• נעמה כותבת לרינת: הגיבורה האמיתית זו את

    אילוסטרציה
    הגדלה

    בעקבות מכתב שהתפרסם באתר בו הפנתה רינת יצחקוב שאלה לנעמה טוכפלד שם היא מעלה שאלות נוקבות המפעמות בלב כל אחת מאתנו בימים קשים אלו העוברים עלינו, אנו מפרסמות את תגובתה המחזקת והמעודדת של נעמה לרינת • אל תטעי לחשוב שמדברת אלייך דמות חסידית למופת. לא מינה ולא מקצתיה. אפילו לא בכיוון. כמוך, אני מגששת את דרכי באפלה, אלף פעמים ביום נתקלת ונופלת. שואלת. תוהה קובלת רוגזת ונכשלת. אבל כמוך אני נאחזת חזק בדבר היחיד שיכול להפוך אותי לגרסא הטובה ביותר של עצמי: הרבי. זה לגמרי ממקום של אינטרס, וזה בסדר • לתגובה המחזקת

    בעקבות מכתב שהתפרסם באתר בו הפנתה רינת יצחקוב שאלה לנעמה טוכפלד שם היא מעלה שאלות נוקבות המפעמות בלב כל אחת מאתנו בימים קשים אלו העוברים על כלל חסידי חב"ד ברחבי הארץ והעולם, אנו מפרסמות את תגובתה המחזקת והמעודדת של נעמה לרינת:

    רינת היקרה,

    בטרם אנסה בכוחות דלים להגיב לפנייתך המרגשת אני רוצה לסובב ולהפוך את השאלה לכיוונך:

    רינת, מאיפה הכוחות? מאיפה הכוחות שאת אוזרת, לשאול עד מתי? מאיפה הכוחות שלך להמשיך להאמין חרף כל הקושי? מאיפה האומץ לשאול שאלות ובאותה נימה להמשיך ולקיים כי כך ציווה השם?

    אני חושבת שבעלת האמונה האמונה האמיתית, מפה עד השמיים היא דווקא את! לא סתם נכתב 'להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות'

    בבוקר, לאור היום המאיר, קל להגיד ולהודות על החסדים שה' גומל איתנו בכל רגע ורגע. אבל בלילה? בחושך? במצוקה? בכאב? זה מבחן האמונה האמיתי! ולדעתי את יכולה ללמד את כולנו.

    ומכאן, שאין לי אלא לחזק אותך ולהזיל איתך דמעות כמים.מבלי להכיר אותך אני אוהבת ומחבקת! עד מתי. באמת עד מתי. עד מתי נמשיך לצעוק עד מתי???

    אין לנו שום נחמה אלטרנטיבית חוץ מגילוי משיח בגוף גשמי עכשיו. מיד. ממש. בלי מליצות. כפשוטו!

    ובכל זאת, בתוך סבך האפלה המעובה הזו ננסה את ואני לגשש את דרכנו לכיוון האור שמפציע מולנו, אור הגאולה.

    אני נזכרת בתנא שאמר 'יתי מר ולא אחמיניה' ובמדרש המספר על הדור הזה שבו הקב'ה ביקש להוריד נשמות לעולם ואף נשמה לא רצתה לרדת מפחד החושך הכפול והמכופל של הגלות. אנו נמצאים בדור שרק לחיות בו מאוד קשה. בטח להיות עובדי השם. בטח ובטח להיות חסידים של הרבי. ובטופ של הטופ: חסידיות. אז תני לעצמך צלש כפול ומכופל ויותר מזה על עצם העמידה והשרידה במקום הזה. מעבר לכך, את השאלות שאת שואלת, גם אני שואלת. וגם הרבי שאל. וזעק. ודרש. הרבי לימד אותנו לבקש מהשם את הטוב הנראה והנגלה. בלי קונצים, בלי הסתרים והעלמות, בלי צמצומים והגבלות שבדיעבד נגיד: אה..באמת זה היה לטובה..יסורין ממרקים וכו'..

    לא! מגיע לנו לקבל את הטוב כמו שהוא נתפס במציאות שלנו: בריאות! עשירות! זיווגים ופריון! נחת! שמחה! יופי! הצלחה! בגדים יפים בארון! אוכל טעים במקרר! שיעור תניא מרתק! שפע גשמי ורוחני מהפרטים הגדולים ביותר ועד לזוטות שבזוטות. מגיע לנו.והכי מגיע: משיח. תמה עבודת הבירורים. נגדשה סאת הייסורים. ככה אמר הרבי.

    אל תטעי לחשוב שמדברת אלייך דמות חסידית למופת. לא מינה ולא מקצתיה. אפילו לא בכיוון. כמוך, אני מגששת את דרכי באפלה, אלף פעמים ביום נתקלת ונופלת. שואלת.תוהה קובלת רוגזת ונכשלת.

    אבל כמוך אני נאחזת חזק בדבר היחיד שיכול להפוך אותי לגרסא הטובה ביותר של עצמי: הרבי.

    זה לגמרי ממקום של אינטרס, וזה בסדר.

    אז למה זה לא קורה? למה??

    אין לי תשובות. אולי איזה טופס לא הגיע? אולי הועדה תתכנס שבוע הבא? אולי מחר הקב'ה ופמלייתו יחליטו : זהו. הגיע הרגע! אולי היום? חייב להיות היום. לא כי אנחנו כאלה צדיקים וזכאים אלא כי זה מה שהרבי אמר.

    האם עלינו לשבת ולהמתין לכך?

    ודאי שלא. כמו שהילדים שלי מנדנדים לי: אמא, איפה הממתק שהבטחת? אבל הבטחת! אמא עוד לא קיבלנו! אמא מה קורה? ככה עלינו לפעול! לנדנד.לדרוש. לא לוותר. לפעול כל אחת בכליה: להדליק נר בזמן. לשים עןד צדקה. ללמוד עוד פרק תניא. לייסד עוד שיעור. ללדת עוד ילד. לשמוע על עוד הצעה לשידוך.לרקוד עוד ריקוד.לאפות עוד חלה. לארגן עוד התוועדות. לחייך גם כשקשה (וזה הכייייי קשה!!) ולהאמין.

    לך ולי יש את הכח. ולכולן.בזכות נשים צדקניות. אנחנו נעשה את זה יחד, בלי לדעת מתי זה יקרה ואיך פשוט כי אנחנו לא יכולות אחרת. ואנחנו נצליח!! אין אופציה אחרת בכלל.

    לסיכום, שני דברים:

    1.ברגעים קשים במיוחד (וגם טובים) יקירה, הרימי טלפון למשפיעה. כי חיבור למשפיעה זה חיבור לרבי. וחיבור לרבי זה חיבור לאינסוף ברוך הוא. מומלץ בחום ומנסיון

    2.אם יורשה לי להעיז ולהחציף פנים, רבונו של עולם, כתוב בתורתך הקדושה: 'יתום ואלמנה לא תענון' אנא רבונו של עולם, קח את תפילתה של רינת ואת תפילת הדור כולו ותביא לנו משיח עכשיו!

    תגיות: , , ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    9 תגובות

    1. מושקא
      ט׳ באייר ה׳תשע״ד (09/05/2014) בשעה 14:15

      יחי המלך המשיח!
      מתוק מדבש.
      בזכות נשים צדקניות…

    2. נחמה
      כ״ט באדר ב׳ ה׳תשע״ד (31/03/2014) בשעה 16:34

      זה מרגש כי…..

      • מושקא
        ט׳ באייר ה׳תשע״ד (09/05/2014) בשעה 14:17

        תרגעי טוב?!
        אל תנסי להפגין ידע או כל דבר אחר.
        שמרי בבטן את מה שאת רוצה לומר. לא כל דבר שמתבשל בבטן חייב לצאת בפורום כזה. לא כזה ולא אחר!

    3. 770
      כ״ב באדר ב׳ ה׳תשע״ד (24/03/2014) בשעה 17:20

      אין מילים פשוט…
      מדהים, וממש אמיתי!! שנזכה באמת ליישם, ולזכות.. נאו!

    4. בתי
      כ״ב באדר ב׳ ה׳תשע״ד (24/03/2014) בשעה 14:13

      בס"ד

      מכתב מדהים!החיים הרבה יותר קלים כשיש מודעות שאנחנו נמצאים בדור הגאולה…אפילו פתאום מזדחלת לי בלב תחושת גאווה,שה' בחר בנשמה שלי להגיע לדור הזה…משמע ה' יודע שיש בי את הכוחות להתגבר למרות החושך…וזה מחמיא(=
      ואל תחשבו שאני לא עוברת קשיים בחיים…למרות שחיצונית הכל נראה וורוד…אף אחד לא יודע (חוץ מה' והמשפחה הקרובה)
      את הקשיים שלי….

      • ff_770
        כ״ה באדר ב׳ ה׳תשע״ד (27/03/2014) בשעה 0:56

        ב"ה

        תכל'ס, אנחנו באמת צריכות להתגאות על כך שה' בחר ב-נ-ו להיות בדור הזה,
        ולפעמים, לפעמים זה נראה מופרך:
        מה, אני הקטנה?! בי בחרו לתפקיד כל כך חשוב, להיות בדור שמביא את הגאולה???!
        מה? איך?!
        הרי אני בקושי מתרכזת בתפילה, ורק משתדלת בכיבוד הורים -עדיין בהשתדלות- , בקושי יוצאת למבצעים, ומי מדבר על לשון הרע, ושמחה?!
        ככה היצר הרע מדבר, הוא בסך הכל רוצה להקטין אותי, אבל אני – אני לא אתן לו!!!

        כי נכון שאני באמת מרגישה כל כך קטנה, אך ה' בחר דווקא ב-י,
        כי אני כנראה באמת מאד מיוחדת!!

        ותחשבו, כמו שנעמה כתבה, עצם זה שאנו בדור הזה, זה כבר מוסיף לנו נקודות זכות, להיות בתוך כל הקשיים הללו, ולנסות להרים את הראש מעל המים – זה מיוחד!! זה מראה על כוחות נפש אדירים, גם אם הם לפעמים לא גלויים!
        זה מראה על חסינות, זה מראה על התקשרות!!

        אז גם אם אנו לפעמים מרגישות קצת 'מה אנחנו בדיוק עושות?!' אסור לנו לשכוח, שדווקא אנו קבלנו את התפקיד המשמעותי ביותר, את התפקיד לפתוח את הדלת לגאולה, ופשוט להכניס אותה פנימה!!!

    5. נחל'ה
      כ״א באדר ב׳ ה׳תשע״ד (23/03/2014) בשעה 20:42

      מרגש ביותר!!!כל מילה בסלע!
      נעמה חיזק אותי.
      כן,יש לי את הכח להמשיך ולדרוש!רוצים גאולה עכשיו!!!
      איזה מהמם.לקחתי גם אני החלטה טובה בזכות הכתבה הזו.
      תודה לרינה ותודה לנעמה שככ עזרה לי.

    6. גאולהה
      כ״א באדר ב׳ ה׳תשע״ד (23/03/2014) בשעה 10:55

      וואו נעמה!
      חזק ביותר!
      כשקראתי את מה שרינת כתבה…ממש התחברתי לכול מילה לכול פסיק… ותהיתי לעצמי אלו טענות וגירסאות את תעני לה כדי לנסות ולהשקיט את מצפונה וליבה המתייסר….
      וכשהתחלתי לקרוא את מה שכתבת…הרגשתי שכל מילה וכל שורה מחזקת אותי עוד… נותנת לי עוד פרספקטיבה על החיים.. עוד צד של התמונה שעוד לא הכרתי…. עזרת לי להבין שעם כל הקושי שבעולם עצם זה שאנו ממשיכים ועושים!! זה לכשעצמו גאולה… זה כבר מראה על הכוח שיש בנו שלא תמיד אנו מרגישים בו!!!
      חיזקת אותי מאוד… נטעת בי כוחות להמשיך.. ולהוקיר את הדברים הקטנים שאני עושה..ולהתחזק מהם..ולגלות את האמונה החבויה בתוכי גם בדברים הקטנים ביותר!
      שנזכה תיכף ומיד ממש עכשיו!!!! לקבל פני משיח צדיקנו!! וכל ההסתרים והעלמות יהפכו לפנים מאירות של פני הרבי בכבודו ובעצמו בעיני בשר!!!!
      רביי כולנו צועקים…עד מתי?!?!?!?!?

    7. דבורה
      כ׳ באדר ב׳ ה׳תשע״ד (22/03/2014) בשעה 20:30

      מרגש, וכל כך חזק! אבל זה קשה….זה מפחיד הגלות הולכת ונהיית מפחידה יותר ויותר….
      רינת כל הכבוד לך שהעלת את זה ככה בגלוי…… אני מאמינה שההרהורים האלה באים לכל אחת…
      שהרבי יגאל כבר נמאס!!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.