הנובר
  • לפקוח עיניים ולראות!

    הגדלה

    "התחבטתי קשות. למען האמת, התלבטתי האם 'להעניש' אותה על-כך שלא קבעה פגישה כראוי בצורה מסודרת או בכל זאת לכווץ מעט את לוח הזמנים שלי ולתת לה הזדמנות. בסופו של דבר פגשתי אותה ואת שתי בנותיה וביצעתי את ההזמנה לשביעות רצון שלושתן. "שבוע לאחר מכן התארסה הבת הגדולה והזמינה אותי לעצב לה את הווארט. כמה ימים לאחר מכן כבר התקשרה לסגור על עיצוב החתונה כמה ימים לפני ראש השנה • מירי שניאורסון

    הזמן חולף מהר. הנה נגמרה עוד שנה וכבר הגענו לשבת מברכים חודש אלול. בדרך כלל מברכים את חודש אלול בשבת פרשת ראה. ובהחלט יש מה לראות.

    הקב"ה ברא את העולם כך שהטבע מסתיר על האור האלוקי. כך שלרוב אנחנו לא רואים בעינינו את הניסים שעוטפים אותנו ומתקשים לקשר ולחבר את השתלשלות העניינים בחיינו כניסים שבכל יום.

    הנה סיפור שסיפרה לי מעצבת החתונות. "בתחילת חודש מנחם-אב (כולנו זוכרים את מצב הרוח האישי והכללי שפקד אותנו באותה תקופה), התקשרה אליי לקוחה והודיעה שבכוונתה להגיע למחרת על מנת לסגור על הבר-מצוה של בנה. בדקתי ביומן ולא היה רשום לי דבר באותו יום, אבל היא התעקשה וטענה שכבר לפני חודשיים היא קבעה איתי. בדקתי שוב בהתכתבות בינינו וראיתי שאכן הייתה כזאת, אך לא נקבעה שום פגישה. הייתה זו התכתבות של הצעת מחיר וכאלה.

    "התחבטתי קשות. למען האמת, התלבטתי האם 'להעניש' אותה על-כך שלא קבעה פגישה כראוי בצורה מסודרת או בכל זאת לכווץ מעט את לוח הזמנים שלי ולתת לה הזדמנות. בסופו של דבר פגשתי אותה ואת שתי בנותיה וביצעתי את ההזמנה לשביעות רצון שלושתן.

    "שבוע לאחר מכן התארסה הבת הגדולה והזמינה אותי לעצב לה את הווארט. כמה ימים לאחר מכן כבר התקשרה לסגור על עיצוב החתונה כמה ימים לפני ראש השנה.

    "תראי מה זה. כמעט סירבתי לאירוע הראשון שממנו קבלתי את ההזמנה השנייה וממנו השתלשלה ההזמנה לאירוע השלישי. והכי נורא, כמעט שכחתי את יד ה' המכוונת ומנווטת ביד אומן את כל מה שקורה איתנו והיא זו שאחראית להשתלשלות האירועים. לנו נראה הכל טבעי, ברור ומלובש בגדרי הטבע. אבל זה ממש לא כך".

    כל מה שצריך הוא לראות!

    פשוט לפקוח את העיניים ולראות את חסדי ה' וטובו הגדול שמלווים אותנו דבר יום ביומו.

    גשם הטילים שטפטף בתחילת החודש ובשבת מברכים של חודש מנחם-אב, הזכיר לי את המשמעות הדואלית שיש במילה "גשם". הגשם כולל בתוכו את הגשמיות ואת הארציות אבל הוא גם התגשמות של חלום, של רעיון.

    הגשם שמסמל את הפרנסה, את החומריות, יכול להיות טיפות עדינות של מים, של גשמי ברכה או סערה וסופה שגורמות להרס ולהצפה. הגשם מביא בכנפיו ריח של רעננות אך גם את הבוץ…

    הדואליות הזו מעידה על הכפילות בחיינו. אנחנו יכולים להסתכל על העולם ולראות בתוכו את האור האלוקי. אנחנו יכולים להבחין בכך שכל מה שקורה איתנו, מטוב ועד פחות טוב, הוא למעשה שפע מלמעלה ואנחנו יכולים לראות את השלילה ואת כוחות הטבע הפועלים נגדנו.

    אנחנו יכולים לראות את גשם הטילים כדבר שלילי אך גם כדבר חיובי שבזכותו התלכדנו וגילינו בתוכנו עוצמות נפש ואחדות שלא הייתה כאן זמן רב. הכל תלוי בנקודת המבט שלנו.

    זכרו! הפרשה נקראת "ראה", ה' מצפה מאיתנו לראות. אם לא נעצום את העיניים הרוחניות שלנו ונתבונן במה שסביבנו ובמה שקורה לנו, נוכל לראות במו עינינו את הניסים הגלויים שמלווים אותנו. גלויים? כן. למי שמסתכל נכחו בעיניים פקוחות.

    בזוהר מבואר, שלא רק שהשבת היא שיאם של ששת ימי השבוע שקדמו לה, אלא שהיא זו שנותנת את הטון לששת הימים הבאים אחריה – "כל שיתא יומין מיניה מתברכין".

    שבת זו, שבת מברכים חודש אלול, היא שבת ממנה מתברך חודש אלול, החודש בו אנו מתקרבים למלך שנמצא בשדה. אם באמצעות הוספת מזמור תהילים בתפילה ואם באמצעות הוספת מזמורי תהילים אחריה. אם באמצעות תוספת בלימוד התורה ואם באמצעות תוספת בקיום המצוות. כל זה כמובן כהכנה לימים הנוראים שהולכים וקרבים.

    שבת מברכים בה קוראים בתורה את הפסוק: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה". אם תסתכלו היטב, אם תראו נכון, תגלו שכל מה שה' נותן לנו זו ברכה. "אין רע יורד מלמעלה". זוכרים?

    פרשתנו עוסקת בין היתר גם במעשרות. ביניהם מעשר עני. מספרים כי פעם אחת שאלה ויקטוריה מלכת אנגליה את השר מונטיפיורי כמה כסף יש ברשותו, או נכון יותר, מה סך כל נכסיו. איש החסד אמר לה כי ישיב לה על-כך לאחר שיעשה הערכת שווי לנכסיו.

    ימים ספורים לאחר מכן חזר השר למלכה עם הערכת השווי שהכין. המלכה נדהמה. "מה?!", שאלה, "הרי כולם יודעים ששווי החברות שברשותך גדול הרבה יותר". "אכן", ענה לה השר שהקדיש את חייו לעזרת אחיו היהודים בעולם כולו. "האדמות והמפעלים אינם רכושי האמיתי, היום הם ברשותי ומחר אינם. אך הכסף שנתתי לצדקה הוא הוא רכושי האמיתי"…

    "פתוח תפתח את ידך", מצווה התורה בפרשתנו. מצוות הצדקה היא ערך עליון ומזהה את היהודים בכל הדורות ועניינה קשור בקשר הדוק למצוות התלויות בארץ כפי שאפשר לראות בפרשה.

    לה' הארץ ומלואה. כל כספנו ורכושנו אינו שלנו, אלא של ה' יתברך שמעניק לנו מידו הטובה והרחבה. אנו רק שליחיו של הקב"ה לעשות בו שימוש נכון. דהיינו, לתת לו משלו, כי אתה ושלך שלו.

    "אפס כי לא יהיה בך אביון". אם נזכור שאנו רק "גזברים", יהיה לנו הרבה יותר קל לתת מכספנו לצדקה. אם נתבונן היטב ונראה (ראה) שכל מה שהשגנו הגיע מלמעלה ויד ה' היא זו שמכוונת את הכל, יהיה לנו הרבה יותר קל לפתוח את הלב ולהעניק לאלו שגורלם לא שפר עליהם.

     

    הלוואי שנזכה לראות כל העת את הניסים שה' עושה עמנו.

    הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

     

    Mirisch1@gmail.com

    1560

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    תגובה אחת

    1. מושקא
      כ״ה באב ה׳תשע״ד (21/08/2014) בשעה 22:36

      יחי
      ראוי לתקן..הישתדכה!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה