• חזרת הביתה מאוחר מנסיעה? • שני טיפים

    הגדלה

    אחד המצבים המתסכלים ביותר כל אמא ממוצעת, והיא מרגישה בו ממש לא טוב – נוצר כשהתכוונת לחזור מוקדם ולא עלה בידך.  הדימיון שלך עובד שעות נוספות, ומצייר לך את הילדים המבלים שעות רבות בלעדיך כצאן ללא רועה כששעת הארוחה מתקרבת בצעדי ענק – ואין שום סימנים שלה באופק המטבח... • לקריאה

    שמעתי מאמא מסורה, שהיתה אכולת רגשות אשמה על כך שהנסיעה שלה בחזרה לביתה התעכבה בכמה שעות – ללא אפשרות לזרזה. לבה ייסר אותה על חוסר היכולת שלה 'לנבא' את האיחור, ועורר בה רחמנות על ילדיה ה"מסכנים" וה"זנוחים" אשר 'מי יודע איך הם מרגישים'? כך ועוד, עד שבצר לה ולאחר שלא נותרה לה ברירה היא הזמינה עבורם פיצה מהחנות. כשהיא הגיעה הביתה, ילדיה קידמו אותה בקריאות צהלה: אמא, מתי תסעי שוב ותזמיני לנו פיצה?!

    אולי שולח לנו הקב"ה ארועים מעין אלו כדי 'לאמן' את עצמנו ב…אמונה? מקרים אלו מלמדים אותנו שיש חלק מסוים בחיינו שעליו אנו יכולות לקחת אחריות, כמו לתכנן מראש שלא לעזוב את הילדים לא לצורך, להשתדל להיות איתם בשעות אחר הצהריים והכנת שיעורי הבית, ולהקציב זמן מבעוד מועד להכנת ארוחה מבושלת, מזינה ומלאה בריאות. אך לאחר התכנון שלנו – אם זה לא קרה בגלל אילוצים שונים – מן הראוי להניח לנקיפות המצפון ולהרים עיניים לשמים, כי כעת זה כבר העניין של הקב"ה אשר צייר את התמונה שנוצרה.

    שני 'טיפים' למצבים של איחור לא מתוכנן

    ראשית: אל תוותרי על ארוחה חמה! האוכל החם מעניק נוחם ומרגיע את 'חמולת' הילדים המקדמת אותך עם התלאות של אחר הצהרים הארוך שעבר עליהם. מצאי מתכונים להכנה מהירה שישמשו אותך בימים כאלו.

    שנית: חזרת מאוחר? הילדים טיפסו על הקירות, או התאכזבו מכך שאמא לא הייתה איתם שעות ארוכות? שבי איתם בארוחת הערב וספרי "סיפורי השגחה פרטית". שתפי אותם ממש בכל פרט שקרה לך.  לדוגמא: חשבתי לנסוע באוטובוס, ופתאום הגיע אוטובוס מלא, שנהגו לא הסכים להעלות נוסעים. מאד התאכזבתי ואפילו כעסתי. אמרתי לנהג שזה לא פייר! כל כך רציתי לחזור אליכם כבר, וגם הייתי עייפה. אך אז נזכרתי שכל מה שקורה לנו הוא בהשגחה פרטית, אבל בגלל שהייתי עצובה ועייפה לא הצלחתי לראות אותה. אולי אתם יכולים לעזור לי לחשוב מדוע הקב"ה עשה דווקא לי שאמתין לאוטובוס הבא? ואז… אחרי שעליתי לאוטובוס הנוסף וגיליתי את… הבנתי ש…

    כך הם נעשים שותפים למה שקרה לך, חשים מה עבר עליך בזמן שלא היית בבית, ומבינים מדוע לא חזרת מוקדם. ועוד יותר חשוב מכך – הם לומדים כיצד אמא מתנהלת במצבי תסכול כשהדברים לא הולכים לפי התכנון. הם גם מתאמנים באמונה – לפקוח את העיניים ולראות את יד ה' והשגחתו התמידית.

    כך תשביע הסעודה מהירת ההכנה גם את הנפש, ותהיה צידה איכותית מאד לילדים בדרך חייהם הפרטית בעתיד, בשעה שיזמן להם ה' את האתגרים הייחודיים להם!

    מה שמוביל את מחשבתי במצבים כאלו שבהם צריך ליצור ארוחה ברגע, כאשר גם האמא וגם הילדים או הבעל כבר עייפים, הוא: שאוכל חם עדיף פי כמה וכמה גם אם הוא לא בסקאלת הבריאות העליונה.

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.