• נפלאות בפרשת יתרו • מירי שניאורסון

    הגדלה

    מספרים לנו שהיינו שם הראשונות במתן תורה, הקשובות תחילה. אז איך מגשרים על הפער בין הרצוי למצוי? בין היום-יום האפל לתורה הנשגבת והקדושה שמגיעה אלינו ממש פה בפרשה?" • לקריאה

    "אני כבר גמורה מתסכול וייאוש. הבית הפוך, בעלי עובד מהבית, שלושה ילדים קטנים, ואני מורה – רצה מזום לזום. לא יכולה יותר! כל בוקר אני מחליטה – היום נעשה משהו כיף עם הילדים, וכל ערב באה הקריסה. אז מה, עוד מבקשים מאיתנו גם שנלמד תורה? שנקרא את הפרשה? מספרים לנו שהיינו שם הראשונות במתן תורה, הקשובות תחילה. אז איך מגשרים על הפער בין הרצוי למצוי? בין היום-יום האפל לתורה הנשגבת והקדושה שמגיעה אלינו ממש פה בפרשה?" את הדוברת האנונימית הזו מצאתי באחת הקבוצות, אבל את יכולה למצוא אותה בביתך קורסת על הספה או סתם בוקר אחד מול המראה…

     

    פרשת יתרו היא השיא של כל הדרך שעברנו כדי להגיע לקבלת התורה. אבל בלי משה רבנו אי אפשר לקבל את דבר ה'. הקב"ה דיבר ונשמתם של בני ישראל פרחה, ואז ביקשו ממשה שיתווך להם את דבר ה' כי חששו למות שוב. לנו כנשים יש חלק חשוב בקבלת התורה והפנמתה. ״כה תאמר לבית יעקב״ – הקב״ה מורה למשה לתת את התורה בדרך אחרת לנשים ולגברים. ומי קודם? הנשים! כי הקב״ה יודע שאם אנחנו הנשים נקבל אותה – כל השאר כבר יסתדר.

     

    וזו מטרת התוכנית נפלאות בפרשה, לעורר ולעודד את נשי ובנות ישראל ללמוד וליישם בביתן על ידי הוספה בקיום המצוות ובהידור, כי ההשפעה של נשים משפיעה אוטומטית על כל בני הבית שלהן.

    בדורות האחרונים יותר ויותר נשים לומדות תורה. באופן אישי, פנימי, שמגיע מבפנים. גם בדורות הקודמים נשים למדו ולימדו תורה. אדמו"רי חב"ד, בשונה מכל זרם חרדי אורתודוכסי באותן תקופות, עודדו בריש גלי ובמודע את הלימוד הנשי היהודי (כמובן, בתוך ההגדרה ההלכתית ולא על חשבון דברים אחרים). כבר בתנ"ך מוצאים הרבה נשים נביאות, למדניות, מנהיגות ומאתגרות. התורה, בניגוד לדעת כמה טועים, לא רק שאינה מזלזלת באישה אלא להפך, היא מעניקה לאשה מעמד מיוחד, מכובד מאוד וגבוה הרבה יותר משל גבר.

     

    לקראת מתן תורה על הר-סיני אמר הקב"ה למשה רבנו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל". מי הם "בית יעקב"? – אומר המדרש: "אלו הנשים". בציווי לגברים נאמר "ותגיד" – בלשון קשה, ואילו בציווי לנשים כתוב "תאמר" – בלשון רכה. אין זה ההבדל היחיד, במכילתא מצוין הבדל נוסף – לנשים נצטווה משה למסור "ראשי דברים" בלבד, ואילו לגברים הוטל עליו למסור "דקדוקי דברים", את כל פרטי הפרטים. לכאורה, אפשר לטעון שמדובר בהפחתה במעמדה וכבודה של האישה. אומרת תורת החסידות – להפך. לנשים יש בינה יתרה. אין צורך לרדת איתן לפרטי פרטים. הן מבינות עניין. אמרו להם עיקרון – הן פורטות אותו לתוכנית עבודה לבד. לגברים צריך להסביר, ללבן, ללמד ולהדגיש. לכן דיברה התורה עם הנשים בלשון רכה, ונתנה להן את עיקרי הדברים מתוך אמון מלא כי הן תמשכנה הלאה במשימה מבלי הפצרות מיוחדות. לנשים יש גם אמונה גדולה, פשוטה ונקייה מפלפולים והתחכמויות. מעלה זו קשורה גם לגאולה: כשם שביציאת מצרים נגאלו בני ישראל בזכות הנשים הצדקניות שבאותו הדור, כדברי חז"ל, כך "כימי צאתך מארץ מצרים, אראנו נפלאות" – גם הגאולה העתידה באה בזכות נשים צדקניות.

     

    ואכן, בדור הזה, שכבר דובר עליו שהוא גלגול של דור יוצאי מצרים, רואים פריצה מחודשת ורנסנס של לומדות תורה, ברבדים הרלוונטיים ובמיוחד – בתורת החסידות. מדרשות, שיעורי תורה המוניים, הפצת דברי תורה בכל כלי המדיה האפשריים. כל אלו מעידים כי אותו דור של נשים צדקניות שבזכותו נגאלו ישראל ממצריים מתגשם שוב והופך את המטרה של לימוד התורה למטרה העיקרית והסופית: הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומייד ממש!

     

    כי יש דברים שרק נשים מסוגלות לעשות.

     

     

     

    הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

    מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבהלחצו כאן    mail: [email protected]   טלפון 054-9292901

     

     

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.