• זעקת הנערה: האם אני סוג ב'?

    הגדלה

    'הורים גרושים?' אני שומעת את התמיהה בקולן של השדכניות ולבי דופק. הנה מתחילות הבעיות. ואני שואלת.מה עשיתי? אני אשמה בכך?! • וכל זאת למה? בגלל חטאי הגדול שהקב"ה בחר שאוולד לזוג הורים שמספר שנים לאחר החתונה החליטו לפרק את החבילה • לטור המלא

    זמן רב אני מתחבטת ביני לבין עצמי האם לפרסם את בעייתי/שאלתי ולעורר עליה שיח ציבורי. התלבטתי רבות האם זה יועיל במשהו. והאם זה באמת ישנה את הגישה למישהו. הרי כבר עשרות רבות של בנות נתקלות בבעיה זו ובולעות אותה בשקט. האם זו בכלל שאלה נכונה?!

    לאחר התייעצות עם משפיעתי, החלטתי לפרסם זאת בציבור ו'חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם'.

    שמי חיה (כמובן שם בדוי) ואני נושקת לגיל העשרים וארבע, אך הצעות באופק עדיין אינן. זה לא נובע מכך שאני לא בקשר עם שדכניות, להיפך את מיטב זמני כל יום אני מקדישה לשיחות ארוכות עם שדכניות שונות ומשונות מכל קצווי הקשת החב"דית, אך מכל שיחה כזו אני יוצאת במפח נפש ובחוסר אונים. פשוט תסכול.

    ההיא מנסה כבר חודשיים לבדוק על הצעה ספציפית שנראית לה מתאימה, אך כל עוד אין אישור מהצד השני היא לא מוכנה להגיד לי אפילו את שם המשפחה..

    וזאת מסבירה לי בחשק שפתיים שבגיל שלי אני צריכה לעוט על כל הצעה שהיא ואפילו אם הוא בחור שמבוגר ממני בכמעט עשר שנים וחזר בתשובה בשנה האחרונה (ולא שחלילה יש לי משהו נגד חוזרים בתשובה)

    וכל זאת למה?

    בגלל חטאי הגדול שהקב"ה בחר שאוולד לזוג הורים שמספר שנים לאחר החתונה החליטו לפרק את החבילה.

    'הורים גרושים?' אני שומעת את התמיהה בקולן של השדכניות ולבי דופק. הנה מתחילות הבעיות.

    ואני שואלת.מה עשיתי? אני אשמה בכך?!

    אכן, אני מסכימה עם הטענה שמשתמשים בה הרבה שילדים להורים גרושים לא חוו חיי משפחה ולא ראו תא משפחתי תקין, דבר שיכול להעיב על שלום הבית האישי שלהם.

    אבל הסכמתי היא חלקית בלבד. נכון אמנם שלא ראינו תא משפחתי תקין, אבל מספיק רק לראות את הזוגיות המהממת של אחותי וגיסי ושל עוד הרבה זוגות בנים להורים גרושים, בכדי להבין שאמירה זו היא לא הכי מדויקת. להיפך – ילדים להורים גרושים הרבה יותר מבינים את החשיבות והצורך של תא משפחתי תקין, של שני הורים מאוחדים, של אכפתיות, כבוד הדדי, מסירות, וממילא הם משקיעים בה ורגישים אליה הרבה יותר.

    טענה נוספת ששמעתי, היא שילדים להורים גרושים מכירים ומודעים יותר לאפשרות לפרק את החבילה, וממילא יהיה להם יותר קשה להתמודד עם חיי נישואין כי הם מכירים מצב של בריחה..

    תשובתי בדרך כלל לאותם האנשים היא כזאת: הביטו שניה סביבכם ותחשבו על כל האנשים שאתם מכירים שהתרגשו. חשבתם?

    אוקי, אז כמה מהם הם ילדים להורים גרושים? אה. אחוזים מועטים בלבד.

    עכשיו תחשבו על כל הנשואים שהם בנים להורים גרושים שאתם מכירים.. כמה מהם התגרשו? תבדקו זאת ותגלו שכמעט ואף אחד. ולהיפך – רובם חיים בשלווה שמחה וכבוד הדדי.

    אז טענה זו לא בהכרח נכונה (ליתר דיוק, בהרבה מהמקרים היא אינה נכונה)

    ולטענה השלישית שאיתה אני כן מסכימה – היא הבעיה הרגשית.

    בנים להורים גרושים מפתחים בהרבה מן המקרים בעיות רגשיות או חברתיות מחוסר חום ואהבה. אבל גם על זה אשאל שאלה:

    דבר ראשון בעיות אלו נוגעת בעיקר לשנות הילדות עת מתפתח האדם וקובע לו תצורה לעצמו, בהרבה מקרים ילדים אלו מתגברים על בעיות אלו ואדרבה מתחשלים מהם.

    ודבר שני הוא שבמידה ותביטו על בעיות רגשיות שמתפתחות בילדות אז תצרפו לקטגוריה גם ילדים עם הורים שעובדים עד מאוחר, ילדים שאחד ההורים נאלץ להעדר מהבית לתקופות ממושכות (לצורכי עבודה וכדו) וכל מיני מקרים שונים.

    אז אולי שהשדכניות יתחילו לקטלג ברשימותיהם גם ילדים שהוריהם עובדים עד ארבע, בנים להורים עובדים עד שש וכו' וכו'…

    אני לא רוצה להישמע צינית, אך לצערי זאת העובדה… והיא כואבת.

    אני בטוחה שבסוף הדרך עוד אהיה מאושרת, והקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו, ובמיוחד אני שנולדתי לניסיון הזה…

    תודה לאתר נשי ובנות חב"ד על הבמה המכובדת.

    אשמח לקבל תגובות,

    חיה

    3170

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    33 תגובות

    1. שיינא
      י״ט באדר א׳ ה׳תשע״ד (19/02/2014) בשעה 20:07

      חיה יקרה!

    2. ח אורה
      י״א באדר א׳ ה׳תשע״ד (11/02/2014) בשעה 12:09

      חי'ה יקרה, את הבת האהובה של הקב"ה ! אצלו אין דבר כזה סוג א ב ג ! הוא דואג לכל אחד! את צריכה לפנות אליו וכמובן לכתוב לרבי מה"מ. האיש הנכון עבורך יגיע בזמן הנכון והתפילות שלך רק יעזרו שיהי'ה בשמחה ובקלות.
      לכל אחד יש נסיון שעליו לעבור – הוא בוחר איך לעבור אותו! יש שעוברים נסיום בשידוכים יש בפרנסה יש בשלום בית ויש בילדים (שיש הרבה או שאין בכלל…) הנסיון מגיע בשביל להרים אותנו ולקרב אותנו לה'.
      מנסיון- אם אנחנו מעסיקות את עצמנו בעזרה לאחרים, מבצעים ולשמח ולקרב אנשים אחרים אז זה עוזר לעבור את התקופה הקשה. זה מה שזכינו שאנחנו חסידות של הרבי! לא להשאר תקועה עם הבעי'ה שלי אלא לצאת ולהפיץ ואז זה מתגמד ויש כוחות להתמודד עם הקשיים שלנו!
      בהצלחה ובשורות טובות בקרוב ממש!

    3. נחמי
      י׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (10/02/2014) בשעה 12:43

      חיה היקרה!
      הצלחת לרגש ולגרום לאמפתיה מקיר לקיר. אם מישהו, ואפילו רק אחד, ישנה את צורת ההסתכלות שלו על הנושא- והיה זה שכרך.
      אני נקראת בחורה "מושלמת"- במרכאות, קצת יותר מבוגרת ממך, ועדיין רווקה, לצערי. כך שהעיכוב לא קשור רק ל"רקע" שלך.
      הבלוג המרגש שלך פתח דיון בינינו, כמה חברות רווקות. ואחת מהן, שלא רשומה באתר, שלחה לי במייל תגובה וביקשה שאשלח אותה בשמה. התלבטתי מכיון שהתגובה שלה היא תגובה רציונלית שאולי קצת תכאב. אבל החברה לחצה, אז עשיתי "העתק-הדבק":

      אקדים שאלה: האם כל אלו שהגיבו באמפטיה היו מוכנות להתחתן עם בן להורים גרושים?! ואסביר את עצמי:
      אני בחורה שנחשבת למצוינת. כולם היו בטוחים שמיד כשאצא לשוק השידוכים- יחטפו אותי. אני בחורה (וסליחה על הפרגון העצמי) חסידית, חכמה, מוכשרת, יפה ושמחה. המשפחה שלי- משפחה ידועה לשם ולתפארת.
      יש לי רק בעיה רפואית קלה, שמבחינתי היא לא בעיה בכלל. אבל מבחינת השדכניות- היא הר בלתי עביר. הבעיה שלי לא מפריעה לי לתפקד כרגיל. עשיתי ואני עושה כל מה שכל בחורה נורמלית עושה. הרמתי פרויקטים, טסתי לתשרי, אני עובדת במשרה בכירה ותובענית. הבעיה שלי היא גם לא תורשתית.
      מבחינת השדכניות- אם לבחורה רגילה קשה היום בשידוכים, אז אני אמורה להסכים לכל הצעה שהיא. כי מי בכלל יסכים להכניס ראש בריא למיטה חולה. כן, אני מוכנה להתפשר, אני מוכנה להיפגש עם בחורים בעלי בעיות רפואיות הדומות ברמת החומרה שלהן.
      אם יציעו לי בן להורים גרושים, אני לא אפסול, אם כי אשקול זאת היטב ואבדוק היטב את ההשפעה הרגשית של הרקע שלו עליו. אם כי אני מניחה שבחור כזה ירתע מהבעיה שלי הרבה יותר. למרות שכאמור, אני מתפקדת כרגיל, ואין לבעיה שלי שום השלכה על הילדים שיהיו לי בעז"ה. אז האם אני סוג ב'?
      מה שאני מנסה לומר זה, שכל אחד רואה את הצד המושלם והיפה שבו, ואת החסרונות- קצת פחות.
      ולגבי אחרים- אנו רואים רק את העטיפה החיצונית, ופחות שמים לב לאישיות שמתחבאת בפנים.
      ואולי ככאלו שהתחנכו על "חב"ד דורשת פנימיות" זה אמור להיות קצת אחרת???

      • לא מעונינת
        י״א באדר א׳ ה׳תשע״ד (11/02/2014) בשעה 13:17

        לחברה של נחמי גרושים זה לא מחלה. אולי תבדקי 100 פעמים בן להורים גרושים ולא תבדקי בן לזוג הורים שכל היום רבים או צועקים או לא מתקשרים או לא ישנים באותו חדר. ילד להורים גרושים יכול לקבל חינוך הרבה יותר טוב ולפעמים להרוויח את שניי ההורים כי יש הסדרי ראיה ולא כמו בהרבה משפחות שלא רואים את האבא…
        חברה של נחמי אל תדאגי משיח מגיע וכולנו נגאל ונגאל מסתיגמות בלי בסיס בלי לראות את הבנאדם

    4. rochi
      י׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (10/02/2014) בשעה 5:49

      חיה אני בת להורים גרושים ובה אני כלה עם בחור חסידי בה.
      זה הכל תלוי בתפילות והקבה ישלח לך את המיועד לך בזמן הכי נכון בשבילך!! זה שההורים שלך גרושים זה לא עושה אותך סוג ב את מה שאת מחליטה שאת. אני החלטתי שאני בת של הקבה ושהוא החליט לתוך איזה משפחה אוולד והוא גם קבע לי את השידוך שלי עוד לפני שנולדתי ושהוא יזמן לי אותו בזמן הנכון.
      שימי לב שמה שאת חושבת על עצמך את משדרת לסביבתך. ברגע שאת תדעי שאת לא סוג ב גם אנשים אחרים יסתכלו אליך אחרת…
      אני מאחלת לך שיהיה לך חתן טוב שיעריך אותך ואת משפחתך:)

    5. חני
      ט׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (09/02/2014) בשעה 11:20

      חיה ,
      אגב שתדעי שאת מאוד חיזקת אותי בענין הזה , לא להתבייש ולא להרגיש שאני עוף זר ..
      זה ההורים שלי ולא אני וב"ה שזה ההורים שלי ולא אחרים , הקב"ה עושה את זה ולנו אין על דל דבר שליטה , ובע"ה מי שיזכה לעשות לך ולי ולכולן זה הקב"ה שהוא מזזוג זיווגים ובע"ה ע"י השליח הטוב !!!!
      בשורות טובות ושמחות בקרוב ממש !!!!

    6. מישהי
      ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 18:56

      אני חייבת להגיד 3 דברים:
      א. בנאדם שהוא סוג א' כמעט לא קיים. חייב להיות ש: ההורים שלו ביחד, ההורים לא עובדים עד מאוחר ועובדים בעבודה "מקובלת", הוא וההורים לא חוזרים בתשובה, הוא לא היה חרדי או דתי אחר שאח"כ השתייך לחב"ד, והוא רוצה לצאת לשליחות. (כמובן כל "הוא" שכתבתי מתייחס באופן שווה ל"היא".)
      ב. עם זאת בהחלט יש בעיה שכשההורים גרושים יש ילדים שלא לומדים לקח ומתגרשים בעצמם. כלומר, הורים גרושים יכולים להביא ל2 דברים: או שאת לומדת מהטעויות שלהם ואיך לא ליפול כמו שהם נפלו ואת מוכנה לעשות את כ-ל מה שאת רק יכולה כדי שלא להתגרש – או ההיפך, לא למדת, לא עבדת על עצמך ורוב הסיכויים שכן תתגרשי ח"ו. סבתא רבה שלי התגרשה כשהילדים גדלו. סבתא שלי התגרשה כשהקטנה היתה בת 8 והגדולה בת 16. ואמא שלי התגרשה כשהקטן היה בן 5 ואני הבכורה הייתי בת 17. אחיה של סבתא שלי גם הוא התגרש ואחד מבניו התגרש, עוד אחד לא התחתן. אחותה של סבתא ב"ה נשואה באושר כבר 40 שנה וכמו כן האחים של אמא שלי ב"ה נשואים באושר כבר עשרות שנים.
      אבל כן, כשההורים מתגרשים יש לזה השלכה ישירה על הילדים. בהחלט יש בעיה כשלא מחלקים בין ילדים שלמדו לקח לבין אלה שלא, אבל קשה מאד להבדיל ביניהם לפני שהם מתחתנים.
      למרות כל זה יש סיכוי לא קטן לילד לשני הורגים נשואים להתגרש וזאת בגלל שהדור שלנו מפונק והוא דור של חד-פעמי – לא עובד, זורקים, וכמו כן מצפים שכל דבר שרוצים יתגשם מהר ואין סבלנות לעבוד לאורך שנים, דבר שחיוני לחיי נישואין מאושרים.

      ג. אני ב"ה יצאתי עם הבחור השני שפגשתי, אני הייתי הראשונה שלו. ההורים של שנינו גרושים אבל אין מה להשוות בין מה שראינו בבית. הוא היה מופתע כשהוריו התגרשו מפני שאף פעם לא רבו לפני הילדים. וההורים שלו עד היום עדיין מכבדים אחד את השני והם בקשר טוב גם כשהם לא גרים אפילו באותו עיר כבר שנים רבות. ההורים שלי רבו ללא הפסקה וכשדברים הסתבכו זה היה צפוי ומובן, בעצם ציפיתי 9 שנים שההורים שלי יתגרשו. אבל, העבר ה"משותף" שלנו (ויש לנו הרבה משותף, לא רק בגלל שהורינו גרושים אלא בגלל עוד דברים) עוזר לנו בצורה משמעותית – בגלל שעברנו דברים דומים אנחנו מבינים יותר אחד את השני ומבינים מאיפה תגובות מסויימות באות, עוזרים אחד לשני להתגבר על קשיים ובאופן כללי יותר קל לנו לא לשפוט ולראות התנהגות מסויימת ולהבין, גם כשאנחנו מתעצבנים או כועסים, שההתנהגות הזו באה בגלל דבר מסויים.
      אז כן, לשדך בין אנשים עם רקע דומה זה דבר חכם. יש מספיק הבדלים בזה שמדובר בגבר ואשה – לא צריך להוסיף הבדלים וככל שהם דומים יותר הם יסתדרו יותר טוב.
      בהצלחה!

      • מישהי
        ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 18:59

        התכוונתי שהתחתני עם הבחור השני, לא שיצאתי איתו. או אולי בעצם אני עדיין יוצאת איתו, כל יום במשך 3.5 שנים בסוף היום אנחנו הולכים לישון ומפטפטים כמו שני ילדים עד שאנחנו נרדמים.

    7. מ.ה.
      ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 17:24

      חיה יקירה!
      אני בד"כ לא כותבת תגובות אבל אחרי שקראצי את הטור שלך.. לא יכולתי להשאר מהצד…הזדהתי עם כל מילה!! דעי לך שאת לא לבד!! ישנן הרבה בנות טובות כל כך.. חסידיות.. רגישות.. מיוחדות ממש.. שאיתך במסלול!
      אני, למשל, עם "תיק" הרבה יותר כבד.. וחוץ ממשפחה שלא מרקע נורמטיבי.. הרקע שלי כולל "מטעמים" ממש.. אני כל כך מבינה אותך! כמה קשה וכואב זה לשבת ולחכות לבשורות טובות.. אחרי ניסיונות מכל הכיוונים.. אחרי הרבה תפילות.. הצעות של חברות איכפתיות שמבינות את המצב.. ומנסות לעזור.. מלאות רצון טוב.. אבל פתאום- שלילי. למה? כי לא מסתכלים בכלל על הבחורה עצמה.. וכמה שתהיה חסידית וטובה- לא נותנים בכלל צ'אנס………… קשה. וזוהי באמת לא מילה.
      באמת שאני איתך בסירה, ואלי אף בסירה יותר "איטית" משלך.. אבל דעי לך- שכמו שהבנות המקסימות והרגישות שכתבו לפני אמרו- אנחנו ב"ה מ י ו ח ד ו ת !! ממש "ליגה" מובחרת ביותר של הקב"ה… שהעמיד אותנו בניסיונות כאלו.. משום שתפקיד גדול עוד נכון לנו ב"ה!! המצבים שהיינו בהם.. הארועים שצלחנו אותם ב"ה.. באמונה בלתי רגילה, בסיעתא דישמיא ממש, בכוחות איתנים, בסיטואציות שניראה שאי אפשר לצאת מהן ממש- זה הכל בהשגחה פרטית!! ועל מנת להכין את נשמתנו לקיים את השליחות הכל כך מיוחדת שה' הביא לה.. ודווקא על ידי הניסיונות הללו.. שמוציאים אותנו מחושלים כל כך, בוטחים כל כך ב"ה, הוכשרנו למלאכת הקודש שיועדה לנישמתנו!!
      קראתי תגובה לטור שלך.. מאוד מיוחדת,, על אחת שאכן הבחינה ב פ ו ע ל עד כמה הרקע שלה עזר לה ועוזר לה להיות שליחה כל כך מיוחדת, מבינה ומכילה.
      וכל זה היה, על מנת להראות לך במוחש עד כמה את, אני ועוד כמה בנות מיוחדות עם רקע מסויים הם בכלל לא סוג ב'!! בדיוק ההיפך!!! וגם כדי להראות לך, שיש בנות עם "תיק" יותר כבד, ובעיקר- על מנת לעזור לך "למנף" את עצמך! ובמקום להתייחס לתקופה הזו כקושי ענקי, להסתכל עליה כמתנה מלמעלה ממש.. ועוד שלב בהכשרה שלך לשליחות שלך!
      ולסיום, נאמר פה בתגובות, ואני מסכימה עם זה בכל פה, כי זו האמת: שום, אבל ש ו ם שידוך לא מתעכב בגלל הרקע שלך!! גם אם בחיצוניות זה נראה כך, אך בפנימיות העיניינים- והרבי חינך אותנו להביט לפנימיות שבכל דבר- רקע לא מעכב!! ועובדה שגם בנות עם רקעים "קשים" ואפילו קשים מאוד, משתדכות מוקדם!!!
      מסכימה איתך, ומבינה אותך כל כך, שעם כל חתונה של חברה שעוברת ועם כל תשובה שלילית, הניסיון נראה בלתי אפשרי! אך דעי לך שיש לך הכוחות!!! בהחלט!! ה' בחר בך מתוך כל כך הרבה בנות!!! התחזקי בהתקשרות לרבי, בטוהר ה"לבושים" (מחשבה, דיבור ומעשה), בתפילות ובתחנונים, בצדקה…… וב"ה הבאשערט שלך יגיע!!! בקלות ובקרוב ב"ה!!!
      חיה, שנזכה לשמוע ממך בשורות טובות!!!!!

    8. רחל
      ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 15:28

      בס"ד
      מזדהה בכל מילה!!! שמחה לראות שמעלים את הנושא!
      גם אני גדלה בבית של הורים גרושים וב"ה יש לי אמא טובה שהתמודדה מאד טוב עם המשבר וחיינו ממש טוב עם חינוך טוב(שהיה בראש מעינותיה של אימי!!) וערכים.
      הדבר הכי קשה שהיה בילדות היא החֱברה .מאז שהייתי קטנה הרגשתי שאני סוג ב' אם זה בהתנהלות של מורות בית הספר מולי ואם זה החברות בעצמן. עם הגיל החלתי לפתח את הדימוי האמיתי שלי שאני כמו כולן ! כן! רק שנולדתי להורים גרושים ולהיפך לאט לאט התחלתי להבין כמה זה חשוב האוירה שהייתה קיימת בביתי כי פגשתי בחברות שהוריהן 'נשואים' וההתנהלות היא קטסטרופה!! שעדיף שלא יהיו נשואים!!
      אני גם מכירה משהי להורים גרושים ואצלה ההתנהלות בבית היא נוראית. האמא ממורמרת והיחסים עם האב לא תקינים כך שגם בבתי גרושים יש שההתנהלות היא לא תקינה ולכן אפשר גם להבין את הרתיעה מבתים כאלו.

      אכן זה פוגע בי בשידוכים ועוד שאני מבית ספרדי אז בכלל..אמנם אני עוד צעירה אך מכמה חברות שניסו להציע -שללו בגלל הסטטוס.. זה קשה לשמוע את זה ואני מתפללת שלא אצטרך לעבור מסע ארוך כמו שאני שומעת מהרבה שבמצב זה.

      ולכן אני כותבת לך מתוך אותו סטטוס. שיש גם להבין את הצדדים שלא ששים לשמוע על משהו להורים גרושים. אך חושבת שיש לעשות בירור מעמיק ומתוך כך לגלות שלא כל משפחה להורים גרושים היא בעייתית.
      בכל שידוך יש לברר היטיב אצל הרבה משפחות יש בעיות
      גם מבלי קשר להורים ועצם הקיטלוג הזה הוא נורא.
      יש גם לזכור שהרבה משפחות מבינות היטיב וידעות שיש הרבה בתים 'נשואים' וזה לא זה והמשחקים כבר לא מעניינים אותם והוא בוחרים באדם טוב! ולא עם 'שם'
      הלוואי שיישמו את אהבת ישראל האמיתית גם בתוכינו..
      מאחלת לך הצלחה רבה!!

      • חיהלה
        כ״ט בניסן ה׳תשע״ד (29/04/2014) בשעה 15:05

        מה הרע בזה שאת מבית ספרדי??????

    9. נחמה
      ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 14:42

      חיה יקרה, הזדהתי עם כל מילה. אמנם אני כבר נשואה מספר שנים אך גם הורי גרושים וזה החזיר אותי אחורה כמה שנים. אני יכולה רק לאמר מה עבד אצלנו וזה לא שדכנים/יות- כי הם יכולים להביא הצעות מאד פוגעות, כל שיחה והצעה שהייתה משדכנית באמת הייתה הזויה, הם אפילו לא חיפשו התאמה אלא זרקו שמות שלדעתם הצד השני יסכים. לאמא שלי יש עיקרון לא לחתן עם משפחות גרושות למרות שהיא גרושה ואכן גם אני וכל אחיי התחתנו עם בעלים/ נשים מבתים שההורים נשואים. אך כל השידוכים במשפחה שלנו נעשו ע"י חברים ומקרים. תנסי את הכיוון הזה, רדי מהשדכניות ותתחילי לפתח שיחות בנושא עם חברים של המשפחה ואנשים שאת סומכת עליהם, בקשי שיפתחו עין ואוזן ובעז"ה ישועת ה' כהרף עין. אל תוותרי על העקרונות שלך ומה שחשוב לך בשידוך אבל כמובן תציבי לעצמך קריטריונים שהם באמת חשובים.
      הצלחה ובשורות טובות

      • רחל
        ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 15:32

        משונה שזה העיקרון…

      • חני
        ט׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (09/02/2014) בשעה 11:14

        אני ממש מסכימה איתך נחמה , זה ממש נכון , זה חף מאינטרסים והצנהגות כנו שדכניות !!!! ודיי למבין

    10. אושר
      ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 12:15

      ב"ה

      וואו, אני בוכה.
      יושבת מול המסך, המילים הכל כך טעונות שלה מרצות לי מול העיניים וממלאות אותן בדמעות.
      לא, אני לא משחקת בדרמות ולא מנסה לרגש בכח. אני באמת בוכה.
      רק הכותרת עשתה לי צמרמורת. "הורי גרושים. האם אני סוג ב'?"
      תקראו אותה שוב. ושוב. ואם עדיין אין לכן צמרמורת אז, שוב.
      אלה פני החברה שלנו. כמה שטחי, עצוב ומאכזב.
      חזרתי כמעט עשר שנים אחורה בגלל הטור הכאוב הזה, כמעט בבום. עדיין לא התאוששתי לגמרי, הלב צובט, אבל באנחות לא ניוושע. אז טוב שיש מקלדת, ולוואי והמערכת תפרסם את הטור הזה, כי מישהו צריך לאמר את האמת.
      האמת היא שהופתעתי. לא באמת חשבתי שנושא כזה יעלה לסדר היום באינפו. גם לא באמת חשבתי שיש בחב"ד כל כך הרבה בנות כמוני, שבאות מהמקום הזה, בנות להורים גרושים.
      אולי אני עושה רוורס קצת אחורה מנושא השידוכים, אבל אני חושבת שהבעיה לא מתחילה שם. היא מתחילה הרבה קודם.
      ההורים שלי התגרשו לפני שנים רבות. גדלנו בבית מאד מפורק.
      הפתיע אותי לקרוא את התגובות המזדהות של הבנות לטור הקודם, כי מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי נחשבת לעוף מוזר.
      לא יכולתי להזמין חברות הביתה, לפעמים לא יצאתי לטיולים, מגיל צעיר מאד עבדתי המון כדי לעזור, ולקחתי אחריות עצומה על אמא והאחים הצעירים שלי. תוסיפו לזה את העובדה שהמצב הכלכלי השפיע על המראה שלי כמתבגרת, ובכלל, תמיד היתה לי אמת פנימית מאד חזקה ולא יכולתי לשתוק מול עוולות, מה שלא הוסיף שבנות "יעופו עלי". פלוס זה שדברים שעניינו את בנות גילי נראו לי חסרי חשיבות, ותקבלו ילדה שאף אחד בעולם לא ממש מבין אותה.

      אני זוכרת שתמיד, מהיסודי, המורות שלי הרגישו צורך לשוחח איתי.
      אני בטוחה שהיתה להן כוונה טובה. שרובן באמת דאגו לי במידה כזו או אחרת, וניסו איך שהוא לעזור. באופן קבוע היו קוראים לי לחדר היועצת או הפסיכולוגית של התיכון וכל הכיתה היתה יודעת לאן אני יוצאת באמצע השיעור. תארו לעצמכן שיום אחד הגדילו לעשות שתי בנות עם נשמה טובה ולשון מושחזת, ושאלו אותי בפני כל הכיתה איך היה אצל הפסיכולוגית…
      שלא תבינו לא נכון. לא התלוננתי אז, ואני לא מתלוננת גם היום.
      אני מעריכה מאד את מה שעשו בשבילי. בפרט את המורות שהקדישו לי מזמנן האישי.
      אבל הנקודה שאני מנסה להגיע אליה היא, שהן אצל החברות והן אצל המורות שלי- תמיד הייתי חריגה. למה? כי ההורים שלי גרושים.
      כי ההורים שלי… מה אני בעולם? מי אני בכלל?
      מה זה משנה? ההורים שלי גרושים. כולם כבר הסיקו לגבי את כל המסקנות הנדרשות…
      בטח יש לי בעיות מפה ועד לירח, כי ההורים שלי גרושים.
      זה דרש ממני כמה שנות נישואים כדי להבין, שהשאלה היא לא מה חושבים עלי. אלא מה אני חושבת על עצמי.
      פתאום הבחנתי, שעד לפני כמה שנים, כל פעם שהצגתי את עצמי זה היה נשמע כך- שלום, אני… וההורים שלי גרושים.
      מה?!
      אלה ההורים שלי! זה הרקע שלי! לא אני!
      אז מי אני?
      לפני שיקפצו המבינות והמבינים הגדולים לנפש ויאמרו שאדם מושפע יותר מכל מהוריו וממה שראה בבית, (והם יצדקו בדבריהם),
      אומר אני- נכון. הושפעתי מאד מהבית. יש דברים שהשפעתם היא כה גדולה עד שלא ימחקו מליבי לעולם.
      החוויות שחוויתי, הנסיונות שהתנסתי בהם, הדוגמאות הרבות מה לא עושים בחיים שראיתי מול עיני יום יום, כל אלה, לא יעלמו ולא יצאו מראשי לנצח.
      ואלה, כל הדברים האלה, הם בדיוק מה שעושה אותי לסוג א'.
      יצאתי עם בחורים ממשפחות בעלות שם ונחשבות.
      עם אחד מהם, כמעט נסגר שידוך. בחור טוב, שחשבתי שהוא באמת בשבילי, והיה ברור לי בפגישות שהוא ממש רוצה לסגור.
      ההתרגשות היתה עצומה. דיברנו כבר על 'לחיים'.
      ואז התחילו פתאום הגמגומים. הוא התקשר וניסה להסביר לי שיש איזה עיכוב, ואני יודעת ששמעתי אותו בוכה.
      לא הבנתי מה קורה.
      בערב התקשרה השדכנית וגמגמה שהם מתלבטים כי…
      ניחוש אחד- כן. כי ההורים שלי גרושים.
      באותו רגע, בדיוק כשהדמעות מהלב השבור שלי עמדו לפרוץ מהעיניים, הקב"ה נתן לי, הנערונת שלא היה שום גב מאחוריה, אומץ, לאמר לשדכנית המבולבלת את המשפט הזה-
      מי שלא רוצה בי ככלה- רק משום שהורי גרושים- אני לא רוצה בה כשוויגער.
      סוף טוב, שהיה רק התחלה, האמא הזו דחפה אותי כמה קילומטרים הלאה, אל עבר חתני האמיתי, בעלי היקר, בעל המידות העדינות ויראת השמיים, האבא המדהים לילדי והבעל המושלם בשבילי.
      אה, ויש לי שוויגער מדהימה שמשוויצה בי בכל הזדמנות ואחת החברות הכי טובות שלי…
      לא הייתי מחליפה את החבילה הזו באף חבילה אחרת.
      ולא הייתי מחליפה את הבית שנולדתי אליו בשום בית אחר.
      ועם כל הטעויות שעשו הורי- ככלות הכל- אלה היו הטעויות שלהם ולא שלי- וגם אותם לא הייתי מחליפה לעולם.
      לא את הורי, ולא את הטעויות.
      זו הדרך שהקב"ה בחר עבורי. זו הדרך שעשתה אותי לאישה חזקה, נחושה, מכילה ומבינה, אמיצה ואמיתית ובעלת אמונה עצומה בקב"ה שהכל לטובה.
      זו הדרך שזיכתה אותי בבעל מופלא, ובשלושה ילדים מדהימים כ"י, שירשו עם הגנים את האינטלגנציה הרגשית המיוחדת, את הסבלנות והיכולת לחוש את הזולת, ואפילו את היופי החיצוני שפתאום הסתבר שיש לי. ותסלחנה לי הקוראות על גאוותי.
      זו הדרך שהאירה את עיני בשנות שליחותנו אי שם, להבחין ברגישות ברמזים של מקורבת על סדקים בשלום בית, להטות אוזן קשבת ושכם לעזרה ולהפנות לייעוץ מקצועי.
      זו הדרך שהביאה אותי להקדיש את יכולותי לאבחון, ייעוץ ומתן עזרה לנערות ובנות בגיליים שונים ובמגוון התמודדויות.
      להגיע לבנות מבתים חבדיי'ם שסוחבות בעיות של הפרעות אכילה, משברים בזוגיות של ההורים ועוד כאלה ואחרות, לזהות אותן ולהושיט את כל העזרה שיש ביכולתי ומעבר. כי הייתי שם, כי אני יודעת.
      חיה יקירתי,
      דרך החתחתים הזו שצעדנו בה, מיועדת למיוחדות בלבד.
      יחידה מובחרת של הקב"ה, סיירת לוחמת מנוסה ומחושלת.
      את בנבחרת שאליה הקב"ה מצרף רק את אלה שהוא מחזיק מהן באמת, את אלה שהוא מצפה מהן ומייעד להן את הדברים הכי גדולים!
      אני יודעת שיש בך המון. הרבה יותר ממה שאנשים יתארו לעצמם.
      הרבה יותר ממה שאת מתארת לעצמך.
      יש לך ארגז כלים עשיר כמו שלחברות שלך יהיה רק בעוד כמה שנים.
      את רק צריכה ללמוד להשתמש בו.
      כולנו, בלי הבדל מאיפה באנו, צריכים לקבל כלים וללמוד להשתמש בהם.
      בדור הזה חובה להיות צמודים לייעוץ.
      כששני בני הזוג ילדים להורים שחיים יחד, ברוך השם, אולי יש צורך ב'פוש' לגשת לייעוץ ולהדרכה לפני שמגיעים לקצרים בנישואים.
      אצלנו, הילדים להורים גרושים, ברוך השם, יש הרבה הרבה יותר מודעות, והרבה יותר נכונות להתייעץ וללמוד לפני כדי להימנע.
      אגב, לחברה ההיא, בת להורים מופלאים שלא נחשפה בחייה לשום דבר בעייתי כמוני, זו ששאלה אותי בבוז בפני כל הכיתה איך היה אצל הפסיכולוגית, יודעת מה עניתי לה?
      "היה מצוין. את צריכה לנסות את זה פעם. "
      החברה הזו התגרשה אחרי נישואים קצרים.
      ורק ה' עדי שלא הקפדתי עליה מעולם. בכיתי כששמעתי על גרושיה.
      אבל הקב"ה יודע הכל.
      היי גאה ושמחה במה שאת.
      זו לא קלישאה, ואת לא מנסה לשכנע את עצמך. זו האמת-
      את טובה. את טובה יותר. את סוג א'. זן נדיר ויפהפה.
      ורק מי שיש לו עיניים לראות זאת, הוא זה שבאמת ראוי לך!
      ומי שלא מסוגל לראות את זה, רחמים עליו ועל כושר הראיה השטחי שלו!
      והקב"ה ישמח את ליבך בבעל חסיד, ירא שמים ולמדן, בעל מידות טובות ומעשים טובים, והוא יכיר בזכות העצומה להיות בעלך,
      בקרוב ממש!

      • דבורה
        ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 19:25

        חזק! יפה!
        אולי תתחילי לכתוב פה טורים???…. 🙂

      • מתגעגעת ל-770!!
        ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 20:47

        חזק!! כל מילה במקום!

      • רות
        ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 22:44

        עכשיו גרמת את לבכות…וואו. פשוט מדהימה. כל מילה יותר מחזקת אמיתית וככ נכונה פה.
        הלואי שכולם היו קוראים באמת את הדברים האלה ומפנימים. תאמת העיקר שאנחנו.. הזן הנדיר הזה, נפנים ונתחזק.
        כל הכבוד לך, את בן אדם מיוחד. תודה

    11. גאולהה
      ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 11:29

      הייתי חייבת להגיב…ואני אספר לך את הסטיגמה הזאת גם מין הצד השני..מלא פעמים מציעים לי בחור שהוריו גרושים..ואני מטבעי באמת לא מאמינה בכל הקלישאות האלה שציינת..ותמיד כשאני מדברת על זה עם חברה..ואומרת לה על הצעה עם בחור שהוריו גרושים…ישר היא נרתעת ומתחילה להלחיץ אותי..והסטיגמה הזאת ישר עולה. אך לדעתי הסטיגמות האלה חסרות קיום לחלוטין.. ואני אסביר למה.!-
      לצערנו הרב גם ילדים שגדלים בבית "תקין" עם שני הורים שמגדלים..ואפילו ההורים מגיעים בשעות מוקדמות הבייתה..אך הקשר ביניהם הוא נורא….הילדים גם סופגים הרבה דברים שליליים…הם חווים זוגיות לא בריאה..הם רואים תקשורת לקויה..ואת יודעת מה אני אגדיל ואומר…שזה הרבה יותר גרוע מהורים שהתגרשו.!!! כי לגדול כל הזמן תחת צעקות..ותחת חוסר כבוד והערכה מצד אחד מבני הזוג באופן קבוע זה נותן בילד את רשמיו ממהי זוגיות וכמה היא לא נחמדה ולא טובה!! והרבה ילדים כאלה מגיעים לפירקם מתחתנים..וברגע הראשון שהם חווים השפלה, פגיעה, או האשמה כלשהי, מצד בן הזוג, הם ישר עושים השלכה לסגנון הזוגיות שהם ראו בבית..אז או שהם ממשיכים בדרך הוריהם וזה רק מחמיר את המצב או שהם מהר מאוד מוותרים ומפרקים את החבילה( במיוחד שאנחנו דור של איסטנט)… כי הם יודעים לאן זה יכול להוביל..ולאן זה יגיע!!
      אז עם כל הנימה הפסימית/אופטימית…לכולם יש בעיות!!
      ואני מאמינה שכל אדם יש לו את ההתפתחות האישית שלו!! ושמכל דבר שחווים או עוברים בחיים כמו ברוחניות ובחסידות אפשר לקחת ולעלות לקדושה..ולתעל למקום טוב נכון ובריא!! ואי אפשר לעשות הכללות..זה לא נכון ולא צודק!
      אז לבוא ולומר שבחורה או בחור להורים גרושים מעיד על משהו!!ממש ממש לא!! ועוד לפחד מהסטיגמה הזאת..חיה! זה ממש להסכים עם כל מה שאומרים!! אז תרימי ראש מלא בגאווה!! כי אני בטוחה שלמרות העבר שלך..והסביבה בה גדלת! את בחורה איכותית..עובדה שהחלטת להעלות את זה..סימן שאת יודעת טוב מאוד מה את שווה!לכן לא שווה לך להתייחס לכל מה שאומרים!! דלגי מעל זה!!כשאנו מתייחסים לסטיגמות אנו נותנים להם מקום ומשקל! וקצת מאשרים אותם!!אז ממש העבירי את זה!
      והקב"ה בטוח בלי צל של ספק ישלח לך את בן הזוג הראוי לך משורש נשמתך! וכמו שאמרו פה הרבה..השדכניות הם רק שליחות!!! ובלי שתרגשי כהרף עין ממש זה יבוא לך בדרך הכי נכונה לך והכי בטוחה לך! עם בחור שיעריך את מי שאת!! את מה שאת!!את מה שאת בטוח יכולה לתת ולתרום לזוגיות שתהיה לכם בעז"ה!! ויסתכל לתוכך, לפנימיותך..ולצניעותך..ומי שלא יעשה זאת ויסתכל על החיצוני והסביבתי לא ראוי לך מתוקה!!!!!
      בהצלחה בהכלל!!

    12. חייקי
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 23:52

      תשמעי לכולנו קשה מאוד ואל תחשבי שרק לך קשה תאמיני לי מבית יש לי מלא חברות ואני בתוכן שמבתים מהממים לא גרושים וחבדניקים דורות והשידוכים הרבה יותר קשים ממה שאת מתארת בקצרה ואפילו שיחות יותר מעצבנות עם השדכניות העצה שלי מכל הלב להתעסק פחות בשידוכים ויותר למלאות את היום ועוד עצה קטנה תנסי לחפש בחור עם הורים גרושים יש הרבה כאלו (בשביל שלא יביאו לך בחור עם הורים אבל בעיות אחרות שיותר קשות…)

      תבשרי לנו על חתונה בקרוב ממש אמן

    13. שירה
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 22:36

      בס"ד

      חיה יקירתי יש לך עבודה, יש לך שליחות.. אישי שיחיה בא ממשפחה אמא גרושה, אחות, ועוד אחות וכן הלאה דודות… אצלי הפוך. ב"ה אנחנו משלמים אחד את השני, אני לא ידעתי לאן אני נכנסת הוא מצא חן בעיניי והתחתנו, ב"ה אין יותר טוב ממנו בשבילי, אמרו לי לא פחדת.. אמרתי פשוט התחתנתי, חיה ב"ה טוב לי! בכל זוגיות יש את העבודה שלה ובאנו לכאן לעבוד..אני לימדתי את אישי יש חיבור והוא לימד אותי המון, ואנחנו כל הזמן מלמדים, מענקים, דואגים אחד לשני..בע"ה את תזכי להכיר את החצי שלך את העבודה שלך וזה לא קשור לכלום מה ששלך ה' ישלח לך.. תהי רגועה ותאמיני שאת בע"ה תתחתני עם שלך תחיו לנצח ותזכו למשיח!

    14. dvora
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 21:47

      באג"ק חכ"ה ע' ע"ה ישנו מכתב וז"ל: העובדה שהורים מגורשים אין צריכה לעכב
      השידוך וכו' עיי"ש…

    15. ayala
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 21:30

      חיה יקרה,
      קראתי את דברייך פעם ופעמיים ומבין השורות מלאות הכאב והרגש מצטיירת בחורה נבונה ואחראית. זו הסיבה שרציתי לנסות להגיב בצורה קצת אחרת מאלו שקדמו לי.
      את באמת מאמינה ששידוך יקום ואו ייפול על הורים גרושים? וכי נראה לך שזו אכן הסיבה האמיתית לכך עניינים לא מתקדמים?
      חיה, את פורסת את עגמת הנפש והכאב במילים פשוטות ובהירות וכמי שגדלה במציאות כמו זו שלך ידעתי תמיד כי רק מי שאכן יתחתן איתי עם ה"תיק" המשמעותי הזה, הוא היחיד שיש לו את הכלים הנכונים והמתאימים לקבל אותי כמו שאני ולבנות יחד את הבית בצורה הבריאה ביותר.
      רק בחור שהוריו לא יראו במשפחתי משהו שמהוו מכשול אלא שיבינו בפשטות שאלו החיים ויש שהקב"ה מזמן להם מסלול שונה משלהם, הם אלו שיחבקו אותי ויכניסו אותי למשפחתם בטבעיות כמו כל כלה רגילה.
      לא טעיתי!
      זכיתי ב"ה בבעל חסיד, ירא שמיים ולמדן , טוב לב ובריא בנפש במלא מובן המילה, ממשפחה טובה ורגילה שלרגע לא ראו בזוגיות של הורי מכשול לבניית בניין עדי עד.
      זכיתי ב"ה והילדים שלנו גורמים לשלושת המשפחות (של הורי בעלי, של אימי ושל אבי :-)) הרבה הרבה נחת
      וכולי אמונה, תקווה ותפילה שבעז"ה גם ילדינו יזכו לבנות בית חסידי לתפארת.
      אני בטוחה, ששינוי בתפיסת העולם שלך, שמבט אחר על המתרחש סביבך ואמונה וביטחון בהקב"ה שהשידוך הנכון כבר מוכן ללא קשר להורייך הגרושים יוכלו לפתוח בך שכבות ולהכין בך עוד מקומות שאולי הם המעכבים את השמחה הגדולה.
      אני יודעת שדברי עלולים להיות קצת כואבים ואני מקווה שכשם שיצאו מהלב יכנסו לליבך .
      נשמח לשמוע על ה"מזל טוב" שלך במהרה!

    16. מנוחי
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 20:30

      חיה מקסימה!
      הקב"ה, רק הוא מזווג זיווגים!!
      תלכי אחריו בעניים עצומות, תדלגי ותסנני את כל ה"אמרות שפר" מהצד. מבטיחה לך שהקב"ה מתכנן לך משהו גדול וטוב!
      שתזכי למצוא את זיווגך בקרוב ממש.
      חודש טוב ושמייח:)

    17. צפתית
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 19:18

      לחיה היקרה אומנם אני עדין לא בגיל שידוכים (אבל זה קרוב) גם הורי גרושים, עם הזמן הגעתי למסכנה שכל אחד עובר קשיים ומשברים בחייו, אם בשלום בית אם בחינוך ופרנסה וכ'ו. אבל!!!! אדם בוחר אם הניסיון הזה מוריד אותו למטה או מעלה אותו גבוהה עד למקום יציב ובטוח. מי שמחשיב גרושים ככתם ובעיה (פרט למקרים בהם יש ממה לחשוש) שינסה לדמיין שם בסיפור את בנו או את עצמו, איך הוא ירגיש?. אני מסכימה אתך, דווקא אנשים כמוך שעברו בחיים ויודעים להתמודד וראו מזה צורת חיים לא מושלמת והם את המעוות כשיבנו את ביתם, אנשים אלה הם באמת ברמה!!!! זה לא אומר שכל השאר לא, אבל אנכנו לא סוג ב'!!!!!!! אלה כמו כולם ואף יותר. חיה.

    18. 05424
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 18:20

      לחיה היקרה ! אני כל כך מבינה את המקום שלך , גם אני הגעתי מבית זהה לשלך , ובעצם יותר גרוע … אבל ב"ה מצאתי את החצי השני שלי , בעל מדהים …. את שווה הרבה !יותר ממה שאת חושבת , .. אני בטחה שיש בך אוסף של רגישות , אכפתיות מדהימה , והרבה כוחות נפש מיוחדים .. מגיע לך את הטופ ביותר … בצלחה !

    19. 05424
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 18:18

      לחיה היקרה ! אני כל כך מבינה אבשורות טובות בקרובת המקום שלך , גם אני הגעתי מבית זהה לשלך , ובעצם יותר גרוע … אבל ב"ה מצאתי את החצי השני שלי , בעל מדהים …. את שווה הרבה !יותר ממה שאת חושבת , .. אני בטחה שיש בך אוסף של רגישות , אכפתיות מדהימה , והרבה כוחות נפש מיוחדים .. מגיע לך את הטופ ביותר … בצלחה !

    20. אסתר. ב.
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 18:13

      חיה היקרה! מאד הצטערתי לקרוא שאת עוברת כאלה רגעים לא פשוטים ומאחלת לך שבקרוב תמצאי את הזיווג שלך! וזכרי שהוא שלך! ושלך תמיד יהיה איתך! אני חוזרת בתשובה מגיל צעיר אמי חזרה בתשובה ואבי לע"ע עוד לא…. גם אני נתקלתי עם כאלה תגובות… ואפילו כשלא התאימה להצעה מסוימת ואמרתי שאני לא רוצה יותר להפגיש התקשרה דודה של אותו בחור ובניסיון לשכנע אותי היא אמרה לי "את יודעת, אבא שלך לא חזר בתשובה יהיה לך קשה למצוא בחור טוב…." רחמנות על אנשים כאלה… אבל דעי לך שב"ה מוצאים את החצי האמיתי, ודבר שלכאורה נראה אצלך כחיסרון (וח"ו זה לא ככה) מי שבאמת הזיווג שלך יראה את זה כיתרון. וככה זה היה אצלי, בעלי דוקא חיפש מישהי כזאת… כמוני. וגם אצלך! את תראי שכך יהיה! דבר נוסף, אני ראיתי את המצב הזה… שכנראה הקב"ה עושה סינון שמיימי… 🙂 בהצלחה רבה ומופלגה! תבשרי בקרוב בשורות טובות ומשמחות!

    21. בת
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 17:59

      המאמר שהעלית מאוד נגע לי, אני לא כותבת תגובות בדרך כלל אבל הפעם אני מרגישה צורך…
      אודה על האמת, בתחילה כשראיתי את הכותרת חשבתי לעצמי, נו באמת התמודדות לא קלה אבלל…(ופה עמדו מול עיני בדיוק אותן הטענות שהצגת) ומימלא לא חשבתי להיכנס לכתבה..(כל כך לא חכם…) אבל בסוף נכנסתי וגיליתי קודם כל שיש כאן בחורה איכותית והטענות שלך לעניין בהחלט וכן שיש צדק בדבריך, אני לא אומרת שעכשיו שיניתי את דעתי לגמרי אבל יש מה לבדוק…
      רציתי גם להוסיף ולומר שלצערינו הרבה פעמים דווקא בתים שההורים נשואים ולא מסתדרים הרבה יותר מזיק לילדים,כי הם חווים דוגמא מאוד שלילית ומתח וכו' ולעיתים (אם כי אני חושבת שנדיר להגיע לזה ואפשר הרבה פעמים לנסות ) טוב עושים ההורים שאין להם ברירה ומתגרשים וטוב עוד יותר שמטפלים בבעיה ומתגברים..אני אומרת את זה בתור בת להורים נורמטיבים, לא גרושים ב"ה אבל לצערי הרבה מדפוסי ההתנהגות הלקויים ומהבעיות בשלום בית שהיו בביתי עומדים לי לרועץ היום בתור נשואה…כמובן שזה אפשרי גם ככה לתקן ולא ח"ו שאני אומרת שמי שגדל ככה אין לו סיכוי רק שזאת עבודה יותר קשה וגם צריך לבוא בגישה שיודעים שנישואין זו עבודה!!! וגם אני יכולה להציג את אחי מנגד כדוגמא לזוג שכן מצליח למרות…
      קחו את זה לתשומת ליבכם..

    22. חנה
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 17:51

      חיה!!הזדהתי עם כל מילה שלך!!! את פשוט צודקת. אנשים הרבה פעמים מסתכלים על כל המקרים האלה בצורה שטחית וגם לא מבינות את המעבר. אני באמת חושבת שמקרים כאלה הופכים אותנו ליותר מיוחדות..אני באמת חושבת שמה שצריך זה פשוט להתפלל להקבה שזה יבוא ממקום הכי טוב בלי עוגמות נפש מיותרות. אנחנו חזקות ואת פשוט צודקת.. בעזרת ה' יבוא השידוך הכי טוב משורש נשמתך בקלות ובאמונה אמיתית. תתפללי חזק ותאטמי את האוזניים שלך כששדכנית אומרת מילים כאלה או אחרות..הם באמת רק שליחות ולא קובעות חיים של אנשים. הם יכולות להמשיך לחשוב מה שהם רוצות ואנחנו נמשיך ונתפלל וזה יגיע. בהצלחה רבה ובשורות טובות!! תודיעי לנו בעזרת ה' גם שאת כלה…:)

    23. חגית
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 17:24

      "טענה נוספת ששמעתי, היא שילדים להורים גרושים מכירים ומודעים יותר לאפשרות לפרק את החבילה, וממילא יהיה להם יותר קשה להתמודד עם חיי נישואין כי הם מכירים מצב של בריחה.."

      לגבי הטענה הזאת תשובתי היא:
      כאשר ילדים להורים גרושים מודעים ליותר לאפשרות של לפרק את החבילה, בתור כאלה שחוו את זה הם יעשו הכל כדי שלהם זה לא יקרה,הם יבואו לבן הזוג עם יותר הבנה וינסו יותר לפתור בעיות בצורה הטובה על מנת שלהם זה לא יקרה,הרמה של השלום בית שלהם תהיה אחרת כי הנסיון שהם באו ממנו בסה"כ חישל אותם לחיי הזוגיות שלהם.

    24. חני
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 16:57

      חיה , יקרה ואהובה !!! אני כ"כ מזדהה עם מה שאת אומרת , אני גם כמוך בטווח גיל שלך וגם לי לא פשוט בכלל איתם , אבל אני יודעת שה' את הזיווג שלי כבר בחר שירדתי לעוה"ז , ומי יזכה להיות השליח ? זאת השאלה ? הם בס"ה מסייעות בידי הקב"ה אבל גם בלעדיהים זה יגיע בע"ה …
      אני אישית ראיתי שיש גם ענין לפעמים קצת להרפות .. לא להתעלם ולהפסיק אבל להתעסק בעוד דברים ואני בטוחה שיש לך עוד הרבה כשרונות , הוא בע"ה יגיע- אל ייאוש!!!!!
      אני איתך בהתמודדות !!!!ובע"ה דדוקא לנו מגיע משו טוב והוא יגיע בלי שום ספק בע"ה!!

    25. רינה
      ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (05/02/2014) בשעה 16:06

      חיה היקרה !אני מאוד מזדהה איתך היתי גם בסרט הזה אבל תאמיני לי שהקב"ה מזווג זיווגים והשדכניות הן רק שליחות ואני זכיתי בבעל מדהים שהרבה בנות גילי ממשפחות "נחשבות" היו חולמות …וגם לי אמרו הרבה דברים והאחד מהם שאני עשר שנים אחרי לא סולחת עליו הוא: משפט כמו: את תשארי רווקה לנצח …ותהיה בודדה כמו אמא שלך….אז איספי כוחות והמשיכי הלאה בהצלחה!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה