• רב שיח: החופש – זמן מעיק או מעצים?

    הגדלה

    קייטנה משפחתית? רב שיח מיוחד על ימי החופש: רייזי הלפרין, סגנית מנהלת של בית הספר העל יסודי "בית רבקה" בכפר חב"ד ב'. אם לשישה ילדים וסבתא לשבעה נכדים, טלי אטדגי, מורה ומחנכת, אם לחמישה ילדים הגרה בשיכון חב"ד – לוד, בתיה בן אור מבית דגן, אמא ל-8 ילדים ומנהלת מרכז טיפולי "רגש" של עמותת "יד לילד המיוחד" • לכתבה המלאה באדיבות המגזין 'עטרת חיה'

    תכניות התנהגותיות ששכרן בצידן

    בתיה בן אור מבית דגן, אמא ל-8 ילדים ומנהלת מרכז טיפולי "רגש" של עמותת "יד לילד המיוחד":

    "אני באופן אישי מאוד אוהבת את הזמנים בהם כל הילדים נמצאים בבית. אני לא מחפשת למצוא פתרונות שיוציאו את הילדים מהבית. הרבה פעמים אחרי לידות, חברותיי מציעות לקחת את הילדים; אבל לי זה לא מפריע, אני אוהבת את זה עם כל העומס והעייפות. מכיוון שאנחנו גרים באזור שאינו דתי אין מציאות של להיות בחוץ; יציאה של ילדיי היא לדברים מאוד ספציפיים כמו למכולת, לחבר וכו' ומיד הם שבים הביתה. כך שרוב הזמן אנחנו נמצאים יחד בבית. המורכבות שנוצרת מזמן רב משותף בבית היא בעיקר בגלל שיש ילדים בכל מיני גילאים וגם בגלל שצרכי הבנים והבנות שונים.

    אצלי, כל הנושא של תכניות התנהגותיות נוחל הצלחה, מה שנקרא בלשון עממית 'מבצע'. המבצעים הם עולם שלם שאפשר לעשות עימו המון. תכנית כזו יכולה להתאים לכל גיל, תפקיד ההורים הוא להכניס את המטרות הנכונות לתוכה: אם אלו הנהגות חסידיות שרוצים לחזק, לימוד בעל פה, אהבת ישראל, כיבוד הורים. התכנית נותנת מוטיבציה כי ילדים צריכים להרגיש שמשתלם להם לעשות את מה שאנו מבקשים. יתרון נוסף של התכניות האלו הוא שההורה יכול לעשות לעצמו סדר ולראות מה נכון וראוי לדרוש מילד בכל גיל והמבצע אף משקף לילד היכן הוא נמצא בכל פרמטר, דבר שנותן לו הרבה ביטחון ותחושת סיפוק.

    חשוב שקודם כל ההורים יישבו ביניהם ויחליטו על המבצע ויגדירו מה הם רוצים לחזק אצל כל ילד. אחד הדברים החשובים הוא להתאים את המטרות נכונה גם לגיל הילד ולטבעו. ילד המתקשה לשבת וללמוד על-פה, נדרוש ממנו ללמוד כמה משפטים ולא פרק. מניסיוני, ילדים עושים השתדלות עצומה כדי להצליח במבצעים האלו ולאו דווקא על מנת לקבל הפרס… בשביל הילד, הרבה פעמים מספיק החיזוק החיובי שהוריו נותנים והעובדה שהוא רואה את ההתקדמות וההצלחה שלו.

    כלל חשוב מאוד: לעולם אין להוריד ניקוד לילד. נתקלתי במורה שהיה נותן לילד נקודות אם התפלל יפה, אך אם אחר כך היה עושה דבר לא מתאים הוא היה יכול להוריד לו את אותה הנקודה. זהו מצב שאסור שיקרה, כי כשאדם עושה מצווה או מעשה טוב זה משהו שקיים לעד, אי אפשר לקחת לו זאת! איזו מוטיבציה לתפילה תהיה מחר לילד הזה אם הוא יודע שבהמשך יכולים לקחת לו את מה שקיבל?! גם אם ילד עשה משהו נורא, חשוב לטפל בדבר אך בנפרד.

    את המבצע אפשר להכין עם הילדים יחד, לארגן חומרים שונים ולהכין את הפלקט. אפשר גם להכין מטבעות זהב שאותם יקבלו בזמן המבצע ולכל אחד נרתיק שלתוכו יכניס את מה שצבר. לפני כמה חודשים טסנו כל המשפחה לרבי מה"מ לבר המצווה של בננו. חודשיים לפני הטיסה הכנו 'מבצע הכנה' בו הכנסנו כל מה שרצינו לחזק אצל הילדים. הם צברו במבצע הזה דולרים שבהם ביצעו את הקנייה שלהם ב"קראון הייטס".

    בזמן החופש אנו מקפידים בבית שבבוקר ואחר הצהריים יהיה זמן המוקדש ללימוד. בבוקר יושבים כחצי שעה עד שעה. גם כשאנחנו יוצאים לחופשה משפחתית אנו מקפידים על סדרים אלו. החופש הוא אף פעם לא מתורה ומצוות! בבוקר כל הילדים מתאספים סביב השולחן וכל אחד יושב עם ספר הלימוד שלו. הקטנים יושבים עם אחד הילדים הגדולים והוא קורא להם סיפור או משנן איתם את הא'-ב'. אחר הצהרים סדר הלימוד קצר יותר, הגדולים לומדים שיחה של הרבי מ"מעיין חי", הקטנים יושבים וקוראים כמה פסוקים מהחומש. נחמד מאוד גם לעשות חברותות בתוך המשפחה, האחים הגדולים יכולים לשבת עם הקטנים. זה נותן להם תחושת אחריות, בכך שהם מלמדים אחרים (כך גם בשבת מברכים כשאנו קוראים את התהילים, בנותיי יושבות עם הילדים הקטנים וקוראות כמה פרקי תהילים בקול והילדים חוזרים אחריהן מילה במילה).

    בשנה שעברה בתי הגדולה עשתה לילדים הקטנים קייטנה שהייתה מאוד מוצלחת. היא יזמה אותה יחד עם חברה מכפר חב"ד. הם ישבו כמה ימים ותכננו את סדר היום, קנו פרסים… זו הייתה יוזמה נפלאה, הם גילו הרבה אחריות ויצירתיות. פתאום ראיתי איך כל מה שהן ספגו לאורך השנים יצא להן החוצה. המקום של לתת יוזמה ואחריות לילדים הוא מאוד חשוב ובונה!"

    זמן לבדק בית, העשרה והעמקה תורנית חווייתית

    רייזי הלפרין, סגנית מנהלת של בית הספר העל יסודי "בית רבקה" בכפר חב"ד ב'. אם לשישה ילדים וסבתא לשבעה נכדים:

    "ברצוני קודם להתייחס לכל העניין של החופש כמחנכת. הרבי מה"מ נגד חופש מלימודים והתבטא שאם היה יכול היה מבטל את המציאות הזו. הרבי קרא לחופש 'תופעה מבהילה' ואמר: 'שלא רק שאין זה 'פרומקייט' (דתיות) אלא זה 'ווילדקייט (פראות)". הרבי הביע תמיהה כיצד סבורים שיהודי צריך לנוח מהתורה, הרי התורה היא כל החיים שלנו, איך אפשר לנוח מהחיים של עצמך? הרי זה כמו לנתק דג מן המים. אז לפני הכול חשוב להגיד שאם יש איזו אפשרות לקצר את החופש הגדול או ליצור בחופש מסגרות עם התלמידים או התלמידות הדבר יהיה לרצון הרבי. יש הרבה אפשרויות היום: קייטנות, 'קעמפים', ישיבות בין הזמנים וגם מסגרות הקשורות לבית הספר.

    אחד הנזקים הגדולים של החופש הוא שאין מסגרת ברורה וסדר יום מסודר לילדים. בימינו זה מסוכן שבעתיים מכיוון שיש כה הרבה פיתויים בסביבתנו שהם מאוד נגישים לילדים. כדאי להיערך לקיץ אפילו מתחילת השנה. לחסוך כסף, ולמצוא דרך לשלוח את הילדים למסגרות. את הבנות הגדולות כדאי לשלוח לסיוע במסגרות החינוכיות, אפילו בהתנדבות, בתור התחלה. שתהיינה במסגרת ותרגשנה שהן תורמות.

    לגבי הזמן בו נמצאים בבית עם הילדים, אין חופש כמובן מתורה ומצוות. אני חושבת שאחד הדברים החשובים ביותר בחופש הוא לשמור על סדרי הילדים. לצורך כך, כדאי לשבת מראש עם בני הבית – קודם עם הבעל ואחר כך עם כל ילד – ולקבוע יחד את מהלך החופש. אין מצב שילד קם בבוקר ואינו יודע מה התכנית היום. זה מצב שמביא לידי שעמום, בטלה, ומביא לידי חטא.

    אחד הדברים המשמעותיים להקפדה בחופש הוא קימה בזמן לתפילה. חשוב שלפני התפילה כל ילד ייתן מטבע לצדקה. אפשר שאחד הילדים ימונה לאחראי הצדקה.

    לימוד התורה בתקופה זו צריך להיות בעדיפות גבוהה יותר מאשר במהלך השנה מכיוון שסוף-סוף אין לימודי חול או דברים שמכריחים ללמוד במסגרות הלימודיות. זהו זמן נפלא שבו כל אחד יכול לבחור היכן בתורה הוא רוצה להתמקד ולהעמיק ובאיזה אופן הוא אוהב ללמוד. אם יש ספר שמאוד רציתי ללמוד, פירוש מעניין, ספר בתנ"ך שלא מגיעים אליו במהלך שנת הלימודים – זו ההזדמנות! אולי נעים לי ללמוד בחברותא עם אחד מבני המשפחה או עם חברה? אפשר גם לבחור מקום שנעים ללמוד בו, לדוגמא, לצאת לפארק עם כיבוד נחמד.

    הלימוד צריך להיות חובה ובכל גיל. זה חלק מהשגרה היומית ולא משהו מיוחד שצריך להתגייס אליו. לכל גיל יש להתאים לימוד ברמה הולמת. אפשר ללמוד ולשנן משניות, לקרוא מהחומש, ללמוד את "היום יום", לספר סיפור, לשנן א'-ב'. עם ילדים בגיל צעיר חשוב להתאמן בכתיבה, לצייר, להדביק מדבקות, לפתור תשבצים. אני אישית, יושבת לפני החופש וחושבת מה מתאים לכל אחד מילדיי ונערכת בהתאם, שיהיו דברים מעניינים עבורם בבית. אצלנו יש בעיקר בנים, אך באחת החופשות הצטיידתי בציוד של רקמה והם דווקא מאוד נהנו מהמלאכה הזו… רצוי גם לנצל את ימי החופש להשמעת ניגונים חסידיים בבית, הם יוצרים אווירה נפלאה.

    החופשה היא זמן מתאים לערוך בדק בית בנוגע לקיום הוראות הרבי לחדר הילדים. שהוא צריך להיות חדר "צבאות השם". בית חב"ד: בית של תורה, עבודה וגמ"ח. בית מקדש קטן. שתהיה לכל ילד קופת צדקה מחוברת לקיר, אם אין לילד קופה ניתן לקנות היום קופות צדקה ולצייר ולהדביק עליהן. שלכל אחד יהיה חת"ת אישי עם שמו. חשוב גם לבדוק שהמזוזה בחדר נבדקה בשנה האחרונה".

    קייטנה משפחתית

    טלי אטדגי, מורה ומחנכת, אם לחמישה ילדים הגרה בשיכון חב"ד – לוד:

    "באופן אישי אני תמיד מצפה לתקופה הזו של החופש, חשוב לי להיות עם הילדים כמה שיותר. אני לא חושבת שכל השעות שהם מבלים במוסדות החינוך בעיר יכולים לתת להם את מה שהדוגמא האישית וההשפעה האינטנסיבית של הבית נותנות.

    ישנן מספר אתגרים העלולים להתעורר במהלך החופש והן לדעתי:

    א. רמת היצירתיות שאני נדרשת להגיע אליה על מנת שיהיה להם מעניין, תורם וחסידי.

    ב. הקדשת זמן קבוע למנוחה כדי שיהיה הרבה כוחות למשימה הזו, מתוך סבלנות ושמחה. אסור לוותר על עצמנו ולעצמנו!

    ג. להכיל את המריבות, העקשנויות, ההעדפות והשונות בין כולם. זה אתגר חינוכי לא מבוטל…

    אולם כנשים חסידיות התברכנו בחכמה ובינה אימהית ייחודית שנותנת לנו את הפתרונות לכל הבעיות. וחשוב לזכור שגם בזמנים הכי עייפים, קשים ולא מוצלחים יש לי עוד שני שותפים למשימה הקדושה: הקב"ה ובעלי. ושאם זכיתי לאמון שכזה סימן שאני מסוגלת.

    אני לא נוטה לשלוח אותם לקייטנות למעט החודש הנוסף שניתן בתחילת החופש מטעם המוסדות. אך גם בזמן זה צריך למצוא פיתרון לשעות אחר הצהריים והערב. חוץ מל'קעמפים' שבהם אני רואה ברכה גדולה.

    כשאני מתארגנת לקראת זמן החופש – במעשה, בדיבור ובמחשבה – אני חושבת על כל מה שהייתי רוצה שהם יקבלו במהלך שנת הלימודים והם לא מקבלים. כל סוג של השפעה חיובית והעשרה. ילדיי יודעים שבחופש הגדול "קייטנת אטדגי" מתחילה וכולם מאוד מתרגשים לקראתה. אני דואגת מראש לתכנן כך שיהיה להם כל הזמן פעילות ועניין. יש טבלה שבועית התלויה על המקרר, כל שבוע אנו מתכננים את השבוע שלאחריו ובונים סדר יום מאוד ברור. בדרך כלל אנחנו עושים שבועות סביב נושאים: משפחה, אהבת ישראל, ניגונים וכו'. השנה תכננו את הקייטנה לפי ארבעת היסודות: מים, רוח, עפר ואש. בשבוע של הרוח נאפה עוגיות עם 'כנפיים', נהיה שבת בצפת, נעיף עפיפונים, אולי נבקר במרכז הדואר הארצי, נמחיז סיפור שקשור ברוח, נעשה יצירות עם עננים ציפורים וכו'.

    אני שואלת את הילדים מה הם היו רוצים לעשות איתי ואנחנו פורטים את זה לכלים מעשיים. בזמן שאנו מצויים בבית אנחנו לומדים ניגונים, עושים יצירות, שיעור התעמלות ביתי, פעילויות שקשורות במים, משחק סימני דרך שאני מכינה, בישול ואפייה, הכנה של הצגה יחד – שבונים בשבילה תיאטרון בובות מאולתר. והכל בקדושה, ספוג בערכים חסידותיים ובאווירה של "משיח נאו". העיקרון שמנחה אותי הוא ההתנגדות העזה של הרבי מה"מ לקיומו של המושג 'חופש'. בוודאי שאסור לתת לחופשה להיות חופשה מעניינים של קדושה. לכן בבית אנחנו מרבים ומוסיפים בחברותות, לימוד חת"ת משפחתי ויציאה למבצעים. החופש הוא הזדמנות להיות בחופשה מענייני החול דווקא ולהגביר את כל הנושא של קדושה בבית.

    השנה הוספתי כמה עניינים שלא היו פעם, רכשתי להם חליליות ומחברות תווים ואלמד אותם לנגן, מעין חוג משפחתי קטן, בנוסף החלטנו להוציא עיתון משפחתי שנשלח אותו לסבים ולסבתות, לדודים ולדודות. הבנות אוספות מתכונים, חדשות משפחתיות, חידונים, ראיונות, הקטנים מוסיפים ציורים, תמונות. זו פעילות מאוד מאחדת.

    אחד הדברים שאנחנו לא מוותרים עליו בחופש הוא לצאת לחופשה משפחתית מהנה, זמן איכות עם אבא שמאוד עסוק בשגרה השוטפת. דווקא כשיוצאים לחופשה הילדים מתבוננים עוד יותר בהנהגת ההורים, לכן צריך באופן מיוחד לשמור על צניעות, תפילות במניין, סדר לימוד, מקווה ודיבור נקי.

    בשעות אחר הצהריים אני דואגת מספר פעמים בשבוע לקחת את ילדיי לפארקים. אני תמיד מוצאת מקומות שיהיו אטרקטיביים לילדים ואם אפשר ללא עלות. יש את "הפארק הלאומי" ברמת גן, ה"ספורטק" ברחובות וכמובן "פארק הרצליה" שהוא מקסים בעיקר בשעות הלילה, "פינת החי" בנס ציונה, הנמל ביפו ו"שוק הפשפשים" – תמיד עם מבצע נש"ק ביד; "פארק עופר" ברמלה, שיט "בפארק הירקון" ועוד מקומות רבים. לפעמים אנחנו גם משקיעים בימי טיול מעניינים למקומות יותר רחוקים.

    אני מקפידה שבחלק מהחופש גם הבנות שלי ייזמו ויכינו בעצמן קייטנה לילדים הקטנים ולכמה שכנות נוספות. כשהן מפעילות אחרים הן משפיעות ומקבלות המון.

    אני דואגת לקנות בתחילת החופש לכל ילד משחק חשיבה, בעיקר לזמן המנוחה של אמא ויוסי הקטן… אנחנו עכשיו במהלך 'מבצע אחריותיות' שהפרס עבורו הוא המשחקים שקניתי. כל ילד צריך לגלות יוזמה בלי שאמא אומרת. אם ילד מפנה לבד מהשולחן, מברך לבד, מכין נטלה, מקפל כביסה, יורד למכולת – הוא מקבל נקודות.

    כשאנחנו קמים אני מכינה לילדים ארוחת בוקר מאוד מושקעת ובזמן הזה אנחנו אומרים חת"ת ומתפללים. הרוב אומרים שלושה פסוקים ראשונים מכל חלק בחת"ת, רק הגדולה אומרת הכול. גם יוסי בן השנתיים חוזר אחריי מילה במילה את הפרק האישי שלו בתהילים, "מודה אני", "שמע ישראל" ופסוקים במתיקות נפלאה. אני דואגת שכל יום ילמדו בבוקר כחצי שעה (ואחרי הצהריים משננים בעל-פה, תניא ומשניות – אחרת לא יוצאים החוצה….) כל מה שאנחנו לומדים בחופש הוא בקדושה. אני לא מתמקדת בחופש בלימודי חול אלא במידה וקיים למישהו קושי מסוים.

    יש בחופש כל מיני התמודדויות, לפעמים יש פן מסוים בילד שאת מגלה ופתאום את צריכה למצוא מסילות חדשות ללבבו. או שאת מגלה שחודש שלם אף אחת מכיתתה של ביתך לא צלצלה אליה – אולי יש לה בעיה חברתית?… יש גם תמיד מורכבויות בין אחים, דרך זה לומדים איך לכבד את הזולת.

    החופש הינו זמן שאבא יחסית יותר זמין, אז אפשר להיות תחת ההשפעה שלו. איני מוותרת על כך שפעם בשבוע אבא והבנים הולכים יחד לים, זה זמן איכות שלא חוזר. דרך הזמן האינטנסיבי הזה יחד במהלך ה'חופש', אפשר לראות אילו נקודות צריכות חיזוק אצל כל ילד.

    אם יש ילד שיותר קשה לו לשבת וללמוד אני מוצאת כל מיני דרכים לקרב אותו לעניין. מדברת איתו על איך ה' מחייה ודואג לנו כל הזמן ואנחנו רק צריכים להקדיש לו רבע שעה ביום. ואם זה לא עוזר, אני מספרת לו מה שכתוב בתניא שצריך לצעוק על היצר (תוכן): 'משוקץ ומנוול תעזוב אותי'. וכך הוא יודע ומפנים שזה לא הוא, אלא משהו נפרד ממנו, ושהוא בעצם באמת, צדיק וחמוד. אחרי כל ההסברים בשורה התחתונה יש את כללי הבית ויודעים אצלי שאם רוצים ללכת לשחק עם חבר, צריך קודם לבצע את המחויבות שלנו מול ה'."

    שנזכה לממש את השליחות העיקרית שלנו, להכין את ילדינו בעונת הקיץ הקריבה לקבלת פני משיח מתוך יצירתיות, שמחה, רוגע ואמונה ונזכה לומר בגאווה: "ראו גידולים שגידלנו". 

    1845

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. יחי המלך המשיח!
      כ״א באב ה׳תשע״ג (28/07/2013) בשעה 20:47

      מהמם!!!

    2. geula
      י״ז באב ה׳תשע״ג (24/07/2013) בשעה 20:17

      מחזק מאוד !!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה