• העניין של ה' טבת: הרבי חי! • במת הגולשות

    הגדלה

    והיום כשכתבתי את הSMS לשכנה הלטאית החלטתי 'יהיה משיהיה! עכשיו אני אעשה נחת לרבי!' וכתבתי. כתבתי את השורות הכי קשות, והכי פנימיות שכתבתי אי פעם. כתבתי ''הרבנית חי' מושקא אמרה אז, וזה מה שהכריע את הפסק לצידינו, שהרבי שייך לחסידים, וגם הספרים שייכים לחסידים! ולשאלה, מה כל כך רע אם הספרים יהיו אצל הנכד? ולמה זה כל כך נחוץ שהספרים יהיו שייכים לחסידים? • לקריאה

    חזרתי מהתוועדות לכבוד ה' טבת כולי רועשת ובוערת מהמילים שנאמרו בה. ואז קיבלתי sms משכנה שלי, בחורה ליטאית: "מי הם שבעת הרבניות של חב"ד?". שאלתי אותה אם היא רוצה את שמם או לדעת אודותם. היא אמרה שהיא רוצה את שניהם. אז התחלתי לכתוב לה כל רבנית, מה שמה, מי הוא בעלה וכו' וכשהגעתי לרבנית חי'ה מושקא, בא פתאום קול קטן ואמר לי 'לאה, היום ה' טבת! מה פתאום היא שואלת אותך משהו כל כך לא רגיל?!? זה השגחה פרטית!  תספרי לה אודות ה' טבת!'

    והתחלתי לספר איך שנכד של הרבי הריי"ץ החליט שהספרים הם הירושה שלו ושהם שייכים לו, והתחיל למכור אותם. אבל הרבי אמר שהספרים שייכים לאגו"ח ובגלל שהנכד סירב להגיע לבית דין הם התחילו משפט.

    ואז הגיע קול גדול וגס ואמר 'יצאת ידי חובת שליחותך! אין צורך להיכנס לכל העניין שחיים של הרבי הם נצחיים. אמרת את העיקר!'
    אבל קול אחר אמר 'אבל באמת, מה זה ה' טבת? מה כל כך חשוב אודות המשפט, והספרים? את הרי יודעת מה היא הנקודה המרכזית! את יודעת שהבריח התיכון של כל פרשיית המשפט ושל ה' טבת זה הידיעה שיש לנו רבי חי! עכשיו! היום!'

    ואז נזכרתי בסיפור שקרה לי לפני כמה שנים.

    בשנה הזו ה' טבת היה בשבת ובבית כנסת שלנו דיברו אבא שלי והרב של הבית כנסת אודות ה' טבת בזמן הסעודה. אבל אני לא גמרתי להתפלל בזמן ולא הספקתי לשמוע קידוש, וכשגמרתי את התפילה לא חשתי בנוח לעשות קידוש בבית הכנסת. והחלטתי ללמוד משהו. פתחתי תורת מנחם תש"י, היחיד שמצאתי שם, ובחרתי ללמוד את ההתוועדות של יום הולדת שלי, ר"ח סיון.

    אז אני לומדת את ההתוועדות (הרבי מדבר שם אודות מקיף הרחוק, מקיף הקרוב,  פנימי, בית, לבוש, מזון) והגעתי לסוף של החלק הזה ועצרתי לכמה דקות. ואז אישה שיושבת ממולי פונה אלי בשאלה 'מה קרה בה' טבת?' ועניתי לה את הפשט, שהספרים הוחזרו לחסידים. ואז המשכתי ללמוד את ההתוועדות.

    ופה הרבי מסביר שמאוד נהנה כשחסיד כתב לו אודות הרבי הריי"ץ, "הרבי, שיהיה בריא" בגלל שזוהי האמת! ולמה אחרים לא כותבים כך? כי הם מתביישים! ואז הרבי שאל, ואם כן איך אנחנו יכולים להתוועד פה בפני הרבי הריי"ץ? והרבי ענה 'כי זהו רצונו.

    ואחר שלמדתי את זה הרגשתי שאני מתביישת שלא נתתי לרבי את ההנאה הזאת עוד פעם, לפני דקותיים, חשתי בושה עזה שהחמצתי הזדמנות פז כזו!

    והיום כשכתבתי את הsms לשכנה הלטאית החלטתי 'יהיה משיהיה! עכשיו הזמן לתת נחת לרבי! קדימה!' וכתבתי. כתבתי את השורות הכי קשות, והשורות הכי קלות והכי פנימיות שכתבתי אי פעם. כתבתי "הרבנית חי' מושקא אמרה אז, וזה מה שהכריע את הפסק לצידינו, שהרבי שייך לחסידים, וגם הספרים שייכים לחסידים. ולשאלה, מה כל כך רע אם הספרים יהיו אצל הנכד? ולמה זה כל כך נחוץ שהספרים יהיו שייכים לחסידים? הרבי הסביר, שחיים של רבי,  אינם מוגבלים במושגים גשמיים. ועל ידי הספרים האלו, הרבי ממשיך לחיות בגשמיות."

    וזהו הענין של ה' טבת!
    שהרבי חי!
    הוא בחיים!

    1657

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    5 תגובות

    1. מושקי
      ט״ו בטבת ה׳תשע״ו (27/12/2015) בשעה 17:11

      כתבה יפה אבל לא הבנתי את ההקשר.

    2. מושקא770
      י׳ בטבת ה׳תשע״ו (22/12/2015) בשעה 16:46

      איזה יפה ומחזק!!!

    3. Sarah
      ז׳ בטבת ה׳תשע״ו (19/12/2015) בשעה 22:34

      גם אני לא כל כך אבל בכל זאת זה כתוב יפה…

    4. חני
      ה׳ בטבת ה׳תשע״ו (17/12/2015) בשעה 22:33

      וואו. אבל לא הבנתי ככ את ההקשר..

      • פנינה
        ח׳ בטבת ה׳תשע״ו (20/12/2015) בשעה 18:54

        קשר של מה?
        הכל מובן!!
        כתבה מההממת באמת!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.