• המורה ציפורה ויגלר ע"ה – תלמידה כותבת

    הגדלה

    הדקות נוקפות ולא נראה שהמנהלת מצליחה להוביל את הדיון הזה למקום חדש. ובעודי מביטה בשעון מתי תהיה הפסקה להתאווררות קלה, קיבלתי את הודעת ה-SMS השחורה ביותר שקיבלתי בשנתיים האחרונות. הרגשתי שאני לא יכולה להישאר בחדר. שאני חייבת לצאת • במת הגולשות

    שנתיים חלפו מאז הגאולה שלה. הגלות שלנו.

    יש רגעים שקשה למחוק אותם מההארד דיסק הפרטי שלנו גם אם מנסים ממש חזק.

    רגע שכזה היה בדיוק לפני שנתיים, גם אז היה מדובר בימי החופש הגדול. אני שהייתי בבית הספר בו אני עובדת כמחנכת, השתתפתי באסיפת היערכות של צוות בית הספר לקראת השנה המתקרבת.

    הדיון היה חסר סיכוי מראש מבחינתי. אף אחת מהמורות לא הייתה באמת נתונה לדבריה של המנהלת. אחת בילדים שהשאירה בבית, השניה בסידורים שעליה לערוך מיד אחרי שנסיים והשלישית ב… זה כבר לא כל כך חשוב במה הן היו עסוקות. כי אני יודעת במה אני היית עסוקה.

    דקות קודם הרהוריי קיבלתי הודעה "לשבור שערי שמים, ציפורה פייגא בת …." ההמשך כבר היה ידוע. ההודעה הזו כבר חזרה על עצמה במספר ווריאציות שונות במהלך התקופה האחרונה. כשאנחנו חשבו שהנה, ב"ה, המצב משתפר, התבדינו באכזריות קורעת לב שיש עוד על מה להתפלל.

    הדקות נוקפות ולא נראה שהמנהלת מצליחה להוביל את הדיון הזה למקום חדש. ובעודי מביטה בשעון מתי תהיה הפסקה להתאווררות קלה, קיבלתי את הודעת ה-SMS  השחורה ביותר שקיבלתי בשנתיים האחרונות. הרגשתי שאני לא יכולה להישאר בחדר. שאני חייבת לצאת.

    בצורה דרמטית ובמשפט קצר הסברתי מה קרה ופשוט יצאתי. לאן? זה כבר לא באמת היה חשוב. הטלפון של אחותי היה תפוס. מאוחר יותר התברר שבדיוק מאותה הסיבה. גם היא ניסתה למצוא זרוע מנחמת אחרי הבשורות לא היו קשות מהן.

    איך אפשר בכלל להתחיל לתאר את האובדן, המורה?

    השארת מאחור כל כך הרבה נפשות , בעל, ילדים, צאצאים לרוב ב"ה ותלמידות אינספור…

    *

    לעולם לא אשכח את היום בו הבנתי שאת תהיי המחנכת שלי. כל כך שמחתי שסוף כל סוף אזכה בך. במחנכת הכה נערצת על אחותי וחברותיה. המחנכת שיחד עם השמירה על הכללים והתקנון בהקפדה הכילה כל אחת ואחת מתלמידותיה בסבלנות, הבנה ולב רחב.

    חיכיתי לפגוש בך. והפגישה הייתה נלהבת. החיבור היה מידי. תמיד הבנת אותי. את הרצון שלי להתבלט ולהוביל. ניתבת אותי בחן ובחיוך השמור רק לך לכבוש מטרות חיוביות במהלך אותה השנה. למרות גילי הצעיר ראית בי מבוגר לכל דבר ועניין וייחסת לדעתי יותר מהחשיבות הנדרשת לילדה בכיתה ה'. היטבת לקרוא את המפה. ידעת כמה אני זקוקה לגישה כזו. להכוונה ולהכלה שכאלה. נסי לתאר את שמחתי כשנודע לי שאת זו שתלווי אותי גם בשנה לאחר מכן.

    שנת הבת מצווה. גיל כל כך פוחז ונלהב שיש להחדיר בו ערכים, משמעות וכוונה בעבודת ה'. אין לי את המושג ולו הקלוש ביותר איך הצלחת במשימה הזו. הצלחת במה שאחרות נכשלו. נתת את כל כולך כדי שהמסיבה תהיה ערכית, משמעותית ומהנה. לא וויתרת לנו ואנחנו- לא וויתרנו עלייך. שתינו בצמא את דברייך מתוך ידיעה ברורה, המילים שייכות למישהי שאכפת לה. אולי זה היה הסוד שלך. שהפך להיות גם הסוד להצלחה שלי.

    אין בפי את המילים להודות לך על כל החום והמסרים שהענקת לנו בלי קץ. הרמה הלימודית הגבוהה מתגמדים לידם. אבל את, הענקת גם אותם, מתוך ידיעה שזו השליחות שלך. אנחנו היינו המקורבות בבית חב"ד הפרטי שלך.

    אני יודעת בוודאות שיש לך את החלק הגדול בהצלחתי כמורה כיום. הערכת ואהבת תלמידותיי אליי, שייכות לך. את היית והנך דוגמא חיה הנצורה בראשי ובלבי למורה טובה. למורה שהיא מורה, חברה, אחות גדולה משפיעה ובעיקר אמא.

    תודה.

    ושנזכה עוד היום לגאולה האמתית והשלימה בה תזכי לעילוי נשמה הגדול ביותר, לגוף גשמי, תכף ומיד ממש! אכי"ר!

    מתגעגעת מאוד

    תלמידתך

    2203

    תגיות: , , ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    6 תגובות

    1. חיה
      כ׳ בתמוז ה׳תשע״ד (18/07/2014) בשעה 3:41

      כל מילה חקוקה בסלע!!!

    2. לאה
      ט״ז בתמוז ה׳תשע״ד (14/07/2014) בשעה 14:50

      מי שנפתרה הייתה המורה של התלמידה שגם היא נהיתה מורה…

      • יחי המלך משיח!
        ט״ז בתמוז ה׳תשע״ד (14/07/2014) בשעה 18:06

        אז למה לפני שנתיים?

    3. ט״ו בתמוז ה׳תשע״ד (13/07/2014) בשעה 15:17

      לא הבנתי!
      מה היא היתה מורה תלמידה?
      אשמח להסבר

      • דבורה
        י״ח בתמוז ה׳תשע״ד (16/07/2014) בשעה 15:23

        מצחיקות …מי שכותבת את זה זו כנראה מורה צעירה שהמורה שלה בכיתה ה' ו ו' היתה ציפורה…..אז שתיהן מורות רק שציפורה הייתה מורה שלה כשהייתה קטנה גם אצלינו בבית ספר יש הרבה מורות שהמורות בבית ספר לימדו אותם……חחחח………

    4. חדורה בד"ם (דבר מלכות)!…
      ט״ו בתמוז ה׳תשע״ד (13/07/2014) בשעה 14:14

      מרגש עד דמעות….
      משיח עכשיו!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה