• אנחנו כאן במטרה להביא משיח! נקודה • ליאת שמיר

    4 | הצג גלריה

    כשאת שואלת איזו מתנה קיבלתי מהרבי עולה לי הפסוק מהפרק של הרבי "מקימי מאפר דל" יש אינספור ניסים, מתנות והשגחות פרטיות- בעיקר כשנמצאים בשליחות, אבל כבעלת תשובה כמעט בכל יום כשאני סוקרת את את הפעילות, מסתכלת על ילדי ועל הבית אני מחייכת ואומרת לרבי 'מקימי מאפר דל' ממקום כל כך דל שבו כל כך חסר תוכן רוחני • ליאת שמיר כותבת לכבוד י"א ניסן לטור המלא

    ב"ה

    מאת: ליאת שמיר, שליחת הרבי מה"מ בעיר ווטה קנאל

     

    מקובל לחשוב כי אופי השליחות בבתי חב"ד בהודו הוא אופי זהה,
    אמנם, נכון לומר כי ההתמודדויות שלנו כמעט זהות, קרי הקשיים בחינוך הילדים, בתפריט דל יחסית, בנסיעות מפרכות, בבעיות של אספקת מים וחשמל, בהתמודדות עם קהל ממגוון צבעי עם ישראל וכו..
    נכון, זה אותו קהל היעד וגם אופי העשיה והנתינה כמעט זהים, אך עם זאת לכל בית חבד בהודו אופי קסום משלו, עם סגנון שונה של פעילות.
    בבית חב"ד ווטה קנאל השאיפה  היא לתת תחושה של בית , בית עם כל הביתיות הכרוכה בו.
    המטייל נהנה להרגיש שהוא יושב בסלון ביתך הפרטי עם הצעצועים על הריצפה והילדים המתרוצצים לידו (או במקרה הטוב יותר-עליו) כי זו ווטה קנאל.
    בווטה לא מסתובבים ברחוב, בחנויות ובמסעדות, ווטה זה כפר קטן המכונה בפי המטיילים "קיבוץ".  בווטה יושבים בבית! והחרוצים יותר גם יישבו בבית של השכנים, ומטיבי הלכת גם יגיעו לבתים ברדיוס יותר הרפתקני, לכן הם לא מחפשים להגיע למרכז הומה אלא נהנים לשבת אצל משפחה בסלון..
    את שואלת איך הרבי חדור בשליחות ואני נזכרת בשיחה עם בעלי בתחילת דרכנו בשליחות , כשעוד הקשיים היו בחיתוליהם, ועם זאת באופן פרדוקסלי המצב באמת היה גרוע יותר …
    איך אפשר להתמודד עם כזה קושי שאלתי את בעלי על נושא מסויים, והוא ענה לי " את צודקת , זה באמת משהו שצריך להיות צדיק בשביל להתמודד איתו.." ואני- בקיאה בתניא שכמותי אומרת לו, " אם כך אתה אומר שהשליחות לא בשבילנו… הרי צדיק- אני מכירה רק אחד."
    "נכון, ולשליחות הזו אנחנו יוצאים רק בכח שלו, לכן, אנחנו בוודאי יכולים להתמודד גם עם הקושי הזה" ומאז מבחינתי זה לא שהרבי רק חדור בשליחות אלא שהוא השליחות, אני מרגישה שהדברים נעשים בכוחו, ואני הקטנה..בתפאורה.

    כשאת שואלת איזו מתנה קיבלתי מהרבי עולה לי הפסוק מהפרק של הרבי  "מקימי מאפר דל" יש אינספור ניסים, מתנות והשגחות פרטיות- בעיקר כשנמצאים בשליחות, אבל כבעלת תשובה כמעט בכל יום כשאני סוקרת את את הפעילות, מסתכלת על ילדי ועל הבית אני מחייכת ואומרת לרבי 'מקימי מאפר דל' ממקום כל כך דל שבו כל כך חסר תוכן רוחני, זכיתי להבחר ע"י המלך להיות חלק מהחסידות המפוארת ועוד לימים להבחר להיות לו לשליחה במקום מיוחד אי שם בקצה הדרומי של הודו מעל העננים
    "איך הגעתם לחור הזה"?
    היא השאלה הנשאלת ביותר מפי המטיילים.
    על השאלה הזו אני משיבה דרך קבע שהסיפור התחיל לפני בערך  300 שנה…"  אני מספרת את סיפור הבעש"ט לכשיפוצו..
    שיהיה מובן, לא באנו עד לפה להתייפיף וגם לא כדי לעשות ביזנס, שלא יהיה שום צל של ספק, אנחנו כאן במטרה להביא משיח. נקודה.

    IMG-20150329-WA0012

    IMG-20150329-WA0013

    IMG-20150329-WA0011

     

    1834

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. דבורה לאה
      כ״ה בניסן ה׳תשע״ה (14/04/2015) בשעה 20:27

      חסידה!:P

    2. 770
      י״ג בניסן ה׳תשע״ה (02/04/2015) בשעה 9:41

      ליאת אין כמוך!!! נצרתית שלנו,,,

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה