בלוח "היום יום" מובא אשר מראש חודש אלול מתחילים לנהוג שלושה מנהגים: א. לומר "לדוד ד' אורי" בתפילה. ב. לומר שלושה פרקי תהלים מידי יום. ג. מיום ב' דראש חודש מתחילים לתקוע בשופר אחר התפילה.

בתאריך ל' אב נכתב:

מתחילים לומר "לדוד ד' אורי". המנהג בבית רבינו שבמשך היום תוקעים להתלמד, ומתחילים לתקוע אחר התפילה מיום ב' דר"ח.

בתאריך א' אלול נכתב:

"כשהיה ה"צמח צדק" בן תשע שנים אמר לו רבינו הזקן: קבלתי ממורי (הרב המגיד) שקיבל ממורו (הבעש"ט) בשם מורו הידוע [=אחיה השילוני], אשר מיום שני דר"ח אלול עד יום הכיפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה פרקי תהלים, וביוהכ"פ שלשים וששה פרקים. ומי שלא התחיל ביום ב דר"ח יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים.

המעשה הוא העיקר – הוראות הרבי:

א. חודש אלול (החל מיום א' דר"ח) הוא חודש החשבון והתשובה – שבו עושים חשבון-נפש על כל העבודה במשך כל השנה כולה, כדי לתקן ולהשלים את החסר כו', ועיקר שעי"ז נעשית ההכנה לעבודה דשנה הבע"ל.

ב. יש לעורר ולזרז אודות כל עניני העבודה דחודש אלול, חשבון-נפש ותיקון ושלימות השנה החולפת והכנה לשנה הבעל"ט, בכל פרטי עניני העבודה הנרמזים בחמשת הר"ת ד"אלול", תורה עבודה וגמ"ח, תשובה וגאולה.

ג. והדגשה מיוחדת בנוגע להוספה בלימוד התורה – שהענין דמלך בשדה קשור בעיקר עם לימוד התורה, ובפרט שגם השלימות דעבודת התשובה שבחודש אלול – תשובה עילאה – היא ע"י לימוד התורה.

ד. בההוספה בלימוד התורה שבחודש אלול צריך להיות הדגשה מיוחדת על ענין התפלה שבתורה, ובפרט ע"י לימוד פנימיות (סתים) התורה, שעל ידה נעשית ההתקשרות דפנימיות (סתים) דהקב"ה.

ה. לפרסם ולעורר בכל מקום ומקום ע"ד העבודה המיוחדת דחודש אלול המרומזת בחמשת הראשי-תיבות דתורה תפלה וגמ"ח תשובה וגאולה ובהדגשה מיוחדת בנוגע לענין הגאולה, כפי שחודרת בכל עניני העבודה.

ו. החשבון צדק דחודש אלול – שצריך להיות במיוחד בנוגע להמצב דעקבתא דמשיחא, לעורר עצמו ולעורר אחרים, ובעיקר לעורר כביכול את הקב"ה – שלפי כל החשבונות הי' צריך הקב"ה מזמן להביא את הגאולה.

ז. להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו, וילדה לחבירתה), לכאו"א בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בע"פ, פנים בפנים, והן בכתב.

ח. "בחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצוה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם, וכל אשר ימצא שם בדק משאר מצוות" – שעי"ז יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.

ט. כדאי ונכון ביותר שכל אחד ואחת ישתדל לפרסם זה [הנ"ל אות ז. ח.] (נוסף על הקיום בעצמו) בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בנ"י – שליט"א.

י. חודש אלול הוא גם הכנה לקראת ראש השנה והמועדים דחודש תשרי בכלל. ולכן ה"ז זמן המתאים לספק את צרכי החג לכל אלו שזקוקים לכך, מתחיל מראש השנה ועד"ז צרכי החג דערב יוהכ"פ ומוצאי יוהכ"פ, וכו'.

יא. השמחה דחודש אלול, הבאה מזה שה"מלך בשדה", מזה שבנ"י קשורים עם עצמותו ית' – הרי זה למעלה ממדידות והגבלות, [ולכן אין זה בגדר ציווי וחיוב].