• רווקה כותבת: אם החברות יעזרו לי – אתחתן

    הגדלה

    ה' בחסדיו המרובים מעביר אותנו תחנות שיגרמו לנו להיות יותר כלים לבניית הבית. כמו שההכנות לשבת חשובות, כך גם ההכנות לחתונה לא פחות... פנימי הוא אחד שמונח בכל דבר שהוא עושה גם אם הוא הכנה לדבר • גולשת רווקה שיגרה אלינו טור נוגע ללב ובו קריאה: חברות נשואות אתן יכולות לעזור לנו להתחתן - ראו בזה שליחות • לא נגנו

    הרבה מילים נאמרו בהקשר של חתונה ושדוכין.

    זהו נושא חשוב, הדורש הרבה התעסקות וברור פנימי, שדכניות, נישואין בגיל צעיר, משפיעים, הורים, בירורים ועוד..

    מדהים לראות כמה שותפים יש לבניין בית יהודי, וכמה ה' דורש מאתנו בשביל להגיע לתכלית ולגאולה…

    רציתי לפנות לקהל חשוב, שבהחלט יכול לעזור לעבור את התקופה הזו יותר בשמחה.

    החברות.

    אני לא פונה אלכן בבקשה שתחפשו לנו שידוך, ותכירו לנו את כל החברים של הבעלים שלכן…

    וגם לא שתרחמו עלנו, שאתן כבר בהריון השני ואנחנו עדיין יוצאות למפגשים עם בחורים, או מצפות להצעה מעניינת..

    רציתי להפנות את צומת ליבכן, לתפקיד הרבה יותר פשוט וחשוב שאתן יכולות להועיל בו, וזה בעצם התפקיד שאתן הכי טובות בו…

    תהיו חברות! חברות אמתיות. חברות משמחות.  חברות קשובות, פשוט תהיו.

    אני יודעת שאתן עסוקות, ובניית הבית ממלא אתכן ואת זמנכם היקר… וגם לכם יש את הניסיונות, הקשיים ואתגרים שמביא הבית והבעל…

    ובכל זאת רציתי להזכיר לכן מה זה להיות רווקה.

    הבדידות, התקווה, הצפייה, הייאוש, האכזבה, הלבד, התקיעות, הביטחון, האמונה, העבודה העצמית, הכאב, הכיסופים, הפחד…

    לכל יהודי, יש את הדרך שהוא צריך לעבור בדרך לבניית הבית. הדרך הזו היא השגחה פרטית מדויקת, והיא הכי נכונה והכי לטובה.

    ה' בחסדיו המרובים מעביר אותנו תחנות שיגרמו לנו להיות יותר כלים לבניית הבית. כמו שההכנות לשבת חשובות, כך גם ההכנות לחתונה לא פחות… פנימי הוא אחד שמונח בכל דבר שהוא עושה גם אם הוא הכנה לדבר מלמד אותנו הרבי בדבר מלכות פנחם.

    לכן חברות יקרות ואהובות! לא תוכלו לקצר את ההכנה והדרך שלנו.  גם לא תמיד בידכן הכוח והתבונה למצוא לנו את החתן הנכון בעבורנו. אבל אתן בהחלט יכולות לעזור לעשות קפיצת הדרך, בזה שפשוט תהיו שם, בדרך. לפחות בהרגשה שלנו הדרך תתקצר. ויהיה לנו קצת פחות לבד.  תזכרו לנו חסד נעורים, ותהיו שם בשבילנו כמו שאנחנו היינו שם בשבילכם במסע שלכם בדרך לבניית הבית.

    תסתכלי על זה בתור שליחות. זה לא שליחות שתשאיר רושם בתקשורת. אבל כן בלב שלי עמוק פנימה… ויהודי לא ירד לעולם 70-80 שנה רק בשביל לעשות טובה ליהודי בגשמיות!!

    "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים כל ששון וכל שמחה כל חתן וכל כלה"!

    גאולה שלמה לכולן, לחברות הנשואות ולאלו שבדרך להיות נשואות….

    באהבה.

    2072

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    12 תגובות

    1. :)
      כ״ג במרחשון ה׳תשע״ד (27/10/2013) בשעה 11:52

      חברות יקרות! זה לא היה אמור להישמע כל כך טרגי, ואני לא בחרתי את הכותרת…
      אני לא לוקחת קשה את הווקות ברוך ה' אני אחת הבנות הפעילות והשמחות!
      רק רציתי להאיר את העניים ולחזק את הערבות ההדדית.
      ולמי ששאלה איך רווקות קשורה לבדידות? אז שתתבונן שאם יש בחורה שכל החברות שלה בהריון השני………… אז לפעמים יש בדידות… ולמה עצוב? כי את גם רוצה להקים כבר את הבית שלך ולהביא ילדים לעולם ולמצוא את שאהבה נפשך… מותר לתת מקום לרגשות האלו זו לא בושה! מבינים שהכל לטובה ומתשדלים להיות בבטחון ואמונה, אבל יש עבודה:)
      ואיך אפשר לעזור? אצל כל אחת החברות ניצרכת במקומות אחרים… אפשר להזמין לביקור איזה בוקר/ערב שהבעל לא נימצא, להרים טלפון מידי פעם לשאול מה נישמע(לא רק בשביל להציע שידוכים…) לשלוח הודעה מפרגנת… לצאת יחד לכוס קפה… בגדול להראות התעניינות ואמפתיה ולנהל שיחות כנות… אתן יודעות פשוט להיות חברות…
      ניפגש בשמחות! יחי המלך!

      • בתי
        כ״ו במרחשון ה׳תשע״ד (30/10/2013) בשעה 11:39

        בס"ד
        בואי תהיי חברה שלי(=…גם אני קצת מרגישה בודדה,וגם אצלי החברות כבר בהריון שני…

      • חני
        ל׳ במרחשון ה׳תשע״ד (03/11/2013) בשעה 1:04

        את חמודה!!!
        שמחתי שהבהרת את כוונתך, הן משום שבאמת לא היו לי רעיונות מעשיים לביצוע והן משום שרציתי להבין ראש אחר משלי.
        ועוד יותר שמחתי לקרוא שאת עסוקה ושמחה והעצב הוא רק לפעמים. וזה אכן טבעי.
        את מבינה, חברותיי הנשואות כבר בהריון הרביעי ב"ה… והן בקושי זכורות לי על אף שחווינו יחד חוויות מקסימות. זה פשוט היה מזמן…
        היום החברות שלי הן מהעבודה, מהלימודים שאחרי התואר, ועוד. כבר אין הגבלת גיל…
        גם אין בדידות ועצב, אבל את צודקת מאוד: צריך לזכור שכל רווקה היא אינדווידואלית מבחינה רגשית, מעשית, גיל וכו'.

        בכל אופן, מאחר ואף אחת לא יודעת מתי היא תימצא את שלה, ולא לכל אחת קל להתמודד, היה לי חשוב מאוד (חוץ מהמסר לנשואות) שרווקות שקוראות כאן, יקבלו את הכח להסתכל קדימה אל העתיד, ולצפות לבניית הבית מתוך עשיה חיובית.

        מצדיעה לך, ומאחלת לך ולי להקים בית נאמן בקרוב, יחד עם שאר רווקות עמ"י 😉

    2. בתיה 770
      ל׳ בתשרי ה׳תשע״ד (04/10/2013) בשעה 8:31

      כשקראתי את הכותרת של הכתבה חשבתי שהיא לא נכונה כי צריך לסמוך רק על ה',אפשר להיעזר בכולם,חברות משפחה וכו' אבל לא נכון להגיד "אם חברותי יעזרו אני יתחתן" הם יכולות להיות השליחות הטובות אבל זה לא תלוי בהם.
      כשקראתי את הכתבה היא ממש היתה בסדר כך שחשבתי שפשוט צריך רק לשנות את הכותרת כי היא לא מכלילה את הנאמר בכתבה..
      בהצלחה!

      • חיהלה
        א׳ במרחשון ה׳תשע״ד (05/10/2013) בשעה 22:46

        את צודקת באיזשהו מקום

    3. חייקי
      כ״ט בתשרי ה׳תשע״ד (03/10/2013) בשעה 1:24

      🙂 🙂 🙂 באמת שריגשת אותי כל הכבוד לך!!! כל כך נכון כל מילה נגעה בי!!! (-:(-:(-:
      את כותבת ממש יפה ודברים היוצאים מהלב… (והלוואי!!!)
      בעז"ה כשיגיע הזמן זה יגיע אין מה לסמוך על חברות (בשר ודם) ולפעמים גם אי אפשר לדעת איזה טרדות יש להם.
      כנראה שהזמן שכתוב בשמיים לא הגיע עדיין, ולפעמים זו הסיבה היחידה.
      אנו צריכות לעשות השתדלות ולא לנסות לדחוק את הקץ.
      מה שכן אני חושבת שמה שיכול לעזור בזמן הזה זה מה שאת כתבת לדבר ולהוציא את זה ולשתף כמה שיותר.
      כל הנאמר הוא אך ורק לפי דעתי ואשמח לשמוע מהכותבת היקרה ומהגולשות 770CHM770@GMAIL.COM
      בעז"ה בשמחות אצל כולנו במהרה בימינו אמן 🙂

    4. רחל
      כ״ח בתשרי ה׳תשע״ד (02/10/2013) בשעה 16:19

      נכון מאד!!!
      הרבה שמתחתנות שוכחות מחברותיהן.
      ישר כח לכותבת!!

    5. חני
      כ״ז בתשרי ה׳תשע״ד (01/10/2013) בשעה 22:16

      הועלתה פה נקודה מעניינת לחשיבה.
      ויחד עם זאת, קראתי פעם ופעמיים והתקשיתי להבין, מה בפועל יכול להעניק לרווקה הזמנית את התחושה ש"נמצאים שם בשבילה"?
      מה למשל חברה נשואה יכולה לעשות, כדי לשמח את חברתה הרווקה?
      ולמה דווקא חברה נשואה צריכה לעשות זאת?

      ובכלל, מדוע בעצם, רווקות מתקשרת כאן עם בדידות ועצב?
      הרי אין שום ספק שמדובר במצב זמני!
      ובינתיים, רווקה יכולה להיות מלאה בעשייה, בחסד, בעבודה, בשמחה, בלימוד, בתפילה וכו' וכו'
      ולהאמין ולקוות שהנה הנה היא בונה בית איתן בקרוב ובס"ד. ולנצל את הזמן היטב ללמוד מיומנויות חשובות של עקרת בית. ללמוד להקשיב, לקבל את השני, להתגמש, להתכונן להיות רעיה… כדי להיות באמת ראויה…

      אם מדובר דווקא על תמיכה בנושא השידוכים. הרי זה נתון לבחירה האישית.
      מי שמעוניינת לשתף חברות נשואות ולקבל את עצתן וניסיונן, תוכל לפנות בעצמה למי שמתאימה לה.
      ומי שלא מעוניינת, תרגיש לא בנוח אם חברות נשואות יתערבו בנושא שלא בבחירתה.

      שיהיה במזל טוב ובשעה טובה לכל בונות הבית, בקרוב ממש!

      נ.ב.
      הינני, באופן זמני, רווקה.

      • דבורי
        כ״ז בתשרי ה׳תשע״ד (01/10/2013) בשעה 23:19

        חני, תגובה מעוררת הערצה!
        כל הכבוד לך על ההסתכלות הבוגרת!

        קודמכל אני מאחלת לך בקרוב לשנות סטטוס,
        ודבר שני, תשפירצי לכל הכיוונים את ההסתכלות הבריאה שלך,
        כי באמת הגיע הזמן להסתכל על הדברים בפרופורציה הנכונה!

        יישר כח!

        ולכותבת המאמר,
        העלת נקודה נכונה, לא רק בין רווקות לנשואות,
        היא נכונה בכלל, כולנו עסוקים וטרודים, זו שיש לה ילד, מרגישה שזו שכבר מגדלת שתיים
        כבר לא מוצאת זמן עבורה וכו'…

        חברות זה לא נמדד בזמן! בואו נהיה חברות!

        בשו"ט!

      • העם רוצה משיח
        ד׳ במרחשון ה׳תשע״ד (08/10/2013) בשעה 23:03

        אני לא יודעת בת כמה את ובת כמה כותבת המאמר אך גם זה לא משנה.
        את אומרת דברים חשובים על חשיבה חיובית כמו שהרבי רוצה.
        אבל אם כל זה אי אפשר לשלול רגשות, אם רווקה מרגישה בדידות זה יכול לומר שחברותיה הטובות התחתנו ואין להם פני בשבילה, זה יכול לומר שהיא לא בטוח הצליחה לבנות חברה חדשה, זה יכול לומר שהיא זקוקה לחברות נשואות כי הרווקות כבר לא בגיל שלה, וזה יכול להצביע על כל מיני דברים, ולא כולנו עומדות במקומות האילו אפילו אם יש לנו מחנה משותף תחת הכותרת רווקה זמנית.
        אז זה קל להרצות על חשיבה חיובית שלא בטוח עומדים במקום הזה, ואם כל זה זה חשוב וכדי רק מה שנדרש זה יותר הבנה ורגישות….

      • חני
        כ׳ במרחשון ה׳תשע״ד (24/10/2013) בשעה 20:43

        מקבלת בהחלט את ההארות המעוררות לרגישות למקומה של האחרת, ולקבלת הרגשות של הזולת.
        תודה.
        ובדיוק לכן שאלתי, ואשאל שוב, בכל הרצינות:
        באיזה אופן חברה נשואה יכולה לתת הרגשה טובה וידידותית לזו שעדיין רווקה, באופן שמתאים לתנאי חייה שהישתנו?
        אשמח מאוד לדעת, כדי שאוכל ליישם בבוא העת. לא הייתי רוצה לגרום למישהי לחוש, כמו שמתואר בכתבה.

    6. חנה
      כ״ז בתשרי ה׳תשע״ד (01/10/2013) בשעה 10:36

      כל הכבוד! נושא חשוב.

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה