הנובר
  • מכתב פתוח לאחיותיי בנות התיכון

    אילוסטרציה
    הגדלה

    בנות תיכון יקרות, הטור הזה מוקדש לכן. בתקווה שיהיה לכן זמן לקרוא אותו בכלל. אמהות יקרות, גם לכן הטור הזה מוקדש, שתבינו מה עובר על בנות העשרה שלכן • מאת רינת יצחקוב • לסיפור המלא

    מאת: רינת יצחקוב

    בנות תיכון יקרות, הטור הזה מוקדש לכן. בתקווה שיהיה לכן זמן לקרוא אותו בכלל.

    אמהות יקרות, גם לכן הטור הזה מוקדש, שתבינו מה עובר על בנות העשרה שלכן.

    לחלק מכן זה יהיה כמו זיכרון רחוווווק ולחלק מכן זה יהיה זיכרון מהעבר הלא כל כך רחוק, כשאתן בעצמכן עוד הייתן בנות תיכון… כמובן שהכל טיפ-טיפה בהגזמה, אז – קחו הכל בפרופורציה.

    או במשוואה, או במשפט פיתגורס. איך שבא לכן…(;

    חודשי אייר, סיוון, תמוז בגילאים כמו שלנו הם חודשים חשובים. זה כל בת תיכון וכל אמא של בת תיכון יודעת…

    בואו נעבור ביחד על כל הדברים שיש לנו לעשות אחרי שאנחנו חוזרות מהלימודים:

    * להיכנס הביתה, להעיף ת'תיק לפינה צדדית, ולפלוט "אוף כבר! גם כן הלימודים האלה, צריך להכחיד אותם!".

    * לנסות לאלתר משהו לאכול.

    * לעשות שיעורי בית.

    * ללמוד למבחן הקרוב.

    *  לריב תוך כדי עם האחים/ות הקטנים והאחיות הגדולות [גם הן מעצבנות לפעמים עם כל הכבוד (ויש הרבה…) במחילה מכל הבכורות והגדולות שביננו… אל דאגה, גם אני גדולה ובעצם גם קטנה אז זה מסתדר. שכידוע, ישנה גדולה שהיא גדולה, גדולה שהיא קטנה, קטנה שהיא קטנה וקטנה שהיא גדולה… הבנתן?:-)

    * להתקשר לחברה לברר משהו נחוץ למבחן.

    * לעשות הפסקת אש עם האחים ותוך כדי לעשות הפסקה מהלימודים.

    * ארוחת ערב.

    * מקלחת.

    * חזרה פעם אחרונה על החומר(ת'כלס, מי עושה את כל הזה? זה נכתב כאן לשם התחנפות טהורה למורות ולמחנכות שמוצאות לעצמן זמן לדפדף באתר 'נשי ובנות חב"ד'… J).

    * לבדוק שה-כ-ל בפנים (כולל ה'שליפים'… סתאםם, אנחנו ישרות! כמו סרגל גמיש!)

    *  קריאת שמע, ספירת העומר ו-לישון.

    אחרי יום מעייף של בין 6 ל-9 שעות לימוד וכל הצהריים הנ"ל. ואח"כ אנחנו אמורות לקום בבוקר לבצפר כרגיל כאילו לא עברנו אתמול מלחמת התשה, כאילו ביום האתמול לא קרה כלום. רגע,ברור שלא קרה כלום אתמול, כי ככה היה כל השבוע, אז זה לא חדש! אני היחידה שמרגישה ממוטטת? זו שאלה רטורית כמובן… ברור שכולן ממוטטות, רואים את זה לפי השחור בעיניים שמתעבה מיום ליום. לא שחור מהעיפרון אלא מסיוטי הלילה ממשוואות, נוסחאות, שנים, שמות, תאריכים, אמצעים אומנותיים, חרוזים, בתים, אמצעים לשוניים,פסוקים בע"פ, רש"י, רד"ק, אנזימים, תאי דם,תפקידי מירכאות, אסקופות, אנדרטות, מילים באנגלית מילוני אבן שושן אותיות לועזיות ומה לא???!!!

    והעיקר כל המבוגרים "בת כמה את, 16-17? וואו! איזה גיל!" מה אני יגיד לכן? אולי בזמנם זה היה גיל טוב שבו מתבגרים מתוך הנאה וצחוק משוחרר ובחברה נורמאלית שלא משתיקה אותך כל שניה כי היא לומדת למבחן שאחרי ההפסקה… אולי בזמנם בכלל לא היו בגרויות (טוב, זה תלוי את מי את שואלת; סבתא/אמא/דודה/שכנה וכו'…). אולי בזמנם גיל 16-17 היה ה-גיל… טוב, מה נעשה? לכו תשנו את העולם… על זה נאמר 'האדם לא יגמור את הלימודים, אבל הלימודים יכולים לגמור את הבנאדם'…(;

    אבל מה, יש לנו פטנט "חשוב טוב- יהיה טוב!". יש גם משפט יפה ששמעתי לאחרונה "לא בגלל שדברים אינם מתנהלים כראוי אנחנו עצובים, אנחנו עצובים ולכן דברים אינם מתנהלים כראוי!".

    לכל הבנות שעוברות את הסיוט של הפסיכומטרי אז- בהצלחה! שתוציאו 770 מכה ראשונה!

    ולכווווווולן בהצלחה רבה רבה בכל בוחן, מבחן, פרוייקט, מתכונת ובגרות שתיגשו אליה!

    בנות, תזכרו תמיד ש"אדם שמאמין שהוא יכול- יכול, ואדם שאינו מאמין שהוא יכול- כנראה צודק…". אז, שנחשוב טוב, נהיה שמחות ומתוך כך דברים יתנהלו כראוי. שבעז"ה נצליח כי נאמין שאנו יכולות ושנזכה ברגע זה לסיום הגלות ולהתגלות! משיח נאו!!!

    3369

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    30 תגובות

    1. מושקא א.
      י״א בסיון ה׳תשע״ג (20/05/2013) בשעה 16:47

      אהבתי! משדר בול!
      אבל אני לוקחת את החיים בפורפורצי'ה!! תלמדו כמה שעות ביום וכלהשר תתעסקו במה שצריך לעשות בגיל עמוס חוויות וחברה שכזה!!!

    2. מקרבת ת'משיח
      כ״ח באייר ה׳תשע״ג (08/05/2013) בשעה 17:51

      וואו כמה שזה נכון!!!!

    3. דבורה לאה נחום
      כ״ז באייר ה׳תשע״ג (07/05/2013) בשעה 18:49

      לימודים, אני לא סובלת ת'שגרה הזאתתת….
      יש למשהי מושג איך עושים אותה כיפית?

    4. ח.מ.
      כ״ו באייר ה׳תשע״ג (06/05/2013) בשעה 17:16

      רינת אני לא מכירה אותך אבל אני מאוד מזדהה רק שבשונה מרוב המגיבות אני לא אחרי זה אלא בשיא הזה אני בכיתה יב ולאן שאני רוצה ללכת ללמוד אני חייבת ציונים גבוהים מאוד ופסיכומטרי של 700 וזה לא בצחוק אז אני מאחלת לעצמי ולכולם להצליח ולגמור את זה ואם אצליח להנות גם זה יהיה בונוס אבל לבינתיים מה שאני מרגישה זה שאין לזה סוף וכל יום עמוס יותר ויותר עומס פיזי על הגב קוגנטיבי על הראש ונפשי על הלב עם כל הוויכוחים עם המורות כדי שיוסיפו כמה נקודות מסכנות שתכלס לא עולות להם כלום אבל אצלנו התלמידות משמעותיות ביותר ולנסות לריב תדחו את המתכונת או אל תדחו וכו בקיצור כל מי שכמוני בתוך מבינה למה הכוונה אז בכל אופן נראה שקצת רוקנתי את כל מה שאני מרגישה עכשיו אבל תודה רינת על הטור זה באמת הוסיף חיוך לכל הימים המשגעים הללו וכל מי שמעזה להגיד משהו נגד אז אני אומרת נסו פעם לחזור לחיות בתיכון כשאתן יודעות שאתן צריכות להשקיע אז אין עליך רינת ותודה!!!!!!!!!!:)
      נ.ב למען הסיר ספק זה לא המחשב שלי אני כותבת שסיימה י"ב מחברה

    5. מושקי
      כ״ה באייר ה׳תשע״ג (05/05/2013) בשעה 17:27

      אני לא מכירה אותך אך אני יודעת שיש לך כישרון ואני מזדהה מאוד אני כותבת לך את זה במנוחה שלי ביום שהיא פחות משעה כך שהיה לי (זמן)

    6. oriya bracha
      כ״ד באייר ה׳תשע״ג (04/05/2013) בשעה 23:12

      וואי שיחקת אותה! מסכיימה עם כל מילה שלך ! (:(:

    7. שיינא
      כ״ב באייר ה׳תשע״ג (02/05/2013) בשעה 17:30

      רינת,
      הכתבה שלך מדהימה(כמו תמיד…)
      בבקשה אל תתיחסי לתגובות הנוראיות וחסרות הטאקט המינימאלי…
      זה מקינאה!!!!!
      ומחוסר חוש הומור משווע…
      החוכמה היא להבין את מה שנכתב בין השורות…
      בזכותך האתר מתרענן מדי פעם…(מבחינת בנות גילנו בכל אופן…)
      באהבה ממני….(ואת יודעת מי אני…)

    8. מיכל:)
      כ״ב באייר ה׳תשע״ג (02/05/2013) בשעה 0:54

      רינת חמודה, יפה כתבת, אך ישלי כמה נקודות אור לשפוך על המצב:)
      כמוני כמוך בתוך כל הרעש וההמולה, הנוסחאות, הבגרויות, המבחנים, הלחץ ואיך שכחנו- החיים הפרטיים שלנו??!
      האלו שהבצפר כל כך מנסה לגזול מאיתנו!!
      אהה, ועוד משו, כן, הכיף שבגיל הזה, שכשנגדל נסתכל אחורה ונגיד- יאו, איזה גיל כיף זה היה-
      איפה כל זה????!!

      אז רק אוסיף למשפטי החכמה שלך עוד כמה נחוצים- כן, תסתכלי על חצי הכוס המלאה שבמצב, כי את זו שדואגת שהוא יראה ככה,
      נשמה יקרה, גם כל סיוט אפשר להפוך למשהו נחמד ולצחוק עליו, הכל תלוי בהסתכלות.
      אפשר למוד עד מאוחר עם חברה, לעשות תוך כדי כמה מלחמות עם החברה(חיוביות, כן:)) ופשוט להנות מהחיייים!!!
      ביניינו, אנחנו לא באמת כל אחר הצהריים מקדישות ללמידה ולשקידה על החומר, אז תמצאי לך את השעה שעתיים הפנויות האלו, ותעשי משו כיף עפ עצמך, עם החיים ועם הלימודים- בשביל שבאמת תוכלי עוד כמה שנים להסתכל ולהגיד-
      וואו, איזה גיל כיפה זה היה!!!

      הצלחות רבות לנו, ובעצם לכולם , כל אחת בעניינה היא:)

      • ח.מ.
        כ״ו באייר ה׳תשע״ג (06/05/2013) בשעה 16:59

        וואו כמה שאת צודקת אפשר ממש להנות בלימוד למבחנים
        אבל מה לעשות שמדי פעם צריך להציץ בחומר למבחן ובסוף לבדוק ולבקר וכמובן לשפר את הציון
        בהצלחה !!!!!!!!!!!!!!!!

    9. רחל
      כ״א באייר ה׳תשע״ג (01/05/2013) בשעה 21:24

      נכון זהו גיל עם המון עומס לימודי (ומשפחתי) אך צריך לדעת כיצד להתנהל בתקופה הזו. אני לא יודעת מה בדיוק קורה אצלך אך יש פתרונות בשביל למצוא את מנוחת הנפש. וכן אני מבינה את אלו המדברות איתך על הגיל- זהו גיל שאם את יודעת כיצד ל'העביר' אותו יש המון סיפוק של הצלחה ,עמידה בלחצים וכו'. דבר נוסף אני רוצה לומר לך(לכולן..) אם חושבים על העתיד רואים שהעתיד לא הרבה יותר טוב מבחינת העומס(סמינר-מי שהולכת ללמוד/עבודה/חתונה ואח"כ ילדים בעז"ה ועוד)אז להודות לה' על מה שיש ולמצוא דרכים להעביר את התקופה הזו בכייף עד כמה שאפשר.
      נ.ב אני כותבת לך מתוך ניסיון- גם אני הייתי בת 16-17 וגם לי היו הרבה אחים קטנים -עומס משפחתי. מה גם שהייתי צריכה להשקיע המון בלימודים על מנת להצליח יותר מכל תלמידה ממוצעת אחרת. ולצערי גם לא היה אבא בבית..
      שיהיו רק בשורות טובות והצלחה לכל הבנות בגיל העשרה..
      משיח נאו!

    10. שרהלה
      כ״א באייר ה׳תשע״ג (01/05/2013) בשעה 20:35

      למרות שסיימתי תיכון לפני שנה, נהנתי מ-א-ו-ד לקרוא! יש לך כשרון כתיבה!
      אבל למרות הכל לא ממש הצלחתי להתחבר…. אני סיימתי תיכון ממש לא מזמן וזה לא היה ככה!!!!!נהנתי בטירוף! היו לי 3 שיעורים בשבוע מועדונים ופעילויות חברתיות יצאתי עם חברות וכו…
      צריך לקחת דברים בפרופורציות, תאמינו לי שהתעודת בגרות שלי קבורה באיזה חור בבית ואת אף אחד זה לא מעניין מה הממוצע בגרויות שלי…(הציון של הפסיכומטרי למרבה הצער מעניין קצת יותר…)
      בקיצור תהנו ותנצלו את הזמן ללימודים החשובים באמת!

      • ח.מ.
        כ״ו באייר ה׳תשע״ג (06/05/2013) בשעה 16:22

        אני לא יודעת מה איתך אבל אני סיימתי י"ב לפני שנתיים אהבתי את החברות הפעילויות החברתיות.
        אבל לחזור לעונת בגרויות??? זה החלום הכי שחור שיכול להיות לי.
        זה לא סותר את הלימודים החשובים באמת אבל כל אחת שחפרו לה במוח שצריך ללמוד הוראה בבית רבקה עוברת את הסיוט הזה. וגם אם זה לא נכון (החפירות) קולטים את זה הרבה אחרי י"ב.

    11. משיחנאו
      כ״א באייר ה׳תשע״ג (01/05/2013) בשעה 15:23

      עד כדי כך מצב הבנות בחב"ד רדוד שבחורה כותבת כתבה כזאת שטחית ובנות מחמיאות בלי סוף

      • משיח נאו 1770
        כ״ג באייר ה׳תשע״ג (03/05/2013) בשעה 11:35

        כתבה כזאת שטחית??? בואי חמודה תעלי דבר כזה… מבטיחה להגיב לך….

      • חיהלה
        י״ח בתמוז ה׳תשע״ג (26/06/2013) בשעה 21:45

        סליחה אבל רינת כתבה כתבה כזאתי מושקעת, שמתארת בדיוק את מצבן של הרבה מן המנויות לאתר הזה,ואת עוד אומרת שהיא שטחית ורדודה???????!!!!!!!!!!!!
        ואגב לצערי אני בטוחה שהמשפט הזה שלך לא קרב במיוחד את המשיח (נאו…)….
        רינת!אל תשימי לב לכל התגובות האלה שנכתבו כדי לחדד את חושן הציני………
        אני אישית נורא אהבתי את הטור!!!
        והמונהמון הצלחה בהמשך!!!

    12. חיהלה
      כ״א באייר ה׳תשע״ג (01/05/2013) בשעה 15:07

      טור משקף מאוד!!!
      תמשיכי לכתוב!

    13. חנה
      כ״א באייר ה׳תשע״ג (01/05/2013) בשעה 13:12

      מכתב כזה הוא כמו נקודת אור של כל בת תיכון 🙂
      ייש כח!

      • דיני
        ד׳ בסיון ה׳תשע״ג (13/05/2013) בשעה 12:22

        חחחמודה חנה! מסכימה איתך עכ מילה…!!
        זה בהחלט נק' אור ולא צריך להתפלסף ככ…כתבה שטחית וכד'
        יישר כח:) תמשיכי לכתוב דברים כאלה!

    14. באצילות
      כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 23:29

      מקסים!!!! רינת אני לא מכירה אותך.. אבל את בחורה מיוחדת!!!! אל תתייחסי לתגובות מבקרות.. יש לך כישרון כתיבה נדיר!! תמשיכי לכתוב ולהשתמש בו..

      ישר כח!!

    15. חיה מושקא
      כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 23:27

      תודה לך הזדהתי עם כל מילה

      מחזק להרגיש שאני לא יחידה במערכה

    16. מלכה
      כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 22:10

      מאד נכון!!כל הכבוד!!!

    17. חב"דניקית
      כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 21:36

      רינת, מי את ובת כמה את? איפה את גרה?
      את מוכשרת בכתיבה- יש לך את זה!!!

    18. חני
      כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 13:09

      ואי..עוצמתי!! יישר כח!!

    19. חני 22
      כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 11:59

      ניסתי לכל אורך הקריאה להבין מה הכותבת מנסה להגיד לנו, ואת האמת, לא הצלחתי!!
      נו ו??
      אם את רוצה לומר שזה מה שעובר על בנות העשרה, אז אלו הדברים היומיומיים, מקלחת, אוכל ולהעיף את התיק עובר על כל אחד.
      אם רצית ליצור מכתב הזדהות כלפי בנות העשרה ומכתב הבנה עבור אמהות לבנות כאלו, אז לא הצלחת.
      הדברים שנכתבו פה שטחיים ביותר. אלו דברים שכל אמא רואה גם כלפי חוץ.
      ההבנה מה עובר עליהן וההזדהות איתן צריכה להיות הרבה יותר פנימית…

      • משיח נאו 770
        כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 21:47

        מגיבה יקרה…
        אם את כ"כ חכמה וזה כ"כ פשוט אז תכתבי כתבה כזו בעצמך…

      • ר.מ 770
        כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 22:11

        חני היקרה!
        אין עניין לכתוב דבר כזה מבלי להבהיר מה את התכוונת!! אמנם אין כאן פתרון מוצלח ו'חזק' לנושא זה אך הוא בהחלט יכול לעזור למי שקוראת את הכתבה הזאת- לפחות בכך שהיא מזהה את המצב ה ולדעתי, היא היתה מעדיפה לנסות להקטין את המצב הזה..ואולי אפילו מעבר לכך… יותר חכם להסביר למה את מתכוונת "הזדהות פנימית" אפילו בנקודה.. (בתכלס זה לא דבר כ"כ פשוט…) אז בהצלחה רבה! ועוד משהו קטן- להבא, מומלץ לכתוב בצורה יותר עדינה..

      • ר'
        כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 22:29

        נשמה, הכל בקטע של צחוק. התכוונתי להאיר את מה שעובר עלינו באור קצת משעשע. אין לי כוונות פנימיות עמוקות שהאמהות תבנה אותנו. הן עושות את זה טוב מאוד גם בלעדי המכתב הזה.
        בסוף המכתב, ניסיתי לנסוך עידוד. אן לא קלטת את זה- קראי שוב…(;

      • י.ח.
        כ׳ באייר ה׳תשע״ג (30/04/2013) בשעה 22:49

        אני גם תוהה על כך.

    20. we want moshiach now!!!!!!!:)
      י״ט באייר ה׳תשע״ג (29/04/2013) בשעה 22:46

      ררררררייייייייננננננננתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!
      אני פשוט מרוגשת מכישרון הכתיבה שלך….
      ומצד שני צוחקת על עצמי ,נורא!!!!!!!!!
      כמה – שזה – א-מ-י-ת-י-!!!!!!!!!!!!………………
      אין עלייך!!!!!!!!!!!
      אני מסתכלת על עצמי קצת יותר בהערכה שאני לא ה-י-ח-י-ד-ה- בארץ עם כל הבעיות של הבצפר…..:)
      תמשיכי לכתוב!!!!
      אני נהנית כל פעם מחדש!!!!!!!!!!………:)
      בהצלחה!!!!!!!!!!

    21. אחו"ת
      י״ט באייר ה׳תשע״ג (29/04/2013) בשעה 22:28

      רינת!!!!!!!!!!!!! אין עליך! תמיד את אומרת ת'דברים הנכונים במקום הנכון…:)

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה