• פרק שישי: המטיילות מספרות מבית חב"ד

    9 | הצג גלריה

    האמת, שבית חב"ד נותן לי תחושת משפחתיות ואחרי טיול ארוך את רואה משפחה וילדים כאלה מתוקים, הם הכי מקסימים. אין לי פה אבא ואמא וואני מרגישה שבית חב"ד הם האבא ואמא שלי. כשקרתה לי תאונה קטנה ישר הלכתי לספר לשליחים בבית חב"ד, לשפוך את ליבי • לטור המלא

    כשהייתי ילדה היתה לנו קלטת של אריאלה סביר על החורף. ולפני אחד השירים על הגשם היתה הקראה, ואריאלה סביר שאלה רטורית: חשבתם פעם איך זה לחיות בתוך ענן?

    לא, אף פעם לא חשבתי, תמיד הבטתי על העננים מלמטה למעלה.

    אז זהו כאן אנחנו חיים בין העננים, מעל העננים ובתוך העננים. לעיתים אפשר לראות אדים עוברים על ידך וזה בעצם ענן המטייל לו בין האנשים…

    הכפר וואטה קאנל נמצא בדרום הודו במדינת טאמיל נאדו (Tamil Nadu) הכפר נמצא בגובה 2200 מטר מעל פני הים ויושב על מדרון תלול מאוד וזה סוד קיסמו.

    וואטה ידועה בזריחותיה שהן הזריחות היפות ביותר בעולם , והכי מיוחד הוא שכל יום יש זריחה אחרת. השמש העולה בין ההרים מבעד לעננים, יוצרת צבעים מהפנטים וקסומים. יום זריחה עם עננים ויום בלי ולפעמים גם לא רואים כלום כי כולם נמצאים בתוך הענן….

    השקיעות בוואטה גם כן מפעימות, מחזה עצום של שמיכת שלג ענקית כמין ים עם גלים שוצפים וקוצפים ומכסים את ההרים. אפשר לראות איזה שפיץ של הר גבוה שהתכסה בעוגת הקצפת הלבנבנה הזאת. גוונים של כחול, תכלת, כתום אדום וצהוב צובעים את השמיים ומשאירים את הצופים בפה פעור.

    אם תרדו המון המון בדרך חתחתים בין עצים וסלעים, בקתות וגם מפלים תגיעו ל"דולפין" – סלע בולט מעל תהום גבוהה ביותר שנראה קצת כמו ראש של דולפין. תוכלו לצפות בצוק נפלא ובעננות הנמוכה. אם תגיעו בזמן הזריחה הרווחתם מחזה מהפנט ונדיר ביופיו.

    השביל בוואטה פשוט קסום, אני הולכת בו  ומצד אחד ניבטים אלי עצים מופלאים בגבהים שונים שיחים סבוכים וביניהם מפלים קטנים וסלעים גדולים נפלאים. מצד שני יערות וג'ונגלים עצומים וביניהם המוני קופים הקופצים מעץ לעץ. על השביל בדרך יש כמה נקודות תצפית שכולם נעצרים (ומצטלמים) שם משם ניתן לראות את העמקים המטורפים, עננים עצים, שקיעה ובעצם את פלאי הבריאה. כמובן שמידי פעם תתקלו בפרות אוכלות עשב… השביל נגמר ומגיעים למפל מפעים ביופיו מסביבו עצים הכי מיוחדים שראיתי בחיים שלי ופשוט מים מים ועוד מים..

    נהרות של מים בין כרי דשא עצומים וחבלים עם כביסה של הכובסות הכפריות שעושות כביסה בנהר. ליד האגמים שוכנות בקתות ובינהם ילדים הודים יחפים, נשים סוחבות עצים וגם כמה בתי פאר יפייפים. ועוד פרה ועז, כלב וחמור וסוס וכרי דשא ואגמים והנה עוד מפל גבוה ויפיפייה. אי אפשר להפסיק להתפעל מהפלא הזה. ועוד יערות ועצים ובקתות.

    קסם של מקום!

    אז מה מטיילים מוצאים בוואטה ? מה מייחד אותה משאר המקומות בהודו הפסטורלית?

    בוואטה יש הרבה דירות לתיירים ואפילו גדולות כך שהחבר'ה מתחלקים וגרים בשותפות. הסגנון פה ממש ביתי ומשפחתי. כיון שבדירות יש מטבח וסלון ומרפסת נעימה, וזה לא סתם גסט האוס קטן וצפוף. החבר'ה כאן מבשלים לעצמם ארוחות כיפיות, מבקרים זה את זה וממש נהנים מהאווירה במקום.

    המטיילים אוהבים כל כך את וואטה כיון שהיא שקטה ופסטורלית. אפשר למצוא פה מטיילים שיושבים במרפסת מנגנים, שרים, מעשנים או רוקדים ואפילו כותבים להנאתם. אף אחד לא רץ ולא ממהר לשום מקום.

    רובם כאן קמים לזריחה המהפנטת של וואטה ופשוט מעבירים את יומם במנוחה ובהנאה מהנוף המעצים.

    שאלתי כמה מטיילות מה מיוחד בוואטה קאנל משאר הכפרים והמקומות היפים בהודו:

    חן:

    וואטה קאנל.

    כ"כ  הרבה שנים שמעתי על כפר בשם וואטה. המקום הזה שאתה מגיע ואתה מעל העננים.

    הגעתי לוואטה אחרי מסע של 24 שעות. הגעתי לכפר קטן. והאדם הראשון שאתה פוגש אומר לך.. חפש דירה.. הכל מלא אבל חפש, בטוח מישהו עוזב היום..

    ואני פוגשת את החברים שלי מאושרים.. ושואלת אותם דבר ראשון אז מה..? מה עושים כאן..

    אנחנו יושבים במרפסת מכינים קפה והם  אומרים לי ”זה מה שעושים כאן.. תראי איזה יופי.."

    אני מסתכלת על הנוף היוצא דופן הזה גובה מטורף מעל רכס הרים ופשוט נושמת..

    יושבת  שעות על חתיכה קטנה של בטון שנקרא המרפסת שלנו.. שעות הקשבתי למוסיקה

    נהנתי מהשמש הכל כך קרובה .. ופשוט נשמתי שוב.

    להתעורר לזריחות ולהבין מה קורה סבבי לאיזה מקום יוצא דופן וכל כך מיוחד הגעתי.

    יש תחושה של בית, כאילו אתה צועד בנעלי בית והפעם אתה נמצא במקום היפה ביותר עם הנוף והשקט הרגועים ביותר שתמצא.. אולי בגלל שאין שם המון אנשים וזה שומר על המקום אינטימי ונעים.

    כל אחד עסוק שם בלבשל ולהכין את הארוחות להמשך היום, ויש לך זמן איכות להקשיב בעיקר לעצמך.

    השיחות הנעימות והתובנות שמגיעות בגלל שכל כך רגוע ושליו שם.

    יש לך זמן להיות בבית. לא לרוץ ממסעדה למסעדה אלא לשבת וליהנות נטו מההרים שלמטה ומהעננים שלעיתים נכנסים אליך לדירה.

    אני צריכה לעכל, להעריך את העוצמות שיש פה.

    וואטה היא המקום היפה ביותר בדרום, עם המון תובנות ועומקים אליהם אתה מגיע.

     

    שאלתי את שני מטיילת מקסימה מחיפה:

    מה אהבת בוואטה?

    בכל הודו הרגשתי שאני צריכה לרוץ, וכאן בוואטה נהנתי מאווירה הרגועה, אני נהנית פשוט מלא לעשות כלום. אני אדם מאוד תזוזתי אבל כאן אני נהנית לשמוע מוזיקה, לקרוא ספר לכתוב ביומן.

    בכל הודו מתאכסנים בגסט האוסים-חדרים) וכאן זה דירות, יש פה אווירה ביתית הולכים לחברים בשבת בצהריים, יושבים בסלון מציעים לי תה…

    אני לא קמה ושואלת את עצמי מידי בוקר לאן אלך היום, אלא פשוט מרגישה בבית, נחה מתפננת.

    בשאר המקומות בהודו לא כל כך התחברתע למקומיים הם מאוד חמדניים, כאן כולם נחמדים וזה הופך אותי לשמחה אני אפילו מציעה לילדים המקומיים פירות.

    מה מושך אותך להגיע לבית חב"ד?

    ראשית היתה לי איזו בעיה, התפללתי בבית חב"ד והבטחתי שאם היא תיפתר אני אלמד יותר.

    האמת, שבית חב"ד נותן לי תחושת משפחתיות ואחרי טיול ארוך את רואה משפחה וילדים כאלה מתוקים, הם הכי מקסימים. אין לי פה אבא ואמא וואני מרגישה שבית חב"ד הם האבא ואמא שלי. כשקרתה לי תאונה קטנה ישר הלכתי לספר לשליחים בבית חב"ד, לשפוך את ליבי.

    את מגיעה לבית חב"ד בשבת, מה מיוחד פה בבית חב"ד?

    אווירת שבת חשובה לי מאוד. הארוחה, האווירה התוכן.. כשהתארגנו כמה חבר'ה באחד המקומות בהודו לארוחת שישי במסעדה, האנשים לא לקחו את זה ברצינות וחיפפו.

    ואני ממש לא נהניתי במסעדה בשבת.

    אני אוהבת להגיע לארוחות בבית חב"ד, האוכל מצוין, אני אוהבת את הסיפורים ודברי התורה.

    מדהים אותי מה שהם עושים הם מקסימים. כיף לי לשבת איתם בארוחות הם מצחיקים.

    מה את לוקחת מבית חב"ד?

    הרב רן אמר באחד השיעורים שכאשר עושים משהו לעשות אותו מתוך שמחה ואהבה. זה משנה את כל התפיסה, אני לוקחת את זה איתי להמשך הטיול וכמובן לחיים.

    אז זה תפקידנו ושליחותנו כאן בוואטה, במקום היפה ביותר, לתת לאנשים הרגשה טובה וביתית וחמימה. למרות שכיף ונעים לשבת בדירה המגניבה עם כל החברים הם יגיעו לסעוד בבית חב"ד, לשיר, לשמוע דברי תורה וליהנות מאווירה חסידית וגאולתית.

     

    IMG-20150202-WA0025

    IMG-20150202-WA0026

    IMG-20150202-WA0027

    IMG-20150202-WA0030

    IMG-20150202-WA0031

    IMG-20150202-WA0032

    IMG-20150202-WA0033

    IMG-20150202-WA0035

     

    1506

    תגיות: ,

    10 תגובות

    1. שירה
      ט״ו בשבט ה׳תשע״ה (04/02/2015) בשעה 8:14

      הכתבות מקסימות, ממש עושות חשק!
      נשמע כאילו שליחות בהודו זה פסטורליה נטו.. בלי שום קשיים והתמודדויות.. ממש ימות המשיח 🙂

      • דבורה לאה
        ט״ו בשבט ה׳תשע״ה (04/02/2015) בשעה 18:40

        כן גמאני חשבתי ככה עד שהגעתי שליחות זו שליחות מלאת קשיים אבל עם המוון סיפוק עשיה ותענוג.
        כל דבר שבקדושה הצד השני ינסה לחבל …
        אני בחרתי פחות לדבר על הקשיים אבל מבטיחה לך שיש:)

    2. מושקא
      י״ד בשבט ה׳תשע״ה (03/02/2015) בשעה 20:41

      ואו!!פשוט מהמם!!!ניראלי שאני את השליחות שלי הולכת לעשות שם!!;)…

    3. חיהלה
      י״ד בשבט ה׳תשע״ה (03/02/2015) בשעה 17:52

      וואו….המון הצלחה בשליחות..
      מקום מהמם…

    4. חני.נ.
      י״ד בשבט ה׳תשע״ה (03/02/2015) בשעה 10:40

      ממש שכנעת אותי לבוא לבקר בואטה… 🙂

      • דבורה לאה
        י״ד בשבט ה׳תשע״ה (03/02/2015) בשעה 16:26

        קדימה לשליחות

    5. חיה
      י״ג בשבט ה׳תשע״ה (02/02/2015) בשעה 21:29

      אחותי היקרה!!! את כותבת מהמם! אני ממש נהנית לקרא.. והנופים מדהימים. אין ספק שזה מרגיע להיות בכזה מקום מדהים. הלוואי על כולנו כזה רוגע.. אוטוטו כשמשיח יבוא נהיה כולנו רגועים. נלמד תורה בנחת ובשלווה..אוהבת!!

      • דבורה לאה
        י״ד בשבט ה׳תשע״ה (03/02/2015) בשעה 16:26

        תודה אחות אהובה געגועים

    6. חנה
      י״ג בשבט ה׳תשע״ה (02/02/2015) בשעה 18:13

      יחי. מי שבתמונה זו את, דבורה לאה?

      • דבורה לאה
        י״ד בשבט ה׳תשע״ה (03/02/2015) בשעה 16:26

        אכן

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.