• מה גרם למירי שניאורסון להתנתק מהוואטסאפ?!

    הגדלה

    לפני קצת יותר מעשרים שנה, בעלי עבד בעסק של אבא שלי בדרום תל אביב. יוסי בעלי היה מאז ומתמיד חובב חידושים טכנולוגיים ובאותו יום שהחלו לשווק את הטלפון הסלולרי הראשון, כבר עמד בתור הארוך מול משרדי 'פלאפון' בדיזנגוף סנטר, שם רכש במיטב כספו (של אבא) מכשיר שגודלו כגודלו של בלנדר יד בן ימנו • מירי שניאורסון מתנתקת

    לפני קצת יותר מעשרים שנה, בעלי עבד בעסק של אבא שלי בדרום תל אביב. יוסי בעלי היה מאז ומתמיד חובב חידושים טכנולוגיים ובאותו יום שהחלו לשווק את הטלפון הסלולרי הראשון, כבר עמד בתור הארוך מול משרדי 'פלאפון' בדיזנגוף סנטר, שם רכש במיטב כספו (של אבא) מכשיר שגודלו כגודלו של בלנדר יד בן ימנו. הפלא הטכנולוגי היה ארוז במזוודת ג'יימס-בונד שחורה. אם רצית לשוחח בטלפון בעת נהיגה, היית צריך לעצור את הרכב, לפתוח את מנעולי ה"מיני מזוודה", להרים את השפופרת ו… פעמים רבות היית שומע עצמך צועק אליה לשווא.

    כשאבא עליו השלום שאל אותו בשביל מה צריך את זה, יוסי לא ענה. הוא פשוט הרים את השפופרת והתקשר לשוויגער. הוא ביקש ממנה כי תחמם את המרק משום שהם עוד מעט מגיעים. "עכשיו אתה מבין מדוע צריך את זה?", שאל את אבי. אבא שמאוד אהב את המרק של אימא (תיבדל לחיים טובים וארוכים), כלל לא התווכח ורק רצה להגיע הביתה בשלום.

    מאז ועד היום חלפו הרבה דקות זמן אוויר ברשתות התקשורת והמכשירים הלכו וקטנו. מאידך, ככל שהפכו להיות קטנים יותר, הלך וגדל כוחם עד שהם השתלטו על חיינו. לשיא הגיעו הדברים במלחמה הנוכחית.

    כלי התקשורת הממוסדים נזהרים בפרסום ידיעות לא מאושרות. בקבוצות הוואטס-אפ אין צנזורה, אין כללים. איש העקום בעיניו יעשה. רב סרן שמועתי הועלה בדרגה והפך לרב אלוף והוא עושה שמות במורל הלאומי. אנשים הפכו לפקעת עצבים וסף הגירוי עלה קומה. זאת הסיבה שעזבתי את קבוצות הברברת הזו לפני מספר חודשים ותודה לא-ל שאיני חשופה לקשקשת הזו שמכלה את זמנם של מאות מיליוני אנשים בעולם.

    במקום שהמכשיר הזה שנועד לסייע לנו לחמם את המרק, ישרת אותנו, הפכנו למשרתיו. התאווה הישראלית לחדשות 24 שעות ביממה, הפכה את חברי קבוצות הוואטס-אפ השונות למכורים. מכורים לחדשות, מכורים למידע, גם אם הוא שקרי, הזוי ומזיק לחוסן הלאומי. שמחה שהייתי חכמה להתנתק מזמן.

    "דברים" הוא שמה של הפרשה הראשונה בספר החמישי בתורה. דברים, כלומר מילים. המילים הן אלו שבאמצעותן ברא הקב"ה את העולם (עשרה מאמרות) ובמילא יש להן משמעות גדולה. גם למספר המילים יש משמעות. עובדה היא שבסיומה של כל פרשה ציינו בעלי המסורה את מספר הפסוקים שבה. הנה כמה נתונים מספריים הקשורים לספר דברים.

    חומש דברים הוא למעשה נאום ארוך אותו נשא משה רבנו בפני בני ישראל במשך 37 יום. הוא החל את נאומו בא' בשבט וסיים אותו בז' באדר, היום בו הסתלק בן העולם ולא נודע מקום קבורתו.

    האירוע כולו התרחש בשנת ב'תפ"ח לבריאת העולם ובמסגרתו "דיבר" משה במילותיו שלו וחזר על מה שאירע בחומשים הקודמים. להבדיל מהחומשים האחרים, כאן – בחומש דברים – לא כתוב "וידבר ה' אל משה", אלא "וידבר ה' אליי".

    אך למרות שהיו אלה דבריו של משה רבנו ולכאורה לא נאמרו על ידי ה', הספר – הנאום – נכלל בחמשת חומשי תורה כי משה רבנו היה בטל לחלוטין לקב"ה ודבריו, גם אלו שנאמרו מפיו, נאמרו מפי הגבורה.

    ספר דברים הוא למעשה התשתית עליה הונחה התורה שבעל-פה, משום שהוא מהווה "חזרה" על התורה בשפת בני האדם ובלשונם. ככזה, הוא מהווה כעין גשר בין התורה שבכתב לזאת שבעל-פה. התורה כולה כוללת שני רבדים: רובד רוחני (נשמה) ורובד גשמי (גוף). הגוף הוא המילים של בני האדם. הנשמה היא החכמה האלוקית הגלומה בתוך המילים ומחיה אותן.

    העובדה שדבריו של משה, הדיבורים אותם דיבר מפיו וממוחו, נכללים בתורה שבכתב, מעידה כי אדם יכול לבטל את עצמו ולהפוך לכלי לאלוקות, עד כדי כך שגם הגוף הגשמי (המילים), הופך ליחידה אחת עם הנשמה (החכמה האלוקית) ונותנת כוח לכל אחד ואחד להיות כלי לאלוקות.

    האדם מוגדר כמין "המדבר". כך הגדירו אותו הפילוסופים הקדמונים וכך הבדילו בינו ובין שאר הברואים. צורת התקשורת הזאת המכונה דיבור מאפיינת את האדם ומסבירה את הצורך הבלתי פוסק שלנו לדבר את עצמנו לדעת.

    בחסידות מוסבר כי הדבר נובע מכך שהאדם רוצה לחקות את הבורא. הבורא עצמו השתמש בכוח הדיבור על מנת לברוא את העולם אותו הוא מקיים בכל רגע באמצעות מוצא פיו. גם האדם מתעקש לדבר ולדבר מתוך רצון לבטא את התשוקה שלו לשחק את הבורא. הוא מאמין ביכולתו לשנות את המציאות מאותה סיבה והוא אכן יוצר ומפתח דברים חדשים כחלק מהרצון להידמות לא-ל.

    אבל…

    יש האלוקים אינו מוגבל ולכן אין שגגה מלפניו ואין גבול לכוח פעולתו. ברצותו הוא יכול לצמצם את עצמו לתוך המילים הכתובות בתורה, ברצותו, גם דברי תורה הופכים חלק מחכמתו יתברך. האדם לעומת זאת מוגבל, גם בכמות המילים שיש ברשותו וגם ביכולתו ליצור ולפתח. האדם אינו יכול ליצור יש מאין, הבורא כן.

    ובכל זאת בחר הבורא את האדם ומינה אותו ל"שותף" בבריאה. ה' רוצה שאדם ינצל את כוחותיו, גם את כוח הדיבור שלו, על מנת ליצור עולם טוב יותר, עולם שתואם הרצון האלוקי שעומד מאחורי בריאתו. במילותיו, בדיבוריו, בהודעותיו בוואטס-אפ, יכול האדם לקיים את העולם או ל"ע ול"ע להחריבו. וזו בדיוק השליחות שלנו, הבריאה הוכפפה ליכולת הדיבור שלנו על מנת שנחזיר אותה למצבה הראשוני – מצב של שלימות – וזאת באמצעות דיבור בתורה הקדושה ולא בידור זול ומיותר ברשתות החברתיות.

    הקב"ה נתן לנו את ספר דברים בשביל ללמד אותנו מה אנחנו אמורים לעשות עם כוח הדיבור שלנו, עם המילים שלנו. אנחנו יכולים לנצל אותו למטרה לשמה נברא, לברוא עולם של תורה וחסד ולהכין את העולם הזה הגשמי לגילוי האלוקי של ימות המשיח והגאולה השלימה שאחריה "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

    לא פלא איפוא שאת פרשת דברים קוראים תמיד לפני תשעה באב. המסר ברור, למרות החורבן הגדול והגלות האיומה, יש לנו תורה. כאשר נדבר בה נוכל להביא לביאת המשיח ולבניין הבית השלישי מהרה יבנה במהרה בימינו אמן.

     

    התנתקתי מזמן מקבוצות הברברת ברשת, ומה איתך?

    הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

     

    Mirisch1@gmail.com

    פורסם במשפחה חסידית

    1795

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    5 תגובות

    1. הדר
      ח׳ באב ה׳תשע״ד (04/08/2014) בשעה 22:57

      אני מסכימה איתך במאה אחוז אני לא רוצה את הדבר הזה יותר הוא ממכר ואחכ קשה לצאת מזה

    2. חימשיח
      ח׳ באב ה׳תשע״ד (04/08/2014) בשעה 1:53

      איני מבינה מה כול ההתפעלות סביב הנושא של ההתנתקות(מהווצאפ:).הרי חכם עיניו בראשו,וכמו שבן אדם הסובל מסוכרת יקח זריקה שתציל לו את החיים,כך אותו הדבר…וכול מילה מיותרת

    3. חני
      ה׳ באב ה׳תשע״ד (01/08/2014) בשעה 9:57

      מירי, את גדולה מהחיים! אני עוקבת אחריך כבר הרבה זמן! ואני מעריכה מאוד את העבודה שאת עושה…
      מעריצה אותך מאוד!!!

      הלוואי ולכולנו יהיה את הכוח הזה לעשות שינויים….

    4. חני
      ד׳ באב ה׳תשע״ד (31/07/2014) בשעה 22:53

      מאוד נכון!.. אשתף בחוויתי האישית אישי:)
      לאחר שהרגשתי שאני מנותקת ואיני יודעת מה קורה עם חברותי הטובות פתחתי ווצאפ, לשמחתי הרבה (אפילו שזה היה ממש נחמד ומעניין) אחרי שבועיים לא יכולתי להמשיך להשתמש בו (כי הוא ביקש ממני להוריד גירסה יותר מעודכנת ולא הצלחתי). וב"ה בזה תם הסיפור.
      אני חושבת שאם כל אחת תיהיה כנה עם עצמה היא תודה שהווצאפ מבזבז המון זמן יקר וחשוב וכמובן שהוא ממכר. הוא לא רע-אבל הוא גם לא טוב. יחד עם זאת אם נתייחס ל"אדם דואג על דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו" הרי שהוא רע גמור…
      בכל אופן זה מזכיר לי שניסו לשכנע אותי עד כמה הפייסבוק הוא טוב והוא מקשר בין אנשים… מבחינתי זה שטויות כי הקשר שנוצר ברשתות האלו הוא ממש לא קשר אמיתי.. אלא קשר חיצוני..
      בכל אופן הבנות ששיכנעו אותי שהפייסבוק הוא טוב היום מסכימות איתי שהוא לא ממש כך..
      בכל אופן אנו כבנות של הרבי יודעות שכל דבר בעולם אמור לשרת את שמו של הקב"ה הרי שאם את מוצאת סיבה מספיק מוצדקת להשאיר את הווצאפ (ואני לא מתכונת לאיזה סיפור חסידי קטן שמגיע בלילה אחרי ים של בירבורים!:) תשאירי. ואם את לא מוצאת אז תשאירי את הווצאפ לשלוחים או לאנשים שכן מצאו בו דרך לקדש שם שמים. ואת? תנצלי את ימי החופש במטרות מועילות אחרות שיספקו אותך ויעשו אותך מאושרת באמת!!

      בהצלחה לכולן!

      • בתי
        ח׳ באב ה׳תשע״ד (04/08/2014) בשעה 15:32

        בס"ד

        מסכימה איתך בפה מלא.

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה