• השליחה בקוזומל: את הקעמפ הזה הרבי ניהל!

    10 | הצג גלריה

    לילה לפני משגעת את הטבח בבית חב״ד איזה לחם להכין, איזה ירקות להזמין, את בעלי שיקדח בקירות יצבע אותם שהכל יראה טיפטופ... הרגשתי שהפעם הקייטנה הזו זה משהו אחר מכל מה שהיה פה. לא האמנתי עד כמה שזה נכון. אם הרבי דאג לכל הטוב הזה אני חייבת לדאוג לילדים האלה בגשם וברוח ויהי מה... גם בלי תקציבים • השליחה בקוזומל - נוי פלג - בטור אישי

    קוזומל אי קאריבי במקסיקו, מתחיל כאן החורף שיותר מזכיר את הקיץ בישראל… נפתחת לה חופשה בת שלושה שבועות – 13 ילדים יהודים מקסימים יוצאים לחופש מהבתי ספר והגנים המקסיקנים, אין פה בי״ס יהודי…

    איך דואגים שהחופש שלהם הפעם יהיה קצת שונה? האמת זה בכלל לא היה בתכנית, ב"ה אני לקראת לידה וכלל לא חשבתי על רעיון כזה.
    בהחלטה של רגע זה קרה, שלחתי שאלה לקבוצת האמהות בוואטספ אם יש לילדים תכניות לחופשה.חשבתי לעצמי שבטח רשמו אותם כבר לאיזה תכנית או נוסעים לחופשה, זה בגדול מה שקורה כל חופש, הפעם כולם אמרו שהם פה.
    ואז הבנתי שנתקעתי. רציתי לצאת ידי חובה שבדקתי מה עם הילדים, לא באמת התכוונתי להרים עכשיו קעמפ… אבל לא יכולתי להתעלם…
    ובסוף הרבי ארגן תכנית אחרת… ״מכל שתיל קטן צומח ענף עץ עבות״.  המלחמה ביני לבין עצמי – הרבי הכריע.
    בדחילו ורחימו שלחתי להורים הודעה האם ירצו לרשום את הילדים לקעמפ של שלושה שבועות?
    בטח שלא ציפיתי לתשובה חיובית, אבל כל ההורים ענו בחיוב ובהתלהבות… זה עוד לא קרה, אף פעם אין הרשמה של מאה אחוז..
    זה גם לא הגיוני, הכל זורם מידי בקלות…
    אבל מה עושים?  עוד 5 ימים יוצאים לחופש ואין לי כלום.
    ברגע נסעתי לבית חב״ד לשבת על התכנית במחשב, בפורום של השליחות, בגוגל, התכתבות עם כמה חברות שליחות ונולד לו לו״ז מפורט לכל יום. האמת חששתי.
    הלו״ז ״דתי״ מידי עבורם, אני מכירה את ההורים האלה חלקם ותיקים כבר… אבל הפעם החלטתי שהם ישרדו את זה…
    פרסמתי את הלו״ז ו…. שוב התלהבות מצד ההורים (?!?!?) לא הבנתי כבר מה קורה… רק התרגשתי בשביל הרבי הרי הוא בכל מקרה ינהל את הכל.
    יומיים לפני הקייטנה ההתרגשות בשיאה, אבל אין עזרה, רק מקסיקנית אחת מלבד זו שעובדת אצלנו בבית… ועל זה לא הייתי סומכת.
    13 ילדים ואני.
    בדר״כ זה 3-5 ילדים בפעילות שבועית… איך מתמודדים עם זה? הרבי איתי…
    יום לפני הקייטנה אני מרימה טלפון לאשה צדיקה מהקהילה שלנו אם תוכל להלוות לי בובות תיאטרון להצגה על המצוות והתעניינה למה אני צריכה, סיפרתי לה .. והיא בהתלהבות לקחה על עצמה לעזור לי בכל ימי הקייטנה.. עוד נס!
    לילה לפני משגעת את הטבח בבית חב״ד איזה לחם להכין,  איזה ירקות להזמין, את בעלי שיקדח בקירות יצבע אותם שהכל יראה טיפטופ… הרגשתי שהפעם הקייטנה הזו זה משהו אחר מכל מה שהיה פה. לא האמנתי עד כמה שזה נכון. אם הרבי דאג לכל הטוב הזה אני חייבת לדאוג לילדים האלה בגשם וברוח ויהי מה… גם בלי תקציבים.
    8 בבוקר – בזה אחר זה 13 ילדים נכנסים… לקעמפ חורף בקוזומל!
    לא יכולה להאמין שזה קרה. סוף סוף.
    יוכבד המתנדבת מהקהילה גם היא מגיעה עם הבובות תיאטרון ומתחילות בתפילה ואז הצגה על המצוות – משהו מאולתר לגמרי אבל כלכך מוצלח.
    כל מילה שיוצאת לי מהפה עבורם היא עולם ומלואו, מושגים של ממש – מצוות? מילה מוזרה, מתחילה להסביר, אם אדייק אז מנסה להסביר ב3 שפות- ספרדית, אנגלית עברית… בסוף מבינים.
    השאלות לא פוסקות מצד הילדים וההצגה הפכה להתוועדות שלימה… מדברים עם הבובה בדמות היצר הרע ומבקשים ממנו שלא יופיע יותר .
    התפילה עם הילדים יותר מרגשת מתפילת כל נדרי בערב כיפור, המשחקים פתאום הפכו לכאלה טהורים,  פעם ראשונה בחייהם שהמשחק עבורם הוא ללמוד על דרך חיים,  זמן האוכל עבורם הופך לרגע של הודי׳ה לקב״ה- הפעם כיהודי, כל רגע וזמן בקייטנה עבורם זה רגע חשוב שיכולים להתחבר למקום שלעולם לא היו בו… והם לא רוצים לפספס.. הנשמה שלהם רוצה את זה ובגדול.
    סוף יום, מחר יום חדש, מכינה את כל החומרים ולומדים עוד מצווה- ותוך כדי זולגות לאחת הבנות דמעות – מצווה של אהבת ישראל? למה לבכות? הילה אחת הילדות אמרה שריגש אותה כי לא ידעה שהקב״ה רוצה שאנחנו בני האדם נאהב את האחר יותר מאשר את עצמנו, הרי פה במקסיקו אין שום ערך לא לחיי משפחה , לא לכבוד האחר , ופתאום מגלים שזו מצווה ממש… מישהו חושב עליהם על הנשמה שלהם! ויש לזה גם מקורות…
    וכך עוברים הימים אני נפעמת ומתרגשת לראות את ההצלחה של הרבי איך שנגע בכל ילד ופעוט שהשתתפו.
    התגבר על הקשיים של השפה – קייטנה רב לשונית, רב גילאית מגיל שנתיים עד י״ב שנים.
    נס בזה אחר זה… וההורים? לא רק שלא מתלוננים שהילדים שלהם מדברים על תורה ומצוות בבית, רק מעודדים אותי להמשיך ולהוסיף… ההפתעה הזו ענקית מרגישה שזו המתנה של הרבי אחרי שלוש שנים של חרישה וזריעה שסוף סוף יקבלו את המצוות באהבה… ההורים, הילדים כבר מקבלים!
    הקייטנה בשיאה והשינויים מתחוללים מהר מול העיניים, אני לא רגילה לזה, הכל פה כמו שאומרים- זמן מקסיקו ״מחר מחר מחר״ לפעמים גם אף פעם לא… ופתאום זה קורה בלי ״מנייאנה(מחר)״
    מהצד אני רואה את החיוך של הרבי מהתמונה שעל הקיר וזה מרגיש אמיתי מתמיד.
    הילדים האלה רואים אלוקות… רוצים אלוקות …. חיים אלוקות…
    .
    צועקים פסוקים ומכריזים יחי, מבינים סוף סוף שאדון עולם הוא אחד ואין שני, מחכים לרבי ״זה עם הזקן הלבן מהתמונה בבית״ שיתגלה ויבנה להם את בית המקדש, הם כבר עושים הכל כדי שזה יקרה! כדי שהרבי יתגלה!
    רוצים ממתקים על העצים, רוצים לראות את הסבתא שלא הכירו, שהדוד יתרפא, שנחיה בעשירות ולא יחסר לאף אחד דבר, שיהיה מנהיג אמיתי, רוצים עולם של אמת, רוצים להיות בטוחים…
    ושהענן הבא שיחלוף שהוא זה שיקח אותם לירושלים הבנוי׳ה!
    רבי הצלחת! שוב! ניצחת על המקהלה הזו… והמנגינה לעולם נשארת…
    תודה לך רבי!
    יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

     

     

     

     

    unnamed (1)

    unnamed (2)

    unnamed (3)

    unnamed (4)

    unnamed (5)

    unnamed (6)

    unnamed (7)

    unnamed (8)

    unnamed

    1674

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    3 תגובות

    1. ליאור איתח
      י״ד בשבט ה׳תשע״ו (24/01/2016) בשעה 12:25

      נוי המדהימה!!! אין עלייך!! הרבי איתך:)
      יישר כח גדול על מסירות הנפש…
      שולחת חיבוקים ענקיים!
      ליאור

    2. shlicha
      ד׳ בשבט ה׳תשע״ו (14/01/2016) בשעה 7:55

      ממש מקסים!!!
      נוי יישר כח והמון הצלחות
      אחותך לשליחות!

    3. yaelie
      ג׳ בשבט ה׳תשע״ו (13/01/2016) בשעה 12:46

      איזה יופי! ממש מרגש! רק תמשיכו!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.