• סגירת מעגל

    הגדלה

    השליחה בכפר המטיילים ווטה-קנל שבדרום הודו הגב' ליאת שמיר בבלוג שליחות נוסף ● בבלוג היא כותבת למטיילת שביקרה בבית חב"ד בימים האלו לפני ארבע שנים ובחודש האחרון היא נישאה לבחור חסידי, חסיד חב"ד, כשהפעם היא בארץ וליאת עדיין בהודו - אוספת נשמות...

    השנה יותר מתמיד, י"ד בכסלו היה יום עמוס בארועים מרגשים. יום ההתתקשרות לרבי. יום ההולדת ה3 לח"מ  שלנו ,התמים השליח משנה שעברה מתחתן, היום בו חזרנו בפעם הרביעית לווטה, מקום שליחותינו ו- החתונה שלך… מי היה מאמין שלא אשתתף בחתונה זו…

    אמנם מאז תחילת שליחותי כבר פיספסתי ארועים רבים חתונות ולידות של משפחה קרובה ושל חברות מאוד קרובות ביקור של אח בארץ… אבל העדרותי מהחתונה שלך היתה בשבילי רגע מיוחד רגע שטומן בחובו משמעות עמוקה…

    ***

    כסלו שנתיים קודם מטוס נוחת בבומבי, עוד נשמה יהודית מגיעה לחפש רוחניות, מזון לנשמה, מגיעה לחפש רבי, אמנם כשאר הנשמות בשיכלה היא עוד לא יודעת זאת…

    כעבור  בערך חודש הגעת לווטה ונשמותינו נפגשו לראשונה, פגישה מכרעת. ככל המטיילים הגעת לבית חב"ד עם תרמיל גדול והרבה חברות. ככל המטיילים התמקמתן בדירה וככל המטילים יצאת לטיולים בסביבה.

    כמטיילים רבים גם את הגעת לעזור בהכנות לשבת, הגעת לסעודות שבת ולשיעורי ערב. אך מה שלא ידעתי שלא ככל המטיילים את הפנמת את הדברים בצורה אחרת, הקשבת לכל מילה וקיבלת אותה להמשך חייך…

    בשבת בצהריים אחרי הצ'ולנט, כל אחד התפזר לענייניו, אחד לעוד טיול אחד לנוח… ואת נשארת ולקחת לך ספר, 'סיכום הדבר מלכות'..

    ישבנו יחד ללמוד בו. "וואו" אמרת פתאום, מה קרה? שאלתי, ואת ענית בהתרגשות '"זה ממש קרוב – הגאולה תגיע כל רגע". חייכתי אליך ובליבי אנחה של נחת 'בדיוק המילים שאני אמרתי כשבחרתי לשזור את חיי בחסידות חב"ד…זהו היא משלנו…' אחרי שיצאת באותה שבת התחילו להתעורר בי מחשבות:

    הטיול הארוך שעוד מחכה לך הוא איום על המשך התקדמותך הרוחנית את בדרכך לעוד הרבה יעדים בהודו ללא בתי חב"ד ואח"כ לדרום אמריקה, אמנם הבטחת שאחרי זה תלכי לשיעורים לפעמים במדרשה  אך מנסיוני הבנתי שהמשך הטיול עלול לגרום לאור שתפסת לחמוק לך מבין האצבעות…

    ***

    באותו מוצ"ש חזרת , לא היססתי… מקסימום תגידי לא…

    'מה דעתך לחזור איתנו בטיסה לארץ ולהכנס  למדרשה' בהתחלה לא ענית , זה הי'ה נשמע מופרך מה ז"א יש עוד טיול ארוך לפני ודרום אמריקה…

    ***

    יום ששי אח"כ את וחברותייך עוזרות בהכנות לשבת ואני שומעת חברה מייעצת לך תוך כדי ברירת אורז… את חייבת לבוא איתנו לחופים. זה המקום הכי יפה בעולם… אבל לא יכלתי שלא לראות, את, כבר במקום אחר… לא מעניין אותך החופים וגם לא דרום אמריקה , מה שמעניין אותך זה הרבי.

    ***

    את הטיסה לארץ עשינו עם חסידה חדשה של הרבי חדשה חדשה… בשבוע שאחרי זה כבר נכנסת למדרשה…

    ***

    והיום שנתיים אח"כ את מתחת לחופה, עם בחור חסידי, מקימה לך בית חסידי לנח"ר הרבי ואני לא שם… אבל אני פה. במקום בו נפגשנו לראשונה, ומי יודע את מי אפגוש פה עכשיו … מזל טוב מזל טוב .

    שלך,
    ליאת

    2898

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    6 תגובות

    1. שינא
      י״ב בתמוז ה׳תשע״ג (20/06/2013) בשעה 20:03

      בנות תראו זה מזה לא קשור לכתבה אבל אני צריכה רעיונות לשיעורי חברה משהו חמוד לסוף שנה של כיתה ח' במוסדות חב"ד

    2. חיהלה
      כ״ה בשבט ה׳תשע״ג (05/02/2013) בשעה 18:11

      היא היתה אישה מיוחדת,מירה.

    3. רבקי
      כ״ה בשבט ה׳תשע״ג (05/02/2013) בשעה 11:40

      מדהים!!!
      כ"כ מרגש! הכתיבה שלך כ"כ קולחת ונעימה לקריאה.
      המשיכי להטעים לנו מחיי השליחות, מה שודאי יגרום לי חשק יותר לצאת למבצעים, לביקורי בית ובכלל לנסות לתת מעצמי יותר.
      תודה לך.

    4. תהילה
      כ״ד בשבט ה׳תשע״ג (04/02/2013) בשעה 0:51

      וואוו ממש מרגש עד דמעות.שאלו החסידים של הרבי וזה רק סיפור אחד מתוך מאות !

    5. חני
      כ״ד בשבט ה׳תשע״ג (04/02/2013) בשעה 0:02

      בהחלט, מרגש!

    6. מוריה
      כ״ג בשבט ה׳תשע״ג (03/02/2013) בשעה 14:26

      וואו מרגש!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה