• מי כלה???! • חוויות הסמינר בצפת

    הגדלה

    אאההההההההה......." צעקה בקעה מאחד הקרוונים בסמינר • כל בחורה הלומדת בסמינר למדה כבר שכשיורדים לאזור הכיתות וצעקות נשמעות, התגובה הראשונית תהיה: מי כלה????! • תלמידת סמינר בטור צעיר ומבולבל

    אאההההההההה……." צעקה בקעה מאחד הקרוונים בסמינר אלמוני שיעבור במקרה במתחם הסמינר יטעה ויחשוב שקרה אסון, שמישהי שברה רגל או יד, אולי נחש מסוג ארסי נמצא באחת הכיתות, אבל כל בחורה הלומדת בסמינר למדה כבר שכשאת יורדת לאזור הכיתות וצעקות נשמעות, התגובה הראשונית תהיה: מי כלה????!

    ואז את מגלה שאת מכירה אותה! שהיא לומדת איתך! בשנה א'! מה????? את בשוק.

    מה בעצם קורה פה את שואלת את עצמך בקול רם (אופס…) ואז את מוצאת את עצמך עומדת ברחבה בחוץ ותוהה לעצמך, איך זה בעצם קרה, שאת בשנה א' כשאת עדיין מנסה לקלוט איך בעצם עובד העולם כשלפני שניה יצאת מהבועה הזאת שנקראת תיכון וחמש מבנות גילך שלמדו/לומדות איתך, מתחתנות או כבר נשואות!

    משום מה המושג הראשון שקופץ לי לראש הוא "לחץ חברתי".. ואז צצות השאלות: איך? למה? מההההההה?!

    איך, איך בחורה בגילך מסוגלת לבחור את בן זוגה?! לבחור בעצם מי מתאים.. מי מתאים לה?? למה או למי בעצם אני מנסה להתאים אותו?!

    עם כל המודעות העצמית שיש בגיל הזה או לפחות כבר אמורה להיות.. איך אפשר לבחור בעצמך?! להגיע להחלטות משמעותיות כל כך, הפחד הזה שאולי אני בעצם לא רואה.. אולי זה לא מה שאני חושבת, ואולי אני סתם מסונוורת?!

    כביכול אלו שאלות שמתעוררות בכל גיל בהקשר לשידוכים ופגישות, אז אדרבה בגיל הזה.. בשנה א'.. (או המרחיקות לכת …בסוף יב'!) האם הבנות האלה באמת מבינות מה זה אומר?! להתחתן?! או שמה זה נראה כמו "משחק ילדים"?! בנוגע לבחירות המשמעותיות, אני מאמינה בזה שיש את אלה שעוברות הרבה עד שנה א', שכבר מגיעות לשנה הזאת אחרי שנקלעו לסיטואציות בחיים שגרמו להם לדעת לבחור! ובהחלט יש לבנות האלה איזשהו יתרון אצלי אבל עדיין.. לא כולם חוו התמודדות אמיתית מול העולם וגם מי שכן… זוגיות זו התמודדות מסוג אחר, זה שונה בכל דבר אחר, זה מאתגר, זו התחייבות, זו התמסרות מוחלטת! מה גורם לבחורה בשנה א' לרצות בהתמודדות מסוג זה בגיל כזה?! ואיך היא יכולה להיות בטוחה שיש לה את הכוחות?!

    אז נכון שההתמסרות הזאת ממלאה , שהיא בעצם לא רק התמסרות לבית, לזוגיות, זו התמסרות בעצם לעצמנו, לחיים שלנו!
    ונכון שזה גם הייחול הכי גדול של כל זאטוטה מאז ומעולם, זה בטבע שלנו, זה חדור, זה חלק מאיתנו! דווקא בגלל זה, זה הופך את הבחירה בעצם לדרמטית יותר, כי זו התגשמות הרצון התמידי שלנו, מכך שהחששות חזקות מתמיד..

    ופה נכנסת העזרה מבחוץ.
    כל כך חשוב שיהיה את המישהו הזה שיכיר, שידע, שיוכל לעזור, אבל לעזור באמת! כי הוא קרוב, דואג ואוהב. לפי דעתי זו עוד דעה וזה חובה!!
    כמובן שכל מה שכתבתי היא הסתכלות של בחורה שאולי לא מבינה באמת, אבל אני בטוחה שהמחשבות האלה עוברות בראש של כל בחורה בגיל שלי, ולכן אני מרגישה שזה צריך להאמר.

    אז לא, לא אצליח לקלוט את זהו ואני עדיין עומדת ברחבה פעורת פה, עומדת ומהרהרת, כולן כבר רצות לשיעור הבא ואני…
    מחכה כבר להיות מופתעת שוב.

    ____

    רבקה, כותבת הטור – לומדת בסמינר בית חנה בצפת בשנה א'

    תגיות: , ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    11 תגובות

    1. עד מתי???
      כ״ט באדר א׳ ה׳תשע״ד (01/03/2014) בשעה 23:10

      כמה שזה נכון!!!!

    2. מושקא
      כ״ו באדר א׳ ה׳תשע״ד (26/02/2014) בשעה 21:02

      ובמיוחד שאי אפשר לומר אני אחכה לעוד שנתיים -שלוש כשאני יהיה אחרי המבחנים/התעודה/הפרויקט/הסטאז'/וכו' כי זה גלגל שאין לו סוף. זה נכון שבשנה ב' את יותר בוגרת משנה א' ובשנה ג' יותר משנה ב' כי גם בגיל 39 את יותר בוגרת ומוכנה מאשר גיל 38… כל אחת מוצאת את הגיל שבו זה כבר אפשרי והיא מוכנה לכך נפשית ומצד שני- זה באמת בעיה בחב"ד שנורמת השידוכים מתילה לעובר מגיל 18 ל-19 ל-20 ל-21 ועוד כל מיני גילאים שבעבר נחשבו כבר ל"רווקות מבוגרת" (אני לא מדברת על אלה שמחפשות ולא מוצאות אלא על אלה שדוחות ודוחות מכל הסיבות שבעולם ובעיקר מהסיבה שהנורמה עולה

    3. chabadnikit
      כ״ד באדר א׳ ה׳תשע״ד (24/02/2014) בשעה 10:25

      רבקה היקרה.
      בחורה שמתחתנת, עומדים מאחוריה בד"כ הורים שביררו וחיפשו ובדקו שאכן המיועד באמת מתאים לביתם שתחי'. ואגב, הרבה יותר קל להחליט כאשר יותר צעירים, מאשר לקבל החלטה בגילאים מאוחרים יותר.
      בקרוב אצלך בעז"ה, כהרף עין. מבטיחה לך שזה כיף.

    4. דבורה
      כ״ג באדר א׳ ה׳תשע״ד (23/02/2014) בשעה 16:19

      כל אחת איך שהיא מרגישה… חוץ מזה שלכל בת יש משפיעה שמכירה אותה לעומק ויודעת אם היא כבר מוכנה לנישואין ככה ש….ותאמיני לי שמי שנכנסת לזה יודעת מה זה אומר ומה היא לוקחת על עצמה..

    5. שרה
      כ״ג באדר א׳ ה׳תשע״ד (23/02/2014) בשעה 1:10

      רבקה!!!
      את צודקת בהחלט!!!!!!!!!!!
      אני אישית לא מצליחה להבין איך בת בשנה א' בכלל יכולה להחליט כזה החלטה…?
      כ"כ גורלית!!!!!!!!!!!

    6. נחמה
      כ״א באדר א׳ ה׳תשע״ד (21/02/2014) בשעה 16:23

      פתיח וכותרת הכתבה שיש צעקות וצרחות מאחד הקרוונים. כל תרבות הצעקות ולא מהקרוונים אלא מדירות בתוך קרית חבד בצפת. מקום שאנשים ילדים זקנים מבוגרים וסתם אנשים גרים וחיים את חייהם. כל הפתיח והכתבה נותנים לגיטימציה וחיזוק לכל תרבות הצעקות- הפרעות בכל שעה משעות היממה. ולהפריע באופן חסר רגישות אנושיות לקהילה שלמה של אנשים.
      אתם בתור אתר של חבד, שאמור לייצג את הרבי נותן כזו במה וחיזוק לחוסר אנושיות מדרגה הכי בסיסית שיש. כמה הרבי נזהר ודאג לא לפגוע במישהו? וכאן בכתבה נותנים חיזוק לרעש צעקות וחוסר צניעות 24 שעות ביממה לקהילה שלמה.
      ולא עוד אלא שהדברים כתובים כאילו כך מתבקש וזוהי הנורמה.

      • 770
        כ״ב באדר א׳ ה׳תשע״ד (22/02/2014) בשעה 20:58

        את צודקת מאוד במה שאת כותבת וזה יכול לבוא בתור טור לכשעצמו. אבל אני בטוחה שמי שכתבה את הטור הזה לרגע לא באה לתת במה לצעקות והרעשים היום יומיים. היא רק תיארה מצב בו יש כלה…וגם את זה היא טיפה הקצינה בשביל הכתבה או הסגנון. אבל לרגע אף אחד לא חושב שכל הרעשים והתנהגות הזו נכונה וממש לא מתכונים לתת פה לגיטמציה לכך. לפעמים כשכועסים על מצב כלשהו אז מנסים למצוא איפה להוציא את זה אבל נראה לי שאת יכולה פשוט לעלות את זה אבל לא בתור תגובה על כתבה שבסך הכל באה להראות נקודה מסוימת של חשיבה…תחשבי על זה…

    7. יחי המלך המשיח
      כ״א באדר א׳ ה׳תשע״ד (21/02/2014) בשעה 14:35

      לפי דעתי, כל אחת צריכה לראות את עצמה בקטע של השידוכים, במלי הבט בכלל(!!!) על חברות בנות גילה שמתחתנות! ומי שפועל לפי לחץ חברתי פשוט צריך עליה רחמים.
      כל אחת לחוד, כשהיא מרגישה שבאמת ראויה, ושהגיע הזמן שלה להקים בית, הקב"ה שולח לה את האנשים הנכונים, ואת הדרך הטובה ביותר בשביל שתדע במי לבחור ובמה לבחור.
      אכן חיי נישואין זה דבר גדול ועם כובד ואחריות אין סופית, אבל זאת השליחות והמטרה שבשבילה הגענו לעולם. להקים בית נאמן בישראל. ואת כל הכוחות כבר יש!
      צריך רק לרצות.

    8. aidele770
      כ״א באדר א׳ ה׳תשע״ד (21/02/2014) בשעה 10:27

      אכן הרבה בנות שואלות את עצמן את אותן שאלות… אבל מהי התשובה??? אם משהי יכולה לתת לזה הסברים…

      • מירי
        כ״ה באדר א׳ ה׳תשע״ד (25/02/2014) בשעה 17:50

        אין לזה תשובה חד משמעית.. כל אחת לגופה, ופשוט צריך להתייעץ
        🙂

    9. ora goldman schiff
      כ׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (20/02/2014) בשעה 23:36

      אוהבת את הכתבה, יישר כוח על השיתוף במחשבות העוברות בראשה של בחורה צעירה.
      מצפה כבר לקרוא המשך מהרהורי ליבך.
      אגב הכתבה פורסמה ביום הולדתי, כך שתודה על המתנה ליום הולדת.
      המשך מוצלח.

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.