• לוחות ושברי לוחות • נעמה טוכפלד

    הגדלה

    'אמא, את זוכרת שתיכף תקיעות?' אוי! אני פוקחת עיניים צורבות מעייפות, כבר רבע לאחת עשרה. נוטלת ידיים,מחליפה לתינוקי, זורקת על עצמי בגד כלשהו, מאפסנת אותו במנשא ומדדה לבית הכנסת אחרי לילה טרוט עיניים. אוף, כבר התחילו.הפסדתי חלק מהתקיעות • איך היתה התפילה? שואל בעלי 'לוחות ושברי לוחות' אני עונה בעייפות. 'מה? לוחות?' הוא אומר. לא חשוב, מחווה לו. בפעם אחרת • לקריאה

    'מחר תקיעות ב11, אל תשכחי' מעדכן אותי בעלי שליט"א ערב החג. נתמזל מזלי והתינוקי ישן כמה שעות ברציפות כך שבעשר כבר הייתי ערנית ונמרצת. קמתי, התארגנתי, כרכתי על גווי את המנשא ויצאתי לבית הכנסת בשמחה. הגעתי בזמן, התקיעות תיכף יחלו. הערכות אחרונה, ממתקים בהישג יד, טישיו, ו.. קדימה. תפילת מוסף זורמת, המילים מרגשות, התקיעות מרעידות לב. הילדים משחקים אי שם. מושלם. פתאום אני נסחפת להוויה של גאולה, דומעת, אני נושאת תפילה והתפילה נושאת אותי איתה..ואפילו התינוקי במנשא רגוע בשלווה..אלוקות!

    יום ב' דראש השנה

    'אמא, את זוכרת שתיכף תקיעות?' אוי! אני פוקחת עיניים צורבות מעייפות, כבר רבע לאחת עשרה. נוטלת ידיים,מחליפה לתינוקי, זורקת על עצמי בגד כלשהו, מאפסנת אותו במנשא ומדדה לבית הכנסת אחרי לילה טרוט עיניים. אוף, כבר התחילו.הפסדתי חלק מהתקיעות.טוב נו, לפחות נתפלל.מחפשת מחזור, אין מחזור. חופרת ונוברת-אין. היה לנו אחד בבית, בטח אמצא אותו בפסח.

    כל מה שמצאתי כרגע זה מחזור ישן ובלוי. נוסח אשכנז. שיהיה.מתחילה להתפלל, רגע, מה עם התקיעות?! התפילה הופכת למירוץ מבוהל כשבחלקו אני רצה עם הטקסט אחרי החזן ו בחלקו בוהה בשיעמום כי מידי מיהרתי ועוד לא סיימו 'מלכויות'. התינוקי נע וזע.תיכף יקום בצווחות.. בינתיים הקטנצ'יק: אמא, אני רעב,אמא אני צמא, אמא תפתחי לי חטיף.ואני מסתכלת סביבי ביאוש-זו משתפכת בתפילה, ההיא דומעת חרש, ואני, מאין יבוא עזרי??
    מסיימת את התפילה במלמולים אחרונים ויורדת להשלים תקיעות חסרות.
    איך היתה התפילה? שואל בעלי
    'לוחות ושברי לוחות' אני עונה בעייפות
    מה? לוחות? הוא אומר
    לא חשוב, מחווה לו. בפעם אחרת.

    נזכרתי פתאום במדרש הזה, שמשה רבנו שם בארון לוחות ושברי לוחות. את השלם והתקין, והשבור והמקולקל. מסתבר, שגם לשברי לוחות יש חשיבות, יש משמעות, יש מטרה.
    הקב'ה לוקח את שברי התפילות שלנו. שלך, אמא של נועם שרוצה עכשיו חטיף,ושלך, אמא של מושקי שצורחת בעגלה, ושלכן אמהות שמתיבשות בשמש בגינה,ושל זו, שתקועה בבית וחוזרת על אותו פס' בתהילים כבר חמש פעמים רצוף ושל זו שכבר לא מנסה מהסידור אבל מתפללת מעומק הלב.
    הוא מדביק אותן לתפילה גדולה ונפלאה, מלאה בכוונה והמון שברון לב.
    תזכרו את זה ביום כיפור. לוחות ושברי לוחות מונחים בארון.
    "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונו ליבם לאביהם שבשמיים"

    לשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות!

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. מוש ס
      י׳ בתשרי ה׳תשע״ו (23/09/2015) בשעה 21:31

      מלכה את! אין עליך.
      ככ יפה!!!

    2. yaelie
      ה׳ בתשרי ה׳תשע״ו (18/09/2015) בשעה 0:10

      כמה שזה מדויק. תודה רבה! כיף לקבל תזכורת שיש משמעות למילמולי תפילה תוך כדי שטיפת כלים 🙂

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.