• ילדים מהספרים • על חשיבות הקריאה

    צילום ארכיון: מענדי קורנט
    הגדלה

    בעידן המודרני, בו המדיה תופסת מקום מרכזי, אפילו הספרים נהיו נגישים יותר... • כמה חשוב לחנך לקריאה, הערך שזה מעניק לילד וגם: כך נעודד ילדים לקריאת ספרים • לקריאה

    אריאלה אלהרר דאשיף, עטרת חיה

    היהודי והספר

    דורות רבים מכונה עם ישראל בשם “עם הספר”. בפשטות הסיבה לכך היא שקיבלנו את “הספר”, כלומר, התורה הקדושה מן השם יתברך בהר סיני, גלוי לעיני כל העמים, אבל גם הרווחנו את הכינוי הזה ביושר: יהודים ושקידה על ספרים הם דבר אחד – בכל מקום ובכל מצב.

    לימוד התורה הוא עצם החיים, ומתחילים בו ממש מינקות: מורי בתימן מכותר בתינוקות שלומדים מתוך ספר – ישר והפוך; באחד הסקואולות בגטו העתיק והצפוף של רומא, בצל הותיקן, בתנאי עוני מחפיר, יושבים נינירלי (נערים צעירים – בדיאלקט של יהודי רומא) מול המורה ושוקדים על התורה; שלג כבד בחוץ, בחדר צדדי בבית המדרש של קרקא, יושב המלמד עם צעירי הצאן ומשנן איתם עיברי–טייטש (חומש ותרגום ליידיש); יהודי וספר – “תרין ריעין דלא מתפרדין”.

    מרכזיות הלימוד בתודעה הקולקטיבית של עם ישראל העמידה תלמידי חכמים רבים, ולהבדיל, אנשי מדע וידע, וממציאים, לכל אורך הדורות – בזכות הרגלי השקידה, בזכות העידוד המתמיד ללמידה, ובזכות המתנה הנפלאה של אינטליגנציה גבוהה במיוחד, המוטבעת על ידי בורא העולם, בגנום היהודי: “הן עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה”.

    מהפכת הדפוס והעלייה הכללית ברמת החיים הביאו את הספר אל הבית פנימה – ספרי לימוד, קריאה, פנאי וידע כללי היו לנחלת כל בית.

    והנה הגיעה המהפכה הדיגיטלית. הספר הוחלף במחשב, והסמארטפון היה לנחלת הכלל… אז זה טוב או רע ליהודים? האם עדיין יש מקום לספר? מהן יתרונות הקריאה? איך מחזירים את עטרתם של הספרים ליושנה? מה ייתן לנו ולילדינו את המוטיבציה להתקלף מן המסך ולחזור אל דפי הספר?

     למה? יתרונות הקריאה

    עד כמה כדאי להשקיע בחינוך ילדים, בני נוער ומבוגרים לקריאת ספרים? הרבה! הרבה מאד!!! אין כמעט פעילות פנאי קוגניטיבית התורמת כל כך הרבה, ובכל כך הרבה תחומים כקריאה.

    מיומנויות רבות מאד חוברות יחד כדי לאפשר קריאה בכלל וקריאה משמעותית בפרט, מהן מיומנויות פשוטות, ומהן גבוהות ומורכבות יותר:

    מיומנויות פיזיות, כגון תיאום בין העיניים, יכולת תירגום סימני הכתב לצלילים ומשם למילים, צירוף המילים למשמעויות ובחירת המשמעות המתאימה למשפט השלם, ולשאר הטקסט.

    ועוד: ברמת ידיעת השפה מוסיפה הקריאה, לעושר השפה – אוצר המילים, מילים נרדפות, חרוזות, שדות סמנטיים (תחומים בעלי יחס של משמעות כגון הפוכה, נרדפת או בעלת הקשר) לפירוש המילה הנבחרת, למשל: ‘באר’ היא מילה בשדה הסמנטי של המילה ‘מים’) ביטויים נאים, פתגמים (שאגב כך מגרים את החשיבה המעמיקה, את חכמת החיים, את החיבור אל העבר, אל השורשים, ואת ההבנה שיש מה ללמוד מבעל ניסיון…) וידע כללי נרחב.

    הספר מותאם לאדם הקורא: כל אחד יכול לקרוא בקצב שלו, יכול לחזור על פיסקה או משפט וכמה פעמים שהוא מרגיש בכך צורך, כדי להעמיק בהבנתם. ומעניין לגלות שעל פי מחקרים, הספר מעורר בנו יותר כבוד אל התוכן הנכתב בו.

    בניגוד לסרט או לתמונה, המילים אינן מגבילות את הדימיון, אלא פותחות לו פתח להתרחב ולהתגדל. תחום קרוב לדמיון, החשיבה המופשטת, מתפתח מאד בתהליך הקריאה. ואמנם מחקרים מוכיחים, שהקריאה, יותר מפתרון תשבצים למשל, מסייעת למנוע דמנציה בגיל מבוגר, משום שהיא מפתחת קישוריות עצביות חדשות במוח, ועושה שימוש בפונקציות חשיבה מרובות כל כך. כל אלה מעלים באופן משמעותי את מנת המשכל, ואת חדות החשיבה.

    נראה שכלל אין  צורך להוכיח את הקשר שבין קריאה לאינטליגנציה רגשית. החוויה הרגשית המועברת בספר, גורמת לנו להיכנס לנעליים של הדמויות בסיפור, פותחת בפנינו את עולמו הפנימי והלא מוכר של הזולת, ומעמיקה בנו את יכולת ההבנה וההכלה שלו. רובנו קראנו את “ספר הזיכרונות” של אדמו”ר הריי”צ, שהוא יצירת ספרות ראשונה במעלה. כמה כוחות של מסירות נפש, ושל לימוד כיצד להתמודד עם לבטי נפש שאבנו מרבי ברוך בדרכו לגלות את החיבור האישי־הפנימי שלו לקיום רצון הבורא!

    גם חז”ל, בספרות המדרשים והאגדה משכילים לקפל תחושה עמוקה, נקודת חכמה נסתרת או גדלות נפש במילים בודדות; הנה למשל  מדרש זה: “’וידגו לרוב בקרב הארץ’ – מה דגים הללו גדלים במים, כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה, מקבלים אותה בצימאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהם, כך הן ישראל: גדלים במים, בתורה, כיון שהן שומעים דבר חדש מן התורה, הם מקבלים אותו בצימאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהם” (בראשית רבה צז, ג).

    איזה הלך רוח ושבח גדול לעם ישראל, ואיזו תחושה ברורה מקנה המדרש הזה, שבלא מימי התורה – חיי היהודי פשוט אינם חיים, והכל – במילים בודדות בלבד.

    והנה יתרון מפתיע, מחקרים מוכיחים, שהקריאה תורמת תרומה נכבדת לשלוות הנפש של הקורא, ולא זו בלבד, אלא שממוצע הגיל של מבוגרים קוראים גבוה משל אלה שאינם עוסקים בקריאה!

    נכון הדבר שאנחנו, כחברה, קוראים הרבה יותר מאז נכנסו לחיינו הסמארטפון והמחשב, אבל קריאה זו היא בדרך כלל שטחית מבחינת תכנים ועושר לשוני, ומבחינת הצורך בריכוז ובהעמקה. היא לא נותנת לנו את כל היתרונות הנפלאים שבקריאת ספר. על בשרנו אנו חשים את ההבדל, אין צורך במחקרים כדי לדעת עובדה פשוטה זו, אבל נחמד לשמוע מתוך המחקר המדעי, עד כמה נכונים הדברים.

    איך? נעודד קריאה!

    טוב, השתכנענו! יש צורך לעודד קריאה, אבל איך עושים את זה? יש כאן סור מרע ויש כאן גם עשה טוב.

    נתחיל ב”סור מרע”. כשכלו כל הקיצים, והוחלט רשמית וסופית לעשות דיאטה, הדבר הראשון שנעשה זה לצמצם, אם לא לבטל לחלוטין, את קניית הממתקים. בנוסף, כדאי לשנן לעצמנו את חשיבות האכילה הבריאה, והנזק שנגרם מאכילה לא נכונה. לא! זו לא פסקה שנפלה בטעות לכתבה לא–לה.

    כשרוצים להגביר שימוש בספרים בהכרח יש להגביל ולצמצם את זמן השימוש במחשב. סמארטפון לא כדאי לתת בכלל בידי ילדים ובני נוער! וכן חשוב ללמד את ילדינו את חסרונות השימוש באמצעים דיגיטליים.

    ובנוגע ל”עשה טוב”? הימצאות ספרים בבית, ‘בית מלא ספרים’, כבר מעודדת לקריאה. גם בנושא זה הדוגמא האישית חשובה מאד. בית שקוראים בו הוא בית שמייצר כבוד לקריאה וללמידה עצמאית. כמובן שהתלהבות רכישת הספרים והשימוש בהם סביב ה’ טבת היא דחיפה רצינית לכיוון קשר טוב עם הספרים.

    הקריאה המשותפת – הקדשת זמן משפחתי לקריאת ספרים, סבתא או אמא או אבא שמקריאים לילדים, או גם להיפך – ילד שמקריא באוזני המבוגרים שבבית, הן הזדמנויות לפתח את יכולות הקריאה של ילדים קטנים, משום ששם הם רואים איך בפועל משתנה הטון, נוצרות הפסקות וקצב הקריאה מותאם לסימני הפיסוק והשינויים בעלילה. אגב, קריאה משותפת היא כלי מצויין לחיזוק הקשר הרגשי, לדיון משותף בנושאים חשובים שרצינו להעלות בפני הילדים והיינו זקוקים להזדמנות מתאימה לכך, ולהתייחסות נכונה ובריאה למצבים שונים בחיי היום–יום שאיתם נתקלים במהלך הקריאה. לכן קריאה משותפת, או שעת סיפור של לפני השינה, מתאימות גם לבני נוער ולא רק לילדים.

    אם ראינו בבית ילד שקורא, נמצא הזדמנות לשבח אותו, ולבקש ממנו לחלוק עימנו את החוויה, וגם אנחנו, אם קראנו מידע או סיפור שנגע בנו, נחלוק אותו עם בני הבית.

    עצות למתקשים

    ולסיום, הנה כמה עצות למתקשים בקריאה: קודם כל, אם קשייו של הילד מעוררים בנו רגשות שאינם חיוביים. כדאי גם לבדוק את עצמנו כדי להבין מניין נובעים רגשות אלה, ולטפל בהם, כדי שהילד יהיה חופשי להתקדמות וללימוד. יש לחפש דרכים יעילות שיעזרו לילד בקשייו.

    ההדרגתיות והסבלנות הן סוד ההצלחה בכל התקדמות: קריאת מילים בודדות, קריאת ספרים בהם מופיעים ציורים במקום מילים מסוימות, ספרי קומיקס של עלילות קצרצרות, ואחר כך ארוכות יותר, קריאת סיפורים עם תמונות וכן הלאה – עם ניקוד, ללא ניקוד, ספרים על נושאים פשוטים ולאחר מכן על נושאים מורכבים יותר עד מופשטים – הכל לפי רמת הקורא.

    חשוב להכיר את הילד ולראות מה עשוי לסייע לו: אולי הוא זקוק לשקט, אולי לנוע בזמן הקריאה, אולי להשמיע לאוזניו או לאוזני זולתו. יתכן ששינוי זווית ההנחה של הספר תסייע לו – אם הספר יהיה מולו או מונח על השולחן, אולי מוטה ימינה או ישר? יש מקרים שהקושי נמצא בראייה או במיקוד שלה – בדיקת הנושא עשויה לחסוך תיסכולים רבים… ובגדול, אם רואים שהקושי עולה על הממוצע, כדאי לפנות לייעוץ.

    (לצורך הכתבה רואיינו הגב’ מרים בר-ששת, קלינאית תקשורת שיקומית, והגב’ סימונה אבן דנאן – מורה להוראה מתקנת. כמו כן נעשה שימוש בראיון בנושא הקריאה הדיגיטלית של חוקר הספרים מר ואן-דר-ויל ובעבודת המחקר שלו בשיתוף פרופסורים עמיתים מרחבי העולם, ובאתר פורטל ההורים של משרד החינוך)

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    תגובה אחת

    1. הדס
      ט׳ בטבת ה׳תשפ״ב (13/12/2021) בשעה 9:49

      ב"ה
      כתבה מאוד יפה יישר כוח!
      באופן אישי אצלנו אין וידאו באמצע שבוע,
      רק אולי משהו קטן לכמה דק',
      או פעם ב.. חד פעמי יותר מכמה דק',
      אם יש דיסק חדש של צ"ה
      לנו בתור הורים אין סמארטפונים,
      ואין מחשב כמובן..
      לבת שלי שהיום בכיתה ב היה מאוד קשה לקרוא מאוד!!
      אבל מטבע הדברים היא עשתה זאת לבד..
      כשיש סרטונים ווידאיו ומשחקי מחשב אז זה נותן את אותו תענוג
      בקלות יתרה אז למה להתאמץ…

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.