• דרושה משפיעה

    הגדלה

    בהוראת המעצבת, התקבלה ההחלטה לסגור מספר חלונות בבית.חמותי שעושה הליכה מידי יום, נוהגת לעבור במסלול הליכתה ליד דירתו של בני. היא הבחינה כי ישנם חלונות שנאטמו לחלוטין ומיהרה להסב את תשומת לבי לצוואת רבי יהודה החסיד בה נכתב כי אין לאטום לחלוטין פתח קיים. פנינו לקבלן הערבי וביקשנו לעשות חור באטימת החלון, נדהמתי לגלות שהוא כבר עשה זאת. "אנחנו מכירים את ההלכות המשונות של היהודים", אמר לנו והראה לנו את המקדח שיצר את החור • מירי שניאורסון

    זהו. אנחנו כבר באלול. לכאורה אחרי המלחמה. מה שמאפשר לי לספר את הסיפור הבא: את דירתו של בני שיפצו במהלך המלחמה. הטילים שהגיעו מעזה לא הבדילו בין יהודי לערבי, הערבי שירה את הטיל מעזה, גרם לשיפוצניק הערבי לרוץ ולחפש מחסה במרחב המוגן כמו כל היהודים סביבו.

    בהוראת המעצבת, התקבלה ההחלטה לסגור מספר חלונות בבית. מה שהעניק לי את ההזדמנות ללמוד עוד הלכה. חמותי שעושה הליכה מידי יום, נוהגת לעבור במסלול הליכתה ליד דירתו של בני. היא הבחינה כי ישנם חלונות שנאטמו לחלוטין ומיהרה להסב את תשומת לבי לצוואת רבי יהודה החסיד בה נכתב כי אין לאטום לחלוטין פתח קיים. פנינו לקבלן הערבי וביקשנו לעשות חור באטימת החלון, נדהמתי לגלות שהוא כבר עשה זאת. "אנחנו מכירים את ההלכות המשונות של היהודים", אמר לנו והראה לנו את המקדח שיצר את החור. "אנחנו עושים חור קטן שמתאים להלכה הזאת", אמר ברצינות.

    אני בשיפוצים

    מצטערת. אין לי הסבר להוראה הזו של רבי יהודה החסיד בדיוק כפי שאין לי הסבר להוראות אחרות שלו שאנו נוהגים לפיהן. אבל למדתי מוסר השכל מהשיפוץ הזה. תמיד חשבתי שחשוב להשקיע בתוך הבית, לשפץ אותו כך שיתאים לצרכינו, מעולם לא העליתי בדעתי שהשיפוץ אמור להתחיל מבחוץ. חודש אלול הוא ההוכחה לכך.

    המלך בשדה ואנחנו יוצאים החוצה, לקבל את פניו. הרי איש אינו מעלה בדעתו לקבל את פני המלך מבלי "לשפץ" את עצמו קודם. נכון שהמלך בא אלינו לשדה, אך גם שם הוא מלך, בשדה, אבל מלך ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו למעמד. בקיצור, אני בעיצומו של שיפוץ מאסיבי…

    מה גם שהחוץ מהווה הכנה לבפנים. מה שרואים בחוץ הוא שיקוף של מה שקורה בפנים. אם החוץ נראה מוזנח ועלוב, לא יועיל השיפוץ בפנים. בדיוק כפי שאין משקל למראה החיצוני כאשר הפנים מכוער. את השיפוץ הרוחני התחלתי מזמן, עכשיו אני בעיצומו. מתכוננת לקראת המפגש עם המלך בהיכלו – בראש השנה הבא עלינו לטובה.

    דרושה משפיעה

    מיד שנה בתחילתו של חודש אלול אנו קוראים את פרשת שופטים. כבר בתחילת הפרשה התורה מצווה אותנו, או נכון לומר את שופטינו, "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד". הכפילות הזו לא ברורה. אם כבר נאסרה הטיית המשפט מה טעם לאסור לקיחת שוחד. הרי כל בר דעת, וסביר להניח ששופטים נמנים על ברי הדעת, יבין שנטילת שוחד מנוגדת לצדק והיא הטיית משפט. מדוע נדרשת התורה לציין את האיסור לקחת שוחד?

    רש"י כפרשן העוסק ב"פשוטו של מקרא", עונה על השאלה מיניה וביה. גם אם השוחד ניתן בתנאי שפסק הדין יהיה הגון וצודק, אסור לקחתו. דהיינו, לו היית התורה מסתפקת במילים "לא תטה משפט", היינו עלולים לחשוב שנטילת שוחד אסורה רק אם הכוונה היא להטות את הדין, אך אם הכוונה היא לעשות דין אמת, אין כל איסור לקחת שוחד. באה התורה ומבהירה שהשוחד יעוור עיני חכמים ואסור לקחתו בכל מצב ומכל אדם בכל זמן.

    התורה גם משתמשת במילים "לא תישא פנים", על מנת להבהיר שגם אם אין כאן מתת שוחד אלא היכרות משפחתית קודמת, לא תועיל הטענה שהדיין אינו מתכוון להטות משפט, משום שעצם הקרבה היא כבר הטיית המשפט כמו שעצם לקיחת השוחד מעוותת את שיקול דעתו של השופט.

    ומכאן הוראה לחיינו שלנו. לא לחינם נקראת פרשה זו דווקא בחודש אלול ובדרך כלל היא הפרשה הראשונה בחודש אלול. משום שבחודש זה אנו הופכים לשופטים של עצמנו, אנחנו אמורים לעשות חשבון נפש, ומי לא קרוב אצל עצמו? לכאורה אנו פסולים לדון את עצמנו. נכון. באה התורה לומר לנו שעלינו למנות לעצמנו שופט אובייקטיבי ("עשה לך רב" או "משפיע" בשפה החסידית), שלא יישא לנו פנים, לא ייטול שוחד ולא יטה משפט, אלא יבקר את מעשינו בכנות וביושר. רק כך נוכל לשנות את דרכנו ולערוך עם עצמנו חשבון נפש אמיתי לקראת סיומה של שנה ותחילתה של שנה טובה ומתוקה. וכבר אמר רבנו נ"ע – כ"ק אדמו"ר הרש"ב – "אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי".

    מאחלת לכן שיפוץ אמיתי ויסודי יחד עם חשבון נפש נוקב ותועלתי. זכרונה! המלך בשדה, חייבים לנצל את ההזדמנות על מנת למהר ולקבל את פניו. יהי רצון שנזכה לקבל את פניו של מלך המשיח עוד בטרם תחל השנה הבאה עלינו לטובה.

    ניצחון בטוח!

     

    התחלתי במלחמה ואסיים בה. פרשת השבוע מלאה ועמוסה בהוראות לחיים. דווקא עכשיו, כשאנו נמצאים בתקופת הכנה לשנה החדשה, מן הראוי לתת את הדעת על חלק מהמצוות המופיעות בפרשתנו ונקראות בעיתוי הנוכחי. התורה מנחה אותנו כיצד יש להתייחס למלחמת היצר. להבדיל מגישתם של בעלי המוסר שיש לשבור את המידות, התורה מורה לנו לפתוח בדרכי שלום… אם היצר יסכים להיכנע לה', מה טוב. אם לא, נצא אליו למלחמה ללא מורא ובביטחון מוחלט כי הניצחון בידינו. "לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך!". תורת החסידות מלמדת אותנו שאנו יכולים לרתום את הנפש הבהמית לעבודת ה'. אין צורך לשבור אותה, אלא לשנות את קוד מערכת ההפעלה שלה כך שתנוצל לקיום תורה ומצוות.

     

    יצאתי לקבל את פני המלך בשדה כדי לשוב בתשובה שלמה.

    הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

     

    [email protected]

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.