נר שביעי של חנוכה לאחר ההדלקה המרכזית בכפר התיישבנו לארוחת ערב בבית חב"ד. אחד המטיילים התעניין כיצד הגיעה לוואטה החנוכייה הגדולה,

הרב רן שמיר שליח הרבי מלך המשיח בכפר וואטה קאנל  פתח ושיתף אותנו:

"הסיפור התרחש לפני ארבע שנים ערב חנוכה בבית חב"ד. נזקקנו לחנוכיה גדולה במיוחד להדלקה המרכזית כאן בכפר.. נסעתי עם אחד התמימים לעיר קודאי קנאל (רבע שעה נסיעה מהכפר) על מנת למצוא רתך שיכין לנו את החנוכייה המבוקשת.

קשה היה למצוא רתך שיבין בדיוק את צרכינו.  הסתובבנו בין רתכים שונים. אחד לא עושה את העבודה הזאת, והשני לא עושה דבר אחר. לבסוף מצאנו רתך שלא ידע מילה באנגלית, ניסינו בכל דרך להסביר לו כיצד צריכה להראות החנוכיה. הראנו לו תמונות של חנוכיות מכל העולם ואת החנוכיה ב-770, מצאתי בהשגחה פרטית מופלאה ליד החנות איזה מוט מחולק לשניים שמאוד עזר להסבר. ו"התמים" המולהב צעק לו בעברית: " מה אתה לא מבין? המכבים ניצחו את היוונים".

לאחר דין ודברים, המחשות וציורים הבין ההודי מה אנו רוצים, אמר שיקח לו ארבעה ימים להכין את המנורה. סיכמנו איתו שבבוקר הוא מביא לנו את המנורה כיון שבעוד ארבעה ימים נר ראשון של חנוכה.

סגרנו את העיסקה, וכעת ההודי מבקש ממני חצי מהסכום עכשו ואת החצי השני כשאקבל את החנוכיה.

הסברתי לרתך שכעת אין לי את הסכום, אך אתארגן על כסף ובעוד כמה ימיםמ אשלם לו. אך ההודי לא הסכים לשמוע על כך.

אין כסף-אין חנוכיה!

אני מסביר לו שאין לו מה לדאוג אארגן לו את הכסף. הבהרתי לו שמכירים אותי כאן בקודאי ושאני בית חב"ד בוואטה קאנל, ההודי הפתיע אותי בתשובתו שאינו מכיר כפר בשם וואטה קאנל…

הייתי אובד עצות. עוד ארבעה ימים נר ראשון. אך לא תיארתי לעצמי שבינתיים המשלח פועל פעולות שמיימיות.

עוד אנחנו מדברים נכנס לחנות הודי קופץ עלי בחיבוקים ונשיקות וצועק לי: "יש בת, יש בת"

אני מנסה לדלות מזכרוני מהיכן אני מכיר את ההודי הזה. לאחר מספר דקות אני נזכר בסיפורו.

מיודענו ההודי עושה את הטראקים מוואטה קאנל למונאר, הוא נוצרי ובתו ובעלה הם נוצרים אדוקים ממש אנשי כנסיה.

יום אחד מגיע אלי ההודי ומבקש: "רבאי, הבת שלי כבר נשואה זמן רב ואין לה ילדים, רבאי תברך אותי"

עניתי לו: :"תשמע, אני לא יכול לברך אותך. אבל יש את הרבי מליובאוויטש הוא הרבי של כולם, תכתוב לו את בקשתך ונכניס לאגרות הקודש" ההודי מבקש ממני לכתוב כי הוא לא יודע לכתוב בעברית, אבל אני אומר לו תכתוב בטמילית. הרבי יודע בטוח טמילית.

ההודי כותב ואני פותחים באגרות. הרבי מדבר שם על קיום שבע מצוות בני נח. אני מסביר להודי שאם בתו תשמור על שבע מצוות בני נח בוודאי תזכה להתברך בילד. ההודי מבטיח לדבר עם בתו.

מאז לא פגשתי את ההודי, והנה עכשיו כשאני אצל הרתך פוגש בי ההודי ומבשר לו על הולדת נכדתו בשעה טובה.

אני מתרגש ושמח בשמחתו, ה"תמים" והרתך לא מבינים על מה השמחה.

כשהוא נרגע מהתרגשותו הוא שואל מה מעשיי באזור הזה של קודאי, הרי אני לא מסתובב באזור הזה בדרך כלל. הוא יודע.

אני מספר לו שאני כאן על מנת לבנות חנוכיה לבית חב"ד לחג החנוכה. אך הרתך לא מוכן להתחיל להכין את החנוכיה אם אני לא מביא לו מחצית מהסכום כעת.

הסבא הטרי מודיע לרתך "תשמע זה אדם קדוש, קדוש ומקודש, אתה יכול לסמוך עליו!"

ההודי הרתך שמע את הסיפור, ויתר על התשלום המיידי והסכים לקבל תשלום מאוחר יותר.

תוך ארבעה ימים הייתה החנוכייה מוכנה לתפארה, מיוחדת וגדולה לפרסום הנס.

מדהים איך הרבי מלך המשיח דואג לשלוחיו באופן כל כך מיוחד וניסי, בהשגחה פרטית כל כך מופלאה.

מאז המנורה הגדולה ניצבת בגאון על ההר בוואטה קאנל עוסקת בפרסומי ניסא וצועקת "אלוקות"

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

__

לתגובות [email protected]