• מחשבה מועלת • דפנה חיים

    אילוסטרציה
    הגדלה

    המילים האלו נכתבות בתום ימי השבעה של שלושת הנערים הקדושים, אייל, גיל–עד ונפתלי הי"ד, ובפתח כבר ניצב לו מבצע 'צוק איתן'. אני מנסה לעכל את אשר עובר עלינו בימים כל–כך סוערים וגדושים מבחינה רגשית ורוחנית • לטור המלא

    המילים האלו נכתבות בתום ימי השבעה של שלושת הנערים הקדושים, אייל, גיל–עד ונפתלי הי"ד, ובפתח כבר ניצב לו מבצע 'צוק איתן'. אני מנסה לעכל את אשר עובר עלינו בימים כל–כך סוערים וגדושים מבחינה רגשית ורוחנית.

    כשכל העולם היהודי לתפוצותיו, נשטף בגלי תפילה ותחינה לשלומם של הנערים הצעירים, והסולידריות הגדולה שסחפה מדינה שלימה הצליחה לעטוף בטונות של חום ואהבה את המשפחות השבורות מחד אך איתנות מאידך.

    הדמעות שנשפכו כמים והתפילות הרבות שבקעו מלבבות מורתחים וכואבים, לא הלכו ריקם. פעולתן ועוצמתן מהדהדות ומגינות על העם היושב בציון משטף הטילים שנוחת כאן, ורצף החסדים והניסים הגלויים, שאנו עדים להם בכל רגע ורגע, מזכיר לנו שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים…

    שוב התגלו תעצומות הנפש של העם הזה שיודע להתעלות ברגעים קשים, להתאחד ולחזק איש את רעהו ואישה את רעותה.

    שוב מתגלית העוצמה שבתפילה, באמונה התמימה ובמחשבה הטובה שיכולה לשנות את המציאות.

    מחשבה טובה, בטח ובטח תפילה יוקדת מועילה, יוצרת מציאות, גם כשהמציאות מראה את ההיפך.

    דווקא בעתות כאלה אנו עדים לאוצר הטמון בערבות ההדדית ולכוח שלה לחזק ולהעצים אותנו.

    ערבות כי אנחנו מעורבבים זה בזה וקשורים זה לזה בקשר בל ינותק וערבות כי אנחנו ערבים ומתוקים זה לזה ובימים אלה אנחנו מרגישים את זה ביתר שאת…

    ואת הרגשות והתחושות הללו צריך לשמר, לנצור עמוק בלב פנימה ולהמשיך אותם אל שגרת היומיום, בימים שאחרי.

    עלינו לעשות ככל אשר ניתן כדי לשמר את האהבה, אחווה, שלום ורעות שהתגלו בתוכנו בימים אלו, זהו צו השעה, זוהי טעימה מהאהבה האין-סופית שתהיה בגאולה.

    ההקדמה לכל הבקשות

    הרבי בשיחה לקבוצת אורחים מאנגליה, בראשית שנות הכ"פים, סיפר על הרבי הריי"צ שבהגיעו לגיל בר מצווה, קרא אותו אליו אביו – הרבי הרש"ב – ואמר לו שישאל משהו.

    כך היה המנהג בקרב רבותינו נשיאנו עם בניהם בהגיעם לגיל מצוות. השאלה שהרבי הריי"צ בחר לשאול הייתה: למה מובא בסידורו של אדמו"ר הזקן שקודם התפילה יש לומר הריני מקבל עלי מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

    לכאורה לא ברור, מה השייכות של מצווה זו לתפילה, אם הסיבה היא ללמדנו שיהודי צריך להתחיל את היום באהבת ישראל, אז יותר מתאים היה לומר את זה בברכות השחר.

    והסביר לו אביו – אדמו"ר נ"ע – שבתפילה אדם מבקש על צרכיו וכל אחד יודע שכשמבקשים מאבא משהו יש לגרום לו נחת רוח לפני כן, כדי שהבקשה תתמלא, וכשאבא רואה שבניו אוהבים זה את זה ומאוחדים זה עם זה הוא נהנה ושמח למלא את בקשתם ולהשפיע להם כל טוב בגשמיות וברוחניות. השלום הוא כלי מחזיק ברכה בגשמיות וברוחניות.

    (ובטח כשאנו מתפללים ומתחננים לקב"ה שיגאל את עם ישראל וישלח לנו את משיח צדקנו צריך לחזק את האחדות בקרבנו).

    זו הייתה אבן היסוד בתחילת חיי הריי"צ כנער בר מצווה וזו גם הייתה הכנה לנשיאותו בהמשך – אהבת ישראל.

    העובדה שהרבי סיפר לנו זאת – אומר הרבי מלך המשיח – היא הוראה לכל אחד ואחד מאיתנו, בחיי היום–יום, שתחילת העבודה הן ברמה האישית, והן ברמה הציבורית, היא להתאחד עם כל אחד ואחד באהבת ישראל.

    לכל אחד יש השפעה על חוג מסוים, חברים שכנים, כל אדם מנהיג לפחות את משפחתו ולכל הפחות את עצמו.

    והדברים קשורים ונוגעים במיוחד בימים אלו, בהגיענו מימי בין המצרים ותשעה באב, הזיכרון הוא לא זיכרון מנותק מההווה, אלא זיכרון שמשפיע על חיי היומיום.

    ואם הגורם לחורבן היה שנאת חינם, הרי שעלינו להוסיף באהבת חינם, לאהוב כל יהודי חינם, גם אחד כזה שלא עשה או יעשה לו שום טובה מימיו, וגם יהודי שלא ראה מעולם.

    וכל עוד אנחנו בגלות ובית המקדש לא נבנה סימן ששומה עלינו להתחזק עוד ועוד באהבת ישראל.

    ארבעה גילויי אהבה ועוד אחת

    בהתוועדות י"א שבט תשח"י, אמר הרבי מה"מ, שעל כל אחד להשתדל לפעול על הזולת, עד היכן שידו מגעת, במעשה, דיבור ואפילו במחשבה.

    ועוד לפני שתתעורר תמיהה איך אפשר לפעול על הזולת במחשבה, אם בכלל, הוסיף הרבי וסיפר שכ"ק מו"ח אדמו"ר הריי"צ אמר באחת ההתוועדויות שמחשבה פועלת.

    ההתוועדות המדוברת הייתה בליל שמיני עצרת שנת תרצ"ג עת התוועד הרבי הריי"צ בסוכה ואמר את הדברים הבאים:

    "מחשבה מועילה המחשבה אודות הזולת, במחשבה טובה ועיונית היא עצמה עניין של מעשה (הדברים התייחסו לאנ"ש שברוסיה והוזכרו כמה משמות התמימים והאברכים).

    מחשבה אין לה מעצורים ואין מחיצות המבדילות בעדה, ובכל עת היא מגיעה לאותו מקום שעליה להגיע.

    לשאלת אחד המסובים (אחד מהתמימים שיצא זה מכבר מרוסיה), מה יש לזולת מזה? ענה הרבי: הרבה, הרבה מאוד.

    כעבור זמן ממושך, אמר לו הרבי: היכן היית בחג סוכות שעבר?

    בהמשך סיפר הרבי הריי"צ: אודות מכתבו של רבי פנחס מקוריץ אל הרב המגיד וזו לשונו:

    "רוב תודה לכ"ק בעד ההזכרה שזכר ונשא אותי כ"ק על מחשבותיו הקדושות ביום הכיפורים.

    וידע כ"ק כי באותו הרגע שזכיתי לעלות על זכרונו הקדוש תיכף הרגשתי בְּפֹּה".

    ישנן ארבעה סוגים של אהבה – הוסיף וביאר הרבי הריי"צ – וכל אחד מהם הוא כלי שנועד להכיל את עוצמת אור האהבה.

    המדרגה הראשונה בגילוי אהבה, היא הושטת יד לשלום, על אף שלכאורה יש כאן פעולה חיצונית, נטולת כל רגש, ובימינו כמעט ואין משמעות ללחיצת היד והיא מבטאת בעיקר סממן חיצוני להיכרות בין שני אנשים, אבל כל זה נובע מהקרירות של העולם.

    בעבר – אומר הרבי הריי"צ – היה ה'שלום עליכם' כנה ולבבי, ונאמר מתוך חיות פנימית, השלום עליכם התורני הוא כלי לאור האהבה.

    למעלה מכך – כאשר שני אוהבים נפגשים, ומבטאים את רגש האהבה בנשיקה, כאן כבר יש גילוי אור נעלה יותר לאהבה מאשר הושטת יד לשלום.

    עוד יותר מזה – אריכות הדיבור באהבה וחיבה יתרה, כפי שרואים במוחש כששני אוהבים נפגשים, הם מרבים לדבר ולהתעניין בנעשה אחד אצל השני.

    ויש מדרגת אהבה גדולה יותר, שאפילו הדיבור לא יכול להכיל אותה, המילים יבשות ודלות ואין בכוחן לבטא את עוצמת רגש האהבה הפנימי, אז באה לידי ביטוי האהבה במבטי עיניים זה לזה ללא אומר ודברים.

    כל אלה, אומר הרבי הריי"צ, הם ביטויי אהבה גלויים, אבל יש ביטוי פנימי ועמוק יותר מכל אלו לאהבה וזו ההתקשרות שבמחשבה, שהאחד מרגיש את השני, כאילו הוא נמצא לידו ממש. כאילו הוא בקרבת מקום.

    המחשבה הרי לא מוגבלת בזמן או מקום וממילא יכול אדם להרגיש שחברו נמצא לידו פנים אל פנים, כמו גם להרגיש את כאבו או שמחתו.

    כמו רעיו של איוב שעל אף שהיו רחוקים זה מזה הרגישו אחד את השני…

    מחשבה יוצרת

    הרעיון הבסיסי שבכוחה של המחשבה לשנות ולפעול על המציאות, גם של הזולת, הוא אמיתי ויסודו בהררי קודש, זה גם מה שהרבי תובע מאיתנו, לפעול על הזולת במחשבה.

    והרבי נאה דורש ונאה מקיים.

    ישנם אינספור סיפורים שמגלים כיצד הרבי באהבתו העצומה לכל אחד ואחת מישראל, הרגיש במצוקתו של יהודי נידח אי–שם בקצווי תבל; כמו אותה אישה שנכנסה לחדר ניתוח בליל שבת, והרבי מבלי לקבל כל דיווח, מפאת קדושת השבת הרגיש, התפלל והושיע.

    סיפור ידוע אחר, התרחש כאשר הרב משה קוטלרסקי קיבל הוראה מהרבי לנסוע לאי קרסאו, בקריביים. ר' משה ארז תיק קטן ומיד יצא לדרך. בהגיעו לאי פגש ביהודי שסיפר לו בכאב כי בנו סובל מכות וביזיונות רק בגלל שעמד איתן על אמונתו היהודית, והוא מאוד שבור מכך ואינו יודע מה לעשות.

    מיד הציע לו הרב קוטלרסקי, שהבין שכנראה זו מטרת השליחות, לשלוח את בנו ל'קעמפ' חסידי בניו–יורק, כדי שהבן ישאב כוחות וחיזוק מהאווירה והתכנים היהודים. הילד הסכים ומשם הדרך לישיבה ובעקבותיה להתקרבות כל המשפחה הייתה קצרה – "מחשבה מועלת"….

    בכלל למחשבה יש כוח עצום שיכול לפעול ואף לשנות את המציאות לטוב ולמוטב (חלילה), אנחנו יודעים, למשל, שמחשבה שלילית על אדם, יכולה להשפיע על המציאות שלו, מה שמכונה 'עין הרע'.

    איוב אומר: "פחד פחדתי ויאתייני ואשר יגורתי יבא לי" – כשאדם פוחד ממשהו לא טוב, הוא עלול חלילה למשוך את זה אליו, מה שנקרא נבואה שמגשימה את עצמה.

    ואם כך הדברים בצד השלילי, בטח ובטח שיש למחשבה השפעה בהיבט החיובי.

    (אמנם בשנים האחרונות, בעידן הניו–אייג' כשאנשים תרים בצימאון אחרי כל בדל רוחניות, ישנן כל מיני שיטות ותיאוריות שהופכות את המחשבות למין קסם שאיתו ניתן להגשים כל חלום שרק נרצה – "אם תאמין באמת ותצייר בדמיונך שתהיה עשיר, אז תהיה עשיר"… – מה שכמובן לא נכון ברוב המקרים, ולכן צריך להיזהר שלא להיסחף אחרי דעות שגויות ומטעות הנגועות לפעמים לא רק בחכמות חיצוניות אלא אף בעבודה זרה).

    המחשבות מתרוצצות במוח בקצב מסחרר, הן יותר מהירות ממהירות האור או הקול, ממחקרים עולה כי כל אדם חושב בממוצע כ–400,000 מחשבות ביום, לרובן אנו כלל לא מודעים.

    המחשבות משפיעות, הן נצרבות במודע כמו גם בתת מודע ולכן חשוב להעסיק ולמלא את הראש במחשבות טובות ולגרש בכל הכוח מחשבות שליליות.

    פתגם חסידי אומר שאדם נמצא במקום שמחשבתו שם, אדם יכול לעמוד בתפילה בעיר–הקודש ירושלים ומחשבתו בכלל נודדת להונלולו או לטרדות הפרנסה או הבריאות שמעסיקות אותו… ומאידך, אדם יכול לשבת בתא מאסר קטן וטחוב כשהוא מעונה ומוגבל, אבל מחשבותיו נושאות אותו אל חיי החופש שעוד עתידים לבוא עליו.

    "ונהפוכו"

    המחשבה היא כלי רב עוצמה שיכול לשנות את המציאות, לטוב או חלילה להיפך. כשאדם חושב מחשבות טובות על עצמו או על זולתו הוא ממשיך פה בעולם דברים טובים ויותר מכך בכוח המחשבה הטובה ניתן להפוך גזירה רעה לגזירה טובה, וכן להיפך ח"ו.

    ידוע הסיפור על חסיד של "הצמח צדק", שבנו הקטן חלה ושכב על ערש דווי. כשהחמיר מאוד המצב ונראה היה שאלו שעותיו האחרונות של הילד, יעצו לו חבריו החסידים לנסוע לרבי. החסיד יצא מיד לדרך, כשבליבו תקווה ותפילה שהילד יחזיק מעמד עד שיגיע לרבי.

    כשהגיע, נכנס מיד ליחידות ובעומדו מול "פני הקודש" זלגו מעיניו שני נחלי דמעות רותחות ושטפו את פניו המיוסרות.

    בלב נשבר ובקול חנוק מבכי תיאר החסיד לרבי את מצבו הקשה של הילד, תוך שהוא מתחנן לרחמי שמיים.

    הרבי הסתכל על החסיד במבט אוהב ומרגיע ואמר: "טראכט גוט וועט זיין גוט", (= תחשוב טוב ויהיה טוב) אתה עוד תהיה בשמחות של הנכדים". החסיד שהיה בעל מדרגה, הרגיש איך מילותיו של הרבי נוסכות בו כוחות עילאיים ומושכות אותו מתהומות הייאוש והחידלון.

    בכוחות רעננים ומחודשים עשה דרכו הביתה, כשבליבו אין ספק שעוד יהיה בשמחות נכדיו… זהו סיפור מפורסם, שהפך למוטו וסימן את הדרך לאנשים רבים, שעה שהיו במצוקה ובצרה גדולה.

    כשאדם נמצא בצרה והוא שבור ומיוסר, קשה מאוד לעשות תפנית בראש ולהיות אופטימי ושמח, הרי במציאות הכול נראה מדכא כל–כך, ולא רואים אור בקצה המנהרה.

    והיצר הרע שרק מחכה להזדמנויות כאלה יושב על הכתף ולוחש ללא הרף באוזן נבואות זעם פסימיות שמרפות ומחלישות.

    כדי להיות מסוגל לחשוב טוב במצב קשה דרושים תעצומות נפש על אנושיים.

    אבל כשאדם מצליח להתעלות מעל הטבע ולהפוך את המחשבות השליליות לחיוביות, הוא פועל נס, הוא ממשיך למטה כוחות על–טבעיים שמהפכים את המציאות.

    זה בעצם ההבדל בין אמונה וביטחון. אמונה זה מצב שאדם מקבל כל מה שבא עליו תוך אמונה שהכול לטובה ומאת ה' הייתה זאת. ביטחון זה כשאדם נתון בתוך צרה ואין לו ספק שהוא ייצא מזה, שייוושע. כשאדם בטוח בכך הוא מסוגל להפוך את המצב מרע לטוב כי "הבוטח בה' חסד יסובבנו".

    הרבי כותב לשניאור זלמן מסחרי, שהיה עסקן ציבורי שסייע רבות לחב"ד בארה"ק בה' מנחם אב תשכ"ד: "…בראותי הרגש ליבו ואהבתו לכפר חב"ד בתוככי אהבת ישראל בכלל, הרי ההתחזקות בזה היא דבר בעיתו, בפרט בימים אלו שבין המצרים דחורבן בית שני שקרה מפני שנאת חינם… ומפני חטאינו גלינו מארצנו ואי–אפשר לביטול המסובב כי אם על–ידי ביטול הסיבה וכל גירעון חלישות בסיבה מביא גרעון וחלישות במסובב אפילו הוא לעת עתה רק בעולמות עליונים, וכיוון שעיקר החטא היה שנאת חינם, הרי תיקונו באהבת חינם.

    ויהי רצון שבקרוב ממש נזכה לקץ גלותנו ולגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ויהפכו הימים האלה לששון ולשמחה.

    1622

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. חיה שרה
      י״ט בתשרי ה׳תשע״ה (13/10/2014) בשעה 17:30

      מי שרשמה תגובה כאן את מבית חיה קרית שמואל???????????????? זו היתה התחנה שלי@@@@@@@@@

    2. אורו של משיח לבבית
      י״ט באב ה׳תשע״ד (15/08/2014) בשעה 8:37

      לא הבנתי
      🙂

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה