• דילמה: בעלי צועק על הילדים יותר מידי. מה עושים?

    הגדלה

    גולשת ששגרה אלינו תגובה בעילום שם מבקשת להעלות לדיון דילמה בה היא נמצאת כשבעלה צועק על הילדים באופן שמוגזם לטעמה. האם להיכנס איתו לוויכוחים? האם לתת לו גיבוי למרות שלא נראה מוצדק בעיניה? האם לנסות לתת לילדים להבין שאבא כועס סתם? מה אפשר לעשות? • לכתבה המלאה

    גולשת ששגרה אלינו תגובה בעילום שם מבקשת להעלות לדיון דילמה בה היא נמצאת כשבעלה צועק על הילדים באופן שמוגזם לטעמה. האם להיכנס איתו לוויכוחים? האם לתת לו גיבוי למרות שלא נראה מוצדק בעיניה? האם לנסות לתת לילדים להבין שאבא כועס סתם? מה אפשר לעשות?

    הנה הדילמה כפי שהגיעה מהגולשת:

    שלום וברכה,

    כיון שיש אפשרות להעלות לדילמה בעיות אני משתפת אתכן במצוקה אישית שיש לי ומקווה שאזכה ל"אישה את רעותה תעזור", כך שהשחת הבעיה תאפשר לי לגבש החלטה כיצד לנהוג.

    לגבי עצם הדילמה: לא פעם קורה שהילדים רבים או לא שומעים בקולנו או בקולי ותוך רגע בעלי נכנס ללחץ ומתחיל לצעוק עליהם באופן שלטעמי ממש מוגזם. אני מנסה להעיר לו בעדינות אבל הוא נפגע ומרגיש שאני לא נותנת לו גיבוי ושכך הוא מנסה לחנך אותם וליצור כללי משמעת בבית. לפעמים גם קורה כשאני קוראת לו לבוא להשליט סדר אבל האופן שבו הוא עושה את הדברים לא מקובל עלי ואז אני מצטערת שקראתי לו… פעמים אחרות הוא מגיע כדי לתת לי גיבוי ובאמת מנסה להראות לי שהוא מעריך את העובדה שאני נמצאת עם הילדים ונושאת בעול, רק שהאופן שבו הוא נותן לי גיבוי הוא לצעוק על הילדים ולהעניש אותם, ככה שאני חושב שזו ממש לא הדרך.

    אני ממש לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני מבינה שהוא ממש מתכוון לטוב ולא רוצה לפגוע בו וגם לא בסמכותיות שלו מול הילדים. מצד שני נחמץ ליבי בקרבי על הילדים.

    למישהי יש רעיון???

    2793

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    16 תגובות

    1. שליחה
      ט׳ במרחשון ה׳תשע״ד (13/10/2013) בשעה 19:44

      גולשת יקרה. אני לא יודעת היכן את גרה ומה מצביך הכלכלי כדי להנות מההצעה ללכת לייעוץ. אבל בהמלצת המשפיעה שלי החילותי להקשיב לסדנא אינטרנטית של זיוה מאיר דרך האתר "אשירה".
      לסדנא קוראים הנחיית הורים של זיוה מאיר. עלותה היא 40 ₪ חופשי חודשי. סכום שסביר שתוכלי לעמוד בו.
      ראשית הסדנא תתן לך כלים לנהל יותר נכון את המשמעת בבית. את תראי שכשהילדים יהיו יותר ממושמעים אליך המתח בכללות ירד, הצורך שלך ב"סיוע" שלו יתמעט ובדרך ממילא תראי שהתגובות שלו מתרסנות.
      מה גם שהרבה דברים בתקשורת נכונה בזוגיות דומים להפליא לתקשורת נכונה עם הילדים כך שהסדנא אולי תעזור לך לנהל נכון יותר את השיחות שלך עם בעליך ככה שתשיגי את התוצאה המבוקשת.
      ועוד משהו….
      לפעמים גבר מגיב בעוצמות ממש לא בגלל שהוא מאמין שזאת הדרך…
      פשוט… רעב, עייפות, עומס מטלות, ןכדו'
      המלצתי שתבדקי אולי זה גם קשור לעוצמות התגובות שלו ואולי בדרך של התחשבות בו (אוכל שמבושל בזמן, לאפשר לו לנוח למרות שאת עייפה..הרי גם הוא עייף ומתרוצץ בחוץ וכדו' .)תצמצמי נדירות ועוצמות.
      הלוואי שאהיה לך לתועלת.

    2. מושקי
      ח׳ במרחשון ה׳תשע״ד (12/10/2013) בשעה 22:14

      אין כמו לראות את עצמי מהצד!
      פשוט תסריטי או תקליטי אותו בחכמה בלי שישים לב, ותתני לו להסיק מסקנות לבד ללא התערבות שלך
      באופן טבעי, כשיראה את עצמו מן הצד – זה יהיה השיעור הכי בשבילו!
      מניסיון!
      נסי והיווכחי
      בהצלחה!

      • חיהלה
        י״ב במרחשון ה׳תשע״ד (16/10/2013) בשעה 16:03

        סליחה אבל אני לא מסכימה עם אף מילה שלך!!!! אם הוא יראה שאת מסריטה אותו זה יפגע בשלום בית כי הוא יחשוב שאת רוצה להשתמש בזה נגדו או להראות את זה למישהו וכו'.

      • נחמה
        י״ב במרחשון ה׳תשע״ד (16/10/2013) בשעה 19:36

        ה' ישמור! ח"ו להסריט את הבעל בשביל להוכיח לו שהוא לא נוהג כשורה! אנחנו לא מחנכים את הבעלים שלנו ולא בטוח שהוא יקבל את המסר. אם הוא בא מבית שצועקים למשל הוא לא יראה בסרט שום בעיה אלא דרך של חינוך. עדיף בשעת רוגע להעלות את הנושא ואם לא מגיעים למוצא ללכת יחד לייעוץ ולדעתי את גם צריכה ללמוד קצת על סמכותיות כדי שלא תצטרכי כל כך הרבה להתמך בבעלך להשלטת סדר. בהצלחה

      • אסנת
        כ״ב בטבת ה׳תשע״ד (25/12/2013) בשעה 15:54

        וואו . יפה רעיון גאוני

    3. n
      ו׳ במרחשון ה׳תשע״ד (10/10/2013) בשעה 23:32

      בנוסף לכל הנכתב לעיל, יש כאן נקודה נוספת.
      העניין שבעלך עושה משהו מול הילדים וליבך נחמץ בקירבך,
      זהו מסר שעובר לילדים, מסר מוטעה.
      יש פה הרגשה (מעבר לשורות) שאת לא כ"כ מאמינה ביכולת של בעלך להיות אבא טוב.
      הוא צועק ואת מרחמת…
      זוהי לא דרך בריאה. אמנם זה טבעי כאמא שצועקים על ילדיה, היא מרחמת.
      אבל זה לא בריא כלפי הילדים, שהם קולטים שאת לא מרוצה מההתנהגות של בעלך.
      מה שאני מציעה, שתלכו יחד להדרכת הורים, ובאמת ממקום שאת אומרת לבעלך,
      נלך יחד!, כי שנינו צריכים ללמוד איך להיות הורים.
      ולא ח"ו מהמקום: "בא איתי ללמוד, אני אראה לך את הטעויות שלך"
      אפשר לומר לו, שמכיון שיש לכם חילוקי דעות בנושא חינוך הילדים, ומכיון שזהו נושא כ"כ משמעומתי וחשוב,
      בא נקבע פגישה אצל מנחת הורים מוסמכת, והיא תפקח לנו את העיניים.
      שיהיה לכם הצלחה רבה! ביחד!
      ותירוו רוב נחת חסידי אמיתי מכל ילדיכם.

      • חיהלה
        ט״ז במרחשון ה׳תשע״ד (20/10/2013) בשעה 13:08

        צודקת!!!

    4. שירה
      ו׳ במרחשון ה׳תשע״ד (10/10/2013) בשעה 22:32

      לעניות דעתי,
      לא כדאי להעלות שאלות מסוג זה לבמות כמו אתר נשי ובנות חב"ד.
      מטבע הדברים יש כאן נשים ובנות מנוסות ואף מקצועיות אבל (האבל הגדול..) יש גם כאלו שפחות.
      ומכיוון שמדובר בנושא של שלום בית שהוא תמיד נושא עדין ומורכב, לדעתי כדאי להביא את הדברים למישהו אובייקטיבי ומקצועי מבחוץ כדוגמת יועץ נישואין.

      בהצלחה רבה,
      בשורות טובות ומשיח נאו!

    5. חייקי
      ו׳ במרחשון ה׳תשע״ד (10/10/2013) בשעה 13:24

      הדבר הנכון הוא להתייעץ איך מחנכים בצורה הנכונה, אין מקום לצעקות בכלל בבית זה אפילו סוג של אלימות…
      ואם הוא לא מוכן אני חושבת שהוא צריך ללכת לטיפול אצל פסיכיאטר או אולי פסיכולוג.
      בכו"א צריך ליצור מצב שהאמא גם יכולה לטפל ולא רק האבא והדרך הכי מומלצת היום זה סוגים שונים של עידודים לילדים ועל תפקידים ותמריצים שאפשר לתת להם ובמקרה הצורך גם לתת עונש.

      • נחמה
        י״ב במרחשון ה׳תשע״ד (16/10/2013) בשעה 19:43

        את גנובה?! פסיכיאטר כי הוא צועק?! נכון שהדעה הרווחת היא שאסור לצעוק אך אם מישהו צועק זה לא סטיגמה לבעיה לפעמים שיחה שניים עם רב/ מנחה הורים, שיעור קבוע בחינוך או משהו דומה פותר את הבעיה. הצעקות אינם מתוך חוסר שליטה אלא חוסר כלים וידע לחנך ילדים אחרת.

    6. batsheva770
      ה׳ במרחשון ה׳תשע״ד (09/10/2013) בשעה 20:51

      לדעתי הכי טוב שתציעי לו מתוך מקום של ״ביחד״ בו נלמד איך לחנך את ילדנו למשמעת. אולי יש עוד דרכים שאנחנו (ולא רק הוא) לא מכירים? יצאו כלכך הרבה הבנות חדשות לאחרונה ואני רוצה להיות אמא יותר טובה וכו׳ וכו׳ בו ננסה לקדם את ההורות שלנו ונפתח ספר ביחד (ויש המון ספרים על איך לחנך נכון ולהציב גבולות ללא צעקות..).

      המקום של הביחד לא יאיים עליו וימנע ממנו להרגיש ה״אבא הרע״, וגם.. בדרך כלל אם רוצים לשנות הנהגה של אדם צריך לבוא דרך השכל- והספרים (למשל, זה יכול להיות גם הרצאות על חינוך.. באתר דעת יש שיעורים של הר׳ ערד בנושא חינוך והצבת גבולות ועוד) מביאים הסברים נרחבים שיכולים להתיישב בשכל ולאחר מכן יפעלו שינוי  

    7. דינה
      ה׳ במרחשון ה׳תשע״ד (09/10/2013) בשעה 20:45

      ראשית מקסים לראות שאת מסתכלת על בעלך מנקודת מבט חיובית ומבינה שכוונתו אך לטוב היא. שנית ניכר מדברייך הקושי והסבל הפנימי שאת חווה ממצב זה ויפה שבחרת לשתף ולהתייעץ. דרך השורות הבאות אנסה להיות שותפה לחוויה הלא פשוטה שלך ולשתף אותך מה עולה לי מתוך קריאת דברייך.

      לעצם העניין מתיאור המקרה עולה כי הדרך להשלטת משמעת עומדת ומבוססת על חרדה מלאבד אותה, מה שמזמין את התגובות התוקפניות באופן מילולי. ניכר כי בעלך מתאמץ להוכיח לך אך בעיקר לעצמו שיש 'גבר' אבא בבית שמסוגל להשליט סדר ומשמעת .

      הלחץ הפנימי והחשש מלאבד את השליטה כאמור, גורמת לאיבוד השליטה מתוך הלחץ הבא לידי ביטוי בתגובותיו. במקרה מסוג זה הייתי חושבת לברר יחד אתו אם זה יכול להיות דרכך, או חבר קרוב של בעלך אך מומלץ לפנות לאיש מקצוע ויחד לברר מה מניע אותו ברגע שבו נדרש ממנו להיות האבא 'הגבר' בבית ולשקף לו כיצד הוא פועל בכדי להשיג יעד זה. דרך הבירור המעמיק מחד והשיקוף מאידך נוכל לעזור לו להתבונן פנימה ולהבין מה המניע הפנימי שגורר תגובות תוקפניות. הגורמים לתגובה מסוג זה רבות הן, אך העיקר הוא לא מה הם הגורמים אלא מה מניע אותי ברגע זה כאמור. מקווה שעזרתי במשהו, בהצלחה..

      הייתי מוסיפה נקודה לא פחות משמעותית והיא: הבנת המשמעות לצורך בשליטה: לכל אחד ואחת מאיתנו יש צורך ראשוני בסיסי בשליטה על מנת להרגיש בעלי ערך כלפי עצמנו ומשמעותיים עבור יקירנו וסביבתנו. כאשר נתבונן בבעלך ובצורך אותו הוא מגלה ע"מ לחוש שליטה שבמקרה זה עוברת דרך השלטת משמעת וסדר, נגלה שבעצם הוא מבקש לחוש בערך עצמו ולהיות משמעותי עבור משפחתו. כך שזה רק מחזק את הצורך לעזור לו להגיע לאותו יעד אותו הוא מבקש רק בדרך שונה.

      דרך זו כאמור עוברת בהבנת 'דרכו בעולם' (כל אדם הוא ייחודי נע ומופעל מאישיות ייחודית המספרת לנו על 'דרכו בעולם') של בעלך והתנהלותו הן מול עצמו והן מול סביבתו על מנת להשיג את יעדיו. מה שיאפשר לנו להבין כיצד להדריכו להשגת יעדיו מבלי לשנות מאום 'מדרכו בעולם'

      שוב בהצלחה רבה!

    8. רעיה
      ה׳ במרחשון ה׳תשע״ד (09/10/2013) בשעה 19:07

      גולשת יקרה, קודם כל הדילמה שלך מובנת ומוכרת מאד. את נמצאת בין הפטיש לסדן ונקרעת בין הקו התקיף לבין הרצון לתת לילדיך חיבוק ואהבה. בסופו של דבר את מתארת מצב מאד מאד מוכר לכולנו. לכן את צריכה לקחת בחשבון כמה נקודות:

      א. לפי מה שאת מתארת בעלך לא נוהג כך בגלל חוסר שליטה עצמית וכדו' אלא בגלל שכך הוא חושב שנכון לחנך. לכן העצה הטובה ביותר היא לנסות לפתוח את הנושא בשיחה פתוחה ואם לא מגיעים להבנה אז ללכת לייעוץ (מומלץ מאד לפנות לרב יצחק ערד שהוא ממש מומחה בישוב דילמות כאלו וגם לא לוקח תשלום יקר).

      כדי להקל על השיחה אפשר להשתמש במספר עזרים, כמו למשל קלפי אימון. יש קלפים מצויינים שמציגים תמונות שונות וכל אחד בוחר מספר תמונות ומסביר מה הוא מרגיש כלפיהם ואת הקשר שלהם לסיטואציה וכך ניתן לפתוח שיחה. למשל אתם מחליטים לדבר על הנושא של חינוך הילדים ובקלפים יש תמונה של כעס ודרך זה פותחים שיחה שהיא לא מכוונת אישית אלא פותחת שיחה על כמה מקום יש לכעס כלפי הילדים וכדו'.

      ב. חשוב מאד לא לבקר אותו (בטח לא באופן ישיר) אלא להסביר לו שאת מעריכה מאד את המאמצים שלו. התחושה של הבעל היא שאנחנו לא מרוצות ממנו כשאנחנו מעבירות עליו ביקורת. הוא מרגיש כאילו מאשימים אותו ותחושת ההאשמה חוסמת כל אפשרות לשיח כנה ופתוח.

      ג. נקודה נוספת שחשובה מאד: חלק מהמתחים נוצרים בגלל חששות מופרזים שלנו. אנחנו נכנסות לפאניקה מהתגובה שלו וכבר מפחדות שזה יצלוק את הילדים לכל חייהם ומשם הדרך פתוחה לגיהנום של ממש על גבם של הילדים. דווקא מתוך הרצון להקל עליהם אנחנו מכניסים אותם למתחים וחושפים אותם למצבים מאד לא נעימים בין אבא לאמא. ילדים יכולים לחיות עם זה שאבא עצבני ויש המון המון ילדים שגדלו כך ויצאו ברוך ה' בריאים ושלמים בגופם ונפשם. אבל ילדים לא יכולים לחיות עם זה שאבא ואמא רבים כל הזמן. התחושה הזו היא גיהנום כלפיהם. לכן אם החלטת שאת רוצה את טובת הילדים תחשבי טוב טוב מהי טובתם האמיתית.

      ד. חשובה מכל היא ההבנה שיש הבדל מהותי ותהומי בין אבא לבין אמא. אמא מעניקה חום ורכות. אבא מעניק משמעת וסמכותיות. לכן זה טבעי וברור שיש הבדלים בינכם בנושא הזה והאפשרות שלך לקבל את זה שאתם שונים תקל עליך מאד את ההתמודדות ותאפשר לך להיות פתוחה יותר לסיטואציה.

      בהצלחה רבה!

      • רחלי
        ה׳ במרחשון ה׳תשע״ד (09/10/2013) בשעה 20:04

        רעיה מצטרפת לכול מילה שלך!!! את נשואה??

      • דבורי1
        ו׳ במרחשון ה׳תשע״ד (10/10/2013) בשעה 18:35

        רעיה,למה את קובעת כללים?
        כל בית זה שונה.אצלנו אני הסמכותית ובעלי הוא המפייס והרך לרוב.אז מה?זה נגזר מהאישיות של האדם ולא מעובדת היותו גבר או אישה.
        המחשבה שהגבר הוא הסמכותי והשולט היא פרימטיבית למדי

    9. חיהלה
      ה׳ במרחשון ה׳תשע״ד (09/10/2013) בשעה 18:59

      אממ…שאלה באמת קשה!
      כי את אומרת שלנסות לדבר איתו זה לא בא בחשבון…

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה