• מילה של אישה • נעמה טוכפלד

    הגדלה

    ארבע מילים בלבד, המקפלות תפיסת עולם שלימה: "הרבי והספרים-שייכים לחסידים". עומק בלתי נתפס מתומצת למשפט קצר ונוקב. לאמור: הרבי, הוא אמנם בעלי, אך איננו "שלי". הוא לא עומד לרשותי, או לשירותי. אמנם, הרבי הפגין כלפי הרבנית חיבה שנדיר עד בלתי קיים בנמצא לראות אך הרבנית מצידה ידעה- הרבי שייך לחסידים. הוא כל כולו שליח. מסור לעבודתו, מסור לצאן מרעיתו, אין לו דבר מעצמו ולראיה, הנה אני, אשתו, מודיעה כי הרבי שייך לחסידים • נעמה טוכפלד במשא מאלפת לדידן נצח

    כשמתבוננים על האירוע הזה שנקרא "דידן נצח", על מה שהתרחש ונפעל שם, הרי שמדובר במערכת מסועפת מאוד של התפתחויות. השתלשלות הדברים, החל מ"העלמת" הספרים דרך קריאתו הפומבית של הרבי להחזיר את הגניבה על כנה, ואם לאו, ינקטו צעדים חמורים כולל חשיפת זהות הגנב ופניה לערכאות, עבור בבתי המשפט וברשויות החוק באמריקה וכלה בניצחון המזהיר שבו הספרים הושבו לספריית ליובאוויטש והערך של כתב יד התברר כעשרת מונים על תוכנו או נדירותו- עצם קיומו כבר מהווה עילה מספקת למלחמה צודקת. משך הזמן של פרשיה זו התארך מאוד ואפילו כיום יש לו ספיחים ובכל זה, יש אישה אחת, שאמרה ארבע מילים, והכריעה את הכף.
    כשהבינו שלטונות החוק, בשכל או במה שלמעלה מהשכל שרבי הוא מלך, ומלך אינו מגיע לבית משפט- הגיעו הם אליו  וגבו עדות מפורטת. לשם השלמת התמונה חזרו על אותה פעולה עם אשתו של הרבי, הרבנית חיה מושקא זי"ע. וגם שם נגבו עדויות ונאספו הוכחות. אך בסופו של דבר, ארבע מילים שאמרה הרבנית גרמו לשופט להחליט: הספרים שייכים לליובאויטש!
    ארבע מילים בלבד, המקפלות תפיסת עולם שלימה: "הרבי והספרים-שייכים לחסידים". עומק בלתי נתפס מתומצת למשפט קצר ונוקב. לאמור: הרבי, הוא אמנם בעלי, אך איננו "שלי". הוא לא עומד לרשותי, או לשירותי. אמנם, הרבי הפגין כלפי הרבנית חיבה שנדיר עד בלתי קיים בנמצא לראות  אך הרבנית מצידה ידעה- הרבי שייך לחסידים. הוא כל כולו שליח. מסור לעבודתו, מסור לצאן מרעיתו, אין לו דבר מעצמו ולראיה, הנה אני, אשתו, מודיעה כי הרבי שייך לחסידים. אך לא רק הוא- גם הספרים. לא רק דמותו רבת ההוד ומלאת המלכות. גם הספרים, הלימוד, המחשבה, העיון הפלפול וההגות, גם הם שייכים לחסידים. "אל תהיו עגלים" אמר פעם הרבי לחסידים במשמעות של: צאו ופעלו, צאו ותעשו, אל תעמדו כאן ותתלו בי עיני עגל המבקש מבעליו שיושיע אותו. אני אתן לכם כוחות אבל את המשימה- אתם צריכים לבצע.
    וכל זאת במשפט אחד קצר ותמציתי שאמרה הרבנית. משפט שהדהד בראשו של השופט והבהיר כי יש פה משהו שהוא הרבה יותר גדול ממה שנדמה לו. משהו שלמעלה מכסף, כבוד, ירושה או חכמה. יש כאן מסירות נפש. ובפני זה איש אינו יכול לעמוד אדיש.
    אפשר לומר בלי הגזמה כי המנוע השקט מאחורי הגנרטור אדיר העוצמה הזה שהוא נשיא הדור שלנו, היא הרבנית, מנוחתה עדן. היא לא יצאה בכותרות, לא התלהמה ולא כעסה, לא שחררה אף הצהרה ולא כנסה מסיבת עיתונאים. היא כאבה את כאבו של הרבי וכאבם של החסידים בשקט, אך ברגע האמת שלפה את הנשק העוצמתי ביותר. תובנה נשית, חדה וברורה שלאחריה אין להוסיף דבר.
    רבות דובר על נשים צדקניות שבזכותן תבוא הגאולה. על כוח הדיבור הנשי אין צורך להרחיב ועל כך שבינה יתרה ניתנה בנשים דומה שאין חולק והמציאות מוכיחה כן. אבל את המשמעות הזו של משפט אחד, מחושב, ברור, קולע וחד לא בטוח שהבנו עד הסוף. ואת ההשלכות לכך: שיש לנו כוח לשנות. שמשפט אחד יכול להפוך עולמות. שאמירה נשית, שבאה ממקום של מסירות נפש כפשוטו יכולה לזעזע את אמות הסיפים.
    לא ברעש ולא בצלצולים, כי אם בקול דממה דקה, כך מגיעה הגאולה, ומה שיפה, זה שכל אחת יכולה.

    271

    תגיות: ,

    תגובה אחת

    1. מחכה לגאולה!!
      ב׳ בשבט ה׳תשע״ז (29/01/2017) בשעה 11:24

      איזה מרגש!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.