אתחיל בגילוי נאות: אני אוהבת את חב"ד. מעריצה את חב"ד. כל שליח חב"ד הוא בעיני התגלמות הטוב שבעולם. בשנה האחרונה בה אני לומדת וגרה בגלות, חב"ד הם בשבילי החיבור למסורת היהודית.

לחב"ד אני הולכת לארוחות שבת, לחב"ד אני הולכת לקריאת מגילה ועם שליח חב"ד באוניברסיטת קולומביה, הרב יונה בלום, אני מתייעצת כשבוערות בי שאלות שאני לא יודעת איך לענות עליהן.

כשאני צופה בשליח ובמשפחתו מארחים עשרות יהודים לארוחות שבת ותפילות, כאשר כל אחד מהנוכחים מרגיש כאילו הוא אורח הכבוד, כל שבוע מחדש, אני נפעמת. אני חשה ענווה ומבינה שלא אוכל להגיע לרמה כזו של עשיית טוב וקירוב לבבות בחיי, לא משנה מה אעשה.

אמשיך בגילוי נאות נוסף: אני פמיניסטית. באמת. לא כזו שדורשת שנשים יקבלו העדפה במקומות עבודה ולימודים אלא פמיניסטית אמיתית. פמיניסטית כזו שרוצה ושואפת להשיג שוויון אמיתי.

אני מייחלת ליום שבו המגדר לא ישנה בראיון עבודה וגברים ונשים יבחרו על פי כישוריהם וכישוריהן, ליום שבו יהיה שכר שווה לגבר ואישה שמבצעים את אותה עבודה, ליום בו אישה תוכל להחליט מה הדרך בה היא רוצה ללכת בלי שסביבתה תרים גבות או תגיד שיש דברים ש"פשוט לא נועדו לאישה".

ואם אפשר להוסיף רק עוד דבר אחד: אני ליברלית. ליברלית אמיתית. ליברלית כמו ז'בוטינסקי. אני שייכת לליברלים שבאמת מאמינים שלכל אחד ואחת יש את הזכות לבחור את דרכם בחיים, את אמונתם ואת הדרך בה יתנהלו כל עוד זה לא פוגע בזכויותיהם של הסובבים אותם.

אני ליברלית שמאמינה בחופש הביטוי. אני מאמינה שכל אחד ואחת צריכים להיות מסוגלים להגיד מה שעולה על דעתם, בלבד שלא פגעו באדם או בקבוצה אחרת בצורה לא ראויה.

עכשיו אפשר להגיע לעיקר. אירוע "משיח בכיכר" שקיימה תנועת חב"ד בתל אביב. אתם יודעים מה, האירוע עצמו הוא לא העניין פה. העניין הוא המתקפה חסרת התקדים על מארגני האירוע מצד ארגוני נשים, עיריית תל אביב ושאר בעלי עניין אחרים. פתאום הביטוי "הדרת נשים" חזר לחיינו במלוא עוזו. הארגונים והפעילים הזדעקו על הפגיעה האנושה בנשים שיאלצו להיות מופרדות מהגברים באירוע שמתקיים בשטח ציבורי.

אני מציעה לכל מי שפעל נגד האירוע הזה להסתכל על עצמו במראה טוב טוב ולהתבייש. אתם ולא אחרים אלה שניסו, ובמזל ובעזרתו של בית המשפט, לא הצליחו לפגוע בזכויות הנשים. הנשים האלה, חסידות חב"ד. לא מוכרחות להיות מופרדות מהגברים, הן רוצות בכך לא פחות מהם.

מלכתחילה הנשים שמגיעות לאירוע הזה הן נשים דתיות שזו אמונתן. מי שמכם, אבירי הליברליות, להחליט איזה אידיאולוגיה ראויה יותר? מי שמכם להחליט שבשם הליברליות אתם יכולים לכפות על ציבור אחר את רצונותיכם?

ביטול ההפרדה באירוע "משיח בכיכר" היה פוגע פגיעה אנושה בזכויות הנשים בכלל והנשים החרדיות בפרט, ובטח שלא מקדם אותן. התערבות בהפרדה הייתה אמירה חד משמעית לנשים אלה: לכן אין זכות להחליט מה אתן רוצות. אנחנו, הליברלים הנאורים, נחליט בשבילכן.

הפעילים והפעילות שהיו נחושים לבטל את ההפרדה באירוע, אותם אלה שמזדעקים כאשר פעילי ימין מערערים על החלטות בית המשפט, לא הסתפקו בלגרור את חב"ד למשפט אלא התעלמו מהחלטת בית הדין באופן בוטה. למרות שבית הדין קבע חד משמעית שיש לקיים את האירוע בהפרדה בין נשים לגברים, הגיעו פעילות וניסו להתפרץ בכוח לעזרת הגברים.

בשם הליברליות, קבוצות אלה מרשות לעצמן לחנך אנשים להיות הכל, חוץ ממה שלא מתאים לאותן קבוצות. אז ליברלים יקרים- זוהי לא ליברליות. זו כפייה במסווה. כולם מבינים, גם אותם "ליברלים" שלא הייתה לאף אחד מהם כוונה להשתתף באירוע "משיח בכיכר" כאורח מן המניין ולכן ההפרדה לא מנעה מהם שום דבר שרצו לעשות.

ליברלים יקרים, אל תזלזלו באנשים שחושבים אחרת, הם לא תינוקות שנשבו. הם אנשים שקיבלו החלטה מודעת לחיות את חייהם בדרך מסוימת. תכבדו אותה. חלאס עם ההצגות, תהיו ליברלים באמת, חיו ותנו לחיות.

—

הכותבת היא סטודנטית באוניברסיטת קולומביה וסגנית נשיאת ארגון Students Supporting Israel באוניברסיטה.