• לחיים ולברכה – מרבים שמחות בקהילת חב"ד

    כנס הייסוד של הארגון
    הגדלה

    הגעתי לערב עם כמה מקורבות מהבית חב"ד שלנו. בנות בגיל יחסית מאוחר של שידוכים (מעל גיל 24). שמעתי דברים כל כך חמים על הארגון ועל העשייה שלו בעיקר מאבישג, מקורבת שלי שהשתתפה בטיול לקפריסין ומאז לא מפסידה שום אירוע של הארגון • לקריאה

    מאת: עופרה בדוסה

    ביום רביעי, ט"ו בשבט, זכיתי להיות בכנסה האחרון של אירגון 'לחיים ולברכה'. ארגון זה הוקם לע"נ הגב' צפורה הבר, שהייתה בין מייסדות ארגון נשי חב"ד באה"ק, ותמיד הייתה לה פינה חמה לנושא של שדוכים והכנסת כלה.

    הגעתי לערב עם כמה מקורבות מהבית חב"ד שלנו. בנות בגיל יחסית מאוחר של שידוכים (מעל גיל 24). שמעתי דברים כל כך חמים על הארגון ועל העשייה שלו בעיקר מאבישג, מקורבת שלי שהשתתפה בטיול לקפריסין ומאז לא מפסידה שום אירוע של הארגון. רציתי לבוא ולראות ובאמת היתה בערב הזה תחושה מאוד מיוחדת של אהבת ישראל. זה היה משהו שעמד באוויר, ראו את זה בקשר בין הבנות, ביחס של המארגנות ברכה טברדוביץ, נחמה אמיתי, איריס אהובה פייקובסקי, פיה פרידמן,חני גולדברג, הגב' צילה אלבז ויהודית פרוס. ו…. ואפילו באוכל המפנק שהוכן עבור הערב. אחרי הכנס החלטתי שעשייה כזו צריכה להיות מפורסמת.

    חני הגיעה לכנס הראשון של אירגון שהתקיים בטו באלול אחרי שראתה שהנושא עניין אותה מכיוון שהיא בת 28 ועדיין לא מצאה את הזיווג שלה.

    איך הכרת את האירגון?

    חני: 'הגעתי עם עוד חברות ונדהמנו מכמות הבנות שהגיעה. האולם היה ממש מלא והייתה תחושה שקורה משהו ראשוני וחשוב. הערב היה מורכב מהרצאות וסדנאות, הגיעו אליו הרבה שדכניות וחלק מהערב הוקדש לרישום של הבנות אצל שדכניות. שיכולנו גם לרשום את עצמנו. היה ערב מקסים ומושקע. דיברו הרבה על ההשקה של האתר ועל החשיבות של השיתופיות בין השדכנים. וגם בפועל ישבנו עם השדכנים כדי לרשום את עצמנו.

    יפה, בת 23, הצטרפה לארגון בתחילתו וב"ה לפני כמה שבועות נהייתה ב"ה כלה:

    יפה: ' הגעתי לגמרי במקרה לכנס הפתיחה של 'לחיים ולברכה' אני יותר צעירה מהגיל שהם פרסמו ולכן לא חשבתי שזה רלוונטי בשבילי. אמא של חברה שלי הייתה בין המארגנות וביקשה ממני שאגיע. בכנס גיליתי שיש עוד 8 בנות בגיל שלי. זה היה מוזר כי בדרך כלל תמיד הרגשתי גדולה מכולן ושכולן כבר נשואות. פתאום שם הרגשתי שאני מהצעירות, רק זה נתן לי הרגשה טובה וחדשה.

    מה שהכי 'תפס' אותי בכנס היה שלא הרגישו הבדל בין הבנות למרות שהיה ביניהן טווח גילאים מאוד גדול, היו גם חב"דניקיות מבית וגם בעלות תשובה. אבל התחושה הייתה של אחדות וקבלה. הרגשנו כמו בבית ושאנחנו שייכות אחת לשנייה. זו הייתה הרגשה מאוד חדשה, חיובית ומעניינת. בכנס עצמו הרגשתי שמשקיעים בי. זה היה ניכר שחשבו בו על כל הפרטים הקטנים וזה גם נתן הרגשה טובה ורצון להמשיך.

    אחרי הכנס הייתה תקופה שקטה, לא הרגשתי שמישהו מתעניין בי אבל הייתה תחושה שאנחנו שייכות תחת כותרת אחת, שיש לנו קבוצה. נרשמתי במדור של השידוכים באתר ושכחתי מהעניין. אחרי כמה חודשים ראיתי את הפרסום של הנסיעה לקפריסין, ידעתי שאת זה אני לא מפספסת. פעם ראשונה שמוציאים בנות חב"דיות לנופש חסידי. לצאת קצת מהבלאגן של החיים, העבודה, המשפחה ובעיקר מהלחץ של השידוכים. תכננו כמה חברות לנסוע, קצת חששנו מזה שנהייה הקטנות ביותר. בסוף החלטנו 'לקפוץ למים"

    איך היה הטיול לקפריסין?

    יפה: 'בנופש עצמו מה שהשפיע יותר מכל לא היה הדברים שלמדנו בנושא של  שידוכים וחתונה אלא עצם הניתוק והשחרור פעל את הפעולה שלו. ראיתי שיש עוד בנות במקום שלי וכולן נורמליות ואפילו יותר מזה. בנות איכותיות, חזקות ובוגרות שעוברות את הניסיון שלהן בצורה יוצאת דופן. יש איזו תפיסה שאמורים להתחתן בגיל מסוים ושאם לא התחתנת אז משהו לא בסדר אתך. ופתאום את רואה שזה הכל דימיונות. הגיבוש הקבוצתי היה ממש מדהים ואני חושבת שנתן כוח לכולן. כשחזרתי לארץ קיבלתי ישר הצעה שחיכינו לה כבר כמה זמן. כשיצאתי לפגישות הרגשתי שאני באה ממקום לגמרי אחר, בזכות הנופש וב"ה היום אני כלה'

    חני: ' הטיול לקפריסין היה מדהים. 4 ימים רצופים של כיף חסידי ואיכותי. מצד אחד היו לנו בתכנית שיעורים וסדנאות על תקופת השידוכים. מה שהיה מאוד מדויק הוא שהדיבור על הנושא הזה לא היה מוגזם או מעיק מידי. היו התוועדויות בנושא, שיעור הלכה עם הרב טברדוביץ, התייעצות אישית עם צוות 'לחיים ולברכה' ועוד. ומצד שני הייתה לנו חוויה מעצימה של הרפיה מכל העומס של השידוכים. פעילויות סביב השעון, באולינג, בריכה, יצירה, טרקטורנים, שייט והכל היה מדהים. החיבור של הקבוצה היה משהו לא רגיל בכלל, זו היתה הבנה עמוקה מאוד שאת לא לבד. שיש עוד בנות איכותיות בגיל הזה. זה מאוד שימח, עודד ונתן המון. ברכה טברדוביץ דאגה כל כך שנרגיש טוב, שנתרענן, שנתחדש. קשה להאמין שזה היה רק 4 ימים'

    מה את מרגישה שהאירגון הזה נותן לך?

    חני: 'הדבר שהכי משמעותי בעיני הוא שנתנו במה לבנות בגיל הזה (מעל 24) שעדיין לא התחתנו. נתנו לנו מקום וזה פתח המון אצלי בפנים. הרבה מהחברות שלי התחתנו וכל אחת הלכה לדרכה, זה תהליך טבעי. העניין הוא שאני נשארתי במובנים רבים בודדה ועם תחושה שאין לי ממש את מי לשתף. דרך 'לחיים ולברכה' פגשתי קבוצה מדהימה של בנות שכולן מתמודדות עם אותם הדברים. זה נותן 'גב' מאוד מאוד חזק לכל התקופה הזו. מה שעוד מאוד חיזק אותי הוא שיש מן סטיגמה כזו שבנות במצבנו הן מסכנות וכל היום רודפות אחרי שידוכים. אבל בפועל פגשתי קבוצה של בנות כמוני, איכותיות, לומדות ועושות המון. אני באופן אישי פחות משתמשת באתר של השדכנים, למרות שיש בנות שכן יכולות לקבל ממנו. אני התחברתי בעיקר לקבוצת הווטסאפ של הבנות. דרכה מועבר הרבה מידע לפעמים רעיונות למקומות להיפגש, בנות מעבירות שמות של בחורים שלא התאימו להן,בתקווה שהבחור יתאים לחברותיהן,ולאחר מכן מבקשים את עזרת השדכנית.ובכלל להיות בקשר עם כולן זה כל כך נחמד. זה עוזר לי ואני יודעת שגם לבנות האחרות לצלוח את התקופה המיוחדת הזו בדרך לחופה בעז"ה מתוך אמונה, תקווה והמון שמחה. מה שעוד מאוד אהבתי הוא הפתיחות שיש לנשים שמובילות את האירגון. כל רעיון רלוונטי זוכה למענה ולקידום על ידן בשמחה ובמאור פנים לתועלת כולן'

    את אבישג הכרתי במפגש בהרצליה, הלכנו כתף אל כתף והתחלתי לדבר אתה. היום אחרי שנה וחצי בבית חב"ד שלנו היא ב"ה מאוד מאוד מקורבת לחב"ד. אבל בגלל החיים העמוסים היא לא הגיעה ממש להתערבב עם ההוויה החב"דית ובעיקר לא של הבחורות הצעירות. כשראיתי את הטיול לקפריסין ידעתי שזה ממש 'תפור' עבורה, אבל לא ידעתי עד כמה….הנסיעה היתה עבורה נקודת מפנה מאוד משמעותית. גם מבחינה אישית וגם מבחינה השקפתית..

    אבישג: 'בתור אחת שלא מכירה חברה של חב"דניקיות מאוד אהבתי והתחברתי לסגנון של הבנות. זה איפשר לי להבין יותר מבחינה פנימית את ההוויה החבדניקית ולרצות להתחבר אליה. מההתחלה תמיד היה משהו מאוד חזק שחיבר אותי ללימוד ולאווירה, אבל בקפריסין הרגשתי שמשהו הדביק לי בין החלקים בתוכי. אהבתי מאוד את זה שהיו כל מיני סגנונות של בנות, היו חב"דניקיות מבית והיו בעלות תשובה, היו יותר אדוקות ויותר מודרניות ויחד עם זה האחדות הורגשה יותר מהכל. התכנית היתה פשוט מושלמת, לא היה משוה בחוסר או בעודף. וכל החוויה הנפלאה הזו מאוד חיזקה אותי וקירבה אותי לחב"ד. פתאום ראיתי את החיים האמיתיים ושדברים הם לא רק בתיאוריה זה משפיע מאוד בפנימיות. בנות מהטיול הפכו להיות חברות מאוד טובות שלי מה שגם מאוד קירב ומקרב עד היום. ברכה נתנה לנו כל כך הרבה בימים האלו שזה פשוט הרחיב לכולן את הלב. האווירה הייתה ממש קסומה, לשבת מול הים יחד, להפליג, להתוועד, לנגן. היו המון חוויות. מבחינת השידוכים זה כיוון אותי יותר לזה שאני רוצה שידוך של בחור חסידי. הייתי היחידה שלא חב"דניקית וכנראה שלא סתם הגעתי לשם….מבחינתי הטיול הזה היה נקודת מפנה מאוד חשובה וחזקה בגיבוש הפנימי של הזהות שלי'.

    584

    תגיות:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה