוא אחד החגים האהובים עלי ביותר; האווירה החורפית, התרגשות הילדים למראה הנרות, הסביבונים (וכמובן הסופגניות), הניגון המיוחד של ליובאוויטש והמנהג לעצור את הכל, בשעת השיא של הערב, לשבת אל מול הנרות כחצי שעה ולהקשיב לסיפורם החרישי המהבהב…

    מאידך- כמי שלא גדלה בבית חב"די, ערב הלביבות המשפחתי-הפרטי שלנו הוא מצומצם וכולל את המשפחה הגרעינית, אבא-אמא וילדים. אם כך חשבתי…מה כבר יש לי לחדש?

    אבל ככל שלמדתי על הנושא ועל הערב עצמו, התחלתי להתרגש.מצוידת בפנקס ובעט, מקלדת וטלפון נייד, יצאתי לשוחח עם כמה וכמה נשים שהסכימו לשתף אותי בחג החנוכה הפרטי של משפחתן.

    כל שיחה שערכתי עם כל אחת מהנשים המופיעות בכתבה (וגם עם אלו שלא אוזכרו), האירה את הערב באור שונה ומיוחד והעמיקה את המשמעות של ערב שהוא בסך הכל 'ערב לביבות', אבל בעצם הוא מפגש שבו כל אחד מהילדים וכל אחד מבני המשפחה יכול למצוא את מקומו וליהנות,ויותר מכך- ערב שבכוחו להעמיק את נקודות החיבור וההיכרות בין בני המשפחה.

     

    הדבר שכולן כאחת ציינו הוא שחנוכה הוא החג של המשפחה, והפעם משום שחשוב לנו להיות ביחד, ולא משום המחויבות לסעודת חג, כבימים טובים אחרים. אובמיליםאחרות, שלאכבשאר החגים,בהםהלכידותוה"ביחד" המשפחתיאינואלאערךמוסףלמצוות היום, בחנוכההתאהמשפחתיהואהואהעניין.אוליאפשרלומרשזוגםאחתהסיבותלמנהגינולהדליקאתהנרותבתוךהביתפנימהולא "עלפתחביתומבחוץ".

    שמעתי על משפחות שזו הפעם היחידה בשנה בה כל המשפחה המורחבת נפגשת, שמעתי על משפחה של שליחים ששומרים על חנוכה כחג המוקדש רק לילדים, ושמעתי גם סיפורים שאין כאן המקום לספרם, כמו על מתבגר שהחל להתרחק מדרך הישר, וסיפר שהאווירה המשפחתית החזקה והחמה היא זו שהחזירה אותו אל המסלול…

    כמובן שיצאנו גם עם רעיונות מקוריים ובעיקר מעשיים, ואפילו מתכון אחד משובח.

     

     

    רק אנחנו והילדים

    הראשונה ששוחתי עימההיא גב' קרן רוטנברג-אמא ל-6, שחקנית תאטרון פלייבק – "עלמה"

    אצל קרן וחי רוטנברג חנוכה הוא החג המשפחתי האהוב ביותר, הילדים מצפים לו משנה לשנה, ולפי מה שסיפרה לי קרן, יש להם למה לצפות.

    משפחת רוטנברג מקפידים להפוך את החג לחוויתי עבור כל בני המשפחה, כשהעיקרון המנחה של ההורים הוא ליצור זיכרון של חוויה משפחתית טובה ושמחה.

    במהלך היום-יום, אומרת הגב' רוטנברג, אין הרבה זמן ליצור חוויות משפחתיות מיוחדות. השגרה עמוסה, ובמסגרת החיים נתקלים בהרבה מאוד רגעים פחות כיפיים וזורמים.לכן לקחנו על עצמינו לבלות בכל הזדמנות אפשרית עם הילדים וליצור עבורם זיכרונות משפחתיים טובים,שישאירו רושם וילכו איתם הלאה.

    לאחר שהתחתנו בחנוכה, ובתנו הבכורה נולדה סמוך לחנוכה, היה זה אך טבעי שדווקא החג הזה יהפוך לחג שמסמל את האור והעומק של משפחה חסידית, את המשפחתיותואת הצמיחה המשותפת שלנו יחד.

    כל ערב בחנוכה הוא ערב מיוחד. הילדים שותפים מלאים בכל מה שקורה, אנחנו גרים בראש-פינה, ולכן בכסלו מזג-האויר בחוץ מתחיל להיות קר. הילדים מכינים עם אבא את העצים עבור תנור העצים, ומדליקים אותו יחד. אנחנו מניחים על תנור העצים תבשיל שמתבשל במהלך הזמן בו כולם יושבים יחד וצופים בנרות הדולקים. כמובן שכל אחד מהבנים מדליק חנוכיה משלו.

    לאחר כמה פעמים שהזמנו חברים או מקורבים להצטרף אלינו, הבנו שזה משנה את כל החוויה ואנחנו מעדיפים להשאיר את חנוכה כחג המשפחתי שלנו. כך ה"ביחד" שכל כך חשוב לנו לא מתמסמס והולך לאיבוד.

    בכל ערב אנחנו עושים משהו אחר, יצירה, ריקוד או משחקים משותפים.

    בכל שנה,ערב אחד שהוא ה"לאטקס איווענט" הרשמי, מוקדש למשפחה המורחבת. נפגשים יחד כל האחים והילדים בבית של חמי, מדליקים את הנרות, מספרים על חנוכה בהיבט חסידי, יש כמובן סופגניות ולביבות, ועבור הילדים מכינים שולחן גדול מלא ביצירות המותאמות לגילאים השונים.

     

    כשחקנית, הגב' רוטנברג מציעה מספר פעילויות עליזות שאפשר לבצע יחד.

     

    משחק ה"פריזים"

    מתהלכים בחדר והאחראי על המשחק מכריז- פריז! עכשיו כולם הופכים ל\הולכים כמו…סביבונים\נרות\מכבים ועוד. כדאי לתת לילדים להמציא רעיונות, לתת מקום ליצירתיות שלהם ולראות לאן זה מוביל.

     

    משחק דיאלוג א'-ב'

    עבור משחק זה מתחלקים לזוגות.

    מנחה המשחק נותן לכל זוג בתורו סיטואציה (אפשר להחליט מראש על הנושא, למשל סיטואציה הקשורה למשפחה- התארגנות לשבת אצל סבא סבתא או הדלקת נרות חנוכה אצל מקורבים).

    את הדיאלוג על הזוג לנהל על פי האלף בית. הראשון מתחיל במשפט שפותח באות א', השני ממשיך במשפט הפותח באות ב', הראשון מגיבבאות ג' וכן הלאה.

    הכלל הוא שגם אם אין מה לומר אסור לעצור וחייבים לומר מילה באות שהגענו אליה (לדוגמה: בדיאלוג על שבת אצל סבא וסבתא באות ד': "דלעת! דלעת…דלעת… אני אכין סלט דלעת!").

     

    משחק פנטומימה

    כל משתתף בתורו ממחיז בפנטומימה קטע או דמות מסיפור חנוכה, או סיטואציה הקשורה לנושא שנבחר. על המשתתפים לנחש מי הדמות או מה המצב שהוא מתאר.

     

     

    מינימום השקעה, מקסימום תוצאה

    הבאה ששוחתי עמה היאגב' אסתי גופין, מחברת הספר משחגי חב"ד ומנחת קורס בנושא המשחק במכללת בית רבקה.

    הגב' גופין התראיינה בעבר ל'דרך המלך' (מגזין אב תשע"ו), אודות מעלת המשחק המשותף בין מבוגרים וילדים, כתבה שהותירה טעם של עוד בפי הקוראים.

    את הגב' גופין אני מצליחה להשיגלשיחה טלפוניתרק בשעת ערב. יש לנו זמן קצוב, הגב' גופין מנצלת כל רגע, ברוחב-לב משתפת אותנו בידע שלה ופותחת בתיאור של מה שמתרחש בדרך כלל במפגשים מהסוג המדובר:

    ברוב הפעמים כאשר המשפחה המורחבת נפגשת, כל אחת מתיישבת ליד הגיסה שהיא כבר מכירה וגם ככה הן בקשר, הגיסה שתשב מהצד השני תצטרף אף היא לשיחה, ובסופו של הערב, נוכל לסכם בכך שהיה נחמד, היה טעים, קצת דיברנו, קצת צחקנו, קצת רצנו אחרי הילדים, אבל בזה זה נגמר.

    המטרה של המפגש המשפחתי המורחב, אשר אצל רוב המשפחות מתרחש לעיתים רחוקות, הוא ליצור אחדות, לחבר בין בני המשפחה.

    כאשר אנחנו מכניסים את אלמנט של משחק לתמונה, אפשר להגיע לתחושת האחדות ולאווירה הטובה שאנחנו רוצים להשיג.המשחק מלכד את כולם סביב אותו עניין.

    הרבה פעמים, אומרת הגב' גופין, אני נתקלת ברתיעה מנושא המשחק מתוך מחשבה שנדרשת השקעה מאוד גדולה או הפקה רצינית, אבל האמת היא שאפילו משחק בן כמה דקות או פעילות משותפת, מגבשים את כולם סביב אותה מטרהוצובעים את האווירה בגוון אחר.

    מומלץ להשמיע ברקע מוסיקה, בהתאם לקצב ולאופי המשחק- מהיר, שמח או אווירה של מתח.

    יש לשים לב מאוד לנושא הצניעות, ולפי ההרכב המשפחתי למצוא את החלוקה המתאימה: אפשר להתחלק במספר אופנים- כל אחד לעצמו, או גברים-נשים, או במידה וישנם ילדים המשתתפים, החלוקה הכי נכונה היא לפי משפחות.

     

     

    משחק "מכנה משותף"

    אחד המשחקים היותר אהובים הוא משחק שבו אנו מחפשים ומגלים במשפחה המורחבת דברים משותפים.

    בכדי לשחק את המשחק יש להכין מראש דף לכל קבוצה, עליו נדפיס מילה הקשורה לחנוכה, כאשר כל אות במילה מחולקת לריבועים ריקים הניתנים לצביעה. לדוגמה:

     

    תשובה נכונה תזכה את הקבוצה בצביעת מספר ריבועים מוחלט מראש לכל משימה. הקבוצה שתסיים ראשונה לצבוע את כל המילה היא המנצחת.

    כל משימה מוגבלת בזמן. יש להכין מראש רשימת משימות או שאלות, למשל:

    *שמות במשפחה שקשורים לאור.

    *בני דודים שנולדו באותו יום או בתקופת החגים.

    *דודים ואחיינים בעלי אותו שם.

    *המשימה הסופית תתמקד בדרך כלל בסבא וסבתא, למשל-

    להרכיב מהאותיות הראשונות של כל בני המשפחה את האיחול הכי ארוך.

     

    בינגו ילדים

    אפשרות נוספת היא לארגן משחק בינגו נפרד לילדים.נחלק דף בינגו ריק לכל ילד (טבלה של 3*3 משבצות). כל ילד ישבץ בלוח הבינגו שלו שמות של תשעה מהילדים המשתתפים במשחק(בכל משבצת שם אחד).

    בנוסף, כל ילד יכתוב על פתקאת שמו ופרט אחד על עצמו מהחודש האחרון. האחראי על המשחק יאסוף את הפתקים, וכעת – מתחילים. האחראי מקריא בכל פעם מידע על ילד אחר (מתוך הפתקים שאסף). על המשתתפים לנחש במי מדובר.

    מי שבלוח הבינגו שלו מופיע שם זה, מניח דיסקית על אותה המשבצת (או מסמן סימון כלשהו בעיפרון). מנצח: הראשון שסימן שורה שלמה בלוח שלו (אורכית, אופקית או אלכסונית), או לחילופין – מי שמילא את כל הלוח.

     

    בנוסף, אפשר להכין מראש שאלון שקשור בחנוכה, שאלון חסידי ועוד.

    המשחק צריך להתאים לדינמיקה המשפחתית, לכמות הזמן שרוצים להשקיע, לתוכן שרוצים ליצוק, למפגש ולסגנון, אבל העיקר: לשחק כדי ליהנות, להתחבר ולהעמיק את הקשר.

     

     

    מפי עוללים

     

    חברה נוספת ששוחתי עמה היא יעל בן-עקיבא מטבריה, שליחה ומנהלת פעוטון "מפי עוללים".

    יעלמספרת לי שלחג החנוכה הילדים שלה מחכים כל השנה.

    ההורים שניהם מנהלי מוסדות ושליחים, ובחנוכה הם מפנים את הזמן לשבת בכל ערב עם הילדים. "במשפחה ברוכת בנים ב"ה", היא אומרת, "יש ריבוי של חנוכיות והבית מתמלא באור מיוחד.

    כולם יושבים יחד סביב הנרות, מדברים ומשתפים אחד את השני, זה גם הזמן בשנה שבעלי חוזר מכינוס השלוחים, כך שכולם עדיין באווירה של 'אבא חזר מהרבי', והוא מספר על החוויות וההתוועדויות.

    בכל ערב אנחנו מכינים משהו אחר- סופגניות, לביבות מיוחדות ושאר מאכלים החביבים על הילדים,

    שלוקחים כולם חלק פעיל- מי במטבח, מי בעריכת השולחן, מי בהגשה ובפינוי, כל ילד והמשימה שלו.

    כמו התפריט המשתנה מערב למשנהו, כך גם הפעילויות- בכל ערב פעילות שונה". כשליחים, אי-אפשר כמובן להזניח את החלק של מבצע חנוכה, ולאחר ההדלקה המשפחתית והזמן המשותף הילדים מצטרפים לאבא להדלקת הנרות ברחבי העיר, אם זה בהוסטלים של אנשים מיוחדים, מקורבים וכמובן  להדלקה המרכזית בבית חב"ד. אבל הזמן המשמעותי מכל הוא זמן האיכות בבית ממנו יוצאים לכל שאר עניני השליחות".

     

    הגב' בן עקיבא מציידת אותנו בכמה רעיונות יצירתיים:

     

    סביבון ממוחזר

    מכינים סביבונים מדיסקים ישנים- מקשטים במדבקות זוהרות, ומדביקים עם דבק חם גולת משחק במרכז הדיסק.

    רעיון נוסף:עורכים תחרויות סביבונים, מחפשים חומרים למחזור ויוצרים מהם סביבונים מקוריים. אפשר גם לשחק משחקי אור וחושך עם פנסים.

     

     

     

    בוקר לביבות

    את לאה לרנר מנחלת הר-חב"ד זכיתי להכיר כבר בתחילת דרכי בחב"ד. ביתה היה פתוח לפני, והאופן בו האווירה המשפחתית החמה והחזקה משולבת במימוש השליחות של כל אחד מבני הבית עוררה בי התפעלות ושבתה את ליבי. לכן כשרציתי לקבל תמונה רחבה על ערב לביבות משפחתי, היה זה אך טבעי שאפנה אליה.

    כשאני שואלת את לאה על ערב לביבות היא צוחקת. אצלנו, היא אומרת זה כבר הפך מזמן לבוקר. בערבים כל הילדים (אלו שבשליחות בארץ…) מחויבים לבתי חב"ד בו הם שליחים. לפיכך הפכנו את המפגש למפגש של בוקר.

    האמת, שכיום כבר חלק מהנכדים הם גדולים ומעסיקים את הקטנים במשחקים חידונים ועוד. כמובן שאנחנו מחלקים מעטפות עם חנוכה-געלט לכולם והאווירה מאוד שמחה.

    במהלך השנה כמעט לא יוצא לנו להיפגש. בשבתות ובחגים ישנה המסירות והנתינה למקום השליחות, ובימי הולדת ואירועים משפחתיים לא תמיד כולם מצליחים להגיע, כך שחנוכה זה הזמן שלנו.

    אחד הדברים שלמדתי לאורך השנים הוא שכולם צריכים לקחת חלק פעיל. לפעמים האירוח של משפחה גדולה נדמה כלא פשוט, אבל צריך לזכור שהאוכל הוא לא העניין, וכאשר כל משפחה מביאה אתה  אפילו משהו קטן, זה מצטרף לאירוח נעים שלא מכביד על אף אחד.

    דבר חשוב הוא לא לשכוח לנצל את ההזדמנות להחמיא לכל משפחה מעל מה שהביאה ולהודות על הטרחה.

    אם מישהו פחות מוצא את עצמו בתחום הקולינרי, הוא ייקח על עצמו תפקיד אחר לפי הכישורים שלו, אבל כולם לוקחים חלק פעיל וכולם צריכים להיות שותפים במפגש.

    במהלך השיחה נזכרתי בפעמים בהן התארחתי אצל משפחת לרנר. לכל אורח שביקש לעזור נמצאה משימה, קטנה או גדולה, העיקר שירגיש בנוח ושיחוש חלק בלתי נפרד מהמשפחה ומהאווירה.

     

     

     

     

    הצניעותיפה למשפחה

    נושא שאין להתעלם ממנו ועולה הצורך לחזור ולהיזכר בו, הוא זהירות הנדרשת בנושא הצניעות במפגשים של המשפחה המורחבת.

     

     

    בילוי משותף של זוגות צעירים

    ישנםאירועים (משפחתיים, חברתייםוכו') בהםמספרזוגותנמצאיםביחד.במקריםכאלוישלהקפידשהישיבהתהיהנפרדת, דהיינואוגבריםלחודונשיםלחוד, אוכלזוגבפניעצמו, אושכלאחדישבלידבן / בתהזוגשלו, כךשלאישבגברמולאישה.

    במפגשיםכאלוצריכיםלשמורבאופןמיוחדעלגבולות, כגוןלאלדברעםבןאובתזוגאחרבלינוכחותשניבניהזוג,וכןששני בני הזוגיהיונוכחיםכלזמןהמפגש. ישלשמורעלהכלל "אלתרבהשיחהעםהאישה… קלוחומרבאשתחברו",הןמבחינתכמותואופןהדיבור, והןובמיוחדבתוכןובנושאיהשיחה, כיווןשהדברמביאלידיקירבה,והתוצאותעלולותלהיותלעיתיםבלתיהפיכות.

     

    גדריצניעותבמשפחה המורחבת

    ישלשמורעלכלכלליהצניעותבמפגש עם בני המשפחה המורחבת (חם/חמות, גיסים/גיסות וכו') וכןעלהלכותיחוד, ובמידהמסוימתצריךלהיזהריותר, שקירובהדעתהטבעי (בלשוןההלכה "ליבםגסזהבזו") לאיגלושלמחוזותלארצויים. לכןישלהקפידביתרשאתעלנושאיואופניהדיבור. ישלזכורכיגיס וגיסה נחשבים כאנשים זרים זה לזה מבחינת גדרי הצניעות, כךשאיןראוי לדוגמה, שאשה תסתובב ליד גיסיהבבגד לילה וכד'.

     

    (תשובותהלכתיות – הרבישראליוסףהכהןשיחי' הנדל, רבקהילתחב"דמגדלהעמק.

    עריכהועיבוד – הרבשלמהשיחי' הלפרן, רבקהילתחב"דתל-אביב)

     

     

    עם כל הדיבורים על ערב לביבות, אי-אפשר בלי מתכון אחד לפחות…

     

    לביבות בטטה אפויות

    2בטטות

    תפוחאדמה

    בצלגדולקצוץמטוגן

    3 – 4 כפותשמן

    ביצה

    ¾ כוספירורילחם

    פטרוזיליהקצוצה

    פלפלשחורגרוס

    כפיתמלח

     

    מטבל שמנת

    2 כפיותמיונז

    שמנתחמוצה

    כפיתשוםכתוש

    עיריתקצוצה

    מל"פ

     

    אופן ההכנה

    מרתיחים מים בסיר, מבשליםאת הבטטות ותפוחיהאדמה עד לריכוכם, מועכים את הירקות, מערבבים עם שאר המצרכים ומתבלים.

     

    מרפדים תבנית בנייר אפיה, יוצרים לביבות (בידיים מעט רטובות), ומשטחים מעט על גבי התבנית.

    אופים בחוםבינוני – 180 מעלות במשך 30 דקות. כאשרהלביבות זהובות, הופכיםאותן ואופיםעודכ- 15 דקות עד שהן מזהיבות ושחומות מעט.

     

    לאחר מכן, מכינים את המטבל, מערבבים היטב ומגישים לצד הלביבות.

     

     

    לסיום, אין ספק שכל הידע המעשיר, השיתוף בחוויות והעצות המחכימות, פותחים את התיאבון ומגבירים את הרצון לחשוב כיצד להפוך את החנוכה הזה למאיר יותר, בו נחנוך ונאיר את מזבח בית המקדש הפרטי שלנו בנר מצוה ותורה אור, עד שתכלה רגלאדתרמודאי מן השוק, בגאולה האמתית והשלימה, תיכף ומיד ממ"ש.

     

     

     

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.