• קונפליקט: אבא חזר בתשובה, ואמא.. מנסה להשתלב

    אילוסטרציה
    הגדלה

    בכניסה לגן אני עומדת והגננת מחייכת אלינו ומתקרבת "שלום מה שמכם"? היא שואלת, ואני ממהרת לירות "ברוך השם, ברוך השם יום יום.." אני מנסה להשתלב אבל לא כל כך יוצא לי. היא מתעלמת בנימוס ושואלת שוב "מה שמך"? אני מתעשתת ועונה "אני גלית, אמא של זוהר, דברנו בטלפון" • טור מאת גלית לוין

    מאת גלית לוין

    עד גיל שלוש לא הייתה בעיה, בעלי התכווץ קצת לטובתי ומצאנו משפחתון חילוני של אישה מתוקה מסורתית, ששומרת כשרות.

    כעת החופש הגדול נגמר ויומו הראשון בגן של בני הבכור בן ה-3 הגיע. אני אוחזת את ידו ואת ידה של הילדה הקטנה והמפוחדת שבי ובדרך לגן אני מסבירה לו שגן חב"ד אוהב את כולם באשר הם, ותיכף יכיר המון חברים חדשים לשחק עימם. לילדה הקטנה שבי אני פונה ומרגיעה אותה שאם לא ירצה להתפלל לא יכריחו אותו.

    בכניסה לגן אני עומדת והגננת מחייכת אלינו ומתקרבת "שלום מה שמכם"? היא שואלת,

    ואני ממהרת לירות "ברוך השם, ברוך השם יום יום.." אני מנסה להשתלב אבל לא כל כך יוצא לי.

    היא מתעלמת בנימוס ושואלת שוב "מה שמך"?

    אני מתעשתת ועונה "אני גלית, אמא של זוהר, דברנו בטלפון"

    "כן כן בטח" היא מאשרת, "ברוכים הבאים לגן חב"ד" ופונה אל זוהר לשוחח עימו ולעשות לו הכרות בגן החדש.

    דאגתי כבר בימי החופש בגדול להסביר לה על המשפחה המיוחדת של זוהר, שאבא חזר בתשובה ולאמא יש עוד המון שאלות ולא שם היא מחפשת את התשובות.

    "אתם גרושים?" שאלתה היתה מתבקשת,

    "לא"! אני ממהרת להגן עלינו "אנחנו חיים באהבה גדולה".

    את זוהר החלטנו לשלוח לגן חב"ד, כי בגנים דתיים אחרים חייכו אלי בנימוס סובלני מאולץ וטענו כי הם מאוד ליברלים ולא אכפת להם מה שאני עושה בביתי, אך לגן עלי להגיע עם כיסוי ראש וחצאית. המחשבה, שעלי להתחפש בכל יום, שללה את הגן הדתי בתוקף והובילה אותי לבדוק גן ממלכתי, במרחק כמה רחובות מביתנו, עמדתי שם בגן, שעל הקיר תמונות של מנהיגי ארצנו ועל הקיר השני ציורי ספיירדמן ונינג'ות, ובתוך כאוס של 35 ילדים ראיתי גננת וסייעת עייפות מלתזז עצמם ולכבות שריפות. הן לא יגיעו אל כל הילדים היום והן בטח שכחו, שחינוך ילדים זאת שליחות בעמנו והיא נושאת אחריות לדורות הבאים. מבטה היה מודאג מזה ששליחותה הפכה להיות בייביסיטר, הקפאת הילדים עד שהוריהם יגיעו. התמונה הכואבת הזאת הכריחה אותי לחשוב מחוץ לקופסא ולנסות למצוא מקום שיכול להכיל את החילוניות שבי ואת הדתיות של בעלי ולפני כל זה למצוא מקום טוב וראוי לחנך בו את בני. תסכול גדול הדיר שינה מעיני מהמחשבה, שבעלי יהיה מוזר בגן החילוני של בני ואילו אני אהיה המוזרה בגנו הדתי. לא רואה את ילדנו מתחנכים במערכת שלא מקבלת את אימם ואילו אינני רוצה לזרוק את בני בתוך ג'ונגל של משרד החינוך.

    בעלי קרא לזה "סיעתא דשמיא"  ואני פשוט חושבת שלאלוקים הזה יש חוש הומור, כששבוע לפני תחילת שנת הלימודים (ובני טרם נרשם לשום גן) שולשל בתיבת הדואר שלנו פלייר ובו קהילת חב"ד בעירנו מזמינה את כל ההורים באשר הם להקנות לידיהם חינוך חם אוהב וערכי בקבוצות קטנות בגן חדש, שנפתח בקצה הרחוב שלנו!

    התקשרתי ושאלה ראשונה שאלתי האם עלי להתחפש, מנדי מנהל הגן טען שאצלם רק בפורים מומלץ להתחפש ואילו בשאר השנה עלי להיות מי שאני ובמגמה להשתפר, כמו כולם.

    חיוך גדול התפשט על פני, לראשונה ידעתי שאולי ארגיש קצת מוזרה אבל בהחלט שייכת,

    מתי אפשר להירשם?

    כותבת המאמר בוגרת הסדנה של ארגון "התקשרות זוגית"
    לזוגות עם פערים בהשקפה הדתית בהנהלת השליחים ר' עמי ואביטל ברעם

     

     

    2249

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    6 תגובות

    1. מושקי
      כ״ה בתמוז ה׳תשע״ה (12/07/2015) בשעה 22:23

      אין על הרבי! חבל על הזמן!

    2. מושקי
      י״ב בתמוז ה׳תשע״ה (29/06/2015) בשעה 13:47

      אייייין מילים!
      רק בחב"ד מקבלים כך את השונה במילים כאלה יפות:"רק בפורים מומלץ להתחפש ואילו בשאר השנה עלי להיות מי שאני ובמגמה להשתפר, כמו כולם."

    3. בתי
      ב׳ בסיון ה׳תשע״ה (20/05/2015) בשעה 11:35

      בסד

      כתבה מקסימה…
      שיהיה לך הרבה בהצלחה(=

    4. דבורה לאה
      כ״ט באייר ה׳תשע״ה (18/05/2015) בשעה 12:26

      מצמרר ומרגש

    5. 770
      כ״ט באייר ה׳תשע״ה (18/05/2015) בשעה 0:21

      חזק¡!!!

    6. פנינה
      כ״ח באייר ה׳תשע״ה (17/05/2015) בשעה 22:30

      אין כמו הרבי שלנו ואין כמו חבד!
      שמקבלים את כולם כמו שהם
      וזה התחיל עוד מאדמור הזקן, גם למתנגדים היה אסור להגיד שום מלה רעה וכו וכו..
      אז בטח למי שהוא יהודי שלא עשה שום דבר רע צריך להתייחס כמו שצריך!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.