• 500 משתתפות ביום עיון הבית היהודי בצפת

    26 | הצג גלריה

    כחמש מאות נשים כ''י השתתפו ביום העיון לכבוד יום ההילולא של האריז"ל החי באולם בית יגאל אלון בצפת. לאחר חתימה על פ''נ, טעימות קפה ומאפה וסיור בדוכנים נפתח בחגיגיות המושב הראשון במופע העצמה, על-ידי הארת מעשי האישה היום יומיים. לדיווח ותמונות

    כחמש מאות נשים כ"י השתתפו ביום העיון לכבוד יום ההילולא של האריז"ל החי באולם בית יגאל אלון בצפת .

    לאחר חתימה על פ"נ, טעימות קפה ומאפה וסיור בדוכנים נפתח בחגיגיות המושב הראשון במופע העצמה, על-ידי הארת מעשי האישה היום יומיים באמצעות פנס אותו קבלה כל משתתפת בערכה. בסיום הפתיח הוצג קליפ שהופק במיוחד לאירוע הפתיחה חולק למשתתפות מכתבו של הרבי הריי"צ על תפקיד האשה וכן שי אישי תרומת 'סופר פארם.

    לאחר מכן עלתה המנחה גב' דינה וילשנסקי תחי' שליוותה את האירוע מתחילתו ועד סיומו בדברי קישור ומסרים ענייניים ומאלפים. לאמירת פרקו של הרבי מה"מ הוזמנה גב' פסי פינסון, מפעילות נשי חב"ד.

    הרבנית נחמה נוטיק תחי' ייחדה את דבריה לתפקידה של האשה בבית היהודי המקביל לתפקיד המקדש בעולם. כידוע נמשל המקדש לצוואר, עליו נאמר "ובין כתפיו שכן", וזו הסיבה שהוא במעלה ההר ולא בראש. הצוואר הוא ממוצע בין הראש לגוף והוא המעביר את החיות מהראש לגוף. כך המקדש שהוא מקום השכינה, מעביר את האור האלקי לכל העולם. ממנו יוצאת אורה לכל העולם.

    כך בבית היהודי. הראש הוא הבעל והצוואר הוא האשה. אמנם הראש נעלה יותר, אך הצוואר הוא זה שמניע ומכוון אותו, כפי שנאמר: "איזו אשה כשרה, העושה רצון בעלה". מקיימת ומבצעת את הרצון שלו מחד, ומאידך עושה לו רצון, מכוונת אותו וגורמת לכך שיהיה לו רצון לדברים שצריך.

    הרבנית ספרה גם על הרב פוטרפס שנכנס לבית של כפרי וראה על הקירות הרבה עיגולי מטרה ובמרכזם חץ. הוא שאל את בעל הבית איך הצליח בכל פעם לפגוע עם החץ בדיוק במטרה. הכפרי הסביר שקודם ירה את החץ ולאחר מכן צייר את העיגול. ההוראה בעבודת ה', שלמד מכך הרב פורטפס: בחיים צריך קודם לסמן את המטרה, לדעת לאן צריך להתקדם, ולאחר מכן לצייר עיגולים מסביב. עיגולים המסמנים את הדרך והאמצעים להשגת המטרה. אם המטרה היא בית חסידי שחדור בהתקשרות לרבי וחיות גאולתית, האשה מורידה זאת לפרטים. למעשה בפועל: לראות ביחד וידיאו של הרבי במוצ"ש, לספר ספור חסידי, לשמוע ניגונים, ללמוד עניני משיח וגאולה, וכדי שיהיה לילדים חיות ועונג בזה, להגיש להם כיבוד שהם אוהבים.

    על גבי המסך הוקרנו דמויותיהן של מדריכות כלות מהקהילה, כשכל אחת בתורה הדגישה צד אחר בהלכות טהרת המשפחה, ומיד לאחר מכן בירך הרב ביסטריצקי שי' את המשתתפות והבהיר  הלכות בנושא הבית היהודי. במהלך הדברים שיתף בספור מדהים על מסירות נפשה של אשה קיבוצניקית מן השורה, שנאלצה לאורך זמן לעמוד בחזית מול בעלה, שהתנגד לכל דבר שריח של יהדות נודף ממנו.

    האשה פנתה לרב ובקשה ממנו תוקע בשופר. הרב פנה לחבר-שליח על מנת שיבוא לביתם, מהלך חצי שעה ברגל, בראש השנה, כדי לתקוע בשופר.  הלך הבעל בעצמו לשליח ובקשו שילמדו כיצד לתקוע בשופר, כדי שיוכל להוציא את אשתו י"ח. אותו שליח ספר את הספור בבית הכנסת בראש השנה לפני התקיעות, וזה השפיע על חבריהם מהקבוץ שנכחו במקום לחזור הביתה ברגל ולא במכונית שבאו בה.

    ראש העיר, מר אילן שוחט שי', בירך את המשתתפות ואת המארגנות על קיום יום עיון בנושא הבית היהודי. בעבר, כך ציין, נעשו הדברים בקצב איטי, והיה זמן להורים ולילדים לשבת ביחד, ללמד, לשוחח, לשתף. כיום הזמן מצטמצם והולך, וההורים צריכים לייצר זמן איכות עם הילדים. יום עיון בנושא זה מעניק אנרגיות וכלים להתנהלות נכונה מול האתגרים המיוחדים לדור זה, דור בו הילדים "עוקפים" את ההורים בתחומים רבים.

    מר יוסף בן בסן, מטפל זוגי,  הבהיר מהי תקשורת נכונה, ומה עומד מאחורי קשיים בזוגיות. לדבריו העבר משפיע על ההווה, ולכל אחד יש חסכים שהוא מצפה באופן מודע או לא מודע שיתמלאו על ידי בן / בת הזוג. כל אדם זקוק להרגשה שהוא אהוב ללא תנאי, נחוץ – לפעולות שלו, לקיום שלו יש משמעות ובעל יכולות. קיים אצל כל אחד קושי להיחשף בחולשותיו, ולכן אינו מבטא בצורה ישירה את מה שחסר  או מפריע לו, אלא בצורה של פרובוקציה, הוא בא בטענות שונות. הדרך היא לברר למה הכוונה, מה המסר של הדברים. תקשורת ברמה הנמוכה מתבצעת כאשר מתייחסים רק לנושאים טכניים הנצרכים בחיי היומיום. צריך לקנות, להביא, להחזיר, לקחת, לתקן. מטבע הדברים מתמעטות המטלות כאשר גדלים הילדים ופורחים מן הקן, וההורים נשארים ללא נושאים לשיחה.

    התקשורת האולטימטיבית היא ברמה של דיאלוג בין שניים. מקשיבים למה שלא נאמר, קוראים את השקט, הרווח שבין המילים. להמחשת הדברים הובאו דוגמאות וספורים אישיים של מטופלים שהגיעו אליו לייעוץ.

    לאחר הפסקה קצרה במהלכה היטיבו הנשים את ליבן בארוחת צהרים, התכנסו הנשים למושב ב'. הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, בירך את המשתתפות ביום העיון המתקיים בסמיכות ליום ההלולא של האריז"ל, וציין כי  למרות ה"חושך" סביב יש תהליך של צמיחה שהחל מתקופת האריז"ל בה נפתחו שערי החכמה, וזה השפיע גם על המצאות וחידושים בעולם, כמו הדפוס, שגרם לפריצת דרך בהפצת המעיינות.

    מר יעקב פלדמן, יועץ זוגי, פתח בספור מופת מהרבי שבדידו הווה עובדא: במהלך פגישה שהוזמן אליה רצה להביא עמדתו של הרבי בנושא. קמה לכך התנגדות מצד אחד המשתתפים בטענה שזה כמו קמעות וכו'. הוצע לו לפתוח באגרות קודש והוא החוויר למקרא מענה הרבי: כלך מלחשים וקמעות ויתחזק באמונה ובטחון בה'.

    כמו כן ספר, כי אשה מסויימת פנתה אליו ואמרה שהיא חייבת להתייעץ איתו, ומדוע? משום שקבלה מענה באיגרות: להתייעץ עם הרב פלדמן.

    בנוגע לתחום עבודתו בייעוץ זוגי, אמר כי מניסיונו, כל ויכוח הוא מאבק כוח. ניתן לנטרל זאת על ידי הכרה בלגיטימיות שבדברי הצד השני, זה מוביל לשיח ענייני על הצורך / הדעה של כל אחד מהצדדים, ולויכוח חדש, כל אחד רוצה שהצעת השני תתקבל.

    בכל מקרה, ויכוחים צריך לנהל הרחק מאוזניהם של הילדים. גם אם מנהלים אותם בחדר הסמוך, הילדים שומעים זאת. בעצם הם שומעים הכי טוב מה שמדברים בחדר הסמוך. כך הוא למד אידיש והונגרית. יש לנצל את העובדה הזאת ולהפיק ממנה את כל התועלת. לשוחח על מעלות הילד וכשהוא שומע זאת זה מעצים אותו. לדוגמא: אם מנהלים שיח, האם אפשר לסמוך על בן ה-12 ולבקשו להוציא את הילדה מהגן, והאב אומר שעדיין לא, והאם אומרת, שהוא מאד אחראי ואפשר לסמוך עליו. הילד שומע זאת, וכשמבקשים ממנו, הוא מיד מסכים.

    יש להמנע משיפוטיות וממתן פקודות. גם במקרה שילד מושעה מבית הספר, לברר איתו ולשמוע ממנו פרטים. לעתים הילד מושעה בעקבות אלימות כלפי חבר מבלי לשמוע ממנו הסבר למעשה. יתכן שהוא סבל מהצקות מתמשכות וזה היה המוצא האחרון עבורו. על ההורים לקבל אותו יפה, לתת לו לאכול, לשתות, לשבת איתו ברוגע, ורק אז לשוחח על המקרה. להקשיב לו עד הסוף, מבלי להכנס לדבריו,  ללא שיפוטיות. רק בסיום לשאול איך היה יכול לנהוג אחרת.

    באופן כללי יש להרבות באמירות חיוביות, מחמאות, אך לא בצורה מוגזמת, כי זה לא יישמע אמין, ולא על תכונות או מתנות שקבלנו מלמעלה, אלא על דברים שעמלנו עליהם, על התנהגות / מעשה מסוים.

    יום העיון נחתם בהצגה "שלם וחצי" על ידי תאטרון נשי יהודי, בנושא מלחמת הנפשות, הנפש האלקית והנפש הבהמית, כפי שבאה לידי ביטוי בתחום הזוגיות. מהשלכות העבר ודרישות האגו להשתחררות מעבדות וכבלי הנפש הבהמית ומעבר לשלטון יחיד של הנפש האלקית. הנשים צפו מרותקות בהתמודדות הפנימית, בקושי להכיל ובשיפוטיות כלפי תפקודו של הבעל, בחסכים מתקופת הילדות ובציפיות הגדולות בתקופה הראשונה של הנישואין, שהתנפצו מול הדרישות האינסופיות של חיי היומיום. מתוך הקושי צמחה התובנה, הראיה המרחבית והיכולת להכיל ולבנות מחדש. ההצגה לוותה בשירים (ווקאליים כמובן) תואמי תוכן והביצוע היה פשוט מושלם.

    במהלך יום העיון ניתן שי ותודות לבנק לאומי שנתנו חסות לאירוע ולמאגנות המסורות מנשי ובנות חב"ד ונשי חב"ד הצעירות צפת. הרבנית חיה רחל הנדל, יו"ר נשי חב"ד צפת, ערכה סיום מסכת כנהוג בימים אלו וערכה מכירה של דולרים ופריטים מידו הקדושה של הרבי והרבנית. כמו כן נערכה התרמה לנשי חב"ד באמצעות הקדשות בלוח שנה לשנת ה'תשע"ח הבעל"ט.

    בהגרלה לרבי זכתה הגב' מורניה עזרא תחי', שסייעה בהפקת הכנס.

    הנשים יצאו עם כלים מעשיים ועם אנרגיות חדשות למילוי שליחותן העיקרית, להכין את עצמן ואת ביתן לקבל את הרבי שליט"א מלך המשיח תיכף ומי"ד ממ"ש.



















































    2421

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה