• נגיעה נשית • פרשת מסעי

    הגדלה

    "הראשונה שהזמינה אותי לבדוק כמה אהבת ישראל יש בי היא חברתי-שותפתי-שאינה שומרת תומ"צ. זה היה כשייסדנו את קהילת נפלאו״ת. כבר בפעם הראשונה שפגשתי באימא שלה  – "מזמינת מרצים" ותיקה בארגון נשים ציוני בן מאה שנים, הרגשתי כמה טונות של אהבת חינם נדרשת, וכיצד היא משפיעה על חיינו..." • לטור המלא

    הראשונה שהזמינה אותי לבדוק כמה אהבת ישראל יש בי היא חברתי-שותפתי-שאינה שומרת תומ"צ. זה היה כשייסדנו את קהילת נפלאו״ת. כבר בפעם הראשונה שפגשתי באימא שלה  – "מזמינת מרצים" ותיקה בארגון נשים ציוני בן מאה שנים, הרגשתי כמה טונות של אהבת חינם נדרשת, וכיצד היא משפיעה על חיינו.

    באותה פגישה מכוננת נדרשנו שתינו לסבלנות ולסובלנות אחת כלפי רעותה. אימה של שותפתי היקרה רצתה לוודא שאני לא מ"החרדים ההם שזורקים אבנים על נשים לא צנועות", ואני רציתי שיאהבו אותי ויראו שאני נורמלית עם סיפור אישי של הצלחה, כישלון וחוזר חלילה. וכן, רציתי גם שהיא תראה שהפאה והגרביונים שלי אינם סתירה לכך.

    אחרי שנה שבה עברתי מסניף לסניף וסיפרתי את סיפורי, צלחנו שתינו את משוכת השוני, עם קהל הנשים הרב שעימו נפגשתי מדי שבוע.

    הצלחנו לראות מעבר ללבושים.

    מצאנו את המכנה המשותף ולא את הגורמים המפרידים.

    דילגנו בחן מעל נושאים בוערים כמו התנחלויות, שמאל-ימין וצבא לחרדים, ועסקנו באתגרים האמיתיים והנצחיים של חיינו כנשים.

    בשיחות הסלון שבהן דיברנו על זוגיות, הורות, משפחה, קריירה ומימוש אישי, הצלחנו להתעלות ולגעת באמת.

    ביום שישי לפני חודשיים ניגשה אלי בסוף שיעור הבוקר כוכי, משתתפת פעילה של השיעור, בולגרייה מלידה שכל קשר בינה לבין תורה הוא מקרי, ושיתפה בגאווה שאחרי 68 שנות עקשנות היא הולכת להדליק השבת נרות לזכות בעל הבית והמשפחה. מה שהדהים אותי עוד יותר היה כאשר ביום שישי הבא אמרה לי כוכי: "מה את חושבת, שזה חד-פעמי? התאהבתי בנרות ואני הולכת להדליק גם השבוע."

     

    זה המסע המיוחד לנשות נפלאו"ת, לשלי, לכוכי, לי ולעוד עשרות נשים שהשבוע אף יצאו בצוותא למסע בירושלים כאקט של אחדות בתשעת הימים.

    בפרשת השבוע מספרת התורה על פטירתו של אהרון בר"ח מנחם אב. כל העם, בלי יוצא מן הכלל, בכה וכאב את הסתלקו של כהן הגדול, וכל זאת משום שהיה משכין שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו.

     

    כל אחת מאיתנו נדרשת להעפיל לרמה כזאת של אהבת ישראל העצומה של אהרון. אהבת ישראל היא אתגר קבוצתי, מעין תחרות חיובית שכולנו רוצים לנצח בה ולהגיע למקום הראשון.

     

    ארבעים ושנים מסעות ערכו בני ישראל במדבר, כנגד המסעות של הגלות. עברנו ותיקנו את כולם ואנו אוחזים כבר בשלב ההתגלות. אם אנחנו רוצים להריח, לטעום, למשמש ולגעת בגילויי משיח – צריך להיות כמו אהרון, אוהב את הבריות בלי הבדל בין יהודי ליהודי. אהבת ישראל היא אהבה לניצוץ משיח בתוך כל אחת ואחד. וכך ננוע קדימה במסע לעבר הגאולה.

     

     

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.