• פוליטיקלי קורקט • מירי שניאורסון

    הגדלה

    אבל לפני, הנה בדיחה על תקינות פוליטית. בדרן ידוע עלה לבמה בערב התרמה לארגון מפורסם. הוא כחכח בגרונו ואמר: "הרב התקשר אליי וּביקש ממני לא לספר בדיחות. אחד מחברי הועדה המתכננת הזכיר לי שלא להיות גזען, אנטי-דתי ושלא לערוך הפליות בן אדם לאדם. אדם נוסף השביע אותי שלא להעליב אף עדה. ובכן, גבירותיי ורבותיי, לילה טוב לכם"... למותר לציין כי הסיפור או הבדיחה, ממחישים היטב את צרת התקינות הפוליטית העוטפת את השיח שלנו • מירי שניאורסון על קורח

    בערב קיצי ולא מהביל של שלהי חודש סיוון הגענו לירושלים קבוצה של אנשי עסקים, יהלומנים, נדלניסט ידוע ואשת תקשורת בכירה. באוויר עמדה צינה ירושלמים טיפוסית. דיילת חביבה עברה בינינו עם סלסלה וביקשה להניח את מכשירי הסלולר בתוכה.

    את הקושי להיפרד מקופסת התקשורת שלנו, אין צורך לתאר. הניתוק הכפוי יצר תחושת אי-נוחות בקרב המתאספים. לא לחינם נדרשנו לוותר על ערוץ התקשורת הזה. היה זה ערב מיוחד (דינר) שנועד להעלות את המודעות לילדים בעלי לקויות תקשורת, או כפי שהם נקראים על הספקטרום האוטיסטי.

    כשאני למדתי בבית הספר לא ידענו איך קוראים לזה. היו בנות שלא הקשיבו והתכנסו בבועה שלהן. איש לא אבחן אותן. הן היו חלק אינטגראלי מהכיתה ואיש לא הציע להן טיפול אישי ויחידני.

    עכשיו יש מאבחנות ומורות מסורות וכיתות מיוחדות, וכיתות משלבות וכל כך הרבה פיתרונות לבעיה שאיש לא ראה כבעיה בילדותי.

    בארגון 'סולם' שארגן את הערב המדובר מצאנו בניין עמוס בכיתות "תקשורת" עם טיפול יחידני לכל ילד וילד לפי צרכיו הייחודיים. בסוף הערב, כאשר החזירו לנו את האפשרות לתקשר, הצלחנו להפנים עד כמה נחוצה התקשורת למין המְדַבֵּר. נשמנו לרווחה ומיד מיהרנו לבדוק כמה שיחות לא נענו…

    דחוס, לא שמן

    גם השבוע, כמו בכל שבוע, אני ניגשת לפרשת השבוע בהדרת קודש ומחפשת בה את מה שעליי ללמוד ממנה. חשבתי ללכת על הקנאה שהביאה למחלוקת של קורח, אבל זה היה "כבד" מדי, "מטריד" מדי ולא זרם לי.

    לפתע צד את עיני מאמר שכתב הרב יוסי גולדמן, שליח בקהילה היהודית ביוהנסבורג תחת הכותרת "הפוליטיקלי קורקט של קורח". אופס. זה כבר נשמע מעניין. מאוד מעניין.

    אבל לפני, הנה בדיחה על תקינות פוליטית. בדרך ידוע עלה לבמה בערב התרמה לארגון מפורסם. הוא כחכח בגרונו ואמר:  "הרב התקשר אליי וּביקש ממני לא לספר בדיחות. אחד מחברי הועדה המתכננת הזכיר לי שלא להיות גזען, אנטי-דתי ושלא לערוך הפליות בן אדם לאדם. אדם נוסף השביע אותי שלא להעליב אף עדה. ובכן, גבירותיי ורבותיי, לילה טוב לכם"… למותר לציין כי הסיפור או הבדיחה, ממחישים היטב את צרת התקינות הפוליטית העוטפת את השיח שלנו.

    זה הסיפור של קורח. "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'?". חברים, מה שאתם עושים זה לא תקין פוליטית. אתם ממנים קרובי משפחה וזה לא נראה טוב מבחינה ציבורית. אכן. אם זה לא היה רצון ה', זה היה ממש לא תקין.

    מעניינת העובדה שלמרות שהתורה מדגישה לא אחת את הכבוד שיש לנהוג בברואים ואינה מטשטשת את העובדה שכל בני האדם נולדו שווים, היא לא מתביישת להכריז שעם ישראל הוא עם סגולה – העם הנבחר. אלא שהבחירה הזו לא עושה אותו "שווה" יותר, אלא מחויב יותר לערכים של צדק והגינות. פוליטיקלי קורקט? לא. קורקט יספיק.

    המורה הרוחני שלנו, הרבי, הסביר לפי המדרש: קורח אסף את אנשיו והם עטו לבושים עשויים מ'תכלת' שמשתמשים בו לעיטור הציצית. "בגד שעשוי כולו 'תכלת', האם מחויב בציצית?" הקשו הללו על משה רבנו. כשהשיב בחיוב, צחקו ולעגו לו: "אם פתיל אחד של 'תכלת' פוטר בגד שלם, האין זה תקין שבגד שלם של 'תכלת' יפטור את עצמו?"… "כל העדה כולם קדושים", אז מדוע אתם "מרימים" את עצמכם מכל הקהל הקדוש?

    לא. צריך לקרוא לילד בשמו. רופא הוא רופא לא בגלל החלוק הלבן ונכון שכל האנשים נולדו שווים, אבל לא כולם יכולים לרשום תרופות. אם לא נאמר זקן אלא מבוגר, זה ישנה את גילו של האדם? אם נאמר מאותגר שכלית ולא מפגר, זה יגרום למאותגר להפוך למהיר תפיסה? ה"גמד" יגבה אם נקרא לו קטן קומה? וה"שמן" ירזה אם נקרא לו מלא? (או כמו שחמותי אומרת על בנה שהוא "דחוס"…).

    @תקינות, לא בכל מחיר

    למעשה, יש הסבר לתקינות הזו. ההסבר הוא שהטרמינולוגיה יוצרת מציאות. השיח משפיע על המציאות ומשנה אותה. איך שאדם מתבטא, כך הוא מבין וחש את הדברים.

    אבל… חשוב לזכור, אין שום סיבה לשטח את המציאות. אי אפשר לשטח אותה באמצעות כפיית תקינות פוליטית. בתוך העם היהודי, חלק הם כוהנים, חלק לווים, ורובנו שייכים לשאר שבטי ישראל. יש לנו רופאים ועורכי דין, כוהנים ונביאים, וכמובן רבנים, צדיקים ואפילו מקובלים…

    אז מה? עדיין "אתם ניצבים היום כולכם". אין בעיה עם תקינות פוליטית כל עוד היא לא באה לחתור תחת אושיות החברה כפי שביקשה קורח לעשות. בחיי היומיום אין סיבה לא להשתמש במילים "תקינות" שיכולת למנוע מחלוקת. אבל כאשר התקינות היא זו שיוצרת אותה, אנחנו בבעיה. זאת אומרת היינו, עכשיו כבר לא. כי "משה אמת ותורתו אמת" וזה קורקט גם אם לא פוליטיקלי.

    אני אוהבת כל יהודיה גם אם היא שונה ממני. ואת?

    הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

     

    Mirisch1@gmail.com

    1252

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה