• דיני שידוך – הלכה למעשה • הרב שאול רוזנבלט

    צילום: מיקי גביזון. ארכיון
    הגדלה

    האם יש חיוב לדווח על בעיה בריאותית בשידוך? מה לגבי לשון הרע במידע על שידוך? מה קורה כששידוך נפסק באמצע? האם יש חיוב לשלם לשדכן? • שו"ת הלכתי מעשי, עם הרב שאול רוזנבלט, רב הספרייה החסידית בביתר עילית ומרבני מכון הלכה חב"ד • לקריאה

    במצב בו יש לאחד הצדדים בשידוך, בעיה בריאותית, האם מבחינת ההלכה יש חיוב לדווח עליה לפני תחילת הפגישות?

    "יש לדווח רק על בעיה שלא רואים אותה בחיצוניות, בעיה נסתרת, שאז הצד השני עלול שלא לדעת עליה מבלי שיגידו אותה בפירוש. גם במקרה כזה, תלוי מהי הבעיה, כמה היא קריטית. כמובן שאם זה יכול להכניס את הצד השני למלכוד יש חובה לידע על כך מראש. אך אם זו בעיה שניתן לחיות איתה, אפשר להיכנס לשידוך ולדווח עליה בהמשך. בכל מקרה, מכיוון שנושא זה רגיש ומאוד אינדיבידואלי, יש להתייעץ עם רב".

    מהם ההלכות שקשורות בדיני יחוד החשובות לשידוכים?

    "כשנפגשים בבתים של קרובים או חברים, צריך לשים לב שדלת החדר בו מתקיימת הפגישה תהיה פתוחה; אם היא סגורה, שלא תהיה נעולה ושמדי פעם יכנסו אנשים לחדר. כשנפגשים בלובי של מלון או מקום ציבורי אחר, אין בעיה של יחוד. צריך להיזהר ממצבים בהם מטיילים בגינה ציבורית שאין בה אנשים, או כשנוסעים בכבישים צדדיים שלא נוסעות שם מכוניות באופן תדיר (אם יש הפרש של יותר מעשר דקות בין מכונית למכונית – זו בעיה). בדומה לכך, אם חלונות המכונית כהים ולא ניתן לראות את יושב הרכב מבחוץ – זו בעיה.

    כיצד ההלכה מתייחסת למסירת מידע במהלך שידוכים, האם זה בגדר לשון הרע?

    "כמובן שאם יש דברים שהם מהותיים וחשובים, צריך להגיד וזו אפילו חובה. אין התייחסות לחשיפת מידע כזה כלשון הרע, מה שחשוב הוא, שיהיה במסירת המידע תועלת כלפי המשודכים. אך, מצד שני, חשוב מאוד לא להיות קטנוניים! – כשמוסרים מידע בנוגע לבחור או בחורה. יש להיות מודעים לכך שזה יכול לפגוע בעתיד שלהם.

    במצב בו נודע לצד שלישי מידע, לאחר תחילת השידוך או אפילו אחרי קישורי התנאים, האם הוא מחויב על פי ההלכה להעביר אותו לנוגעים בדבר?

    "באופן עקרוני, אם האדם לא נשאל ישירות על כך, הוא לא מחויב להתערב. אך אם המידע אינו בעניין זניח אלא בעל השפעה וחשיבות, ובזכותו ניתן להציל את אחד הצדדים מ'ליפול בפח', יש חובה להעביר אותו. במקרים כאלו, כדאי להתייעץ עם רב כדי לדעת כיצד נכון לנהוג".

    אם שידוך נפסק באמצע, לפני קישורי התנאים או אפילו אחרי קישורי התנאים. מתי יש צורך, על פי הלכה, לבקש מחילה מאחד הצדדים?

    "כל הנושא של בקשת מחילה הוא מאוד רציני. ואם צד אחד ביטל שידוך אחרי ה'ווארט', בוודאי שחייב לבקש מחילה, ולהשתדל שהיא תהיה בלב שלם ותתקבל על הצד השני. ואפילו אם בוטל השידוך לפני ה'ווארט', יש לראות לא לפגוע בכבודו של בן או בת ישראל. הרבי התייחס לכך במלוא החומרה. ישנם כמה סיפורים על כך, המפורסם שבהם הוא על בחור שקבע פגישה עם יתומה ומשום מה החליט לא להגיע אליה. הוא התחתן ובמשך שנים לא היו לו ילדים. חב"דניק שפגש אותו הציע לו לכתוב לרבי. הרבי שאל אותו אם מתי שהוא, לפני החתונה, פגע בבת ישראל. בעקבות שאלת הרבי הוא נזכר בסיפור וביקש מחילה, תוך זמן קצר אשתו נפקדה. לסיכום, במקרה של חשש לפגיעה, צריך לעשות את כל המאמצים כדי לקבל מחילה מהצד שנפגע.

    לאחר ששידוך 'נסגר', האם יש חיוב בהלכה לשלם לשדכן? כיצד ההלכה מתייחסת למצב בו כמה אנשים מעורבים בשידוך?

    "יש על פי הלכה חובה לשלם למי שהיה מעורב בשידוך ועזר לו להצליח. בכל מקום יש תשלום שנהוג לתת לגמר שידוך. במידה ויש כמה אנשים שהיו מעורבים צריך לחלק ביניהם את התשלום".

    יהי רצון שבמהרה "ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה" בגמר הנישואין בין הקב"ה וכנסת ישראל בגאולה האמיתית והשלימה.

    303

    תגיות: ,

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה