• שלום כיתה וירטואלית

    הגדלה

    יש להם צלצול, לוח, ספרים ומחברות, אבל הכל קורה דרך אינטרנט, מצלמה ומסך מחשב. בית הספר הווירטואלי של ילדי השלוחים הוא כבר מוסד של ממש ויש לו שאיפה ברורה: להפוך לכלי ראוי שיתאים לצרכים של "אחרי הגאולה". לקריאה

    דבורה לאה הלפרין, עטרת חיה

    צלצול בית הספר נשמע ובנות כיתה א' מתיישבות במקומותיהן. המורה נכנסת לכיתה ומברכת את התלמידות בברכת בוקר טוב. הבנות פותחות את הסידורים שלפניהן ומתחילות בתפילתם הטהורה. עד כאן זהו תיאור רגיל בכיתה רגילה, של ילדות רגילות, אלא שבבית הספר הזה המורה אסנת גרה בחיפה, התלמידה מושקא גרה בפלאיה, שיינא גרה בפרו, פרלה גרה באקוודור ומוסיה גרה בקולורדו.

    אז איך זה להיות תלמיד כשהכיתה נמצאת בחדר שלך והחברים פרוסים בכל קצווי תבל? הכירו את "משיח קידס" בית הספר הווירטואלי של ילדי השלוחים.

    "אנו שליחים כבר שש שנים" מספרת לי לאה ברוד, שליחת הרבי מה"מ לפלאיה דל כרמן שבמקסיקו. "בין שלל תפקידי השליחות עלה צורך לפתוח גן יהודי לילדי הקהילה וכמובן גם לילדי. ברוך ה' שהגן ראה ורואה הצלחה גדולה, אך כשמושקא הגיעה לגיל חמש, רצינו להעניק לה חינוך חסידי ולימודי קודש וקריאה מעבר למה שניתן בגן וכן לחשוף אותה לאינטראקציה חברתית עם ילדות חסידיות נוספות. ככל שעבר הזמן ומושקא גדלה, הצורך היה דחוף יותר, והתחלנו לקיים שיעורים פרטיים עבור מושקא ועוד ילדה שמשפחתה מתגוררת באזור בשליחות דרך תוכנת הסקייפ.

    כשדיברתי עם שליחות נוספות הבנו שהצורך הזה משותף לכולנו. שוחחתי רבות עם שטערני כפלין, שליחת הרבי לקאסול שבהודו יחד עם משפחת וינדרבאום, על ההתמודדות עם אתגר החינוך בשליחות ומה ואפשר לעשות. שטערני נמצאת בשליחות כחמישה חודשים בשנה, בכפר מרוחק בצפון הודו. ביתר השנה היא ומשפחתה מתגוררים בשיקגו ובזמן הזה הילדים נמצאים במוסדות המקומיים. בקאסול יש מבנה המוקצה במיוחד לגן עבור ילדי השליחים ובתקופת השליחות מביאים השליחים בנות שתהיינה גננות לילדים, אך בדרך כלל הבנות שמגיעות אינן בעלות הכשרה להוראה או מתאימות ברמה החסידית וככל שהזמן עובר והילדים גדלים צריך לתת להם מענה חסידי פדגוגי הולם.

    החזון התחיל לקרום עור וגידים כאשר שטערני דוחפת כל הזמן להפוך את הרעיון למציאות. לא להסתפק בשיעורים פרטיים דרך הסקייפ למספר מועט של תלמידים ולתת גישה לכמה שיותר ילדי שליחים.

    בעידודו של הרבי באגרות הקודש וברכותיו, הצענו את הרעיון לשלוחים נוספים וההיענות הייתה מדהימה.

    לאחר שהתכנית גדלה והתפתחה בכיוון רציני, צרפנו את אלישבע רוסו, שליחת הרבי לקהילה היהודית ההודית במומבאי, לסיוע בניהול בית הספר. לצורכי פרנסה, אלישבע ומשפחתה מתגוררים בקראון הייטס בחלקים מהשנה. ילדיה עוד קטנים ולכן בית הספר עדיין לא רלוונטי בעבורה, אבל חלומה הפרטי היה לקחת חלק בשליחות החינוכית ולחבור למיזם החדשני שמשתמש בכלים הווירטואליים החדישים ביותר כיום".

    לאה ואני מדברות דרך מצלמת הסקייפ, וההתלהבות בקולה עוברת את המרחק הטרנס אטלנטי. ניתן לחוש בה מבעד למסך ממש כמו השיעורים המתנהלים בבית הספר. משיעורים פרטיים במצלמת המחשב, תוך שנתיים קם לו מוסד של ממש עם צוות מורים ומורות, חמש כיתות נפרדות לבנים ובנות, שני אזורי זמן – מרכז אמריקה והמזרח הרחוק, ספרים ומחברות, צלצולים והפסקות, תעודות ואספות הורים, וכן, למגינת לבם של התלמידים והתלמידות, גם שיעורי בית. ממש כמו בכל בית ספר.

    השאיפה: רמה אחת מעל כולם

    מעבר להיותו מענה חסידי לילדי השלוחים, בית הספר "משיח קידס" שואף להתעלות מעל הסטנדרטים ולהביא רעיון חדשני דרך העזרים הווירטואליים שעומדים לרשותו, כך שיהיה "רמה אחת מעל כולם ודגל לבתי ספר אחרים שרוצים להשתמש במשאבים טכנולוגיים כדי למנף את הלמידה וההפנמה של החומר אצל התלמידים, מעבר לשימוש בספרים, דפי עבודה אינטרנטיים, מאגרי מידע או משחקי למידה חסידיים ממוחשבים".

    איך אתם עושים את זה?

    "המעלה הגדולה של למידה במחשב היא הוויזואליות והשמע. בחושים של הראיה והשמיעה אנו נותנים לילדים את המקסימום שאפשר כדי להפנים את הלמידה. לכן המורים עובדים הרבה על הכנת מצגות ומציאת קטעי וידאו וקטעי שמע שמהווים חלק מההקניה, נוסף על סגנונות נוספים של למידה, שנותנים מענה לשאר החושים. כאן נכנסת היצירתיות של המורה להצליח להביא שיעור שהוא הרבה ויזואלי, אבל לא רק, כדי ליצור למידה משמעותית.

    אנחנו משתמשים בתוכנה אינטרנטית ייחודית שמאפשרת פונקציות רבות של כיתה. לתלמידים יש יכולת להשתתף ו"לגעת" בתכנים המוצגים על ידי המורה – כמובן בהוראתה – כמו כתיבה על הלוח, מענה על שאלות בתוך המצגת או סימון מתאים. התלמידים משתתפים, מגיבים, משננים ונותנים משוב על התכנים הנלמדים.

    בנוסף, המורים משתמשים בפונקציה של "שליטה מרחוק" כך שהתלמידים רואים רק אותם על המסך כדי לאפשר להם ריכוז מלא. יש גם אפשרות של חלוקת הכיתה לקבוצות, לתת את בימת המסך לתלמיד מסוים כדי לענות על תשובה או לספר חוויה וכן להעלות את כל הילדים על המסך בו זמנית למפגש משותף. כמו כן, התלמידים יכולים להתכתב תוך כדי השיעור כקבוצה ולא רק לדבר ביניהם".

    תארי לי יום לימודים בבית הספר.

    "יום רגיל אצלנו דינמי מאזור לאזור. התלמידים נכנסים למחשבים ונפגשים עם החברים ועם המורים שלהם, המורה מברך את כולם לשלום, מתעניין בשלומם ומתחילים בתפילה.

    ישנם מקצועות קבועים המסודרים לפי מערכת. בתחילת ובסוף ההפסקות המורים מדליקים מוזיקה כסימן לצלצול. מרגש לראות כיצד הילדים מנצלים את הזמן "לבקר" אחד אצל השני, להראות את הבית שלהם ואת הפעילות בבית חב"ד, לדבר ביניהם ולשתף בחוויות.

    נושאי השיחה של ילדים שליחים זה לימוד בפני עצמו לנו, המבוגרים. אפשר לשמוע משפטים כמו: "גם אצלכם יש עכשיו מונוסונים?" או "היו אצלנו השבת שמונים ושבע מטיילים, כמה אצלכם?" או "אני אופה עם אמא שלי השבת שישה קילו חלות, זה ממש כיף. גם אתם אופים חלות או שאפשר לקנות אצלכם?".

    יש לנו כרגע שני אזורי זמן: אסיה – פיליפינים ורחבי הודו ואזור זמן אמריקה – ארצות הברית, מקסיקו, פרו, אקוודור ועוד. מדהים לראות איך בית הספר מתעלה מעל מגבלות הזמן והמקום והילדים לומדים יחד, יוצרים חברויות, מתוועדים ומתגבשים לקבוצת חסידים אחת".

    כיצד הילדים מצליחים להתחבר חברתית למרות המרחק?

    "מסתבר שהתכונות החברתיות אצל ילדים, ובפרט ילדי השליחים, הן הרבה יותר נקיות, ללא מחסומים וחומות. ילד או ילדה בשליחות נחשפים לסיטואציות חברתיות רבות ומגוונות שילד סטנדרטי לא יפגוש. הם מוצאים את עצמם לוקחים חלק מרכזי בשליחות ובהפצת המעיינות. לעתים, החברים שלהם זה עוברים ושבים או מטיילים. יש אין ספור דוגמאות לכך שהילדים השליחים מדליקים נשמות הרבה יותר. לדוגמה, איך תראה בקשה של ילדה קטנה מאורחת לשים צעיף כדי להיות צנועה או להדליק נרות שבת לעומת בקשה של שליחה מבוגרת?

    הטבעיות החברתית של הילדים השליחים ניכרת גם בכיתות שלנו. הילדים מרגישים את המשותף בין כל הקבוצה והחוויה החברתית מתעצמת ככל שהכיתה יותר מבוססת. אפשר כמעט למשש את החדווה של הילדים כשהם מדברים עם חבריהם בכיתה הווירטואלית. לא צריך לעשות הרבה, רק לתת לילדים את ההזדמנות והדברים קורים מאליהם".

    אמא על תקן המזכירה

    מטבע הדברים, בית ספר וירטואלי מחייב מעורבת גבוהה יותר מצד ההורים. בעוד בבית ספר רגיל הורה שולח את הילד לכיתה וסומך על הצוות החינוכי, כאן בית הספר מגיע לתוך הבית וההורה צריך לדאוג לצד הטכני, לסייע לילד להתמצא באתר בית הספר ולשים לב שהילד אכן "נוכח" בשיעורים מול המחשב.

    בתפקיד מזכירת בית הספר נמצאת אמא, מגדירה לאה. "היא מדפיסה דפים, דואגת לציוד כמו מספריים ודבק ועוזרת לגזור פאזל רב חלקים לפעילות יום המחרת. כשמגיע מועד התעודות, באחריות ההורים להדפיס את תעודת הציונים ותעודת ההצטיינות בהדפסה איכותית, לניילן ולהכניס לתיקייה מרשימה כדי לתת את התחושה והאווירה של חלוקת התעודות. בתאריכים חסידיים ההורים דואגים ל"לחיים" ופארבייסען. לפעמים גם צריך להרחיק אחים סקרנים מכיתה שלא מיועדת להם".

    שרה קופצ'יק, אמא של התלמידה מושקא מניו דלהי, הודו: "לפני הכל אני חייבת לומר שברוך ה', מאז ההצטרפות שלנו לבית הספר "משיח קידס" אנחנו רואים שינוי עצום אצל הילדים שלנו. הם קמים בבוקר עם שמחה וחיות מיוחדת ומחכים להתחבר לכיתה. זה חלום שלמרות שאנחנו בדלהי, יש לנו מלמד חסידי ומורה חסידית. דבר שלא מובן מאליו. כבר שנה שלמה, במקום ללמוד רק עם אמא, אבא או עם הבחורות, יש להם מורה וכיתה לכל דבר! הילדים פיתחו קשר מיוחד עם הצוות ועם החברים. בית הספר ממלא את כל הבית באווירה חסידית ונותן להם מענה חברתי.

    עכשיו יצא בהשגחה פרטית שגם אנחנו וגם משפחת לוי מהפיליפינים נמצאים בארץ. הפגשנו בין הילדים והייתה התרגשות גדולה וחיבור מידי למרות שהילדים מעולם לא נפגשו מעבר למסך. הילדים היו פשוט מאושרים להיות יחד וצעדו יד ביד שבת שלמה כמו משפחה. זה קשר מיוחד שילווה אותם תמיד בזכות בית הספר.

    לשמחתנו יש בבית הספר כיתות קטנות של פחות מעשרה תלמידים בכיתה, לכן יש לכל ילד מקום להתבטא וגם להתקדם ואנחנו בקשר רציף עם המורים. בהודו יש נפילות חשמל ותקלות באינטרנט, מה שמנתק את הילד מהכיתה. לכן אנחנו תמיד דואגים שיהיה מבוגר בשטח לחבר את הילד מחדש לכיתה כדי שהוא לא יפסיד את הרצף.

    בהזדמנות זו אשמח להודות למורה מושקי גבאי, המורה לכיתה א' בנות המזרח הרחוק ולמלמד ר' שלמה חיים גרוזמן, המלמד של כיתה א' בנים מזרח, וכן, ליתר הצוות: הרב ישראל נח פרידמן, הרב משה קוט, הרב שניאור זלמן ציק והמורה אסנת פרידמן על ההשקעה והמסירות לאורך השנה, היחס האישי והאוהב לכל תלמיד ותלמידה, הכנת שיעורים מעניינים שמותאמים לכיתת אינטרנט, החיות החסידית, ההתוועדויות, המבצעים והשמחה הגדולה שהביאו לילדים.

    למנהלות לאה ברוד, שטערני כפלין ואלישבע רוסו שהרימו את הכפפה, הגשימו חלום, דחפו ולא ויתרו עד שבית הספר קם. על בחירת הצוות המקסים והליווי הצמוד לאורך השנה, קשר גם עם המורים ומצד שני עם ההורים. על הנכונות והרצון לתת מענה ולפתור בעיות שמתעוררות מהפן הלימודי ועד לבעיות טכניות שמשפיעות על השיעור".

    על טהרת הקודש, למרות הכל

    "…ג' השנים הראשונות, שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. ודווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה!
    הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועאכו״כ – עד תשע שנים, עד י"ב שנה – והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות. רצונו של הקב"ה לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי – לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!… היכן היא הגאווה היהודית?" (שמחת תורה תשט"ו)

    "מהרגע הראשון שנכנסנו לפרויקט הזה אנחנו נפגשות במורכבות, קשיים כלכליים ואתגרים אחרים לא פשוטים בניהול מערכת כזו" מתארת לאה, "יש רגעי ייאוש ורצון לעזוב, היצר הרע מחלחל ומשכנע שכל היוזמה הזו היא סתם בלון שעוד רגע מתפוצץ. אין כאן מבנה בית ספר עם כיתות ושולחנות וכיסאות וכל כך קל לסגור את המסך וללכת, להגיד שזה מעל לכוחות שלנו, אבל הרבי לא מוותר לנו. אנחנו מקבלות בלי סוף חיזוקים וברכות מהרבי לא לנטוש את המערכה ולהמשיך בחינוך. הרבי ממש לא נותן לנו לעזוב או לסגת. זה תמיד מחזיר אותנו לדבר הנכון להמשך פעילות ולעשייה מוגברת. כי מי אנחנו שנרגיש חלישות אם אין אחרי הרבי כלום? אם הרבי מעודד את המוסד הזה, אז בעזרת ה' נעשה ונצליח!".

    בהתאם להוראתו של הרבי, ב"משיח קידס" ישנה תכנית לימודים המבוססת אך ורק על תכנים תורניים וחסידיים. "ישנם מוסדות ספורים שהמצב מאפשר להם באמת להתקיים על פי הוראת הרבי. ברוך ה', אצלנו היד חופשית לדבוק בהוראה זו, ואכן צוות ההנהלה שם לעצמו מטרה ללכת על פי ההשקפה של חינוך על טהרת הקודש ללא פשרות – וכל המרבה הרי זה משובח. מערכת השעות הן של הבנים והן של הבנות מורכבת ממקצועות מגוונים אבל לא תמצאו שם חשבון, גאוגרפיה או אנגלית. תכני הלימוד שאובים רק ממקורות חסידיים וגם הם עוברים שינויים לפי הקו שלנו אם צריך.

    נוסף על כך, אנחנו מקפידים לפתוח את ישיבות הצוות בדבר המלך בענייני חינוך והוראה. זה מזכיר לנו בכל פעם מחדש את החשיבות בעשייה חינוכית ונותן כוח להמשיך.המשפיעה של בית הספר היא הרבנית איטי חזן שמלווה את בית הספר ומאירה לנו מפעם לפעם על דברים מסוימים שצריך לתקן או להוסיף וגם אומרת את דעתה כשיש התלבטויות מהותיות".

    חושבים על "היום שאחרי"

    ללאה אין ספק לגבי עתידו של בית הספר. "כאשר הרבי יתגלה בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש, השליחים יישארו במקום שליחותם. אמנם סגנון השליחות ישתנה, אבל עדיין תהיה עבודה רבה לשליחים כל אחד במקומו ואולי אף יותר מאשר עכשיו. רק לחשוב על נהירה המונית של יהודים וגויים כאחד לבית חב"ד באזור כדי "לדעת את ה'", מה שמצריך מערך מסועף של התארגנות בכל התחומים. לכן וודאי שגם בית הספר "משיח קידס" ימשיך להתקיים במלוא העוז ואף הרבה יותר מאשר הפעילות במסגרת הגלות. החזון שלנו הוא להכין את בית הספר שלנו לגאולה ולפתח אותו יותר ויותר ככלי ראוי שיתאים לצרכים של אחרי הגאולה. כמובן שההדגש כעת הוא שהתכנים והסגנון יעברו בשער הגאולה ובאמונה ברבי שליט"א מה"מ בגאון, שזה עצמו מקרב ומביא את הגאולה בפועל ממש".

    להצטרפות למשפחת המנויים חייגי עכשיו: 03.9602601

    1260

    תגיות: ,

    2 תגובות

    1. רחלי טרבניק
      י״ד באלול ה׳תשע״ז (05/09/2017) בשעה 14:42

      יש גם בית ספר דומה ששמו בית ספר נט והוא מתקיים דרך האינטרנט.יש בו חיידר לבנים ובית ספר לבנות.
      בית-הספר פועל בשלוש מחלקות, המכסות את שלושת אזורי הזמן בהם גרים ריכוזים גדולים של תלמידים.
      המחלקה האמריקאית (מיועדת לילדים המתגוררים בצפון,דרום ומרכז אמריקה)
      =מחלקה לדוברי עברית (מיועדת לילדים המתגוררים בישראל, אירופה ומדינות חבר העמים לשעבר)
      ומחלקה מיועדת לילדים המתגוררים באפריקה, אסיה ואוסטרליה
      בעזרת ה' יבנה עוד היום בית המקדש וכל השליחים והשליחות מכל רחבי העולם יזכו לעמוד בשורה הראשונה לקבלת פני משיח.

    2. יחי אדונינו
      ה׳ באלול ה׳תשע״ז (27/08/2017) בשעה 23:04

      יפה מאוד שפתחו את בית ספר משיחקידס לילדי השלוחים סוף סוף גם ילדי השלוחים שלנו יוכלו ללמוד בבית ספר ורטאולי

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה