הנובר
  • גבולות? להגיד לילד שאוהבים אותו! • טור חינוכי

    אילוסטרציה
    הגדלה

    כשבאים לחנך, ראשית לכל דבר יש לשדר אמפטיה, אני אתך! לרגע אחד חלילה לא נגדך. יש לי רצון כן לסייע לך, לתמוך ולכוון. לא מפני שלי לא טוב עם אופן התנהגותך, אלא כי לך הדבר אינו טוב, לך הוא עלול להזיק ומני זה הנני עומד לימינך בכל רגע נתון • לטור המלא מאת הרב יצחק רבקין

    אם נביט בסדר יומנו מראשיתו ועד סופו נגלה לא מעט הנהגות שלנו שנרכשו על ידנו בכל מיני הזדמנויות במהלך מרוץ החיים הבלתי פוסק.

    ישנן הנהגות אשר נרכשות מרצון וישנן כאלה הנרכשות שלא במודע. הצד השווה שביניהן , זו גם זו הופכות לחלק בלתי נפרד מהאדם ומלוות אותו בכל אשר ילך בשילוב מאפייני אופי הטבועים במנגנון ההפעלה של האדם.

    ישנם הנהגות שטוב לו לאדם שלא היו נמנות בין מעלותיו וישנן כאלה אשר מפארות את כרטיס הביקור שלו.

    הצד השווה בין אלה הנרכשות למולדות, ברצונו ושלא ברצונו, את כולם יכול האדם להעביר תהליך עידון ושינוי עד כדי כך שכל מכריו יעידו כי התוצר המעודן אינו זהה לזה המקורי.

    יש הסוברים כי על מנת לשרש הנהגות בלתי רצויות, יש להכריז עליהן מלחמה בכל חזית אפשרית עד לניצחון המלא ויהא אשר יהא מחיר הניצחון.

    בחינוך, אין כלל מלחמה, בחינוך ישנה הסברה עם מסרים קליטים, הסברה העוברת כל מחסום מבלי שיחוש החוסם כי דבר מה דלף אל מעבר לקווי החסימה אותם הוא יצר ומתחזק ללא הרף.

    אנו למדים מאברהם אבינו, כי הגיל אינו מהווה מחסום לשינויים, תלוי מאוד עד כמה דבקות במטרה מוכן האדם להשקיע וכמה הוא יהיה מוכן להתמיד בעשייה לאורך זמן.
    ייתכן ובדרך אל ההצלחה יתהוו להם קשיים לא מעטים, אולם כלל ידוע הוא כי כל גודלו של הקושי נובע מעצם הפרשנות אותה אנו מעניקים לו ולתכונותיו.

    כשבאים לחנך, ראשית לכל דבר יש לשדר אמפטיה, אני אתך! לרגע אחד חלילה לא נגדך. יש לי רצון כן לסייע לך, לתמוך ולכוון. לא מפני שלי לא טוב עם אופן התנהגותך, אלא כי לך הדבר אינו טוב, לך הוא עלול להזיק ומני זה הנני עומד לימינך בכל רגע נתון.

    שינוי הטבע אינו דבר כה ברור וקליל, הרגל נעשה טבע אינה עוד אמירה בעלמא, זו אמירה הגדרתית. טבע לשנות אי אפשר לעולם לעשות על ידי מכת פתע, חזקה ככל שתהיה. העשייה חייבת להיעשות כמלאכת מחשבת. יש להקנות כלי התמודדות מול אותו טבע נרכש או מולד, בשלב השני יש לבצר עמדות חיוביות. בשלב השלישי מתחילים בזהירות להפחית מערכו של הנוהג הבלתי רצוי. או אז הנוהג הבלתי רצוי הולך ונכחד כאילו מאליו.

    לעולם אין לנוח על זרי הדפנה, חשוב תמיד לעסוק בעיצוב הדרך והתבנית ההתנהגותית ואף פעם לא מאוחר, אין גיל לשינויים ואין אדם היכול לומר כי הוא אינו בנוי לשינויים. כל הרגל הוא בר עקירה או בר הטמעה. הכול תלוי בטיב רצון המתמודד.

    1915

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. מושקא
      כ״ב באדר ה׳תשע״ג (04/03/2013) בשעה 22:22

      יחי!
      זה כל כך נכון..אני עובדת בגן לא חבדי וממש משתדלת להקפיד אם הילדים על ברכות ראשונות וגם אחרונות (תלוי בגיל..) היה ילדה אחת שממש היתנגדה ולא הסכימה לברך..ניסיתי גם בהפתעות ופרסים וגם בלהפך.."בגן שלנו לא אוכלים בלי לברך בוא נישמע איך את גדולה.."וכו.
      ואז הצעתי לה שנברך ביחד..בהתחלה ברכתי לבד ולאט לאט היא היצטרפה ולמדה..עכשיו היא כבר ב"ה יודעת כמעט לבד מה מברכים על כל דבר…
      הרבה הצלחה לכולנו!

    2. חנה
      כ״א באדר ה׳תשע״ג (03/03/2013) בשעה 17:54

      תודה רבה שעוררתם את הדברים.

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה