• שיעור לחיים מחג הפורים • נחמה גרייזמן

    הגדלה

    המצוות החשובות והחיוניות ביותר הן "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים". כי את כל שאר המצוות אדם מקיים לעצמו. אך "מתנות לאביונים" ו"משלוח מנות" הן עבור מישהו אחר • שיעור מאלף של הגב' נחמה גרייזמן ע"ה לחג הפורים • לטור המלא

    הרבי מסביר שטבע העולם הוא שככל שמשהו חיוני יותר לקיומנו, כך קל וזול יותר להשיגו. נקח לדוגמה את האוויר. אין ויכוח על כך שהאוויר הוא הדבר החיוני ביותר שנחוץ לאדם כדי לחיות. ואמנם אין ארץ בעולם כולו שאין בה אוויר בשפע. וזה חינם אין כסף. אפילו מס אין משלמים על אוויר, שלא כמו מים. בכל ארצות העולם האוויר זמין תמיד בחינם ובשפע.

    הדבר החיוני הבא הוא מים. המים אינם זמינים באופן שווה בכל ארצות העולם, אך אנו רואים שרוב העולם התרבותי ורוב המקומות המיושבים נמצאים על יד מאגרי מים. ניתן לומר שעבור רוב אוכלוסית העולם המים די זמינים, והתשלום שנדרשים אנשים לשלם, איננו עבור המים עצמם, אלא עבור השירות של הבאת המים אליהם. במלים אחרות, אם מישהו רוצה ללכת ולשאוב מים מן הבאר או הנהר, הוא בדרך כלל רשאי לעשות זאת ללא תשלום. אם רוצים לקנות בקבוקים של מי מעיין, חייבים לשלם עבורם, אך מים סתם, הם חינם ובשפע.

    מה הדבר הבא בין הדברים החיוניים? מזון. המזון הבסיסי ביותר והזול ביותר הוא לחם ודגנים והוא אמנם מצוי בשפע ונצרך יותר מכל מזון אחר. למרות זאת, צריך להשקיע מאמץ מסוים בהשגתו. יש לזרוע, לקצור, להכין וכו'. אפילו המזון הפשוט ביותר דורש מאמץ בהשגתו והכנתו. הגשם יכול לרדת ישר לתוך החצר האחורית שלך, אך המזון איננו נופל ישר לתוך ביתך. עליך לצאת ולהשיגו. והוא עולה כסף בכל מקרה. אולי הוא לא יקר כל כך, אך בכל זאת, יש לשלם עבורו. כמובן, מזון אחר, כמו סלמון מעושן, בשר, שוקולד וכד', הוא בדרך כלל יותר יקר. העובדה שמצרך מסוים יותר יקר מעידה על כך שהוא פחות חיוני לשמירת החיים. כדי להשאר בחיים אינך זקוקה לשוקולד. כדי לחיות, את צריכה מים ולחם.

    אחרי המזון, הדבר הנחוץ ביותר לאדם הוא בגדים. ושוב, כדי להישאר בחיים, אדם אינו זקוק לחליפה מצמר צרפתי. מבלי להתחשב כרגע בדרישות הצניעות וכו', אם מזג האוויר מאפשר זאת, אדם יכול להשאר בחיים גם בלי בגדים. הבגדים אינם חיוניים להמשך החיים כפי שהמזון חיוני. הבגדים נחוצים רק כדי לכסות את הגוף ולהגן עליו מפני כוחות הטבע. בגדים זולים מגינים על הגוף באותה מידה כמו בגדים יקרים. אין זקוקים דוקא למעיל עור או למעיל פרווה כדי להחם את הגוף. ניתן לעשות זאת באותה מידה גם במעיל צמר או סוודר מאקרילן.

    הדבר הבא בהירארכייה של צרכי האדם הוא מחסה. אך כדי להיות מוגנים מפני הגשם או מלהט השמש, לא חייבים לקנות בית. אפשר לגור במערה. היו צדיקים שחיו במערות שנים רבות ונשארו בחיים. אדם יכול גם לגור אצל מישהו אחר, או לשכור חדר. אין זה הכרחי לרכוש בית משלך, אם מדובר רק בהישרדות. אם אדם חפץ בוילה יפה, אין בכך כל רע, אך עליו לשלם עבור זה כסף רב. משמע, שזה איננו חיוני להישרדות או לקיום האדם.

    אחרי זה באים הדברים שאי אפשר להגדירם כצרכים, אלא כמשאלות. בקבוצה הזאת נמצא דברים כמו חפצי אמנות, תכשיטים, חפצי נוי לבית, קישוטים. אלה דברים שאנשים אוהבים אותם ונהנים מהם, אך הם מאד יקרים. והנה ברור שחפץ שעולה כל כך הרבה כסף בודאי איננו חיוני להישרדות, לבריאות או לשלוות הנפש. ולהשיג דברים כאלה, קשה עד מאד. כדי ליצור ציורים יקרים אלה או לרדת למעמקי המכרות כדי לחצוב את היהלומים, או להשיג את הפנינים מקרקעית הים, נדרשים מיומנות ומאמצים עצומים וכן סיכון רב, ולכן הם עולים כסף כה רב.

    מה אומר לנו הרבי? שבדיוק כשם שיש הירארכייה בעולם החומרי, שבו הדברים החיוניים יותר, זמינים וזולים יותר, בעוד שהדברים שקשה להשיגם ועולים כסף רב, אינם חיוניים כל כך, כך גם בענינים רוחניים. בעולם הרוחני, יש מצוות מסוימות שהן כה חיוניות לחיי הנשמה, שה' עושה אותן קלות. ה' רוצה לעשות מצוות אלה קלות לביצוע, כדי שלא תהיה בעיה לשום יהודי לקיים אותן.

    במה שנוגע לפורים – אנו מחויבים בארבע מצוות. כמה ממצוות אלו יותר קשות לביצוע מן האחרות. לדוגמה, מצות שמיעת המגילה. מצוה זו דורשת הרבה מאמץ. ראשית יש צורך בסופר שיכתוב את המגילה. הוא, כמובן, חייב ללמוד כיצד כותבים מגילה. הוא צריך לכתוב אותה על קלף, שהוא דבר יקר. הכתיבה אורכת זמן רב. היא חייבת להיות כשרה, וכן הלאה. בסך הכל, יצירת מגילה כשרה היא עבודה לא קלה. לאחר שהיא מוכנה, יש לרכוש אותה והקורא חייב לדעת איך לקרוא אותה עם הטעמים הנכונים, וכן הלאה. ובעת שאנו מקשיבים, עלינו להתרכז. אסור להפסיד אף מלה. זה קשה. להתרכז במשך ארבעים דקות בערך, מבלי להחסיר מלה, זה דורש מאמץ רב.

    ומה היא מצוה פשוטה וקלה שיש לקיים בפורים? הרבי אומר ששתים מבין מצוות פורים, הן קלות מאד. אלו הן "מתנות לאביונים" ו"משלוח מנות". "מתנות לאביונים" מקיימים בכך שנותנים אפילו פרוטה לכל אחד משני עניים. אם שום אדם עני לא דפק על דלתך בפורים, או לא נתקלת בכזה ברחוב, אל דאגה. קחי שתי מטבעות הניחי אותן הצידה ואימרי, "זה עבור 'מתנות לאביונים'", ובהזדמנות הראשונה אחרי פורים, מסרי אותן לעניים.

    המצוה הקלה השניה היא "משלוח מנות", כי על פי ההלכה, אדם נדרש לתת, בסך הכל, שני סוגי מאכל לאדם אחד. אותן סלסילות מפוארות הנמכרות בשוק ומביאות רווחים נאים לעושיהם, אינן נדרשות על פי ההלכה. כל מה שאת צריכה הוא, שני מאכלים המוכנים לאכילה. אינך יכולה לשלוח דג או בשר בלתי מבושלים, או גרעיני פופקורן שעדיין לא הותפחו. כל אחד יכול למצוא אדם שאליו הוא רוצה לשלוח שני מיני מאכל. כמה עוגיות ותפוח, למשל, עונים על הדרישה ההילכתית.

    לעומת זה, להכין את סעודת הפורים, זו עבודה רבה עבור ה"באלאבוסטע". אינך יכולה להגיש רק עוגיות ותפוח. צריך שיהיו יין ובשר. זה גם יותר יקר. עליך לקנות את הבשר ולבשלו.

    רואים אנו, אפוא, ששתי המצוות הקלות ביותר לקיום, הן כאלה, שהן גם החשובות ביותר. מדוע הן החשובות ביותר? מיד נענה על שאלה זו. אך מדוע ה' עשה ש"משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים" יהיו המצוות הקלות ביותר לביצוע? אפילו כוונה אין הן צריכות, צריך פשוט לעשותן. הסיבה, כפי שאמרנו, היא כי הן חשובות יותר משאר מצוות פורים. זוכרות מה אמרנו על האוויר, שהוא הזול ביותר מכיוון שהוא החיוני ביותר? ובכן, גם כאן, המצוות החשובות והחיוניות ביותר הן "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים". ומדוע נחשבות מצוות אלו ליותר חיוניות מכל שאר מצוות הפורים, אפילו ממצות קריאת המגילה?

    כי את כל שאר המצוות אדם מקיים לעצמו. את הסעודה הוא מכין לעצמו, את המגילה הוא שומע לעצמו, הוא אומר "על הנסים" לעצמו וכן הלאה. אך "מתנות לאביונים" ו"משלוח מנות" הן עבור מישהו אחר. עזרה ליהודי אחר, נתינה ליהודי אחר, משקפים את האיכפתיות והדאגה שיש לכל יהודי עבור רעהו. לכן הן חשובות מכל המצוות, ולכן גם יותר קלות לביצוע, מכל האחרות.

    המצוה החשובה מכל המצוות היא מצות אהבת-ישראל; וכפי שאמר הילל הזקן, "ואידך פירושא הוא", כלומר, כל שאר התורה הוא רק פירוש למצוה זו. גם רבי עקיבא קבע כי "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה".

    רעיון בסיסי בתורת החסידות הוא, שמבלי אהבת-ישראל לא תיתכן אהבת ה'. יהודי אינו יכול לומר, אני אוהב את ה' אך אינני אוהב יהודים. הביטוי הטוב ביותר לאהבת ה', הוא אהבת-ישראל.

    אם אינך אוהב כל יהודי, אזי אהבת ה' שלך פגומה, כי כל יהודי הוא חלק מה'. אם אינך אוהב כל יהודי, פירושו שאינך אוהב חלק מה'. אינני אומרת לכן, הסתכלו עלי ותראו דוגמה לשלמות האהבה לכל יהודי. אני אומרת את הדברים כתיאור של מצב אידיאלי. אנו כולנו שואפים יחדיו להגיע לקיום אידיאלי זה. כמובן, יש אנשים שיותר קל לנו לאהוב אותם, כמו משפחה וידידים, ואחרים שקשה לנו מאד לאהוב אותם. אך זהו האתגר שלנו.

    465

    תגיות: ,

    2 תגובות

    1. ישראלית…
      י״ד באדר ה׳תשע״ז (12/03/2017) בשעה 21:02

      כל הכבוד לך !!
      אשרייך!

    2. ישראלית…
      י״ד באדר ה׳תשע״ז (12/03/2017) בשעה 21:02

      יישר כוח!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה