הנובר
  • האם רק נשים רגישות?

    הגדלה

    מאת: אודליה מימון השבוע שמעתי את זה שוב. את המשפט שגברים אומרים וחושבים אודות הנשים שלהם. כן, כך מסתבר שגברים רבים חושבים על הנשים שלהם בדיוק אותו דבר.   אמנם וודאי שלא מדובר על כולם, וברור שכל זוג פועל אחרת וכל אישה ואיש הם שונים, אבל בכל זאת, את המשפט הזה שמעתי לא מעט. ובכן […]

    מאת: אודליה מימון

    השבוע שמעתי את זה שוב. את המשפט שגברים אומרים וחושבים אודות הנשים שלהם. כן, כך מסתבר שגברים רבים חושבים על הנשים שלהם בדיוק אותו דבר.

     

    אמנם וודאי שלא מדובר על כולם, וברור שכל זוג פועל אחרת וכל אישה ואיש הם שונים, אבל בכל זאת, את המשפט הזה שמעתי לא מעט. ובכן מהו המשפט שחוזר על עצמו מפי גברים רבים?

     

    *****

     

    ישנם הבדלים רבים בין נשים וגברים, אך ישנו הבדל אחד שדורש לעיתים עבודה זוגית ולימוד מיוחד.

     

    "כל הנשים רגישות אבל אשתי… היא ב-א-מ-ת יותר מדי רגישה!! הרבה יותר מכולן!"

     

    כך שמעתי מגברים רבים. ובכל פעם שאני שומעת את המשפט הזה אני מחייכת וחושבת על כמה שאנחנו דומים ודומות. (לפעמים אני חושבת שאני צריכה להקליט רק את המשפט הזה ולעשות ממנו קלטת משעשעת).

     

    אמירה זו בסך הכל מבטאת את התחושה האישית של האדם המדבר. הרי איננו יודעים באמת מי רגישה יותר או פחות, וזה גם לא באמת משנה. אלא שהאיש המדבר באותו רגע חש שאשתו רגישה או אולי פגיעה ביותר, וזה ככל הנראה קשה לו.

     

    מעבר לכך נדמה כי העובדה שגברים רבים חושבים כך, מעידה כי ככל הנראה העם הנשי באמת רגיש יותר. אבל זה לא תמיד ולא מול כולם. הרגישות מתבטאת פעמים רבות בייחוד אל מול הבעל.

     

    לא פעם שמעתי נשואות טריות שאומרות: "אף פעם לא ידעתי עד כמה אני פגיעה!" או "לא חשבתי שאני מסוגלת לבכות כל כך הרבה…". יש משהו מיוחד בקשר הנישואין. אנחנו נעשים תלויים זה בזה וקשורים זה לזה. נשים חוות את עצמן לא פעם על פי הבעל שלהן. כך שאם הבעל אמר מילה לא במקום זה עלול לפגוע ולהתעצם הרבה יותר מכל פגיעה אחרת. דווקא מכיוון שאנו כל כך זקוקים האחד לשני, (ובייחוד בשנים הראשונות שהאמון הדדי עדיין בשלבי בנייה), כל פגיעה משפיעה עלינו בחוזקה.

     

    אז מה עושים עם הרגישות הזו?

     

    ראשית כל כדאי להבין את זה. נשים רגישות ופגיעות יותר. אמנם לא כולן, אבל בהחלט הרבה מהן ובייחוד, כפי שאמרנו, מבן הזוג. אין סיבה להיבהל מזה או לחשוש. פשוט להבין שאנחנו שונים ושונות, וכך גם הצרכים הרגשיים שלנו. כבר הזכרתי פעם, כי נמצא בתצלומי מוח שאצל נשים ישנו חלק אחד במוח שגדול פי שניים מאותו חלק במוחו של הגבר. איזה חלק?

     

    ניחשתם נכון. החלק שאחראי על הצד הרגשי והתקשורתי. זה לא שגברים אינם רגשיים, אלא שאצלם הוא מתבטא אחרת, ולעיתים גם מפותח באופן שונה. לכן קורה לעיתים בתוך המערכת הזוגית, שהגבר לא מבין ממה אשתו נפגעה בכלל. "מה פוגע במה שעשיתי?", הוא שואל בתמימות. ולאחר מכן יש כאלו שמוסיפים "אין מה לעשות, אשתי פשוט רגישה מדי..".

     

    זה לא מתוך חוסר אכפתיות, ולא מתוך אדישות חלילה, כיוון שלגברים יש סגנון וסף רגישות שונה משל הנשים (שוב באופן כללי ולא גורף), לא תמיד הם מצליחים להבין.

     

    ובכל זאת, מוכרחים למצוא את הדרך לגשר, למצוא מה כן יש לעשות! אישה פגועה או איש פגוע, זקוקים עוד יותר לחמימות, להבנה ולקרבה של בן הזוג. העובדה שאת/ה לא מבינ/ה, או שנדמה לך שהיא פשוט "רגישה מדי" לא באמת פותרת את הבעיה.

     

    אז מה כן?

     

    ראשית חשוב להתאמץ ולנסות להבין. לא לפתור את עצמנו באמירה של "היא יותר מדי רגישה…", או "אני לא מבין". תנסה. או תנסי. נוסף לכך תמיד יש מקום להתנצל. גם אם אינך מבין בדיוק על מה המהומה, עצם זה שהיא נפגעה- זה כבר סיבה לבקש סליחה ולומר: "לא התכוונתי לפגוע בך".

     

    ומילה גם לנשים. גם כשאת נפגעת תנסי לתת לו מקום. תסבירי. אל תסגרי וזהו. חשוב להפנים כי הפגיעה או חוסר הרגישות שחווית לא באה מתוך מקום שלא אוהב או לא אכפת, אלא מתוך הרגלים, סגנון, יכולת וגם מודעת אחרת. תתני צ'אנס. שבן זוגך ירגיש שעם כל הקושי את גם רגישה כלפיו.

     

    ולסיכום חשוב שנדע כי הרגישות הזו, הינה משהו שנבנה ומשתנה. ככל שהביטחון הזוגי גדל, בהתאם לכך גם מופחתת חווית הפגיעות. יש יותר אמון ויותר יכולת "לעבור הלאה", להכיל ולקחת בקלות. זוגות מספרים, כי יש משפטים שיכלו לגרום לבכי בשנים הראשונות, אך בהמשך, מתוך האמון הדדי שנבנה, הם גורמים דווקא לצחוק משותף…

     

    הרבה הצלחה, קרבה ואמון גדול ורחב!

     

     

    אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים".otsarpnimi@gmail.com

     

     

    1969

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    5 תגובות

    1. חיהלה
      ט״ו בטבת ה׳תשע״ד (18/12/2013) בשעה 20:58

      כולם רגישים רק יש אנשים שמעדיפים לחפות על זה (משום מה הם רואים בזה חיסרון) ויש כאלה שמתמודדים מול זה!!!!!!!!

    2. יחי
      י״ג בטבת ה׳תשע״ד (16/12/2013) בשעה 20:55

      איך רואים שזה ציור!1

      • חיהלה
        ט״ז בטבת ה׳תשע״ד (19/12/2013) בשעה 17:24

        אז מה? גם את הדמעות אפשר לראות שהם לא אמיתיות….

      • שינא
        כ״ח בטבת ה׳תשע״ד (31/12/2013) בשעה 21:32

        אתם מצחיקות שאתן מנסות ליראות עם הציור האמיתי או לא מה איכפת לכם אם זה אמיתי או לא תיסתכלו על התוכן של הכתבה 🙂 🙂

    3. בתי
      י״ג בטבת ה׳תשע״ד (16/12/2013) בשעה 14:42

      בס"ד
      אהבתי(=
      תודה.

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה