היי חברות! הנה..הזמן טס, וקיצו של החופש הגדול והמיוחל מתקרב. את חלקינו זה דווקא משמח, את חלקינו פחות..

אבל אין מה לעשות, נרצה או לא נרצה, שנת לימודים חדשה ניצבת בפתח, וכבר מתחילה להציץ.

וזה גורם לי להיזכר בתקופה הזו, בדיוק לפני שנה..

זהו..נגמרו כל הקעמפים והקייטנות, ובית ספר היה הנושא המרכזי בראש שלי. הייתי כל כך נרגשת, וכל כך חוששת. עוד לא ידעתי מה הולך להיות, איזה בנות יהיו שם, מי יהיו המורות, מה יהיה החומר הנלמד, איך בכלל יראה המקום? איך זה להיות חדשה? לשנות מקום, לשנות מזל..?, לשנות אווירה.

בוא נאמר שזה דווקא ממש קרץ לי, בעיניי זה היה נראה כך: אני אבוא לביה"ס החדש, כולם יתנפלו עליי, ישאלו שאלות, ואני אהיה במרכז העניינים.. דיי נחמד. אבל דווקא בגלל שלא עברתי שום חוויה דומה קודם, לא ידעתי שכך זה עובד רק בסיפורים.

התחלתי לספור את הימים.. הזמן לא נענה לבקשתי, וכמו תמיד כשרוצים שהוא יטוס הוא דווקא נהנה מהליכה איטית ללא שום לחץ. אבל בסופו של דבר זה הגיע 🙂 כל הדרך לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות, או אולי מרוב פחד, לא יודעת..

והנה הגעתי. נכנסת לבית ספר עם חיוך ענק מאוזן לאוזן. נכנסת לכיתה, והופ.. מה קורה פה? שינוי בתסריט? כמה בנות בודדות אכן אמרו לי שלום עם חיוך קטן, אך כל זכר לחלומות שלי, לא נראה באופק… לקחו לי כמה שבועות, כדי להבין באמת, שזה פשוט לא עובד ככה. מסתבר, כך הבנתי, שבתור חדשה, את זו שצריכה לדאוג לעצמך, לגשת לכל ילדה וילדה ולספר לה מאיפה באת, ולאן את הולכת. לנסות למצוא חן בעיניי אחת מהן. להראות למה את מסוגלת, ובמה את טובה.

זה תהליך ארוך, ומפרך, כי אחרי שהשנה הזו נגמרה אני עדיין לא מרגישה שבאמת מכירים אותי. זו היתה שנה מאתגרת במיוחד, אבל לא ויתרתי ואמרתי לעצמי, שאני הולכת להרגיש פה בבית ויהי מה.

זאת היתה השנה הכי קשה בחיי… אבל אני הצלחתי!!! הכרתי מלא חברות חדשות! עברתי המון חוויות נעימות! היה לי כל כך כיף!

אני חייבת להודות שהרבה בזכות החברות שלי, אבל עוד יותר בזכות כח הרצון! והנה לכם התוצאה:  אני כבר מתגעגעת לחזור!

אני לא סתם משתפת אתכן בזה, יש לי מסר להעביר לכן.

אז ככה.. בנות יקרות!

אין לכן מושג עד כמה זה חשוב לתת הרבה יחס והרגשה טובה לכל תלמידה חדשה בכיתה, זה נותן כח רצון להתקדם. (וגם בשבילכן, אין לכן מושג מה היא טומנת בתוכה, ויכול להיות שהיא החברה שחיפשתן כל החיים) בתור תלמידה חדשה, כל חיוך שנשלח לעברי היה גורם לי לאושר, ומילה טובה? בכלל אין לתאר.

אז יאלה, תתחילו לחייך! זה לא קשה, ובאמת שאין לכן מושג איך זה מעודד, תאזרו אומץ, תגשו, תשאלו במה אתן יכולות לעזור, אין לכן מושג עד כמה זה כיף!

סומכת עליכן!

ובנות שבאות לבית ספר חדש.. כן, זה יהיה קשה, יהיו דברים לא הכי נעימים, אבל הכל תלוי בכן, אם תחליטו שזה כיף, זה יהיה כיף!

ועוד משהו..גם אם ה"כתבה" הזו לא השפיע על הבנות בכיתה החדשה שלכן, או שהן פשוט לא קראו אותה, תדעו שזה לא בא מרוע לב, הן פשוט אף פעם לא היו חדשות.

מקווה שעזרתי, וגם אם לא, תודה על ההקשבה.

מישהי שרוצה לעזור