• מכתב לשדכנית…

    הגדלה

    אני כותבת את כל זה, וחושבת לעצמי: מדוע? למה בחורות טובות וחסידיות, מקבלות מלאי כל כך מועט של הצעות? איך ייתכן שהן יושבות ובבית ומחכות, ממש מתייבשות, בציפיה להצעה בודדת פעם ב.. והן יושבות בבית ומחכות.. הולכות לסמינר ויושבות לצד העגלות.. שומעות מהצד שיחה של כלות מאושרות. ומתעניינות בפאות המטופחות.. • לקריאה

    שדכנית יקרה

    אני כותבת לך מכתב גלוי, מלב שותת ופצוע. אני מקווה שתביני..
    כשהציעו לי את ההצעה הראשונה, הנוצצת.. וזרקו אותי באחת לים השידוכים הסוער, הייתי נאיבית.
    חשבתי שהנה, אני הולכת לפגוש את החתן שלי..
    הגעתי לפגישה מתוחה ומרוגשת.
    ובסוף.. התאכזבתי.
    והכי עצוב, זה שבהתחלה אפילו לא הבנתי את זה.
    התרגשתי מעצם הפגישה, וההתרגשות חיפתה על כל החסרונות.. אוהו כמה חסרונות..
    ואז הוא הציל אותי. הבחור. הוא החזיר תשובה שלילית.
    אבל אז,
    כשדלת אחת נסגרה, פתאום הבנתי.
    נזרקתי ברגע אחד לים הסוער הזה שנקרא "שידוכים"…
    מאז עברו חודשים… ועוד חודשים.. ועוד כמה..
    במהלכם ההצעות עולות ויורדות, ממש כמו גלים.
    פגישות פה ושם היו ממזמן..
    ומאז, אין ואפס.. כאילו כל השיחות של אמי עם השדכנית – הינם להבל ולריק.
    אני שומעת אותה מידי פעם מתקשרת, מתחננת, מספרת בגאווה על הבת שלה, שבסך הכל רוצה בחור חסידי..
    אבל הצעה מתאימה באמת – לא נראית באופק..
    ובינתיים, אני יושבת ומחכה. משמחת בחתונות של חברות, קופצת לבריתות.. מתרגשת עד דמעות מלידת בת, של אותה החברה שאמרה לי לפני שנה, בווארט שלה – "עד החתונה שלי את בעז"ה כלה!"..
    והימים עוברים..
    וכבר שנה עברה מהפגישה האחרונה שלי.
    איפה אתה?! החצי השני שלי..
    הבחור ההוא בכלל טס לרבי לתקופה בלתי מוגבלת,
    והשני – לא מוכן לשמוע שום דבר עד סוף השנה.
    והשדכניות דוחות את אמא שלי בקש כח פעם מחדש:
    "אחרי החגים", "אחרי פסח"..
    אבל גם החגים עברו.. וגם פסח.. והצעה מתאימה – איין..
    וכבר מתחילים להישמע קולות מיואשים מחברות נוספות שנמצאות באותה הסירה..
    בחורות מצויינות, חסידיות וצנועות.. חכמות, מוכשרות,
    אבל החתנים מתמהמהים מלהגיע..
    והן יושבות בבית ומחכות.. הולכות לסמינר ויושבות לצד העגלות.. שומעות מהצד שיחה של כלות מאושרות. ומתעניינות בפאות המטופחות..
    אחת לא נפגשה עדיין מעולם, אפילו שהיא כבר בשנה ד'.
    השניה, פגשה בחור אחד ויחיד בחנוכה אשתדק…
    השלישית מפטירה "אנחנו כבר לא צעירות",
    והרביעית מנסה לנחם ש"יש בחורות הרבה יותר מבוגרות מאיתנו שעדיין מחכות.. אנחנו צעירות!"
    אבל מייד פוטרים אותה במשפט שטורד את מנוחתם בלילות: "זה בדיוק מה שאנחנו מפחדות להיות.."
    אני כותבת את כל זה, וחושבת לעצמי: מדוע?
    למה בחורות טובות וחסידיות, מקבלות מלאי כל כך מועט של הצעות?
    איך ייתכן שהן יושבות ובבית ומחכות, ממש מתייבשות, בציפיה להצעה בודדת פעם ב..?
    למה אתן, השדכניות – מתעלמות?
    למה חלקכן חושבות שבחור חסידי זאת דרישה בלתי מוצדקת, ולכל אתן מדביקות את התואר הזה על כל בחור מזדמן?
    איפה אתן, שדכניות מהוללות, שמספרות לכולם עד כמה אתן מסורות, עד כמה אתן אוהבות להקים בתים בישראל.. למה אנחנו לא מרגישות את זה?
    וכשאנחנו כן מרגישות את קיומכן, וכן שומעות עליכן –
    אנחנו מרגישות שהיחס אלינו הוא כאל חפץ דומם, חסר רגשות.. וכל מה שמעניין זה המראה שלנו, הייחוס שלנו, הכישרונות שלנו –
    הכל חוץ מהאישיות שלנו והרצונות שלנו..
    אז, שדכנית יקרה
    אם את קוראת את המכתב הזה,
    הקדישי כמה דקות של מחשבה,
    על אותה בחורה, שאת יודעת כמה זמן חלף מאז הצעת לה הצעה ראויה לשמה..
    תחשבי עליה כעל אדם, בעל לב רגיש ופועם, לב שמבכה בלילות, ששופך דמעות על דפיו המצהיבים, ולא מיושן, של הסידור(כן, הסידור הזה ששם המשפחה לא חרוט עליו – כי הוא עוד רגע יתחלף..)..
    תחשבי עליה כעל ביתו של הרבי,
    נסיכה שמגיע לה להתחתן עם בן של הרבי, עם נסיך אמיתי. "תמים", ולווא דווקא על סוס לבן..
    תנסי לדמיין, איך היית מרגישה לו ביתך שלך היתה ניצבת במצב כזה, מתייבשת שנה ושנתיים.. בלי שיהיה אפילו את מי לפגוש..
    והעיקר,
    פשוט תפני לה חלק קטן מהלב..
    בחורה מס' *** מפנקסה של שדכנית.

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    13 תגובות

    1. 770770770
      ט׳ באייר ה׳תשע״ח (24/04/2018) בשעה 23:18

      צ ו ד ק ת מ א ו ד!!! גילוי לב אמיתי. אך יחד עם זאת, בל נזכור שהכל הכל מכוון מלמעלה, מאתו יתברך! כל פגישה וכל הצעה רק מקרבת את השידוך הנכון והמתאים רק לך!!
      אך תרשי לי להוסיף… ואשמח מאוד שצוות השדכניות/השדכנים יקח לתשומת לבם גם את הנקודה הבאה: שליחת תמונה. ואפרט: 1. ישנם בחורים/בחורות שלא מעוניינים לשלוח תמונה כבר בהתחלה… קבלו בהבנה את בקשתם שישלחו רק כשההצעה מתקרבת לרלוונטית. אל תלחצו עליהם לשלוח! גם הצד השני יבין אם תדעו להסביר במילים מתאימות, לבינתיים שיתחילו בבירורים. 2. קבלו ברגישות רבה כל תמונה שנשלחת מבלי לבקש בקשות עלובות..'תצטלם ליד נוף..' / 'שלח תמונה כשאתה ב770 או במבצועים..' / 'תוריד את המשקפיים'… / 'שלחי 2-3 תמונות מגוונות מכיוונים שונים..' / 'תצטלמי עם בגדי שבת…' וכדו'
      דייי ! תשאירו משהו לפגישות… לא הכל חייב להיסגר בוואצאפ!! פעם נפגשו ללא תמונה והיו שידוכים מוצלחים ביותר!
      יהי"ר ש'מהרה ישמע ..קול חתן וקול כלה' ושמחות לרוב! כי מגיע לכל אחד/אחת את החצי המשלים שלו.

    2. מירי
      ט׳ באייר ה׳תשע״ח (24/04/2018) בשעה 17:43

      יקרתי, השדכניות לא שומרות לעצמן את הבחורים ובכוונה לא מציעות אותם לך או לכל בת טובה אחרת…פשוט זה מה שיש בשוק. זהו דבר ידוע שכיום יש יותר בחורות טובות, חסידיות ודוסיות מבחורים והן חלילה לא מזלזלות בך או בייחוס (חוצמזה שכבר חצי מחבד הם דור שני/שלישי של חוזרים בתשובה או כאלו שלא היו חבנדיקים)
      אז כמו שכתבה אחת לפני, תתעסקי בתפילה והחלטות טובות וכו וזה מה שישלח לך את הזיווג שלך (ו.. יש מצב שהוא יהיה פחות ממך ברוחניות). האשמות לא יעזרו, צריך לעשות מעשים ובחלקך נשאר לעשות רק את זה
      אני לא שדכנית ואין לי אף קרובת משפחה שדכנית אז שלא תחשדי בי כאחת שבאה סתם לסנגר על הצד שלה 😉
      הרבה הצלחה! ושהשידוך יגיע בקרוב ממש!

      • חנה
        ט׳ באייר ה׳תשע״ח (24/04/2018) בשעה 22:32

        אם יש מצב שהוא פחות ממני ברוחניות אז למה לשמור על עצמי כל החיים ולהאבק עם היצר?!

      • עורכת
        י׳ באייר ה׳תשע״ח (25/04/2018) בשעה 16:14

        לחנה על שאלתך,
        לא הבנתי. את נאבקת עם היצר ושומרת על עצמך כי זה מה שראוי וטוב או בשביל לקבל בחור באותה רמה?…

    3. אסתי
      ט׳ באייר ה׳תשע״ח (24/04/2018) בשעה 16:46

      לך יקרה,
      מכירה את המשפט משיר של הזמרת ציפי קולטניוק. אני אחראית על המאמץ והתוצאות בידי ה' ?
      הסיבה שאת עדיין לא עם פאה אינה שייכת לשדכניות. הן לא יקבעו אם תתחתני או לא.
      זה הקב"ה שמנהל את העולם ולא אף אחד אחר.
      כן, גם אני לפני רגע הייתי במקום שלך.
      גם אני התחתנתי כמעט אחרונה מבין כל חברותי
      והיום במבט לאחור אני יודעת שלא יכלתי להתחתן רגע אחד לפני.
      נכון, ההתנהלות מול השדכנית לא תמיד קלה והתקופה הזו מתישה אבל אל לנו לשכוח את מי שבאמת מושך בחוטים.
      ויתרה מזו. לא תמיד שדכנית רשמית היא הכתובת לזיווג שלך. לפעמים זו שכנה, מכרה וכו'

      גאולה פרטית בקרוב ממש!!!⁦❤️⁩⁦❤️⁩

    4. אני
      ט׳ באייר ה׳תשע״ח (24/04/2018) בשעה 10:45

      לא כל כך מצליחה להבין למה השדכניות הן אשמות ולא הבחורים או ההורים שלהם שלא מספיק לוחצים עליהם לחזור לארץ ולהקים בית…

    5. חנה
      ח׳ באייר ה׳תשע״ח (23/04/2018) בשעה 11:57

      לבחורה מספר… בפנקס של השדכנית..
      את מדברת על התופעה אולי הכי עצובה ואולי גם הכי כואבת בחב"ד.
      אנחנו בחורות שכל החיים שמרנו על עצמינו ואין… הם נשארים שם בידיעה שמחכות להם בחורות חסידיות…
      זה כואב לחשוב על זה ,מה גם שאנחנו עושות משהו עם החיים שלנו מתחילות תואר, עובדות… ודווקא הוא הגבר שצריך להביא פרנסה ולדאוג לה (אומנם הוא לומד שם…) הוא סוג של נופש…
      אבל לדעתי זו לא הבעיה של השדכנית…
      קודם כל זה תופעה שבאמת צריך לטפל בה… ואין את מי להאשים…
      לדעתי כל אמא שיש לה בחור בגיל צריכה להתחיל לחשוב על פיתרון… להתחיל לחשוב איך אפשר למנוע ממנו להשאר שם אני בטוחה שגם היא והשדכנית רוצה לראות אותו מתחת חופה…

    6. ברוריה
      ח׳ באייר ה׳תשע״ח (23/04/2018) בשעה 8:37

      בהחלט מרגש. אך הפניה אינה צריכה להיות לשדכניות. תוסיפי בהחלטות טובות והידור בקיום המצוות כעצת המשפיעה שלך, תכתבי לרבי ותבקשי את ברכתו ובעז"ה גם את תזכי לבית נאמן בישראל.
      השדכנית היא רק שליחה. הכל מאיתו יתברך כידוע.
      (ולדורית- לראות תמונות של בחורים ב770 זה לא עוזר לנו כי הם ב770…כשיגיעו לארץ יהיו רלוונטים..)

    7. דורית
      ח׳ באייר ה׳תשע״ח (23/04/2018) בשעה 0:04

      בחורה יקרה, אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת, בעיקר על נושא השדכניות, לא נעים לי לומר ,אבל כנראה שאינך מנויה על משפחות האצולה, את לא ניראת מלכת היופי (בעיניהן) את אולי אפילו מעט מלאה….וח"ו ספררדיה ! את פשוט בחורה איכותית רצינית והכי טובה בעולם. אבל לצערי אף אחת משדכניות החצר של חבד לא תדאג לך, מקסימום שתקבלי זה הצעה לא רלוונטית כשממש תתחנני….או שתשמעי מהן תשובה שהן ממש חושבות עליך…. אבל אין בחורים….!
      הבעיה האמיתית שלנו הן השדכניות, שלא עושות עבודתן נאמנה, רובן עובדות רק עם פרויקטים קלים להשגה…. או מתווכות לבקשת הלקוח….. בהכירי שדכניות ממגזרים אחרים (לטאים,חסידים, וספרדים) אני רואה את הרצינות והעבודה שלהן, הן לא מוותרות ולוחצות ומבררות ומתקשרות , הם מסורות למקצוע שבחרו בכל הרצינות, ולא מחכות ששידוך קל יפול לידיהן…
      שדכניות יקרות, המצב הזה שיש בנות שיושבות בבית ההורים ולא בבית שלהן , רשום על שמכן ! בחורים יש המון, תפתחו את התמונות מ770, ותראו בעצמכן !

      • חני
        ח׳ באייר ה׳תשע״ח (23/04/2018) בשעה 11:37

        ממש צודקת דורית…. זה כ"כ נכון….

    8. שמחה קורן
      ז׳ באייר ה׳תשע״ח (22/04/2018) בשעה 20:37

      מרגש… בהצלחה! "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" "אל תבטחו בנדיבים"

    9. srs
      ז׳ באייר ה׳תשע״ח (22/04/2018) בשעה 14:27

      ישר כוח וכל הכבוד!
      כל מילה- אמת לאמיתה!
      רבות בנות (ואני בתוכן) טובות ואיכותיות וחסידיות מחכות שמישהו יציע להןבחור ראוי וטוב כמו שהשדכנית מחפשת בשביל הילדים שלה והלוואי שיהיו באמת יותר רגישות מאשר לקרוא את הפרטים שלנו בוואטסאפ ותמונה.

      צריך להחזיר עטרה ליושנה והשידוים יהיו כמו לפני שהוואטסאפ נכנס לתמונה, שבו כל שדכנית היתה מדברת עם הבחורים והבחורות פנים בפנים, בטלפון ולא בטכנולוגיה קרה כמו היום.

    10. חני
      ז׳ באייר ה׳תשע״ח (22/04/2018) בשעה 10:38

      מדהימה !!!נ מכתב נוגע כל כך ללב…
      מזדהה עם כל מילה שלך …
      בע"ה זיווג הגון לכולנו בקרוב ממש !

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.