• 'הרבנית היא המודל שלנו' • ראיון מנהלות

    הגדלה

    "לא רק 'בית חיה מושקא', גם 'בנות חיה מושקא' ! שתי מנהלות בתי ספר שנפתחו על שם הרבנית, מדברות לראשונה על תפקיד האישה בדורנו, על האתגרים וכיצד דמות הרבנית ניצבת כנר לרגלם וגם: מה הן היו רוצות לומר לרבנית? • לכתבה המלאה

    באדיבות מגזין עטרת חיה / הדר מזרחי

     

    "בית הספר הוקם בשנת תש"ס על ידי אבי השליח של הרבי בגילה, הרב הירש פרבר, עם 6 תלמידות בכיתה א'." פותחת חנה בקרמן מנהלת "בית חיה מושקא" בעיר הקודש ירושלים, "במשך שלוש עשרה שנים היינו במוכר שאינו רשמי במשרד החינוך. עברנו אתגרים מאד קשים מבחינת המשאבים. המורות ממש עבדו בתחושת שליחות ובמסירות נפש גם כאשר לא פעם היו עיכובים במשכורות. למרות האתגרים המורכבים במשך כל השנים ראינו ניסים על גבי ניסים, אך אפשר לומר שהנס הגדול היה שהפכנו לפני שש שנים להיות מוסד רשמי,  כאשר במשרד החינוך נוסד הממ"ח (בתי ספר ממלכתים חרדים). כיום לומדות 140 בנות במוסד מכיתה א' עד ט'."

    איך הגעת לתפקיד?

    גדלתי בבית בו ספגתי את אווירת השליחות, ואף לקחתי חלק פעיל בשליחות מגיל צעיר מאוד.  אך לא תכננתי להיות מנהלת כשאהיה גדולה (למען האמת גם לא תכננתי להיות מורה…) פשוט נקראתי אל הדגל – זה מה שהרבי והקב"ה רצו ממני ואני בתפקיד כבר קרוב ל-13 שנים (החל מהשנה השביעית של בית הספר).

    איזו השפעה יש לדעתך לשם בית הספר על התלמידות?

    ההשפעה היא רחבה הרבה יותר. שמתי לב שמרגע שהתחלנו להיות חלק מהחינוך הרישמי – יש המון התעניינות מצד גורמים ממשרד החינוך הנמצאים איתנו בקשר כששומעים את השם ושואלים: 'מי זאת חיה מושקא?'… 'במי מדובר?' ומיד נוצר שיח מאלף.

    הרבנית חיה מושקא היא אשת המלך – בבית הספר מאד חיים את הנושא. הבנות יודעות כמה גדולה הזכות להיות במוסד שנושא את שם הרבנית. לאורך השנים אנחנו עושים בכ"ב שבט עניין גדול מכך שאנו לא רק 'בית חיה מושקא' אלא גם 'בנות חיה מושקא.

    כיצד מעלות הרבנית באות לידי ביטוי בבית הספר?

    העבודה שלנו היא לקחת את הקדושה והאצילות של הרבנית ולהוריד את זה למטה. העבודה לחבר בין 'אורות' ל'כלים' היא המאתגרת. מעניין שדווקא העיסוק שקיים היום עם המדיה החיצונית – הוא זה שמאפשר לנו להביא את האיכות הפנימית החוצה. היום כדי לחבר ילדות צריך יותר אמצעים. זה מתבטא בהשקעה באסתטיקה, שימוש במצגות, הבאת דמויות אטרקטיביות לתוכניות והתוועדויות. אבל יחד עם זאת אין כזה דבר לעשות משהו רק בשביל שיראה טוב. תמיד יש את המסר הפנימי שמתלבש בכלים החיצוניים והוא העיקר.

    ילדים היום זקוקים לדוגמאות מוחשיות – וכך למעשה הקדושה חודרת לתוך הגשמיות. כל מסר שעובר – בא בצורה מעמיקה ומוחשית כאחד. ילדים מחפשים היום עומק. לא ניתן להעביר היום מסר בצורה שיטחית. מאד מעניין לראות כמה בקלות הבנות מתחברות לתכנים עמוקים. כשלומדים חסידות מגיל צעיר – זה מחלחל לתוך הנפש. אצלנו הבנות שמסיימות כיתה ח' יודעות 12 פרקי תניא בעל פה.

    התנהלות של אור

    איך שומרים על החיות החסידית?

    אני כמנהלת יודעת שהאחריות שלי היא ממש כמו האחריות של אמא שצריכה להחיות את המשפחה. גם כאן – המנהלת מחיה את המורות, והמורות מחיות את התלמידות. על מנת שדברים יפעלו – זה צריך להתחיל מאיתנו.

    לאורך כל הדרך יש לנו את הליווי של הרבי באופן ממש מופלא, אבל יחד עם זאת להרגיש את הרבי – זה דורש התקשרות.

    מבחינתי – החובה לכתוב לרבי מה"מ כל שבוע זה משהו הכרחי. אם אני לא כותבת – אני פתאום מוצאת את עצמי מוצפת בבעיות. באיזה שהוא שלב שיניתי מגמה ועברתי מכתיבה של דו"ח שאולי היה יותר בנימה של בקשות ברכה (בזמנים המאתגרים שהיו), לכתיבת של בשורות טובות. וכאשר את מבשרת בשורות טובות (גם אם זה טוב נסתר) את רואה אחר כך עוד ועוד טוב. אני יכולה להעיד שהשינוי הוא מדהים. ההתנהלות הופכת להיות התנהלות של אור.

    כאשר אנחנו מוסרים את עצמנו לרבי אנחנו רואים סיוע במה שאנחנו צריכים.

    מה השאיפה שלך לתת לבת שמסיימת את הלימודים במוסד?

    אנחנו עוסקים בלגדל, בלהבעיר אש. השאיפה שלי לתת לבנות יסודות שילוו אותן בהמשך דרכן.  לגדל בנות שמחות ומאושרות, וחדורות בשליחות היחידה לפעול את ההתגלות!

    מהם האתגרים הגדולים שאת מתמודדת איתם כיום?

    המורכבויות החינוכיות היום הן רבות. יש יותר קליפות ופחות פניות, יש יותר לחצים ופחות כוחות, אך לעומת זאת יש גם הרבה יותר אמצעים להפיץ קדושה ויש צמא גדול מאוד לתורת החסידות. ממש מרתק לראות את התגברות החושך שבא רק כנגד התגברות האור. העבודה העיקרית שלנו היא להשתמש בכל האמצעים הכי איכותיים ומקצועיים כדי להביא את האור הכי גדול אלינו עצמנו, אל הבנות, אל המשפחות שלהן, ואל העולם בכלל. ואת כולנו להביא אל המאור. לחבר אל הרבי. וזה בעצם ענין של גאולה.

    איך את רואה את תפקיד האישה בדור שלנו וכיצד זה משפיע על התפיסה החינוכית שלך?

    אישה היא בראש ובראשונה המנוע של כל בני הבית. העבודה הפנימית שהיא עושה משפיעה על כל סביבתה. בדורות הקודמים האישה היתה ספונה בבית. היום לאישה יש המון אתגרים. הנשים פועלות בחוץ וברור שזה חלק ממהלך גאולתי שהרבי סלל. הקב"ה יצר אתגרים שנשים צריכות לצאת היות והפרנסה של הבעל לא מספיקה. אני חושבת שזה רק תירוץ על מנת שנשים תצאנה ותפעלנה בעולם.

    לכן, בכל המעגלים בהם פועלת אישה בימינו: המעגל הפנימי שלה מול עצמה, המעגל הזוגי, המעגל המשפחתי – חינוך הילדים הפרטיים והמעגל הרחב של השליחות בעולם – בכולן, על האישה לפעול ולהחדיר אלוקות, מתוך מטרה אחת ויחידה: לפעול את ההתגלות של הרבי!!! – שזה מבחינתי מסר חינוכי עדכני הן לנשים והן לבנות של דורנו.

    מה את רוצה לומר לרבנית?

    אני רוצה לומר לה שאנחנו ממש משתוקקות לראות אותה. זה יהיה דבר עצום שנוכל להראות לה את הבנות ולומר לה – הנה הבנות שלך.

     

    • • • • •

     

    בית הספר לבנות – 'בית חיה מושקא' על טהרת הקודש הוקם לפני שש שנים בכפר חב"ד, במקביל להקמת בית-ספר חסידי לבנים". מספרת הגב' אבישג סלומון, מנהלת בית הספר.

    היוזמה התגבשה כתוצאה מעיון בהוראות הרבי בנושא חינוך: התברר שהדרישה לחינוך על טהרת הקודש נוגעת גם לבנות! קבוצה של הורים החליטה לעשות מעשה והקימה כיתת לימוד על טהרת הקודש שמנתה שמונה בנות. בהתחלה התנאים הפיזיים היו מאד קשים, אך ב"ה השגנו תרומות מאנשים שהלב שלהם נפתח למקום, והתחלנו לצמוח".

    איך הגעת לתפקיד הניהול?

    הבת שלי הצטרפה בשנה השנייה ומאד נהניתי לראות את יראת השמיים וההתפתחות שלה, כמה יפה היא מפנימה תכנים עמוקים… המוסד החל להתפתח אך בשנה השלישית הייתה בעיה של רישום. קיימנו אסיפת אימהות והבנו שאם לא נפעל שיהיה רישום, בית הספר יאלץ להיסגר. מבחינתי לא ראיתי אופציה אחרת. אנחנו באותה עת חווינו לצערנו אסון במשפחה, ביתנו התינוקת ששמה חיה מושקא נפטרה בגיל ארבעה חודשים.

    אחרי שקמנו מה'שבעה' התחלתי להתמסר לנושא והתעסקתי עם הגדלת הרישום. את קופת הצדקה שקנינו לביתנו חיה מושקא כשנולדה – הקדשתי לעילוי נשמתה לטובת בית הספר. אחרי מספר חודשים פנו אליי בבקשה לנהל את המקום ומבחינתי זו הייתה סגירת מעגל.

    כיום יש לנו חמש כיתות קטנות מ-א' עד ה' – ואנחנו כל שנה 'עולות כיתה'. האינטימיות שקיימת בבית הספר מאפשרת לנו לראות כל תלמידה ותלמידה לפני ולפנים. אמנם היום זה כורח המציאות אבל חשוב לנו לשמור על כך גם כשבעזרת-ה' נגדל.

    חינוך של אהבה 

    מה מיוחד בסדר היום של הבנות הלומדות במוסד על טהרת הקודש?

    סדר היום גדוש בתוכן יהודי חסידי. אנחנו כבר מכתה א' מקפידים על אמירת 'חת"ת', לפי רמת התלמידות, על מנת שתהיה קביעות בנפש. הילדות לומדות 'תניא', ספר 'היום יום', וגם אומרות את פרק התהילים של הרבי והרבנית. יש לימודי חומש עם מדרשים כדי להעשיר את חווית הלימוד. במקביל יש לימוד של רעיונות משיחות הרבי על הפרשה.

    כבר בכיתה א' לומדים משנה, גאולה ומשיח, נשיאי חב"ד, יש שיעורי השקפה לבנות הגדולות – שיחות הממחישות את נושא האמונה והביטחון. הלימוד מאד חוויתי וממחיש לבנות את הרעיונות הרוחניים בשפה שהן מבינות. יש לנו ליווי של אנשי מקצוע שנותנים לנו ייעוץ וב"ה על כל שאלה יש תשובה, כך שאנחנו ממש בתהליך צמיחה מתמיד.

    הלימוד של ההיסטוריה, הגאוגרפיה והחשבון נגזר מתוך לימוד התורה. אין לנו שיעורים מיוחדים לכך, אבל יש לנו שיעור תפירה 🙂

    הבנות יודעות שהן אינן כמו כולן. הן מוותרות על גשמיות מדהימה שיש היום בבתי ספר אחרים, אבל הן יודעות שלבית הספר יש את המעלות שלו ושמחות בכך. כאשר אני רואה שבסוף היום הילדות לא רוצות ללכת הביתה זאת השמחה שלי…

    כיצד מעלות הרבנית באות לידי ביטוי בבית הספר?

    החכמה, האצילות, הוותרנות והענווה שמאפיינות את הרבנית הם האידאלים אליהם אנחנו רוצות לחנך את עצמנו ואת הבנות. מבחינתנו, טיפוח המידות של הבנות זה דבר ראשון במעלה.

    את האירועים החינוכיים המשמעותיים כגון 'מסיבת סידור' אנחנו עורכות בכ"ב שבט או בכ"ה אדר, היות ודמותה של הרבנית עומדת במרכז החיבור שלנו אל הרבי.

    מה השאיפה שלך שבנות ייקחו איתן מבית הספר?

    אלוקות בפשיטות ועולם בהתחדשות' – להבין שיש עולם אבל מי שמנהל אותו זה הקב"ה. חשוב לי שהבנות תצאנה מקושרות בלב ונפש לרבי מה"מ, שיעבדו את ה' מתוך תענוג ושמחה, להאהיב עליהן את התורה והמצוות, להאהיב עליהן את הרבי. מסיבה זו מאד חשוב לנו שהלימוד יעשה שימוש בדוגמאות קונקרטיות, איך זה בא לידי ביטוי בחיים שלנו. לתת לבנות לחוות את הנושא בפרקטיקה – שיבינו שאפשר ממש לחיות עם ה'תניא', עם התורה ועם הרבי.

    איך את רואה את תפקיד האישה בדור שלנו וכיצד זה משפיע על התפיסה החינוכית שלך?

    אני חושבת שלאישה יש יכולת גאולתית פשוטה להכניס את הקב"ה לכל מקום וזו גם המהות של החינוך – שבכל רגע נתון תהיה הכרה שהכל זה בשביל הקב"ה: הקניות – בשביל שבת, הבישול מתוך תפילה, וכך הלאה, בכל רגע ורגע להמליך את הקב"ה בכל תחום של החיים. לנו כנשים יש את החיבור הזה באופן טבעי.

    מה את רוצה לומר לרבנית?

    שהיא דוגמא חיה עבורי למה שנאמר כי בזכות נשים נגאלו ובזכות נשים צדקניות עתידין להיגאל – בזכותה ממש!

     

     

     

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. ח.ג.
      כ״ד בשבט ה׳תש״פ (19/02/2020) בשעה 20:36

      והתמונה בפתח הכתבה היא של בית ספר "תפארת חיה מושקא" בעמנואל. בהנהלת המנהלת המסורה הגב' רינת פורסט.

    2. שרה שמחה
      י״ז בשבט ה׳תש״פ (12/02/2020) בשעה 13:14

      בית חיה מושקא גילה!!! אחח כמה חיות ואור!! למדתי מכיתה א בביה"ס המדהים הזה!! כמה השקעה! כמה התמסרות וחיות של רבי! אני בחיוך גדול יאמר שהמקום הזה הצמיח אותי ומילא אותי בעוצמות ושליחות מאוד גבוהה! שהיום כשאני נמצאת בביה"ס לא חבדי אני מרגישה שמשם הכוחות לשליחות שלי עכשיו! אני מודה למנהלת היקרה שמהווה שליחות מופלאה ומבורכת!! בעז"ה שכוחות הקדושה יגברו על הטומאה בגילוי! ושהקב"ה והרבי ימשיכו להעניק לך כוחות ועוצמות נפש לשליחות המיוחדת שלך!! אני לא מבינה איך משיח עדיין לא בא עם כל האור שאת מפיצה בעולם!! אני גאה להיות חלק מהפאזל הזה שנקרא "בית חיה מושקא"!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.