• צניעות בעידן המודרני • ראיון

    הגדלה

    צניעות לא תחומה אך ורק לצניעות הלבושים – אלא מתחילה בשלב עקרוני יותר: פשטות, הימנעות מתחרותיות וניסיון להשתוות כל הזמן לשכנים ולרמת החיים שלהם... • ראיון עם הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת עיה"ק בנושא צניעות, באדיבות מגזין 'דרך המלך' • לקריאה

    בהיותו ילד, נשלח הרב מרדכי ביסטריצקי לשליחות בצפת עיה"ק, יחד עם אביו הגה"ח לוי ביסטריצקי ע"ה שנשלח בתוך קבוצת השלוחים המפורסמת של שנת תשל"ו. לאחר נישואיו, שימש כרב המושב שדה אליעזר שבצפון ולאחר פטירת אביו ע"ה, נקרא על ידי קהילת אנ"ש בצפת, למלא את מקום אביו הדגול ולשמש כרב הקהילה בצפת, בה הוא משמש גם כאחראי מערכת הכשרות בעיר.

    בגישתו, דוגל הרב ביסטריצקי באכפתיות לצרכי הקהילה, הוא ער וקשוב לאנשי הקהילה, להם הוא משתדל לסייע בגשמיות ורוחניות.

    הרב ביסטריצקי סבור שתרופות המנע הן התרופות הטובות ביותר, ולכן הוא שם דגש רב על הצניעות בקהילתו. לדבריו, צניעות לא תחומה אך ורק לצניעות הלבושים של הנשים והבנות – אלא מתחילה בשלב עקרוני יותר: צניעות, פשטות והימנעות מתחרותיות, קנאה וניסיון להשתוות כל הזמן לשכנים ולרמת החיים שלהם…

    אולם, למרות הגדרת הצניעות בכללים העקרוניים, לא מקל הרב ביסטריצקי בחשיבות ההקפדה הדקדקנית על הלכות הצניעות – ולפני כשנה, לאחר עמל ממושך, הוציא לאור חוברת מושקעת בשם 'זאת תורת הצניעות' בה פורטו הלכות הצניעות ברזולוציה צפופה. חוברת אותה הגדירו רבנים ומחנכות כ'היסטורית', היות והיא הציבה – אולי לראשונה בהיסטוריה החב"דית – פרמטרים הלכתייםברורים ומנומקים למה שמתאים ולמה שלא מתאים על פי ההלכה, בשונה מההגדרה הגמישה 'זה לא מתאים' שרווחה עד אז.

    לא מכבר, עברה החוברת 'מתיחת פנים', והיא עוצבה בצורת מגזין מושקע מאד, בפורמט כמעט של אלבום, עם תמונות של בגדי נשים על קולבים בחנויות בגדים יוקרתיות, תיקים ונעליים המונחים על מדפים מעוצבים, ואפילו בכריכה בצבע אדום(!) – כל זאת במטרה למשוך את עין  הקוראות ולבן.

    כשהחלטנו להקדיש את נושא הצניעות למגזין הנוכחי, אך טבעי היה הדבר, לפנות אל הרב ביסטריצקי ולהציג בפניו שאלות עקרוניות, גם אם הן לא כל-כך נעימות…

    חוסר ידיעה

    הייתי רוצה לשאול, גם על נושא המגזין שלנו וגם על החוברת שהוצאתם; האם מתאים בכלל להעלות נושא כל-כך רגיש וצנוע, בבמה פומבית? האם נושא הצניעות לא אמור להיות לעיני נשים בלבד?

    "לעניות דעתי, נושא הצניעות חשוב מאוד וקריטי בחיינו, ולמרות החשיבות הגדולה יש חוסר ידיעה עצום בכל ההלכות הקשורות לצניעות. צריך להבין", מטעים הרב ביסטריצקי, "שרוב הבעיות בצניעות מגיעות בכלל מחוסר ידיעה!"

    חוסר ידיעה?! אנשים לא יודעים שישנם גבולות הלכתיים בצניעות?!

    נקח את נושא הבטיחות בדרכים לדוגמא. באופן כללי, ברור לכל בר דעת שצריך לחצות במעבר חציה, שצריך לחגור את הילדים מאחור, שצריך לנהוג במהירות סבירה וכו', אבל לא תמיד ישנה מודעות לחשיבות שבשמירה על הכללים. ובמקרים רבים, כמו בצניעות לדוגמא, חוסר המודעות מגיע מחוסר ידיעה. מבינים שישנם גבולות הלכתיים, אבל לא בהכרח יודעים מה באמת מותר ומה באמת אסור.

    ואם נוסיף לכך גם את היצר-הרע, שמכניס אל תוך הוואקום הזה של חוסר הידיעה וחוסר המודעות, רעיונות וסגנונות שונים, נקבל תוצאה עגומה.

    מהו הפתרון?

    לאמתו של דבר, אין פתרון פלא, אבל ככל שנדבר, נלמד ונחייה את ההלכות האלו וכשנעלה את הנושא על סדר היום האישי והציבורי – נוכל לגבש נורמה חברתית צנועה וחסידית וכך נקבל כוחות מיוחדים לעמוד בלחץ החברתי הקיים בנושא.

    הצעה: הלכות צניעות – כבר בישיבות!

    אם אני מבין נכון, במקרים רבים האישה לומדת את הלכות הצניעות בתיכון ובסמינר, ואילו הבעל – שהופך להיות הרב בבית, לא תמיד מודע לגדרי ההלכה, איזה סוג בגד מתאים ואיזה לא. האם לדעת הרב, יש ללמד את הבחורים בישיבות את הלכות ייחוד, הלכות צניעות וכדומה [כמובן, באופן המתאים]? 

    "אני סבור", מחייך הרב ביסטריצקי, "שאם תערוך סקר קצר בין האברכים, תתפלא לראות שרבים מבין הנשאלים, לא ידעו היכן בשולחן ערוך מדבר אדמו"ר הזקן על הלכות צניעות!…"

    בהחלט. את הלכות ייחוד בוודאי שיש צורך ללמד, (כמובן באופן המתאים). אלו הלכות עקרוניות, שבחורים רבים ואפילו חסידיים ולמדנים לא יודעים. לא אחת, כאשר מגיעים לגיל שידוכים, קורה שהבחורה מלמדת את הבחור את ההלכה במקרה הטוב, או שהם עוברים על איסור ייחוד בלי ידיעתם (כמו לדוגמא, במקום פתוח אבל שומם מאנשים).

    גם את סימן ע"ה בהלכות קריאת שמע, שם מדבר אדמו"ר הזקן על דינים צניעות, ושם הוא מגדיר מה נקרא 'ערווה' – מולה אסור לקרא קריאת שמע, (ומשם נגזרות ההלכות של צניעות) יש ללמד.

    האם אין חשש שהדיבורים הללו יביאו מחשבות זרות לבחורים? 

    ראשית, צריך לזכור שהרבי תיקן את תקנת הרמב"ם גם לבחורים, למרות שהתלמידים לומדים גם את ספר זמנים וספר קדושה. כמוכן, בישיבות לומדים הרי גם את המסכתות קידושין, גיטין וכו' – כך שבעצם, אלו טענות לא מדויקות.

    ברור, שצורת הגשת החומר; מה תהיה צורת הלימוד; באיזה שלב בישיבה ילמדו וכו' – על כך צריכות הנהלות הישיבות להחליט.

    יחד עם זאת, יש לזכור שבחלק גדול מהמקרים, בעיית הצניעות מתחילה מהבעלים ולא מהנשים – ולכן חשוב ללמוד הלכות צניעות בצורה ברורה ומפורטת יותר, גם במסגרת של אברכים.

    צנוע: זה לא פשוט!

    לאחרונה הוצאתם את החוברת 'זאת תורת הצניעות', בפורמט מאד 'מודרני ומושך עין'. האם זה לא תרתי דסתרי – לדבר על צניעות ולהגיש אותו בצורה מודרנית?!

    ראשית, העיצוב עומד בכל גדרי ההלכה וקיבל אישור של כמה רבנים נוספים. שנית, אדרבה; דווקא בשל העובדה שנושא הצניעות נתפס משום מה כאנטי-תזה ליופי, השקעה, טיפוח וכדומה – יש לפעול בכל דרך יצירתית – כמובן בתוך גדרי ההלכה – בכדי ללמוד, להעשיר את הידע, ולעורר על החשיבות שבשמירה על הצניעות.

    צריך לזכור, שישנן נשים רבות שללא השימוש בעיצוב חדשני ומודרני, יתכן מאד שהן לא תפתחנה שום ספר או חוברת בכדי ללמוד את ההלכות הללו.

    ואכן, אחת ממטרות החוברת היא לשבור את הסטיגמה שכדי ללכת בלבוש צנוע, חייבים להתלבש בצורה פשוטה או להתלבש בחוסר טעם. בשולחן-ערוך מוקדשות הלכות לכך שאישה צריכה להיראות בצורה מכובדת (שלא תתגנה על בעלה), אולם יחד עם זאת יש לזכור שלא כל מה שנראה יפה ומכובד – הוא אכן כזה.

    ישנן טענות שהרבנים – בהיותם גברים, לא באמת יכולים לדבר על צניעות – היות והם לא ממש מבינים את הניסיון שעובר על בת או אישה. מה יש לרב לומר בנושא?

    אכן, לא כל כך מתאים שרב 'יתוועד' עם נשים על שמירת הצניעות – זהו תפקידה של אישה, רבנית, משפיעה וכדומה, שמכירה את הבנות, שיכולה לדבר איתן בשפתן, לגלות אמפתיה לקושי שלהן לשמור על הגבולות ולהביא דוגמאות וכדומה – אולם, יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי משפיעה ואפילו רבנית, איננה פוסקת הלכות – זהו תפקידו של הרב!

    דבר נוסף שחשוב לזכור: הרב לא 'מתוועד' על הנושא – אלא אומר את דבר ה' זו הלכה; מה מותר ומה אסור. נקודה. ישנם גבולות מאד ברורים להלכה, ומחובתו של רב לדבר על ההלכה – גם על הלכות צניעות, גם כשלא כל כך נעים, ובפרט כשצריך לתקן פרצה רוחנית כזו או אחרת בנושא צניעות.

    אם נדמה זאת לשיחה של הרבי מפרשת שופטים נ"א, נבין שהרב הוא ה'שופט', שאומר את ההלכה – כמות שהיא, גם אם היא לא הכי נעימה, אבל כיהודים חובה עלינו לקיים את ההלכה, כי זהו 'דבר ה". ואילו המשפיעה היא ה'יועץ', שמדברת עם הנשים בשפתן, תפקידה לוודא שהמסר ההלכתי יועבר אליהן בצורה המתקבלת באופן הטוב ביותר על דעתן.

    אני רוצה להמשיך את השאלה הקודמת, למגרש הביתי – בו האבא הוא למעשה גם הרב וגם המחנך. האם בכלל תפקידו של האבא הוא להעיר לביתו על צניעות – (ואם כן, כיצד עליו לעשות זאת?) – או שזהו תפקידה של האם בלבד?

    בכלל, עדיף תמיד, בכל נושא שדורש תיקון – להאיר ולא להעיר….

    לשאלתך, אמנם חובת החינוך חלה בעיקר על האבא, אך חינוך הילדים הוא משימה משותפת להורים, וטוב שכך. ישנו ביטוי שאומר שכשהילד רוצה לעשות מה שמתחשק לו – הוא 'מסכסך' בין ההורים, וכאשר הם לא מדברים בקול אחד ובצורה אחידה – הוא מרשה לעצמו לעשות כל שעולה על דעתו…

    בספר 'החינוך והמחנך' – אוסף ממשנתו של הרב חדקוב ז"ל – מובא, שהיסוד של החינוך, שהוא שמאל דוחה וימין מקרבת, מתבצע דווקא ע"י שני ההורים, כשאחד הוא יותר שמאל דוחה והשני ימין מקרבת, ומתחלפים בזה.

    יש מקרים שהאימא תעשה זאת בחכמה וברגש יותר מהאבא, ויש מקרים שצריך 'עזרה' סמכותית שבאה דווקא מהאבא, אך כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו, תוך שימת לב להתנהלות הביתית ובקשר בין האבא והבת וכו'.

    כשמורה סולקה מבית רבקה…

    לא אחת נשמעות טענות מפי בנות, שלא תמיד הצוות החינוכי מקפיד על תקנון הצניעות – כפי שהתלמידות נדרשות. האם ועד כמה לדעתכם, הצוות החינוכי מחויב להראות דוגמא אישית בגן ובבית הספר?

    ישנה חשיבות מיוחדת אשר כל אחת העובדת במוסד חינוכי לבנות אנ"ש – גם מוסדות לגיל הרך – תהווה "דוגמא אישית" בענייני צניעות ודרכי החסידות, גם בדברים שמותרים על פי ההלכה, אך הם אינם תואמים את דרך החסידות.

    ולמשנה תוקף, להלן איגרת קודש של הרבי בנושא זה: "במה שכתב אודות העניינים שלא נכללו בהערכת מורים/ות, הנה תלבושת המורות נוגעת ביותר כמובן, ולא רק בכיתות הגבוהות אלא אפילו בכיתות הנמוכות, ויש לשים לב לזה ביותר ובפרט על פי המסופר שבעיירה אחת בימי הצמח צדק העבירו שוחט-ובודק ממשרתו בשביל שלבש קאַלאָשען [ערדליים], דפשיטא שאין איסור בלבישת קאַלאָשען אלא שהוא סימן חיצוני על הנעשה בפנים, וד"ל". (אגרות קודש חלק ט עמ' רטז). [ההדגשות אינן במקור].

    השאלה היא, האם – עם כל הכבוד לאחריות על חינוך הבנות – אין למורות חיים פרטיים? הן חייבות, גם אחרי זמני הלימודים להיות כפופות לתקנון של בית הספר? הלא הן בהחלט בוגרות ויודעות מה מתאים ומה לא?!

    אענה לך בסיפור: גב' ש.ק. מלייקווד שבארה"ב, הייתה מורה בבית רבקה. באחת החופשות היא נסעה באופן פרטי לחופשת סקי, שם לבשה מכנסי סקי המיועדות לבנות (ע"פ היתר מהגר"מ פיינשטיין שבמכנסיים המיועדות לבנות אין משום לא ילבש). כששמעה על כך המנהלת – היא פיטרה אותה מידית!

    אותה מורה נכנסה ליחידות והתלוננה לרבי על פיטוריה ועל כך שבעצם, אופן לבושה בחייה הפרטיים – לא נוגע למשרתה כמורה. הרבי ענה ש'לאיש ציבור אין חיים פרטיים!'. כלומר, משום שהיא לא הייתה לבושה באופן הצנוע לשיטת חב"ד – הרבי הצדיק את פיטוריה.

    לסיום, איזה מסר הייתם רוצים להעביר לציבור הקוראים והקוראות?

    המסר מיועד לכלל ציבור אנ"ש והשלוחים; כחסידי חב"ד – שנושא ההתקשרות והמסירות לרבי עומד בראש מעינינו – עלינו לזכור כי התקשרות לרבי, 'מסירות נפש' ו'מסירת הרצון', ביציאה ל'מבצעים', בניית מוסדות וכו' – אינם עולים בקנה אחד, עם לבוש מודרני שאינו עומד בגדרי ההלכה ואף חמור מכך.

    לא אחת, נוצר מצב שישנן נשים שבאמת מקפידות על הידורים וחומרות, מתוך מטרה להיות מקושרות לרבי באמת ובתמים, אולם הם לא שמות לב, שבנושא הצניעות הם חוטאות ומחטיאות ר"ל.

    אולם הנקודה החשובה ביותר שצריך לזכור היא, שכחסידי חב"ד מוטלת עלינו אחריות גדולה מאד, מאחר ומסתכלים עלינו – גם הדור הצעיר וגם הקהילות הדתיות והחרדיות – והם בוחנים אותנו איך אנו נוהגים גם בנושא הצניעות. ובפרט השלוחות, שמשמשות כרבניות בקהילה שלהן, עליהן ישנה אחריות יתרה והן צריכות להוות דוגמא אישית לא רק לילדים אלא בעיקר לקהילה שלהן ולבנות שמגיעות אליהן לתקופת שליחות.

    ובשכר השמירה על גדרי הצניעות, נזכה בעזרת ה' לשכר גדול בשפע ברכה והצלחה, בריאות ונחת חסידי מהילדים, ובעיקר לזירוז הגאולה תיכף ומיד, עם הרבי בראשנו.

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.