ד"ר גיל יוסף שחר

איזון הנפש – שמחה וטוהר המידות

הרמב"ם כותב שהבריאות שלנו עומדת על 3 רגליים: תזונה נכונה, פעילות גופנית ומצב נפשי מאוזן. מספיקה רגל אחת לא יציבה והשולחן כולו עלול להתמוטט…

מוסיף הרמב"ם וכותב שהרבה רופאים נוטים להזניח את איזון הנפש וכלל לא רואים בו חלק ממצב בריאותו של האדם. לא פעם הם "מתפתים" לטפל בבעיה הגופנית מבלי לנסות להבין את ההקשר הרגשי- נפשי של החולה. הרמב"ם מזהיר את הרופאים וכותב שככל שלרופא יש יותר ידע רפואי- פיזיולוגי, הוא עלול לשכוח את איזון הנפש. הוא מוסיף שזהו החלק ממנו צריך להתחיל בכל טיפול רפואי ושזהו החלק החשוב ביותר בטיפול הרפואי שנותן הרופא למטופל.

אז איך מאזנים את הנפש?

כותב הרמב"ם שאיזון הנפש מתחלק ל 2 חלקים- שמחה ותיקון המידות. אדם יכול להיות שמח אך עם מידות לא מתוקנות. לחילופין יתכן אדם מוסרי, ערכי שעובד על תיקון המידות, אך נמצא בעצבות. יש לדאוג ל- 2 אספקטים אלו באיזון הנפש.

בטורים הבאים נסקור בקצרה את העצות שנותן הרמב"ם כדי להגיע לשמחה וכדי לתקן את המידות. אלו נושאים עמוקים מאוד ורבות נכתב עליהם. אנו ניגע בהם על קצה המזלג. נוסיף גם את נקודת המבט של תורת החסידות.

אחת העצות שמובאות בתורת החסידות לתיקון המידות היא לבחור לך מודל לחיקוי. אדם שמתוקן במידותיו (לפחות בהשוואה אליך) והוא הרף הרוחני אליו אתה שואף להגיע. הרעיון העומד מאחורי עתה זו הוא פשוט. הרי ידוע שהדרך הטובה ביותר לחנך ילדים, היא לא להטיף להם, להרצות להם וכו' אלא להראות להם דוגמא אישית. כל השיחות והסיפורים שהילד יקרא, לא ישפיעו עליו כמו דוגמא חיה שהוא רואה מהוריו.

בחר לך מודל לחיקוי

ילדים צריכים מודל לחיקוי כדי לעצב את האישיות שלהם בצורה הנכונה. על זה מסכימים כל אנשי החינוך. משום מה, אנשים לא עושים את ההשלכה של עניין זה עליהם. הדרך הטובה ביותר בה אנו יכולים לעצב את עצמנו היא לא על ידי קריאה בספרים או שמיעת הרצאות, אלא ע"י שנראה בעצמנו דוגמא אישית. גם עלינו, בדיוק כמו על ילדים, דוגמא אישית משפיעה יותר מכל דבר אחר.

שום שיחה של המפקד בצבא על חשיבות ההתנדבות והעזרה ההדדית לא משפיעה כמו ראיית אחד החברים במחלקה שמכון לוותר על שעות השינה המועטות שיש בטירונות, כדי לעזור לחבר, או עמית לצוות שמוכן להישאר שבת נוספת בבסיס כדי שחבר אחר, שקשה לו נפשית יותר מלאחרים, יצא הביתה. גם אנחנו צריכים דוגמא אישית כדי לתקן את עצמנו.

אדם שחושב שהוא יודע לאיזה רף צריך להגיע והוא יכול ללמוד מספרים וכו'- משלה את עצמו ומקטין את הסיכוי שלו באמת להצליח לתקן את מידותיו. (מעבר לזה, שמחשבה כגון זו היא סוג של גאווה וידוע הרי שגאווה היא שורש כל המידות הרעות באדם). בחסידות, הצדיקים הם המודל לחיקוי.

האם אתת שואפת לתקן את מידותיך ולהיות אדם טוב יותר? האם יש לך מודל לחיקוי?