• מדוע אוכלים מאכלי חלב בשבועות?

    הגדלה

    כשקבלו בני ישראל את התורה וחזרו לבתיהם לא היה באפשרותם לאכול מאכלי בשר, כי כבר היו צריכים לשחוט בסכין כשר, לשרות את הבשר ולמלחו לפי הדינים שקבלו, וגם להכשיר את הכלים וכו', ולכן אכלו מיד מאכלי חלב. לכן אוכלים מאכלי חלב זכר למתן התורה • טעמים ומנהגים לחג השבועות באדיבות 'שיחות לנוער' • לכתבה המלא

    שם החג הוא 'שבועות' שמובנו מספר רבים של שבוע. חג השבועות הרי הוא תמיד שבעה שבועות אחר הבאת העומר בשני של פסח.

    בשם זה "שבועות" טמון עוד רעיון הנותן משמעות לחג: שבועות מלשון שבועה, ה׳ נשבע שלא ימיר את עם ישראל בעם-אחר ואף ישראל נשבעו אמונים לה', (ולכן שבועות לשון רבים).

    *
    כשבית המקדש עמד על כנו, עלו ישראל לרגל בחג זה, כשם שעלו לרגל בפסח ובסוכות, כי חג זה הוא אחד מ״שלשת הרגלים״, באותו מעמד הביאו בני ישראל בחג השבועות את שתי הלחם מהתבואה שנקצרה זה עתה בתור תודה לה', שתי הלחמים רומזים לתורה שבכתב ותורה שבעל פה.

    *
    בקהילות שונות בישראל נפוץ המנהג לקשט בירק את בית הכנסת לכבוד חג השבועות. כי ביום זה נדונים פירות העץ, ודבר זה מזכיר להתפלל להצלחתם ולתנובתם.

    מנהג זה של קישוט ירק בבית הכנסת גם כדי להזכירנו את הר סיני שהיה מכוסה בירק בעת מתן תורה, ולכן צוה ה׳ כי כל בהמה וצאן לא יגשו להעלות בהר, כי מקום קדוש הוא.

    *
    בליל שבועות המנהג הוא להיות ערים כל הלילה ולומר ״תקון ליל שבועות״ ואף לומדים תורה. ה״תיקון" הוא מאסף מהפסוקים הראשונים והאחרונים של כל פרשות התורה ושל כל ספרי נביאים וכתובים, כמו כן קטעים ראשונים ואחרונים של המשנה והזוהר וכדומה. פרשיות מתן התורה, שמע וכו' הועתקו בשלמותן לתוך ה״תיקון".

    *

    מנהג הוא קוראים גם את ״מגילת רות". המגילה נכתבה על ידי שמואל הנביא ובה רשום סדר היוחסין של דוד המלך שמצד אביו הנו נצר ליהודה בן יעקב אבינו ומצד אמו הוא מתיחס לרות המואביה שעברה לדת ישראל, ונשאה לבועז (אבצן) שופט ישראל.

    את המגילה קוראים לכבודו של דוד המלך שנולד וגם נסתלק ביום זה.

    *

    עוד הסבר לקריאת מגילת רות הוא כי שם מסופר על קציר החטים, שהיא בתקופת חג שבועות.

    *

    רות״ בגימטריא 606 , והרי זה רמז ל-606 מצוות התורה שנתנו רק לישראל (כי ביתר 7 המצוות מתרי״ג מצוות התורה נתחייבו גם בני נח).

    *

    כידוע, מנהג בישראל לאכול מאכלי חלב בשבועות. אמנם עיקר הסעודה צריך להיות ממאכלי חג, כלומר מאכלי בשר, אך היות וימי הקיץ (בהם חל חג השבועות) הם ארוכים, אפשר לאכול גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב (בין מאכלי חלב ובשר צריך לחכות שעה אחת בלבד, אולם אם תחילה אוכלים בשר צריכים לחכות שש שעות עד שיהיה מותר לאכול מאכלי חלב).

    טעם המנהג הוא זכר לשתי הלחם, ולכן אוכלים שני סוגי מאכלים (כמובן לא בזמן אחד).

    טעם נוסף למאכלי החלב בשבועות מוצאים אנו בתורה, בפרשה שבה מדובר אודות חג השבועות: ,מנחה חדשה לה׳ בשבועותיכם, ראשי תיבות חלב.

    טעם נוסף למנהג של אכילת גבינה בחג זה הוא גם מפני שהר סיני נקרא גם בשם הר גבנונים.
    ועוד טעם יש לאכילת מאכלי חלב בשבועות, כי כשקבלו בני ישראל את התורה וחזרו לבתיהם לא היה באפשרותם לאכול מאכלי בשר, כי כבר היו צריכים לשחוט בסכין כשר, לשרות את הבשר ולמלחו לפי הדינים שקבלו, וגם להכשיר את הכלים וכו', ולכן אכלו מיד מאכלי חלב. לכן אוכלים מאכלי חלב זכר למתן התורה.

    *

    בכמה קהלות ישנו גם מנהג לאכול ״משולשות״ (קרעפלאך). טעם הדבר הוא כי ביום זה היו כל המאורעות בצורה משולשת: התורה מורכבת משלשה חלקים: תורה-נביאים-כתובים, ונתנה לעם משולש: כהנים-לויים-ישראלים. על ידי משה רבנו שהיה הבן השלישי לעמרם (אחרי מרים ואהרן) והיא נתנה לאחר שלשת ימי ההגבלה, בחדש השלישי (מניסן – חדש סיון).

    המשולשות ממולאות בבשר ויש בהם ,פנימיות״, כלומר חלק פנימי, סמוי, שלא רואים אותו מבחוץ. אף התורה כך, חבוים בה סודות ורזים נפלאים – פנימיות התורה, האפופה כולה רזי ה'.

    1374

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה