• כיצד נקהיל את כוחות נפשנו לירא את ה'?

    אילוסטרציה. (צילום אודליה ש)
    הגדלה

    הסתכלנו עליה… "מסכנה"! "איך זה קרה לה"? "בחורה מבית כל כך חסידי, נופלת לכל השטויות שהעולם מציע"!!! "ירחם השם"... "תקשיבו" אמרתי "זה לא החכמה לרכל על אנשים ולנתח את הטעויות שעשו! החכמה – זה ללמוד מהטעויות של אחרים ולראות איך אני, לא יגיע למצב הזה..." • גולשת צעירה משתפת בהגיגיה באמצעות במת הגולשות • לקריאה

    הסתכלנו עליה…

    -"מסכנה"!

    -"איך זה קרה לה"?

    -"בחורה מבית כל כך חסידי, נופלת לכל השטויות שהעולם מציע"!!!

    -"ירחם השם"…

    "תקשיבו" אמרתי "זה לא החוכמה לרכל על אנשים ולנתח את הטעויות שעשו! החוכמה – זה ללמוד מהטעויות של אחרים ולראות איך אני, לא יגיע למצב הזה…"

    -"כן את ממש צודקת! אבל איך עושים את זה?"

     

    **

    אנו בנות גיל העשרה, מתחבטות בשאלות, עוברות נסיונות וכל זה לחיי העתיד שלנו…

    ברור לכל אחת שהגיל הזה ישפיע לה על החיים…

    'אם בניסיון הזה אני לא עומדת, אז מה יהיה כשאני אצא לחיים'???

    (מכירות את הקול הזה שבלב?)

    **

    בשנת הקהל, בשנה זו, יש לנו את הכוח והתוקף להקהיל את כל הכוחות והעוצמה של כל אחת עם עצמה לירא את ה'. מספרים ומדברים על זה כל כך הרבה… אבל מה בתכל'ס???

    מה אני עושה כדי להקהיל את הכוחות שלי?

    (אני לא מתכוונת להקהלים שמקהילים כוחות של כמה יהודים.. אני מדברת על הכוחות שלי הפנימיים…)

    כדי להקהיל את כל הכוחות שלי אני צריכה לשמור על החושים שלי…

    בואו ניקח לדוגמה את מושקי החסידית:

    בפעם הראשונה כשמושקי תראה איזשהו מראה שאינו טהור זה יצרום לה מאוד והיא ממש לא תרגיש בנוח…

    בפעם השנייה זה קצת יצרום לה והיא לא ממש תרגיש בנוח.. אבל היא כבר ראתה את זה פעם אחת.. אז עוד פעם.. מי שישמע..

    בפעם השלישית זה טיפה יצרום אבל היא כבר תרגיש מאוד בנוח.. הרי זו לה הפעם השלישית שהיא רואה את המראה הלא טהור הזה!…

    החושים שלנו, הם כמו עיפרון מחודד ברגע שנכתוב איתו – נראה\נשמע משהו שאינו טהור – העיפרון יאבד אט אט את החוד שלו…

    אם אני רוצה לשמור על עצמי על הכוחות המיוחדים שניתנו לי בשנה  מיוחדת זו – שנת "הקהל" ובכלל, על כוחותיי המיוחדים בתור בת חסידית – בת חב"ד,  הרי אני חייבת לשמור על החוש שלי שיהיה חד.. אם הוא כבר איבד מהחוד שלו אז עם עבודה ושליטה פנימית שלי עם עצמי, אצליח לחדד את העיפרון בחזרה למה שהיה..

    כך, כדי לא ליפול למקומות הלא טהורים  האלה זה העבודה שעלינו לעשות – לחדד כל העת את החוש ולא לתת לו להיחשק ע"י דברים שאינם מתאימים…

    עיניים – מראות לא טהורים…

    אוזניים – שמיעת שירים ולא ניגונים. (שאף בת לא תחשוב שזה מוקצנות! זה הדרך היחידה להגן על עצמינו… כל מנגינה שהיא אינה ניגון היא הורסת לנו את החוש… – מניסיון, לא שווה!)

    אף – ריחות של מאכלים שאינם טהורים… (רח"ל לאן שזה יכול להוביל…)

    פה – מילים ודיבורים שאינם על טהרת הקודש…

    ידיים – יש דברים שעדיף לא לגעת בהם בכלל! (סמארטפונים פרוצים, אינטרנט ללא הגנה, ספרים…)

    החוש החסידי – החוש שמדליק ומלהיב אותנו לעבוד את ה' בשמחה ולכל מה שקשור לחסידות…

    אני דואגת לשמור שהחושים שלי יהיו חדים! מה איתך? את מצטרפת???

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    3 תגובות

    1. מחכה להתגלות הרבי מה"מ שליט"א!
      י״ד בסיון ה׳תשע״ו (20/06/2016) בשעה 21:37

      וואו ממש נכון וחזק!!

    2. חני
      ב׳ בסיון ה׳תשע״ו (08/06/2016) בשעה 1:27

      זה כזה נכוןן!!! שבעז"ה נצליח לשמור על עצמינו תמיד!!

    3. מושקי
      ח׳ באייר ה׳תשע״ו (16/05/2016) בשעה 16:30

      מדהים! ממש נכון!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.