• שיר הלל לסלסלת הכביסה

    הגדלה

    ערב אחד, כשכבר לא יכולתי לשאת את ממלכת הכביסה המתרחבת שלי, החלטתי לרגע להפסיק לרטון ולרגון על ערימות הכביסה, על העבודה שלא נגמרת, על כך שלאיש לא אכפת ורק אני חושבת על חיסכון נקיון ויעילות...הסתכלתי רגע על סלסלת הכביסה המפוצצת לעייפה והחלטתי לראות את הצד החיובי שבה. וזה מה שיצא • נעמה טוכפלד

    ערב אחד, כשכבר לא יכולתי לשאת את ממלכת הכביסה המתרחבת שלי, החלטתי לרגע להפסיק לרטון ולרגון על ערימות הכביסה, על העבודה שלא נגמרת, על כך שלאיש לא אכפת ורק אני חושבת על חיסכון נקיון ויעילות…הסתכלתי רגע על סלסלת הכביסה המפוצצת לעייפה והחלטתי לראות את הצד החיובי שבה. וזה מה שיצא:

     שיר הלל לסלסלת הכביסה

    אני נכנסת, והיא שם,

    מביטה בי בהתרסה

    עומדת מלאה גולשת על גדותיה,

    סלסלת הכביסה.

    את לא מתכוונת לרוקן אותי? שואלת בקריצה

    לא, עד שכבר לא אוכל לעבור פנימה אני עונה בהלצה

    ובכלל, אולי תפסיקי אותי להטריד, אני מוסיפה ברצינות

    את לא מפסיקה להתמלא, נערמת כמו סחורה בחנות

    תגידי את לא מתביישת? עונה היא בנזיפה

    הטענה שלך, הייתי אומרת, מעט חצופה!

    למה כוונתך, כביסה חביבה, אני שואלת חרישית

    האם לא נראה לך לגיטימי שאראה יום אחד את הקרקעית?

    תקשיבי טוב, אומרת לי סלסלת הכביסה

    את צריכה להגיד כל יום תודה על כך שאני עמוסה

    אני מלאה בבגדי ילדים, תינוקות, וזוג הורים

    האם את יודעת כמה יקרים הדברים?

    על כך שיש לך למי לכבס ואת מי להלביש

    יש כאלה שאין להם בעולם איש

    יש נשים  שרק חולמות לכבס עוד ועוד

    ומצפות בכיליון עיניים לתינוק או תינוקת בבגד ורוד

    ויש נערות שממתינות לזיווגן

    ואת הכביסה המשפחתית רואות רק בעיני רוחן

    יש משפחות שאזלה שם הפרוטה

    ואפילו למלא את הסלסלה בבגדים מלוכלכים לא יכולה

    תגידי תודה שיש לך בכלל כסף לבגדים, לאבקה למכונה

    שיש לך בריאות וכוח לביצוע המשימה

    על מה בכלל את מדברת? זו הרי שירת החיים

    > הרי את יודעת שלא הכל זה גן של שושנים

    וכן, בתפקיד האמהות וההורות שלך גם אני מופיעה

    אפילו אם נדמה לך שאני פה מפריעה

    וזה בסדר גמור אם הבעל מידי פעם יתחלק בעבודה

    למרות שהכביסה הלבנה תצא לך ורודה

    את יודעת שבסופו של יום יהיה פה מה ללבוש

    אפילו אם הוא הרתיח את הסוודר ואי אפשר להכניס ת'ראש

    תגידי תודה על כל גופיה, אוברול וחצאית

    ה' עשה לך טובה ענקית

    אני הרי מעידה כאלף עדים

    שבבית הזה מתקיימים חיים

    אז נכון שאת עובדת, אמא ואישה עסוקה

    ויש לך מיליון דברים על הראש, בלי הפסקה

    לכן אני לא לוחצת, קחי לך ת'זמן

    עד שבת תספיקי לארגן איזה בגד לבן

    תלבישי את הילדים בגדי חמודות

    ואל תשכחי שוב לה' להודות

    שיש לך כביסה והרבה, לכבס,

    כי גם אם זה לא נראה לך, מדובר פשוט-בנס.

    1753

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    6 תגובות

    1. אסתי
      ב׳ בטבת ה׳תשע״ה (24/12/2014) בשעה 1:19

      פשוט מדהים!

    2. מוש ס
      י״ט בכסלו ה׳תשע״ה (11/12/2014) בשעה 19:46

      גדוווול! נעמה המלכה!

    3. יחי המלך המשיח!
      י״ט בכסלו ה׳תשע״ה (11/12/2014) בשעה 10:31

      ממש יפה! אני מאוד נהנת לקרוא את הכתבות שלך

    4. yaelie
      י״ט בכסלו ה׳תשע״ה (11/12/2014) בשעה 0:47

      ממש במקום! הסתכלות כ"כ בריאה. זה כמו המשל שנכנסים לחדר חשוך ונתקלים בחפצים וברגע שמדליקים את האור, החפצים עדין שם, אבל כבר לא נופלים. הכביסה נשארת, אבל צריך להדליק את האור בראש.

    5. חני
      י״ח בכסלו ה׳תשע״ה (10/12/2014) בשעה 15:20

      חמוד!!

    6. mina
      י״ח בכסלו ה׳תשע״ה (10/12/2014) בשעה 13:42

      אהבתי!!
      בא במקום;)

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.