השליחה חיה נוטיק מספרת:

כשהייתי בתור בחורה בשליחות, רק לארבעה חודשים, למדתי מה זה "כשהיהודים חוגגים החב"דניקים עובדים".

אבל לא תיארתי לעצמי כמה זה נכון..

בסך הכל טריה בשליחות, וכבר נכנסים למרתון עבודה כדי לנצל את ימי החנוכה להוסיף באור בקניה השחורה…

הכי קשה, שאת לא יכולה לקפוץ לסופר לקנות מגש סופגניות. את צריכה פשוט להכין בבית.. וזו היתה המטלה הראשונה מידי יום- להכין מעל ל-30 סופגניות, כל יום!

אנחנו עמוק בתוך חנוכה כבר ביום ראשון שלפניו-  ילדי הקהילה מתרגשים לקבל סביבונים מלאים סוכריות ודמי חנוכה מבית חב"ד (שעות של עבודה עד 3 לפנות בוקר במוצ"ש), והמבוגרים- ערכות עם חנוכיה ונרות. הכי חשוב- כל הורה קיבל פרסומת על מסיבת חנוכה לילדים של בית חב"ד!!

בלילה של הנר הראשון מופתעים להגיע למשפחה ולגלות ש-4 משפחות מחכות לנו להדלקה חגיגית עם סעודה כיד המלך..

בבוקרו של נר ראשון (לאחר הסופגניות ב-8 בבוקר) יוצאים להדלקה מרכזית בחברת חקלאות ישראלית, יהודים שחיכו לשיר עם מישהו "מעוז צור".. מספיקים להיות בבית שעה וחצי (לטגן 60 לביבות, לשם שינוי J ) ומיד ממשיכים להדלקה חגיגית בבית השגריר.

בשעה וחצי האלו קופצים לביקור שני מטיילים ישראלים, שלמראה הסופגניה ממש יוצאים מכליהם: "סופגניה?? לא חלמנו שבקניה נאכל סופגניה!! עשיתם לנו את החג!!" והם יוצאים לדרכם עם ערכת נרות וחום נעים בלב..

היה יפה לראות איך כולם מבינים שהרבי ושליחיו הם הכי חשובים באירוע ובעלי הוזמן להדליק את החנוכיה יחד עם השגריר, הקונסול וראש הקהילה.

בבוקר שלמחרת מתקיים מפגש של "ידידי ישראל בקניה"- שחורים שאוהדים את ישראל. גם לשם מזמינים את השליח ומכבדים אותו לשאת דברים. הוא מביא איתו את החנוכיה הניידת שלנו (בגובה אדם) ומסביר על מהות החנוכה שהוא גם "אור לגויים".

בערב שוב ביקורי בית, אצל יהודי מבוגר שמצהיר שאין לו שום קשר עם אף יהודי בעיר והוא לא רוצה לשמוע כלום.. בעלי שכנע אותו שאשתו רוצה לראות את החווה הענקית שלו J והיהודי יחד עם חבר הדליק נרות חנוכה!! דבר שלא קרה הרבה הרבה שנים..

יום שישי- התארגנות לשבת, ובנוסף- אמא של השליחה מגיעה מהארץ, ולפרק את המזוודה זה ממש אושר!!! מלא אוכל כשר, מטרנה לתינוק, נפה, מזוזות, מתנות, ואפילו- סופגניות J

בשבת מתארחים שני בחורים ישראלים, שנהנים מכל רגע.. שותים בצמא את דברי התורה, לומדים מהו חנוכה לפי החסידות, וממש לא רוצים לעזוב..

מוצאי שבת חולף בהכנות אחרונות למסיבה מחר- 6 עוגות, תליית קישוטים, גרירת שולחנות וסיום אביזרים. ב-4 הולכים לישון, מתפללים שמחר תהיה היענות ויגיעו ילדים.. כאן זוהי תקופת החופש ורוב המשפחות היהודיות עזבו לפני שבת את העיר.

המסיבה מתחילה. דבר תורה, ווידאו של הרבי- הילדים ישבו יפה והקשיבו לכל מילה! הדלקת נרות, חלוקת דמי חנוכה, וממשיכים לחלק העיקרי-

אמא של השליחה היא גם ריתמיקאית והיא עושה מסיבה ממש כמו בארץ. עם שלהבות וכדים ופנסים וריקודים.. ההורים נהנים (אפילו יותר מהילדים J ) והילדים מאושרים!! ממשיכים עם יומולדת לשליח הצעיר מענדי- יום הולדת שנה! איזה גדול! הוא מחליט עם אמא החלטה טובה ומחלק לכולם עוגת שוקולד בצורת סביבון J

הילדים מתיישבים ליצירה וההורים טועמים בינתיים מהכיבוד העשיר. לאחר מכן כל הורה מדליק פנס ומספר כיצד הילד שלהם מאיר להם את החיים! מרגש.. הילדים פשוט לא מכילים את שפע המחמאות..

בסיום המסיבה אני קובעת עם האמהות שאם היה עכשיו כל כך כיף- צריך להמשיך את זה על כל השנה. זוהי אבן היסוד לפעילות שבועית בימי ראשון שכעת ממש יוצאת לדרך!

בנר שביעי שוב מבקרים אצל משפחה שמארחת זוג נוסף, מדברים על החג ולבסוף גם מחלקים לילדים מטבעות שוקולד מהארץ (שהגיעו עם אמא של השליחה), סביבונים עם סוכריות, ולנשים- ערכות נש"ק.

מתחילים לסדר את כל הבלאגן.. בארגז גדול אורזים את הכדים, הסביבונים, הערכות שנשארו, החנוכיה הביתית (הגדולות לא נכנסות לארגז כמובן J ) וכל שאר הציוד..

חנוכה נגמר, אבל השפעתו ממשיכה לחלחל… מתחילים לשמוע הדים על המסיבה, על יהודים שמתעניינים, ובעיקר- פורצים החוצה בפעילות חדשה! "תורה קידס"- פעילות בימי ראשון לילדי הקהילה שממש כבר מחכים לה..

ולאחר כזאת מהפכה פה בקניה שבאפריקה, כל כך הרבה אור שנדלק השנה (אולי לראשונה..), מגיע לנו כבר- גאולה אמיתית ושלימה!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!