זילברמן
  • מי הייתה ילתא? • בזכות נשים

    הגדלה

    מי הייתה ילתא? מרתק! "ילתא עומדת על סגולותיה הייחודיות של האשה, ועל ההכרח במעורבות נשים בחיי הרוח ובהנהגה נשית,!!חז”ל מוצאים לנכון להעלות על נס את דבריה של ילתא. מחאתה מתוארת בפרוטרוט ובאהדה גלויה. הבמה שנותנים חז”ל לעמדותיה של ילתא כמוה כמתן משנה תוקף לקריאתה לנשים להצליח בעיסוקים רוחניים!" טורה של ורד הילית ביטון, מתוך: "מגזין מובילות לגאולה" • לטור המלא

    ילתה הייתה אשתו של רב נחמן, אמורא בבלי בן הדור השלישי, חכם ודיין יהודי חשוב היא הייתה בתו של רבה בר אבוה, שהיה אמורא חשוב ומבית ראש הגולה,ולפי חלק מהדעות היה ראש הגולה.

    רבה בר אבוה היה רבו המובהק של רב נחמן בעלה. ילתא, ששמה המקורי הוא יעל (יעלתא) או אילת (אילתא) חיה באחד הבתים החזקים והמפוארים של יהדות התקופה.

    יש מקורות תלמודיים המעידים על כך שילתא הייתה גם דמות ציבורית פעילה ומשמעותית בעצמה למעשה היא אחת הדמויות הנשיות המרתקות בתלמוד, מיוחסת פקחית בעלת ידע תורני וחשיבה עצמאית.

    נלמד אודותיה בסיפורים המובאים בתלמוד כדלהלן: היא פנתה לבעלה בשאלה הבאה: "כל מה שאסרה התורה, התירה לנו דבר כמוהו (כלומר שטעמו כטעם הדבר האסור); אסור לנו דם, אך מותר לנו כבד; אסורה הנידה, אך מותרת אישה עם דם טהור, אסור לנו לאכול חֵלֶב של בהמה, אך מותר לנו חלב של חיה; אסור לנו לאכול בשר חזיר, אך מותר לנו לאכול את מוחו של דג השיבוט; אסור לנו לאכול עוף ששמו גירותא, אך מותר לנו לשון של דג ששמו כוורא; אסורה אשת איש, אך מותר להתחתן עם גרושה בחיי בעלה; אסורה אשת האח, אך מותר לייבם אותה אם מת בעלה בלא בנים; אסור להתחתן עם גויה, אך היא מותרת לנו אם היא נשבתה במלחמה; מהו אם כן הדבר המותר שטעמו כטעם בשר בחלב האסורים באכילה"?

    רב נחמן השיב לה שלעטיני הפרה יש טעם של בשר שנתבשל בחלב חשיבותם של אביה ובעלה לצד עושרה הרב של משפחתה, גרמו לה כבוד וחשיבות רבה, כמסופר בתלמוד בכמה מקומות. כאשר כרעה ללדת, השרו עבורה רצועות צמר גפן בשמן זית והניחו אחת על פדחתה ואחת על רחמה, כדי להקל על חבלי הלידה.

    סיפור מפורסם נוסף התרחש כאשר נקלע עולא לבית רב נחמן שאותה אחז, לאחר הברכה, שתה עולא מיין הברכה והעבירו לרב נחמן, אמר לו רב נחמן, העבר גם לילתא את כוס הברכה (אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש) לכן סירב עולא להעביר את הכוס לילתא. כעסה ילתא, נכנסה למרתף היין ושברה ארבע מאות כדי יין.

    לפי הסבר המהרש"א, היא עשתה זאת כדי לבטא את כעסה במעשה המוכיח, שאין כעסה על דבר גשמי יין – שלא היה חשוב בעיניה מרוב עושרה, אלא על דבר רוחני – שתיית כוס של ברכה.

    מעמיק הריא"ה קוק בסוגייה ומסביר מתוך זה שחז"ל לא העבירו ביקורת על מעשה המעורר תרעומת בזה שילתא מוחאת כנגד העמדה הרווחת השוללת כל מעורבות נשית בעשייה רוחנית.

    ילתא עומדת על סגולותיה הייחודיות של האשה, ועל ההכרח במעורבות נשים בחיי הרוח ובהנהגה נשית,!!חז”ל מוצאים לנכון להעלות על נס את דבריה של ילתא. מחאתה מתוארת בפרוטרוט ובאהדה גלויה. הבמה שנותנים חז”ל לעמדותיה של ילתא כמוה כמתן משנה תוקף לקריאתה לנשים להצליח בעיסוקים רוחניים!

    בהמשך חייה אנו למדות על חשיבותה בזמן החגים היהודיים, שבהם היה מתכנס הציבור בבית הכנסת לשמוע את דרשת החכם, היו נושאים את ילתא על כסא-אלונקה מיוחד, משום שפחדה ליפול, על אף שנשיאת אדם על כיסא מותרת רק לחכם גדול שהרבים צריכים לו, מסבירים הראשונים שאכן רבים היו צריכים לה מחמת חשיבותה בהיותה בתו של ראש הגולה ורעייתו של רב נחמן.

    ועל נשיותה ואישיותה האצילית-במקרה כשאנשי ראש הגולה ממשפחתה ציערו את רב עמרם חסידא והחליאו אותו, ילתא ארגנה לו את הנצרך לרפאותו!

    נסכם -קיבלנו הצצה על חייה של גיבורת רוח ,שסללה את דרכינו ללמוד ללמד ולהיות עסוקות וחדורות ברוחניות, בחסדי ה' עלינו ובהשלמת מעשיהם של רבינו ונשיאנו אנו כבר מוכנות להתגלות של משיחנו תיכף ומיד ממש, שנזכה!!!

    לרפואת יוסף חיים שמואל בן מרים

    339

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. יחי המה"מ!
      כ״ג בסיון ה׳תשפ״א (03/06/2021) בשעה 23:52

      נראה לי שהאמירה שמילתא לומדים על ההכרח במעורבות של נשים בחיי הרוח ובהנהגה – נשמעת קצת פמיניסטית. אני מתנצלת אם זה ביטוי קצת חריף, אבל יש מספיק שיחות של הרבי על מעלת הנשים מנקודת המבט היהודית, התורנית והחסידית האמיתית, ואין צורך "לייבא" דברים בנושא זה ממקורות אחרים.

    2. חיוש
      כ״ב בסיון ה׳תשפ״א (02/06/2021) בשעה 16:08

      תודה על העשרת עולם התוכן שלנו, אך לא חסר בחב"ד לימוד של כתבי הרב קוק

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה