• חני שיף כותבת: אחר מיטתו של סבי • טור מרגש

    הגדלה

    עד עכשיו מהדהדות באוזניי דברי הפרמדיק: "מצטערים עשינו כל מה שביכולתנו.. הוא נפטר".. מהההה? זה מה שעבר בראשי בשנייה שאחרי, אין מצב! סבא שלי נפטר?? לא, לא יכול להיות, אולי מישהו אחר, אבל לא סבא שלי! בטח עוד רגע הוא יקום... לא נקלט... גם עכשיו לא... הרי רבע שעה לפני כן עוד דיברתי איתך, אתה גם הלכת מחדרך למטבח וחזרת לחדר ללא עזרה! סבא, לאן נעלמת??? • לקריאה

    עד עכשיו מהדהדות באוזניי דברי הפרמדיק: "מצטערים עשינו כל מה שביכולתנו.. הוא נפטר"..

    מהההה? זה מה שעבר בראשי בשנייה שאחרי, אין מצב! סבא שלי נפטר?? לא, לא יכול להיות, אולי מישהו אחר, אבל לא סבא שלי! בטח עוד רגע הוא יקום…

    לא נקלט…גם עכשיו לא…שלושה שבועות אחרי… הרי רבע שעה לפני כן עוד דיברתי איתך, אתה גם הלכת מחדרך למטבח וחזרת לחדר ללא עזרה! אז איך אתה יכול להיפטר??!!? ככה? בלי להודיע? בלי להגיד שלום??

    סבא, לאן נעלמת???

    עכשיו אני מבינה את המבט שהיה לך בעיניים שעה בה נכנסתי לחדרך.. אתה שכבת במיטתך,   מלמלת, יותר נכון אמרת משהו.. שאלתי אותך מה אתה אומר?.. וענית לי קורבנות של תפילת  מנחה… ידך  הייתה מונפת לכיוון החלון, כמצביעה על דבר מה.. עינייך היו נשואות לשמים בהבעה שלא הכרתי.. עכשיו אני מבינה.. כנראה ראית את נשמות הוריך ומכריך שבאו לקבל את פניך לעולם שכולו טוב….

    חיוורון היה על פניך, הווירוס שנדבקת בו ביום חמישי בלילה נתן את אותותיו, אך אלי שלחת מבט של אל דאגה, הכל בסדר, העיקר שלא תדאגו בגללי… כפי שנהגת תמיד.. .שאף אחד לא ידאג בשבילך…

    ***

    בהתחלה חשבתי שיש לי סבא רגיל, כמו של כולם, סבא שקצת מדבר, הרבה עושה, מתעניין, מברך ובעיקר צנוע ושקט, אך עד מהרה התברר לי שלא,…

    עשרות הסיפורים ששמעתי עליו ובעיקר הצורה והזמן בו הוא נפטר הוכיחו לי שמדובר בלא פחות מאשר..צדיק! ממש ממש צדיק!

    סבא, זכיתי לגור על ידך, זכיתי להיות איתך האחרונה ברגעים לפני שהחזרת את נשמתך הטהורה לבוראה… אין לי מושג מדוע אני זו שזכיתי אך אני אסירת תודה לקב"ה על כך!

    ***

    סבא נולד ברוסיה, עם התחלתה של מלחמת העולם השנייה נדדה המשפחה לסמרקנד-הרחק מהמלחמה.

    בסמרקנד לא שקטת, פעלת ללא לאות להקים חיידרים במחתרת, לקיים תפילות, מקווה, התוועדויות והכול בביתכם הפשוט והצנוע.

    בנוסף, דאגת גם לפרנסה ליהודים, בני הקהילה, הקמת "מפעל", סיכנת את עצמך כדי שהיהודים שסביבך יביאו מעט כסף לביתם. תמיד דאגת, לכולם, שלכולם יהיה טוב סביבך ויהיו מרוצים עד כמה שאפשר.

    ואז סוף סוף הגיע אישור היציאה מרוסיה הביתה, לא"י, אבל לאחיך הקטן –בצלאל שיף יחי'(שכבר היה נשוי) לא היה את האישור, ואתה הרי הבטחת לאימך לפני פטירתה שאתה תשמור עליו, אז כמעט וויתרת על האישור יציאה , כדי לקיים את הבטחתך , עד שהפציר בך האח שהוא כבר גדול…ואפילו נשוי☺

    הגעתם לא"י ב"ה, אתה סבתא תבלט"א, ו-3 ילדייך הגדולים

    לאחר כמה חודשים זכיתם לנסוע לרבי לחג הפסח, הרבי ביקש שאלו שבאו מעבר למסך הברזל יבואו אליו ואף שילם את הכרטיסים! שם זכיתם לקירובים מיוחדים, כמו זה שאבי ובן דודו בהיותם בני 7 בלבד אמרו את 4 הקושיות לפני הרבי כשמסביב שקט מוחלט, הרבי מאוד שמח והתגאה בכך שילדים שזה עתה עלו מברית המועצות יודעים לומר את 4 הקושיות ביידיש. הרי זו ההוכחה על שמירת הגחלת היהודית.

    הגיע רגע היחידות, הרבי התייחס לעבודה של סבתא ואז פנה אליך, אתה תכננת לעבוד כמהנדס בתעשייה האווירית על מנת לפרנס את משפחתך אך לרבי היו תכניות אחרות בשבילך…. וכך היו דברי הרבי (תוכנם): "כעת ישנה עלייה גדולה של ילדים מרוסיה ובוכרה, כיוון שהינך יודע את השפה הרוסית והבוכרית על בוריין ומכיר את המנטליות שלהם, וגם ברוסיה עסקת בהצלת נפשות יהודיות, עזוב את עבודתך והחל לעסוק בשדה החינוך, ולמטרה זו תקים מוסד". כששאלת את הרבי :"ומניין יהיה לי כסף"? הרבי בתנועת ביטול השיב: "כסף לא ייחסר לך"!

    ואז החלת לבנות את מפעל חייך, בניין אחר בניין, אסיפה אחר אסיפה, שום דבר לא עצר בידיך,  דברי הרבי הכוונותיו וברכותיו היו לך לכוח המניע ומשם הביטול שלך כלפי הרבי והוראותיו הביאו להצלחה.

    בתחילת דרכך היית גבר בשנות ה30 לחייך שבקושי מכיר את שפת העברית….משימת הרבי היית נראית כחלום רחוק, אך המציאות עלתה על כל דמיון

    קיבלת אישורים, תקציבים ממשרדי ממשלה וסמל מוסד אע"פ שבמרחק מטרים ספורים משם שכן התלמוד תורה עם סמל מוסד של משרד החינוך ואמרו לך שאין סיכוי שתקבל גם…

    בסופו של דבר הקמת מוסד לתפארת- הלוא הוא ישיבת הבוכרים המוכרת בשמה: "אור שמחה" בכפר חב"ד: 3 בנייני פנימייה רחבי ידיים , בית-ספר, חדר אוכל משרדים ועוד רבות….

    במקביל, כשעברתם לגור בלוד, הבחנת כי אין בתוך שכונת חבד ביכנ"ס, אמנם יש ביכנ"ס ע"י תחנת הרכבת, אך זה לא סיפק אותך…

    רצית ביכנ"ס בתוך השכונה, ואכן בנית! שוב היו קשיים, לא היה כסף ולא אישורים אך אין דבר שיעצור בעדך..

    לאחר שבנית את הקומה הראשונה הגיע אליך אחד מחשובי הקהילה לברך אותך על עבודתך ולפתע הוא שם לב שהבנייה עדיין לא הסתיימה והולכת להיבנות קומה שנייה.. הוא שאל אותך בשביל מה??? אך אתה עם נחישותך ענית לו שכבר ראית את תוכניות הבנייה של השכונה שהולכת לגדול ולהתרחב, ואתה הרי רואה את הכל בגדול! לא ויתרת ולמרות ההתנגדויות הוספת עוד קומה (עם 270 מקומות ישיבה)

    ואכן צדקת ובגדול! ב"ה ביהכנ"ס מלא בכל יום חול ושבת על כל קומותיו וחדריו! ביהכנס משמש כביהכנס המרכזי בלוד ומגיעים אליו מכל רחבי האיזור. ביהכנ"ס אף זקוק להרחבה נוספת בדחיפות☺ (המעוניין לתרום להרחבה ביהכנס יפנה לגבאים בלוד)

    סבא, הקמת מוסד לתפארת, אלפי התלמידים שהתחנכו אצלך לא יכלו להירגע כששמעו את בשורת האבל, כולם פה אחד אמרו, לא היית מנהל, היית אבא!!!

    את הכול עשית בצנעה, באהבה ובהמון התמסרות!

    סבא,תמיד גרתי בלוד, וכבר 12 שנה שאני גרה ממש בצמוד אליך, אף פעם לא שמעתי מימך שאמרת: אני עשיתי, אני בניתי, אני הקמתי וכו

    ואם כבר הזכרת משהו ממעשיך הרבים זה היה רק כדי להראות לנו את חסדי הבורא איתך, היית תמיד אומר: "תראו איך הקב"ה עוזר, אני לבד לא הייתי יכול לבנות ..!"

    סבא, הלוואי שאזכה ללמוד מימך, קצת, פשטות, לעשות את הדברים כי צריך, מתוך יראת שמיים אמיתית, ולא למען ישמעון ולמען ידברו

    זו הייתה דרכך בחיים.

    תהא נשמתך צרורה בצרור החיים

    ***

    סבא נפטר בשבת קודש, פרשת "וילך", שבת תשובה, ו' תשרי, ברעווא דרעווין בסמוך לשעה 18:00.

    לאחר ששתה מים, כדרכם של צדיקים, נכנס למיטה ומסר את נשמתו חזרה ליוצרה

    אוהבת ומחכה שתהיה שוב פה איתנו יחד עם משיח צידקנו, שבודאי תפעל להבאתו במהירות האפשרית
    חני, נכדתך המתגעגעת

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. אני…
      ל׳ בתשרי ה׳תשע״ו (13/10/2015) בשעה 14:55

      חני את מדהימה!

    2. מתגעגעת לאורו…. סופרת את הימים….
      כ״ט בתשרי ה׳תשע״ו (12/10/2015) בשעה 17:23

      מרגש!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.